[תמונה.טלסקופ

[תמונה.מבזקים.קוסמיים

האסטרונום והסופר הפופולארי קרל סַגֵן, שספרו ‘דרקוני גן העדן’ יצא לאור לאחרונה בגרסתו העברית (ראה גליון מס' 13), אינו שוקט על שמריו. ספרו החדש, ‘מוחו של ברוקה’ זוכה להצלחה בלתי רגילה, על אף שעורר תגובות שליליות למדי דווקא מצד אי־אלו מעמיתיו של סַגֵן בקהיליה המדעית. בספריו של סַגֵן (שהוא, אגב, חובב נלהב של מד"ב אך אינו כותב מד"ב בעצמו), החל מספרו הראשון (‘חיים נבונים ביקום’, מתחילת שנות הששים, שנכתב בשיתוף עם האסטרונום הרוסי י. שקלובסקי), ניכר מעבר הדרגתי מעובדתיות יבשה בהתאם למשמעת המדעית הנוקשה, אל נטיה הולכת וגוברת להשערות פרועות, פרשנות אישית, ועד למיתוסים ואמונות שונות. אם על ספרו ‘דרקוני גן העדן’ אמרו שהוא מהלך בו על החבל הדק המפריד בין אמינות מדעית לספקולציות מפוקפקות, הרי שב’מוחו של ברוקה' יש הטוענים שעבר את הגבול, בעיקר בטפלו בנושאים הרחוקים למדי מהידע הפורמלי שלו – כמו פסיכולוגיה, חקר החלומות, תפישה על־חושית וכו'.

[תמונה.32.1

קרל סגן אינו מסתפק בכתיבת ספרים פופולריים. בקרוב מאוד תתחיל רשת הטלוויזיה פי.בי.אס בארה"ב לשדר את הסדרה היוקרתית שלה על חקר היקום ומסתרי הזמן והחלל, בעריכתו והנחייתו האישית של סַגֵן (ראה תמונה המלווה מבזק זה). סַגֵן יכסה בסדרת התכניות שלו נושאים כמו מסע מאוייש לחקר כוכבי לכת אחרים, חורים שחורים, מקורו של החומר, מוח האדם, יקומים מקבילים, מסע בזמן, תקשורת בין דולפינים ולוויתנים, חיים חוץ־ארציים, הקוסמולוגיה של ההודים, תעלות המאדים, רובוטים, השפעות קוסמיות על התהוות החיים, ראשיתו ואחריתו של היקום – בקיצור חגיגה שלמה.

האם תרכוש הטלוויזיה שלנו את הסדרה לשם הקרנה בארץ? אנו מקווים שכן. בכל אופן, כמה מכתבים בנושא מקוראינו אל רשות השידור, לא יזיקו.

*

כמה וכמה סרטי מד"ב חדשים מוקרנים ויוקרנו השנה בתחנות הטלוויזיה בחו"ל. על הסדרה ‘עולם חדש ואמיץ’ על פי ספרו של אלדוס הקסליי (בהפקת רשת הטלוויזיה אנ.בי.סי) כבר דיווחנו לכם בזמנו. אותה רשת תשדר גם את ‘רשימות מן המאדים’, סדרה המבוססת על ספרו הישן והנודע של ריי ברדבורי. בעקבות ההצלחה של ‘סופרמן’ תבוא הסדרה ‘באק רוג’רס’, על פי מיטב המסורת של ‘אופרות־חלל’ משנות השלושים, השנואות על חובבי המד"ב המתוחכם יותר. באנגליה תוקרן הסדרה ‘סיפורים על הלא־צפוי’, על פי קובץ סיפורי אימים ובלהות מאת רונאלד דאהל. כמו כן צפוי המשך לסרט המצוייר על פי ‘ההוביט’ מאת טולקין, שלא להזכיר את הגירסה המצויירת ל’פלאש גורדון'.

*

[תמונה.32.2

לאחר הפסקה בת חמש שנים ביצירתו הפוריה של רוברט היינלין, יוצא לאור השנה סוף סוף ספרו החדש, שיש לו כל הסיכויים להיות רב־המכר העיקרי במד"ב של שנת 1980. המדובר בספר ‘The Number of the Beast’, בהוצאת Fawcett. היינלין הינו עד היום אחת הדמויות השולטות בתחום המד"ב, והוא שומר על מעמדו מאז צאת ספרו הראשון ‘קו החיים’, בשנת 1939. ספרו הקלאסי ‘גֵר בארץ נוכריה’ הקנה לו שם עולם, ודורות של סופרי מד"ב וחובבים הושפעו מיצירתו הענפה. בספרו החדש משתקפת, כמו במרבית יצירותיו, השקפת העולם המיוחדת של היינלין בנושאי המדע, הפוליטיקה, הדת והסוציו־ביולוגיה.

*

[תמונה.33.1

טענתם המוחצת של הכופרים בזיהוי העב"מים בתור חלליות מעולם אחר היא העדר כל הוכחה חומרית – כלומר מציאת חלק מתכתי כלשהו שלא נוצר על כדור הארץ, או משהו כזה. ובכן, מסתבר שמסתובבים בעולם אי אלו שרידים כאלה, אך שייכותם לחלליות זרות עדיין מוטלת בספק. ביניהם כמה פיסות מגנזיום שנמצאו באובטובה, ברזיל, בשנת 1957 (ראה תמונה) ויש הטוענים שמקורן בעב"מ שהתפוצץ אז לחופה של ברזיל. מספר פיסות מתכת נבדקו במעבדות שונות וכל התוצאות הצביעו על דרגת טוהר גבוהה מאוד של מגנזיום, שאינה מצויה בכל נתך המוכר בעולמנו. אולם מעולם לא נתקבלו תוצאות אלה כהוכחה חותכת למקורה החוץ־ארצי של המתכת, והפיסות שנבדקו הושמדו תוך כדי תהליך הבדיקה. לאחרונה אותרה אחת מהפיסות ששרדו, ע"י אנשי מגזין המד"ב ‘אומני’ ונמסרה לבדיקה נוספת למומחה המטלורגיה של המכון אם.איי.טי, פרופ' ר.א. אוגילבי, שביצע אנליזה מטלוגרפית של המתכת, שהוכיחה שוב את טוהרה הבלתי מוסבר. מסקנתו של הפרופסור: “הרכבו הבלתי רגיל של החומר נותן בסיס להשערה שמקורו מכלי טייס שהתפוצץ או לווין שנשרף בעת חדירתו לאטמוספירה.”

*

לא רבים המקרים בהם סופר מכובד, שזכה להכרה כללית, פונה לתחום המד"ב והפנטסיה. דוגמה לאחד המקרים הנדירים הללו היא הסופרת דוריס לסינג. בעוד ספרה רב־המכר ‘מחברת הזהב’ קוצר עדיין הצלחה רבה בארצות רבות (וגם אצלנו), מכה כבר גלים ספרה החדש ויוצא הדופן ‘שיקאסטה.’ שם משונה זה אינו אלא שמו של כדור ארצנו, כפי שהוא מופיע בכל תיקיו ומסמכיו של כוכב־לכת מרוחק וידידותי בשם ‘קאנופוס’, השוכן אי שם בקצה הגלאקסיה. מתברר שמרבית סיפורי התנ"ך, המיתולוגיה והמיתוסים העתיקים המוכרים לנו, מופיעים בהיסטוריה של ‘קאנופוס’ כארועים אמיתיים, בצורת ביקורי חלליות ושליחים משם אצלנו – כלומר פרשנות על תולדות האדם כרצף של התערבויות מצד יישויות גלקטיות עליונות. הספר מגולל את יחסיה של האימפריה הגלקטית האדירה שמרכזה ב’קאנופוס', עם אימפריה שכנה ושמה ‘סיריוס’, והשלכותיהם על האדם ומצבו ביקום. המבקר של העתון הספרותי ‘סקירת הספרים של ניו־יורק’ הגדיר את הספר כ’מזיגה יוצאת דופן של יצירות ג’ון מילטון, קורט וונגוט ותורת הסאיינטולוגיה של רון הובארד…'

*

אחד הארועים המסתוריים שפקדו את עולמנו והמטרידים את מנוחתם של המדענים מזה 72 שנים הוא אותה התפוצצות אדירה ביוני 1908, ליד הנהר טונגוסקה שבסיביר. עוצמת הפיצוץ, שהותירה את אותותיה על רבבות עצים שביערות העבותים סביב המקום, הושוותה לעוצמתה של פצצת מימן. תאוריות שונות ומשונות ניסו להסביר את הפיצוץ – ‘חור שחור’ זעיר, מטאור הבנוי מ’אנטי־חומר', וכמובן – התפוצצותו של עב"ם, או יותר נכון חללית מעולם אחר המונעת בכוח גרעיני.

אולם התאוריה המקובלת כיום היא הרבה פחות מלהיבה, למגינת ליבם של חובבי המד"ב, כמובן. בקרב המדענים מתחזקת הסברה שהיתה זו התרסקותו של כוכב־שביט קטן, או רסיס ממנו, על כדור הארץ – יש המזהים אפילו במדוייק את מקורו של אותו רסיס – כוכב שביט המכונה בשם ‘קומטת אֶנֶקה’.

למרות זאת, בתכנית הטלוויזיה שהוקדשה לנושא זה בארה"ב לפני שנה (בהנחייתו של מיודענו ליאונרד נימוי, מ’מסע בין כוכבים'), תמכו עדיין מדענים אחדים בהסברים המלהיבים יותר את הדמיון. כך, למשל, תמך תומאס אטקינס בגירסת החללית הזרה, ואחרים ציטטו את המדען הרוסי אלקסיי זלוטוב שלאחר ביקוריו הרבים באתר הפיצוץ השתכנע שלא היה זה מטאור או כל דבר הדומה לו. “אין לי ספק”, ציין זלוטוב, “שהסיבה לפיצוץ היתה מלאכותית, כפי הנראה מעשה ידיהן של יישויות מעולם אחר שרצו להסב את תשומת ליבנו.” אין ספק ש’פיצוץ טונגוסקה' ימשיך לספק חומר לוויכוחים והשערות שונות ומשונות עוד שנים רבות. (בתמונה: פיצוץ טונגוסקה בעיני רוחו של הצייר כריסטופר פוס).

[תמונה.33.2