א    🔗

בָּא הַקַּיִץ. וְנָעִים.

חַם מְאֹד אוֹ רַק חָמִים.

מִשְׂחָקִים. אֵין לִמוּדִים.

אַךְ קוֹרֶה גַּם לִפְעָמִים…

אַךְ קוֹרֶה גַּם לְעִתִּים

לֹא נִמְצָא מִשְׂחָק נָאוֹת,

מַשֶהוּ אֵינוֹ מַתְאִים,

אֵין פָּשוּט מַה לַעֲשׂוֹת.

כָּךְ קָרָה גַּם לְיַלְדֵי

הַבָּתִּים סְבִיב לַמִּגְרָש.

דָּנוּ – מַה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי

לְהַמְצִיא דְּבַר־מָה חָדָש.

וְהִצִּיעַ אָז שָאוּל:

"לָמָּה לָנוּ הַשִׂיחוֹת?

נְאַרְגֵן מָחָר טִיּוּל –

לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת.

כְּמוֹ עִם הַמּוֹרֶה יִגְאָל –

נְבַלֶּה יָפֶה מְאֹד.

מִי אֵלֵינוּ אָז יוּכַל

בַּסְּבִיבָה לְהִדַּמוֹת?"

וְקָבְעוּ לָצֵאת מָחָר,

אַךְ הַשַחַר יְנַצְנֵץ.

לַמִּפְגָּש מָקוֹם נִבְחַר –

בַּפִּנָּה, לְיַד הָעֵץ.

ב    🔗

וּבְכֵן הַחֶבְרַיָּה

הִתְכַּנְּסָה לַמָּחֳרָת.

וּשְרִיקָה אַחַת חַיָּהּ –

זָז קָדִימָה הַמִּצְעָד.

אֵין לָכֶם מֻשָּׂג בָּרוּר,

מַה נָעִים לִצְעֹד מֻקְדָּם.

שֶמֶש אָז אֵינָהּ תַּנּוּר,

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִרְדָּם.

אַךְ לֹא אַאֲרִיךְ אַף קְצָת.

בְּקִצּוּר נִמְרָץ אֹמַר –

עַד הַחֹרֶש הַמִּצְעָד

בִּשְלֹשִים דַּקּוֹת נִגְמַר.

וְלֹא אֲסַפֵּר, כֵּיצַד

שָם הַזְּמַן עָבַר־זָרַם.

לֹא אֶמְנֶה בִּמְפֹרָט

אֶת הַמִּשְׂחָקִים כֻּלָּם.

אֲגַלֶה רַק זֶה, שֶכָּאן

כָּל מִשְּׂחָק יָשָן, נִטָש –

שוּב גִּלּוּ בּוֹ רֹב עִנְיָן,

כְּאִלּוּ מִשְׂחָק חָדָש.

הַשָּעֹות חָלְפוּ מַהֵר

בְּלֹא צֵל שֶל שִעֲמוּם

(שֶכְּאִלּוּ הִסְתַּתֵּר

מֵחֲמַת יוֹם חַם, חָמוּם).

אַךְ, בְּהִתְקָרֵב שְעַת

צָהֳרֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם,

הֵם הֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד

אֲרוּחַת־שָׂדֶה לִטְעֹם.

כָּל אֶחָד – טַיָּל הוֹגֵן –

דֵּי מָזוֹן הֵבִיא לְכָאן,

יֵש אֵיפוֹא רַק לְאַרְגֵּן

הַבִּשוּל וְהַשֻלְחָן.

אַךְ תְּחִילָה יֵש לְהַבְעִיר

מְדוּרָה וּלְהָכִין

מַיִם רְתוּחִים בַּסִּיר –

כָּךְ נָהוּג – כַּחֹק וָדִין.

לַמַּעְיָן יִצְחָק פָּנָה,

וְהַיֶּתֶר לְקוֹשֵש –

הִתְפַּזְרוּ לְכָל פִנָּה –

חֹמֶר הַסָּקָה יָבֵש.

ג    🔗

עוֹד חֲצִי שָעָה בִּלְבַד,

וְהָאֵש כְּבָר לִחֲכָה

עֲנָפִים שְבוּרִים בַּיָּד

בְּלִוּוּי קְרִיאוֹת־שִׂמְחָה.

כָּל אֶחָד מִן הַיְלָדִים

לָהּ הוֹסִיף מָנָה נָאָה

וּמִיָּד פָּנָיו הִקְדִּים

שְׂכַר טִרְחָה – הַהֲנָאה.

רַק דָּבָר אֶחָד פָּשוּט

שָכְחָה כָּל הַחֶבְרָה –

אֶת חֻקַּת הַזְּהִירוּת,

שֶיִּגְאָל אָז הִסְבִּירָהּ.

אִם הָרוּחַ – יֵש לִבְדֹּק –

מְנַשֶּבֶת, וּלְהֵיכָן?

גַּם לְהִתְרַחֵק – זֶה חֹק –

מִשָּׂדֶה, חֹרְשָה, בִּנְיָן.

וְלִשְמֹר יֵש כָּל הַזְּמַן

עַל הָאֵש לְבַל תַּחֲרֹג

מִשִּטְחָה הַמְסֻמָּן –

יֵש לִזְכֹּר – גַּם זֶהוּ חֹק.

הָרוֹצִים – יֵש לְהוֹסִיף –

בִּמְדוּרָה, מְחֻיָּבִים

לְהַרְחִיק סָבִיב־סָבִיב

כָּל יְבֹשֶת עֲשָׂבִים.

וְיִגְאָל הוֹסִיף אָז עוֹד,

וְחָזַר, הִדְגִּיש, לֵאמֹר:

״מְחַבְּלִים – גַּם לִיעָרוֹת

מִתְנַכְּלִים. זֶה יֵש לִזְכֹּר!

אַל נַעֲזֹר לָהֶם אֵיפוֹא.

הֲלֹא הֵם שׂוֹרְפִים עֵצִים –

לְהַמְאִיס עָלֵינוּ פֹּה

אֶת חַיֵּינוּ הֵם רוֹצִים."

אַךְ אֲבוֹי! כָּל זֶה נִשְכַּח

בִּרְגָעִים מְלֵאֵי שָׂשׂוֹן

וְשִׂמְחָה, וּלְפִיכָךְ

לֹא אֵחַר לָבוֹא אָסוֹן.

כֵּן, הַכֹּל, הַכֹּל נִשְכַּח.

אִיש מֵהֶם לֹא שָׂם אֶל לֵב,

כִּי סָמוּךְ לָהֶם כָּל־כָּךְ

הֵן הַחֹרֶש מְלַבְלֵב.

וְהַמָּקוֹם – גַּם זֶה נִשְכַּח –

סַכָּנוֹת בּוֹ זוֹמְמוֹת –

מְכַסָה אוֹתוֹ מִשְטָח

שֶל חָצִיר יָבֵש מְאֹד.

וְהָרוּחַ – אֵין מַזָּל –

הוּא נָשַב חָמִים, יֵָבש,

אֶל הַחֹרֶש, שֶפָּזַל

בְּעֵיניֵ פְּחָדִים לָאֵש.

ד    🔗

וְהִנֵּה זָזָה הָאֵש

מִתְּחוּמֶיהָ, לְאִטָּה,

וּפִתְאֹם – הַלֵּב רוֹגֵש –

הֵן פּוֹנָה הִיא לַמַּטָע!

אָז הִבְזִיק הַזִּכָּרוֹן

בָּרָאשִים וּבַמֹּחוֹת,

אַךְ בֵּינְתַיִם הֲאָסוֹן

הִתְקַדֵּם לוֹ בַּטּוּחוֹת.

פַחַד מָוֶת מִסְתָּעֵר

וְכוֹבֵש אֶת הַלְּבָבוֹת.

כְּבָר הָאֵש נִשֵּׂאת מַהֵר –

מִי יוֹדֵעַ לְכַבּוֹת?

הַשַּלְהֶבֶת, בִּרְאוֹתָהּ

אֶת הַפַּחַד וְהַחִיל,

מַחְלִיטָה: "חֶבְרָה שוֹטָה –

עוֹד יוֹתֵר אֶתְכֶם אַבְהִיל!"

מִשְתּוֹלֶלֶת כְּבָר בְּקוֹל,

וּלְשוֹנוֹת שֶל בּוּז לוֹהֵט

מוֹצִיאָה, וְאֶת הַכֹּל

מְפַצְּחָה תּוֹךְ גִּיל לְאֵיד.

טוֹב שֶלֹּא הַרְחֵק מִשְָּם

פּוֹעֲלִים עָבְדוּ בַּכְּבִיש.

אַךְ רָאוּ תִּמְרוֹת עָשָן,

רָצוּ סַעַד לְהָחִיש.

אַךְ הִסְפִּיקוּ רַק מְעַט

לְהַצִּיל מִן הַמַּטָע.

כִּי הַתַּבְעֵרָה מִיָּד,

בְּחוּשָה שֶכְּבָר עַתָּה

מִתְקָרֵב מַהֵר סוֹפָהּ,

הִיא גִּבְּרָה עוֹד חֲיָלִים,

וּבְחִפָּזוֹן שָׂרְפָה

נְטָעִים, בַּדִים, עָלִים.

הַיְּלָדִים מֵאָז אָמְנָם

מַטָּרָה רָאוּ קְדוֹשָה,

וּמָסְרוּ לָהּ רֹב זְמַנָּם –

לְשקֵּם אֶת פְּנֵי חֹרְשָם. –

אַךְ שָנִים לְזִכְרוֹנָם

לֹא הֵנִיחַ הַסִיּוּט

שֶל הַמְּחִיר שֶאָז שֻלַּם

בְעַד חֹסֶר זְהִירוּת.