[תמונה.לוגו. מד"ב ישראלי

אי בודד שטוף־שמש, שמיים תכולים, ים כחול, ציפורים מצייצות, ארוחה טובה ויין משובח – מה יכול להיות שלו, רוגע ורומנטי יותר?

והנה, מתברר שכל זה אינו אלא רקע לסיפור שסופו אינו משמח כלל וכלל, והמצטיין בגישה מקורית לנושא וותיק ורוֹוֵחַ למדי בספרות המד"ב.

* * *

12/9/1987

היום חלפה שנה מאז השתקעתי באי הקטן מהופיטי, אחד מאיי סוסייטה שבאוקינוס השקט. בית העץ בו אני מתגורר טובל בירוק עז של דקלים, במורד הר געש כבוי שפרץ ביום מן הימים מן הים, באלימות גועשת.

השלוה אופפת הכל במהופיטי; הרוח נעדרת מזה ימים אחדים. הלגונה הירוקה, המקיפה את האי, רובצת בעצלות, ללא אדוות גלים. החום רובץ בכבדות על הגבעות המיוערות, וכל נפש חיה באי נחבאת בצל קריר. סנופי מתעטש מתחת לשולחן. סנופי הוא כלב קוקר־ספנייל גדול ושמן. מאז הגענו הנה, ספג מאוירת המקום, ואינו נוהג לקום ממרבצו שלא לצורך. הפיתוים היחידים הראויים בעיניו למאמץ כלשהו הם: אכילה, שתיה וירידה ללגונה לרחצה של צהרים.

בעצם, אף אני איני בטלן קטן. העיסוק הרשמי שלי הוא טיפול בתחנת הרדיו המקומית המונחת, אחר כבוד, על גבי שולחן בחדר האורחים בביתי.

מלבד זאת, אני מחקה את סנופי בכל מעשיו. בעוד כשעה יבואו פול ואנט לסעוד עמי ארוחת ערב.

13/9/1987

אמש התענגתי על ארוחה משובחת. פול, בשל היותו בעליו של בית המסחר היחיד בכפר, מרשה לעצמו ולידידיו מטעמים אנינים לחיך. לפני שנים היה בעליו של ביסטרו קטן בפריס ויחוס זה מתבטא במעדנים שהוא שולף משרוולו. אתמול הביא עימו שבלולים אפויים, ברווז צלוי טבול ביין־בורגונדי, סרטן אדום אפוי בעלי גננה, וגם בקבוק של ‘רמי מרטן’ משובח.

אנט השתכרה מעט והדביקה את שנינו בצחוק הפולינזי המתגלגל שלה. תפנוקי המזון ניכרים היטב במותניה העגלגלות. פול טוען שאישה, בדיוק כמו ברווז, צריכה להיות מרופדת היטב מתחת לעור.

בשל היותי המקור היחיד לחדשות מן העולם, זוכה אני לביקורים תכופים של תושבי האי האירופאים, עשרים ושלושה במיספרם. באחרונה גאתה המתיחות בין המזרח למערב ורבים מבשרים על מלחמה העומדת בפתח.

14/9/1987

היום ‘זכיתי’ לבקור של זוג ציירים מצידו השני של האי. זוג זה אינו חביב עלי במיוחד. הוא סוריאליסט והיא – ניאוריאליסטית. המגמות השונות גורמות תמיד, וביתר עוצמה בנוכחות זרים, לפריצה מחודשת של ויכוח נצחי באשר לכיווני דרך באמנות בת־זמננו. בשיא הדיון השוצף, בעת שהאשה שלחה את סלבדור דאלי ואת בעלה לכל הרוחות, הבהבה הנורית במקלט הרדיו. היה זה חובב רדיו מהולנד שנהג לשוחח עמי לעיתים תכופות. החלפנו ברכות, ולאחר מכן הודיע לי בקול עצור על פלישה רוסית למערב אירופה. הנקו – זה שמו – אמר לי עד כמה הוא מקנא בי על הימצאי בפינה כה נידחת בעולם. נפרדנו כשהנקו מרמז שאולי תהיה זו הפעם האחרונה לקשר בינינו.

15/9/1987

במשך כל שעות היום פקדו אותי אורחים רבים. נאלצתי לוותר על רחצת הצהרים היומית. סנופי מתבונן בי בזעף כל העת. אני מצטער, סנופי, לא אני אשם שפרצה מלחמת עולם. אנשים באו ובקשו חדשות טריות, ואני דהרתי בכל ערוצי הרדיו. הגוש המערבי נגד הגוש המזרחי. מלחמות באירופה, במזרח התיכון, באוקיינוס ההודי, באמריקה, בים הקריבי…

16/9/1987

הסינים והיפנים פלשו לברית־המועצות ממזרח ומדרום. ברית נאט"ו מובסת באירופה. הרוסים מפציצים את פריס, לונדון ושטוקהולם. במזרח התיכון – תיקו. באפריקה – קומוניסטים שחורים הורגים קפיטליסטים לבנים ושחורים. ה’מרינס' פלשו לקובה וניקרגואה. הצי האוסטרלי מטביע משחתות סובייטיות באוקיינוס ההודי.

ברזיל וארגנטינה דוחות את סכסוכי הכדורגל ומשתפות פעולה בהגנה על נתיבי הספקה.

בכפר היה היום קרב תרנגולים. פול הימר בשמי על תרנגול שחור בשם מישו. מישו הפסיד ונהרג, ואני איבדתי 30 פרנק. אין דבר, הפרנק כבר לא שווה הרבה היום.

17/9/1987

ברית נאט"ו מתאוששת ומייצבת את קו החזית במערב אירופה.

ברית־המועצות מאיימת במלחמה גרעינית אם לא תאפשר לה אמריקה לשחרר את המוני הפועלים המדוכאים. בשעה ארבע אחר הצהריים קלטתי חובב רדיו מניו־דלהי. הוא הודיע לי שלפני כשעה, לפי שעון אוקיאניה, נחתו טילים גרעיניים בכל רחבי סין וביפן. חובבי רדיו מטוקיו ואוסאקה, שנהגו להתקשר עימי מדי פעם, אינם עונים. ב’קול אמריקה' אמרו שהרוסים מבקשים הידברות לשם הפסקת הקרבות. ז’ראר לוסיין מארגן הימורים על תוצאות־המלחמה. הסיכויים הם חמש לאחד נגד הרוסים.

18/9/1987

היום היתה רגיעה במלחמה ברוב חלקי העולם. החדשות שהגיעו נגעו לסכומי אבידות שני הצדדים. מספר הקרבנות נמדד במיליונים רבים.

סין ויפן מכוסות בענני נשורת רדיו־אקטיבית ומעריכים שרוב האוכלוסיה הושמדה. ז’ראר קפץ על הידיעה וארגן הימור על מספר המיליונים שנותרו בחיים. הימרתי בחמישים פרנק שלא נותר שם דבר חי.

19/9/1987

הרגיעה בקרבות נמשכת גם היום. מרדיו סידני שבאוסטרליה מסרו שלא נותר שריד מאוכלוסיית סין ויפן. זכיתי במאה וחמישים פרנק.

הערב נקבצו כל האירופאים ומכובדי הכפר הפולינזיים בביתם של פול ואנט. פול הכין מטעמים כהרגלו, והוציא לכבוד הכינוס מספר בקבוקי קוניאק משובח, לשביעות רצון כולם. לאחר שחיסלנו את כל המנות וחשנו שנתמלאו כרסינו ונתערפלו חושינו, החלו האנשים לדבר על המלחמה. אחד טען שהערבים אשמים בכל משום שהכריחו את האנשים לנוע במכוניות חשמליות איטיות. אחר טען שמנהיגי העולם עשו יד אחת כדי לחסל כמה שיותר בני אדם, מכיוון שיש מחסור במזון.

ז’ראר לוסיין למד בשעתו במכון הטכנולוגי בפריס, עד אשר מצא שיעודו בחיים הוא גידול תרנגולי קרב במהופיטי. הוא הסביר לנו על פצצת מימן, פצצות נויטרון וטילים באליסטיים. לא הבנו הרבה ממה שהסביר. הבנתי רק שלדעתו עדיפים סכויי האמריקאנים, בגלל שיש להם פצצות נויטרון ולרוסים לא. אני לא מאמין לו, הממזר הימר לטובת הרוסים. לאחר בקבוק הקוניאק השביעי במספר, התחיל פול לספר בדיחות גסות וסיפורי־בדים פאריסאיים. שכחנו שהעולם במלחמה.

20/9/1987

הבוקר נודע לי מפאפייטה שפצצות גרעיניות הונחתו על לנינגרד וקייב. לפנות צהריים קפצתי לכל־בו של פול לקניות, וסיפרתי לו את החדשות. הוא אמר שמגיע לרוסים והלואי שיחטפו עוד.

בצהריים ירדתי עם סנופי להתרחץ בלגונה. הים שמעֵבר לשוניות סוער מן הרגיל. כשישבתי אחר הצהרים ליד המכשיר וחיפשתי חובבי רדיו, לא קלטתי דבר מלבד צפצופים וחריקות. בדקתי את המכשיר והוא נמצא תקין. יתכן שהעניין הוא בהפרעות מטאורולוגיות יוצאות דופן. לאחר שעתיים של חפושים, קלטתי באופן קלוש את תחנת החופים בפאפייטה. הם שמחו לשמוע אותי. לא, הם לא יודעים מה קורה, אני היחיד העונה להם. הקשר סיפר שהים סוער מאוד וספינות רבות בנתיבי האיים נעלמו ללא זכר. הבטחתי לעקוב אחר קריאות לעזרה ואז ניתק הקשר בגל של צפצופים.

כל היום לא חודש הקשר. בערב הביא פול משהו לשתות והשתכרנו קצת.

21/9/1987

עד הצהריים ישבתי ליד המכשיר בחפוש אחר משהו מהעולם החיצון. הרמקול מצפצף וחורק בלעג. לבסוף התייאשתי. הים ממשיך להיות סוער. סנופי נעשה עצבני ומסרב לגעת בביסקויטים שלו. אני מודאג, יתכן שהורעל מדבר מה. הערב יש חתונה בכפר, תהיה כירה גדולה, שתייה כדת וכדין וכמובן, הרבה עצמות לסנופי.

פאפייטה אינה עונה. העולם מחוץ למהופיטי שומר על דממה. החום נשבר הבוקר. בתחילה נשבה רוח מערבית נעימה, אך, היא התחזקה משעה לשעה. גוש עננים גדול הופיע ממערב וכיסה את השמים. בצהריים ירד גשם קל. שגעון קפץ על כלבי הכפר והם נובחים וחורצים שיניים כל היום. סנופי לא קם מאז הבוקר מרבצו אשר מתחת לשולחן. הוא מביט בתאוות רצח ומגרגר באיום לעבר כל זר הנכנס לחדר.

23/9/1987

אלפי פגרים של ציפורי ים מכסים את הקרקע. ביתי מלא באנשים. ז’ראר הודיע בדרמטיות שקץ העולם הגיע. הציפורים מתות ראשונות, אחריהן בני האדם והתרנגולים, ולבסוף הכלבים. ההכרזה הביאה למטר של התלוצצויות על חשבונו של לוסיין. פול ספר את הבדיחה הישנה ההיא על האיש והאישה האחרונים בעולם ועל מה שהם עושים במערה. לאחר שוך גלי הצחוק הכריז פול שאם קץ החיים עומד בפתח הרי שראוי לחגוג זאת בשתייה הגונה.

עד מהרה הופיעו מאי־שם מספר בקבוקי וויסקי אוסטראלי, כוסות מולאו וגרונות נשטפו במשקה החריף.

ישבנו וחגגנו את מות העולם, כל הערב. מישהו אמר, שהלואי ונחגוג כל ערב מאורע שכזה. כולם התמוגגו והסכימו בהרמת כוסית.

ראשי מזמזם וסובב. איני חש בטוב. הויסקי אשם בכך, כנראה.

הים רגע הלילה. מחר תתגלה אולי השמש.

כלבי הכפר מייבבים ונובחים. אני מקווה שאוכל להרדם.