החזון היה למציאות: הירקון, נהר הקדומים, שינה כיווּנו וישלח שלָחין בנגב! שליש ממי הירקון יפרוּ מעתה את אדמתו השוממה, והמייחלת למים זה אלפי שנים.
אין מפעל זה אלא חוליה נוספת בשרשרת מפעליה והשיגיה של חברת ‘מקורות’ – ‘שואב־המים’ הגדול של מדינתנו, שנולד כפרי אהבתה ותקוותה של ההתישבות העובדת, בעמקי ישראל והריה.
בדי עמל הצליחה ההסתדרות לשכנע את המוסדות הלאומיים, לאחר תקופת־הנסיון הראשונה ולאחר השקעת כספי־החיסכון הראשונים, להשתתף בהקמת חברה לחיפושי־מים ולתכנון מפעלי־השקייה. כך היתה ‘מקורות’ לעובדה!
‘משפחת המים’ על פועליה, מהנדסיה ומנהליה נחלצה לקידוח בארות, להנחת צינורות ולהשקיית אדמות הארץ. והיום, לאחר 18 שנה בקירוב היא מגישה למדינה, על מגש של עמל, זיעה ודם למעלה ממיליון דונם אדמה מושקה, המניבה את תנובת הארץ.
את ראשית דרכם עשו מימינו לנגב הצפוני בשנת תש"ז בצינור שאָרכו 150 ק"מ. מים אלה הם שפתחו אפשרות להיאחזות של שלוש־עשרה נקודות ההתישבות באיזור זה. נקודות אלו קבעו עובדה – אנחנו כאן! ולא יימצא כוח שיזיזנו.
קו ירקון־נגב הוא המשך להתחלה זו.
למעלה מ־45 ק"מ צינור שקטרו ‘כפתחו של אולם’ – 66 אינץ' – מספר תחנות־שאיבה בעלות עצמה גדולה, עשרות קילומטרים של צינורות בגודל שונה הם שער ודרך למים, נפש האדמה.
הירקון פותח לפנינו תקופה חדשה של בנין ויצירה, וּמזמין את הירדן לצאת בעקבותיו.
שידור ב’קול ישראל', 17 ביולי 1955
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות