רקע
דוד בן־גוריון
על הפלח ואדמתו

על הפלח ואדמתו / דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


– היסוד הכלכלי הכי חשוב בקרב אוכלוסי הארץ–הם הפלחים, בוני הארץ ועובדיה. קשורים הם לאדמה, אשר הכו בה שרשים עמוקים, קשר בל-ינתק. יהיה מוצאם מה שיהיה–בני הארץ הם מדורי-דורות, עצמות אבותיהם ואבות אבותיהם נקברו בשדות ובכפרים אשר הרוו בזיעת-אפם, לעתים גם בדם לבבם. שום הנהלה נבונה ושום מיישב מרחיק-ראות, הרוצים לקומם את הריסות הארץ ולהפריח את שממותיה, אינם רשאים להתעלם מהזכויות והאינטרסים של המוני הפלחים.

בעקב הלחץ והעושק במשך מאות בשנים נידלדלו הפלחים ונתרוששו בחומר וברוח. הכרת ערכם האנושי והלאומי הורדה עד שפל המדרגה. נטולים הם חוש קיבוצי אשר יחברם ויאחדם לחטיבה לאומית אחת ושלמה. אפילו רגש האהבה לארץ, כמולדת משותפת, נשתתק בתוכם–אולם חזקים ואמיצים העבותות המקשרים אותם לרגבי-האדמה, אשר הם ואבותיהם עיבדו מדור לדור. כפר אחד מתיחס באדישות גמורה לגורל הכפר השני, וכמו כן לגורל הארץ כולה, אולם כברת האדמה השייכת לפלח, ביחידות או בשותפות, יקרה לו כבבת עינו, והוא קשור בה כבשורש-קיומו.

בשום אופן אין לנגוע באדמה השייכת לפלחים והמעובדת על ידם. אל החיים מיגיע-כפיהם על אדמתם–אין לעקור מתוך קניהם אפילו תמורת פיצויי-כסף.

פלחים דלים, עשוקים ע"י אפנדים מלוי-ברבית ונאלצים למכור את נחלתם­–צריכים לקבל עזרה ממוסדות-התישבות יהודים למען יפרקו מעליהם עול נוגשיהם וישארו על אדמתם. לא לדחוק את רגלי הפלח הערבי, כי אם לעזור לו להתבצר במשקו–כזה חייב להיות קו-הפעולה של מדיניותנו הישובית בארץ. רק במקרה נדידתו מהארץ אפשר לקנות את אדמת הפלח במחיר מתאים.

לשם התישבות היהודים צריכים לשמש בעיקר השטחים הבלתי מיושבים (בנגב, בעמק הירדן, חולה, אזור החוף, בהרים, בחורן, גלעד ומואב וכו') והקרקעות המיושבים ומעובדים למחצה הנמצאים בידי הממשלה או בעלי האחוזות, והאדמות שאין להן כלל בעלים (אדמות “מוות”).

בקנותנו מאפנדי קרקע שנעבד במידה ידועה אל ידי אריסים–עלינו להניח חלק מהקרקע לשימוש האריסים ויש לתת להם אפשרות לעבד את חלקם באופן יותר אינטנסיבי. כשאין דבר זה אפשרי–צריכים האריסים לקבל אדמה בחבל אחר.

העבודה הערבית אינה צריכה להיות מנוצלת ע"י ההון היהודי. העם היהודי חייב להקים את משקו החדש בארץ רק בעבודת-עצמו. פגישת העליה העברית את העם העובד הערבי צריכה להיות פגישת-חברים עובדים. רק בין שתי חטיבות עובדים לאומיות בנות-חורין, העומדות כל אחת ברשות עצמה, אפשר להקים חיי-הרמוניה וידידות, אשר עלינו להניחם ביסוד מפעלנו הישובי בארץ.


ניו-יורק–תל-אביב, תר"ף.

(“א”י בעבר ובהווה" עמוד 417–416, דו"ח של “משלחת פועלי-ציון”, עמוד 118–117).

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37271 יצירות מאת 1932 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!