אגרת ארבע מאות וחמשים ואחת    🔗

יועש"ק ג' פעברואר 1889 ספ"ב [י"ד אד"ר תרמ"ט].

שלום עליך ידידי ר' “שלום עליכם”!

מגיש אני לך בזה תודה גדולה בעד המנחה הטהורה אשר הבאת לי, היא הביבליותיקא אשר יצרת בשפת אמותינו שרה רבקה רחל ולאה ושאר הצדקניות שבגן עדן. אם עד כה לא הספיקה לי השעה לקרוא את כל הספר מהחל ועד כלה, אבל על פני רבּו עברתי וראיתי כי מזויו מלאים, מפיקים דברים טובים ונכוחים מזן אל זן. כמה מרגליות טובות משבצות בו…..

• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •

אבל אם רצויה גם כונתך? אם טוב וכשר הדבר לשוב וללמד לתועי רוח לשון עלגים אין בינה, לשון אשר היא כעיר פרוצה אין חומה, בלי דקדוק וכללים וסיגים בנתוח המלות יושר הכתיבה? אם לתועלת ולכבוד יהיה לנו בשוּבנו להרגיל את בנינו ובנותינו לדבר ולכתוב בשפת הגולה, בשפה הבלולה אשר נפלה לעמנו חבלים לא בנעימים בימי נדודיו וטלטוליו בארצות כל הגוים והלשונות? בזאת בודאי עוד תהיה מחלוקת גדולה בין הפוסקים ולא אכחד ממך יקירי שאע"פ שבשאר דברים מתלמידיו של הלל אני, אבל בזה אני נוטה להחמיר. בעמל הסופרים המשתדלים לבנות חרבות אלה לנו בזמננו זה, רואה אנכי סימן בלתי יפה להתגברות הריאקציאָן בקרבנו ומתירא אנכי שמא יגרום זה היזק רב לההשתדלות שאנחנו משתדלים זה שנים שלשה דורות לסגל לבני עמנו שפת חולין טהורה במילי דעלמא ושפת הקדש במילי דשמיא. – והנה הדעה שגליתי בזה היא דעתי לעצמי ואין אני כופה אותה כגיגית על אחרים, וגם לא אמרתי לך דבר זה כדי להרפות את ידיך במלאכתך שאתה עושה בידיעת חרש חכם. וכי בשביל שבית הלל אוסרים את הביצה שנולדה ביו"ט תחדל התרנגולת מהטיל ביצים? אבל בכל אופן כמדומה לי שהחובה מוטלת עליך לצרף וללבן את הלשון ההיא עד מקום שידך מגעת, לבנות בה דיק הדקדוק ולהציב ציונים וסיגים בהברות המלות ויושר הכתיבה, ועל כלם – לקרב ולאחד את הברת הדרומיים עם הברת הצפוניים, ולהכריע ביניהן במקום שהן נחלקות, כדי שלא תהיה גם רשות היחיד הזאת נחלקת לשתי רשויות. לעת עתה אסתפק במכתבי זה ברמיזה בעלמא על הדבר הנחוץ הזה, ואולי אשוב אליו וארחיב הדבור בו במאמר מיוחד, אם תבוא בי רוח רחוב היהודים וחצר בית הכנסת אשר אמנם אין לה הזכות לבא ולשבת בקביעות במקום שאני כותב את הטורים האלה.

והנה אני אומר לך ולעוזריך, שלום עליכם! עליכם שלום! חזק וחזק וה' יהיה עמך וירוממך ויגדיל שמך כחפץ אוהבך ומוקירך

יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים ושתים    🔗

יום ד' 8/20 פעברואַר 1889 [י"ט אד"ר תרמ"ט], ספ"ב.

[לה' א"י שפירא]

ידידי אי"ש אמונים, רב ברכות!

קבל בזה את הקוויטטונג לקבלת הספרים.

לא ידעתי לאיזה צורך שאלת ע"ד סך הספרים הנשארים עוד תחת ידי, אבל לכבוד האמת צריך אני להודיעך, כי בחטטי בערמת הספרים לשלח לך את חמשים העקז' אלה נגלה לי עוד נדבך אחד, כולל עשר חבילות בנות עשרים עקז' ואם כן יש לי מן הפשוטים עוד מאתים עקז', נוסף על הסך שהודעתי לך קודם; ואולי יש לך איזה נפקא מינה בזה.

להדפיס חלק חמישי משירי אין בלבי, א) לפי שאינני כותב כעת שירים חדשים ואינם בידי עד כדי ספר שלם, ב) שהשירים החדשים שנתוספו אצלי החלקים לפי הסוגים שבשירים הנדפסים, ויוכלו לבוא רק כנוספות על החלקים הראשונים ולא כספר בפני עצמו, ג) שעתה עיני ולבי להדפסת כתבי הפרזיים, אשר כמדומה לי אינם נופלים בערכם מן השירים ודברים טובים נמצא בהם למקרא העדה ולמסע את המחנות בדרך העולה קדימה. – מתי יצא לאור החלק הראשון מ"כל כתבי" לא ידעתי גם אני. עד כה קבלתי רק ד' גליונות נדפסים והספר יכיל לא פחות מט"ו גליונות. בשבוע העבר שלחתי להם ספור חדש (“קפיצת הדרך”) שלא בא עוד בדפוס; ועוד ספור אחד צריך אני לשלוח להם בשבוע זה או בשבוע הבא. לפי השערתי לא יוכל הספר לצאת קודם חג הפסח או אולי גם חג השבועות. – בידי לא יהיה הספר הנדפס למכירה, כי אם בידי המדפיסים אותו. ובזה כלו תשובותי על שאלותיך, ועתה שאֵלה קטנה לי אליך. שמעתי אומרים כי בספר “בית אוצר הספרות” נדפסו דברים אחדים על אדותי, ואני את הספר ההוא לא ראיתי. אולי ישנו אתך בבית מסחרך, ושלחתו לי ואת מחירו תעלה לי בחשבון בימים הבאים.

והנני ידידך ומכבדך החפץ בטובך והצלחתך יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים ושלש    🔗

יועש"ק 10 פעברואַר 1889 ספ"ב. כ"א אד"ר תרמ"ט.

כבוד המשכיל הנכבד מהרי"ח רבניצקי נ"י.

• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •

את הספור “בעבור נעלים” עוד לא קבלתי והבטיחו להגיעו לידי בשבוע הבא. עוד לא הודעתני מקבלת ספורי “קפיצת הדרך” ואם עבר שלום תחת הבקרת. – אל יפול עליך לבך מפני המניעות והטרדות הקלות האלה, כי כהנה וכהנה תקרינה לאדם במעשיו, אבל באֹרך אפים ובמתינות יגבר איש על כלן ויצא ביד רמה.

תוכחתך המגלה ע"ד ריבי בצ"ב באה מאהבה מסתּרת ולא יחר לי על זה מאומה; אבל בפתיחת מאמרי הלא אמרתי כי כנגד רצוני ובעל כרחי אני עושה את הדבר הזה. ובאמת פסחתי על השעפים ימים רבים אם להטפל בו אם לחדול, אבל שבתי וראה כי הגיע העת להשיב את האיש הזה על עקב בשתו וליסרהו אחת מני שבע על כל השקוצים אשר הוא משליך על סופרינו ומשכילינו מיום היותו. נאמנו מאד דבריך אשר אמרת ברוח פי הושע: “חבור סקאַנדאַלען האיש הזה הנח לו! " אבל הושע היה רק נביא, וחכם עד[י]ף מנביא, ושלמה שהיה חכם אמר: “אל תען” וחזר ואמר “ענה”, וא”כ נתן את דבריו לשיעורין ובא לידי החלט כי “עת לחשות ועת לדבר”, ואני מצאתי כי הגיעה העת לדבר. והנה מה שעבר אין אבל ידוע תדע כי רק הפעם עניתי לכסיל כאולתו ולא אוסיף; בודאי יקום צ"ב לענות ולהשיב על דברי, ואני לא אוסיף לטבול עטי בשחת ולדבר על אדוֹתיו דבר; אתה עד בדבר. והקוראים בני דורנו והבאים אחרינו ישפטו בינינו.

ובזה אֹמר לך שלום וברכה, וגם לחברך ולשותפך ככה.

מכבדכם ומוקירכם יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים וארבע    🔗

ערב שבת הגדול תרמ"ט, ספ"ב.

כבוד המשכיל השלם מהרי"ח רבניצקי נ"י.

היום שבתי הייתי בבית….. [הבקרת] וראיתי כי ספורי קפיצת הדרך יצא זכאי בהרמנא דמלכותא ומחר, ביום השבת או ביום הראשון הבא, ישלח אליכם… ועתה אשקטה ואביטה במכוני לראות אותכם שוקדים ועושים את מלאכתכם בלי שטן ומפריע. וזה הדבר אשר אבקשך: לשום את הספור “קפיצת הדרך” קודם הספור “בעבור נעלים”, יען כי בזה האחרון יזכר בדרך אגב אחד מן הפועלים אשר תולדותיו בפרטית נמצאו בראשון. בודאי לא תגשו אל המלאכה עד אחרי החג, אבל אבקשך להקדים ולהודיעני מקבלת הספורים הראשונים אשר יצאו מזה ביום 10 מאֶרץ וגם מקבלת הספור היוצא כעת; וכן תודיעני אם תדפיס את הספור “פחד בלילה” וכמה יכיל הספר בלעדו. והיה זה שלום לך ולשותפך ושמחתם בחג הבא ולא יארע לכם פסול בעיסתכם ובקדרתכם; וה' ישמחכם בפועל כפכם זה תחת אשר ענה אתכם עד כה על לא חמס בכפנו. דברי מכבדכם ומוקירכם הכותב בחפזון גדול

יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים וחמש    🔗

ערב פסח תרמ"ט, ספ"ב.

[להנ"ל]

יקירי!

תקבל בזה ספראווקאַ אָפיציעלית שמתוכה תראה כי כדברי כן הוא, כי הכ"י נשלחו מזה ביום 10 מאֶרץ, ואם עד יום 29 בו לא נתקבלו בביה"ד אין זה לפי השערתי כי אם הולכים הם לשוב אליכם בדרך אשר יצאו ללכת בו אבותינו ביום הזה לבוא ממצרים לכנען, דרך המדבר ים סוף, מבית הצינזור לבית שר העיר ומשם לבית פקיד חלק העיר אשר גר בו המדפיס. והנה אם בין כה וכה כבר הגיעו הכתבים לידכם, או אם תקבלום בקרוב כהראותכם את הספראַווקאַ הזאת, מה טוב; ואם לא, אז על המדפיס שלכם לבא בקובלנא על ההתרשלות הזאת הגורמת לכם נזק ואבוּד זמן, והחייב בדבר ישא ענשו.

הספור “קפיצת הדרך”, שכבר בא עליו רשיון הצינזור, עוד לא יצא מזה, כי הכתב הרצוף אליו מונח לפני השר העליון לחתום עליו; וכפי שהבטיחו לי יצא מחר או ביום המחר השלישי. על כן בעבור ימי חגיהם ובהתחדש הישיבות….. תחרץ לדרוש אחריו למען לא יעצר גם הוא תחת ידם. בבואו לידך ובקרבכם אל ההדפסה תודיעני בלי אִחוּר.

כבר העירותי אזנך להדפיס את “קפיצת הדרך” קודם “בעבור נעלים”, וגם לשאר הדברים אשר דברתי אליך במכתבי האחרון תשית לבך. דברי הכותב בחפזון לא מפני יציאת מצרים כי אם – מחמת שחפץ הוא לרדת (במחילה מכבודך) לבית המרחץ, לקיים מצות “וּרחץ”, וה' יצילנו מכל צר ולחץ ומכן אנשי שחץ, כחפץ מכבדך ומוקירך

יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים ושש    🔗

יום ה' ח' אייר [תרמ"ט], 27 אפריל 1889 ספ"ב.

כבוד המשכיל השלם, ישר הולך בתומו, מהרי"ח ראַבניצקי נ"י.

את מכתבי הבטוח, הערוך בכונה בל' רוסיא למען אשר תוכל להשתמש בו לעת צורך גדול….. בלי ספק כבר קבלת וראית מתוכו את תוצאות הדרישה והחקירה אשר נעשה בלשכת הסופרים… כי מכאן נשלחו כל האיריגינאַלים בשלמות, כתבי היד שהיו בקונטרס השני, והגליונות הנדפסים שבקונטרס הראשון (לפי שיטתך) ועוד נוסף עליהם ספור “בעבור נעלים” שמסרתי לידם בזה, כמו שמבואר ומפורש בכתב… מיום 10 מאֶרץ; לא נגרע בלתי אם הספור “תודה לאחר זמן” הידוע לך והספור “קפיצת הדרך” שנשלח אח"כ בחבילה מיוחדת.

• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •

עוד על דבר אחד אעיר אזנך. בסוף הספור “בעבור נעלים” כ"י ששלחתי לך….. מפה נמצאה “השמטה”. ההשמטה ההיא נעשתה מאתי ע"פ הזכרון לבד, לפי שלא היה תחת ידי האָריגינאַל הראשון המתקן על ידי קודם לזה ונשתקע בידי בעל המליץ; ולאח"כ כשבא לידי הספור הזה בקונטרס לקט אמרים ראיתי כי שם גמר הספור מתוקן וטוב ויפה יותר מאשר בכ"י ששלחתי לך אני; על כן אבקשך שבכל מקום שהכ"י שלי שונה ומתרחק בגמר הספור מן הנדפס בקונטרס לקט אמרים יהיה הנדפס ההוא לך לעינים בהדפיסך את הספור ההוא בתוך ספרי, ותצוה לסדר הדברים כמו שהיו נדפסים שם. ואם יקשה ממך הדבר תשלח לי את העתק גמר הספור (מן והעיר בוטרימנץ צהלה ושמחה עד גמירא) ואני אשוב ואסדר אותו כהלכתו ואשיבנו לך. אבל משום הפסד הזמן בלך ושוב אדמה כי תמצא גם ידך לעשות את הקטנה הזאת, להוסיף על הכ"י את הדברים החסרים שם ונמצאים בספור הנדפס. – ובזה יתמו דברי היום כי חולה אנכי ומוטל על ערשי זה ימים חמשה, וגם לבא לבית….. ביום השני העבר התחזקתי לקום ממשכבי בכח גדול, ומני אז כבדה מחלתי, על כן דברי לעו גם היום כי עיפה נפשי ואתה שלום וכל אשר לכם שלום כחפץ המבקש שלום ומנוחה גם לנפשו הנהלאה

יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים ושבע    🔗

יום ב', ב' תמוז, תרמ"ט. ספ"ב.

כבוד המשכיל השלם איש דעת ותבונה, העושה מלאכתו באמת ואמונה, הררי"ח רבניצקי נ"י!

משיב אנכי לך את ראש המאמר מתוקן כראוי; ואין למסדר בלתי אם לשום את השורות הנדבקות במקום שרשום שם בעופרת אדומה הסימן הזה בין המלה “ליושנה” ובין המלה “לאסא” והכל על מקומו יבא בשלום. – אתפלא כי עד כה לא טרחת לשלוח לי את שלשת העלים החדשים הנדפסים אשר בשרת במכתבך האחרון, אשר בם נמצא בלי ספק הספור “קפיצת הדרך” שלא ראיתי עוד בדפוס וכלתה נפשי לראות איכה יצא….. ועתה שלום לך חזק וחזק ושקוד על מלאכתך למהר לגמור המלאכה, כי אָרך הזמן יותר מדי. ולדעתי הגיע הזמן לבשר בכה"ע כי קרוב הספר לבא, ואולי גם לפרט את הפרקים הבאים בו ולקרוא אותם בשמותם. –

מכבדך מוקירך ודורש שלומך וטובתך יל"ג.

הודיעני אם יש תחת ידך תקוני הטעיות מששת הגליונות הראשונים.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים ושמונה    🔗

יום א', ב' יולי [ט"ו תמוז] תרמ"ט ספ"ב.

כבוד המשכיל השלם, איש חי רב פעלים, מהרי"ח רבניצקי – שלום!

את שני מכתביך, הסגור והגלוי, וגם את הספר האחד קבלתי שלשום וברכתי גם אני על המוגמר. צדקת באָמרך כי מראה הספר החיצוני בלתי מהודר, כי גם הדפוס גם הנייר אינם תאוה לעינים, ומי יתן ולא תחוס עינך על פרוטות אחדות לכלול לכל הפחות את יפי המעטפה והשער, למען משוך אליהם את עיני הקונה. והנה רשמתי לפניך את השגיאות שעלו בדפוס עם תקוניהן בצדן, ושולח אותם לך בזה; וסלח לי על עצלותי להעתיק אותם אל הנקי; כמדומה לי כי המסדר יוכל לקחתם ולסדרם כמו שהם כתובים עתה; ואתה יקירי שקוד עליו לבלי ישוב וישגה פן נצטרך להדפיס לוח הטעות ללוח הטעות. האם אין בדעתך לכתוב על השער “ספורים, חדשים וגם ישנים ממלאים ומתקנים”? נחוץ לדעתי להוסיף ג"כ “תוכן הספורים” על העמוד השני של השער השני. – המבקר בלי ספק לא יעכב את הספר ולא יעצרנו תחת ידו זמן רב….. היום או מחר אשתדל לראותו ואוסיף לבקש פניו. – טוב היה לו יכולת לשלוח אלי את נוסח המודעה אשר אתה אומר להפיץ ברבים, אולי מצאתי איזה דבר לתקן בה. יודעי ומכירי בערי מושבות בני ישראל רבים הם ולא אדע את מי אקרא בשם לפניך, כי את כלם אי אפשר לי לפרוט. לדעתי אין טוב לכם בלתי אם לבא במשא ומתן עם מוכרי הספרים בערים הגדולות, אשר שמותם בלי ספק ידועים לכם, והיחידים יפנו מעצמם אליכם לבקש את הספר, אחרי אשר תודיעו את דבר צאתו בכה"ע, כי בלאו הכי לא סגי.

על יתר הדברים אשר נגעת בם במכתבך אדבר במכתבי הבאים, כי עוד חזון למועד. והנני המברך אתכם בשלום והמשתוקק לשמוע כי תראו ברכה במשלח ידכם זה

יל"ג.

P. S. אם תמצא בלוה"ט שסדרתי איזה שגיאות קלות שאינן כדאי לתקן אותן הרשות בידך למחקן.


 

אגרת ארבע מאות וחמשים ותשע    🔗

י"ז בתמוז, תרמ"ט, ספ"ב.

ראכניצקי יקירי!

עוד מעט וסקלתני במכתביך ושמִחלַוֹתיך1 אשר אתה ממטיר עלי יום יום! ואני חביבים עלי יסורים כאלה ואת כלם קבלתי באהבה, ומי יתן ויבררו לי מיתה יפה כזאת בבֹא יומי, כי מיתת נשיקה היא. הייתי היום באשר הייתי ופניתי הדרך לפניכם והרימותי את כל המכשולים. יחד עם המכתב הזה, בפאָסט אחת, יוצא כתב הרשיון מן הצינזורקאָמיטעט אשר בזה, על שם המדפיס שלכם, להוציא את הספרים מרשותו לרשות הרבים. את המודעה מסרתי לבקרת, ואתמול קרא אותה המבקר עמי יחדו. בשני מקומות לא ישרה נוסחת ההודעה בעיניו, במקום שאתה קורא להמחברים האחרים “בלתי מהוגנים” ובמה שאתה קורא לספרי “תורת אמת”. להפצרתו תקנתי מעט בשני המקומות ההם כאשר תראה. וכן עשיתי שנים שלשה תקונים קטנים מעצמי להטבת הלשון, כמו במ' היאֻמן כי יספר, כתבתי היאמינו כי יספר, כי אין בנין הכבד מפעל זה בהוראה זאת והוא שבוש ישן נושן שעלה כחוח ביד מחברים רבים….. המודעה כתובה בטוב טעם, וחבל על כי לא התעוררת לערוך את הדברים ההם בתחלה, לשימם כעין הקדמה אל הספר. ואולי תמצא לנכון להדפיסה בתבנית הספר ובמדתו ולשים אותה נוספה בראש הספר או בעקבו, למען תהיה תמיד נוכח עיני לוקחי הספר, מלבד מה שתשלחנה ליחידים אל אשר תשלחנה.

גם את הפראספעקט מן השער החדש עם תוכן הספורים קבלתי, וייטב בעיני. אולי יש להוסיף בהטיטעל הרוסי מלה אחת ולכתוב כך: Полное собраніе прозаическихъ сочиненіӥ e. t. c. ודבר זה מסור לידך ולא לעכובא.

גם ההודעה להוואָסחאָד אכתוב ואמסור; ואולם טוב אם תבאנה ההודעות בכל כתבי העתים פעם אחת. ואולי תמצא ידך לשלח את המודעה שלך בתור הוספה לכה"ע אשר לב"י.

והנני החפץ בהצלחתכם ודורש שלומכם וטובתכם יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וששים    🔗

יום ד', י"ב יולי [כ"ה תמוז] תרמ"ט ספ"ב.

[לה' א"י שפירא]

ידידי היקר!

מפזור הנפש העברתי המועד ולא מסרתי את השט"ח לגוביינא בלתי היום אע"פ שזמן הפרעון שלו היה עוד ביום א' יוני דנא. אקוה כי לא תקפיד על זה, ולעת מצוא תוכל להעיד עלי לפני הארז אשר בלבנון כי לא איש כלו אוהב דמים ורודף שלמונים אנכי, כי כלום יש לך אדם בהול על ממונו השוכח זמן גוביינא של חובותיו?

והיה זה שלום לך ולאשר אתך כברכת מוקירך ומכבדך יל"ג.


 

אגרת ארבע מאות וששים ואחת    🔗

20 יולי ד' אַב תרמ"ט, ספ"ב.

ראבניצקי יקירי!

ממהר אני לכתוב לך היום למען הרגיעך בראותך כי עברו עוד יומים והמודעה לא באה. שבתי והייתי היום בבית….. [הבקרת] ומצאתי כי הכתבים עוד לא נשלחו לאָדעססאַ….. ומחר ישלחום לאָדעססאַ אחרי אשר יחתום הממונה עליהם. ידעתי כי תתעצב וכי ירע בעיניך על אִבוּד הזמן, אבל אין לעשות, כי מי יוכל לדון עם שתקיף ממנו…..

על כן השמר והשקט. אנכי לא אשקוט עד אם אוציא את הרשיון והמודעה מתחת ידם, ומחר או ביום מחר השלישי אשוב ואהיה שם ואפקח על הדבר…

אל נא תמהר לשלוח אלי את העקזמפלאַרים אשר לי עד אשר תדפיס את המודעה ותצרף אותה אל הספר, כאשר יעצתיך. ואם כבר שלחת אלי את הספרים בטרם תדפיס את המודעה אז אבקשך לשלוח אלי אח"כ גם מספר מודעות כמספר הספרים לשום אותן עליהם נוספות. וה' יביט עליכם בעינים יפות, גנון והציל כצפרים עפות, ויפתח לכם את אוצרו הטוב ויתן לכם כסף תועפות, כברכת מכבדכם ומוקירכם

יל"ג.


  1. כך במקור, הערת פב"י.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 62127 יצירות מאת 4072 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!