אַגָּדָה

(מקדש לש­–ה מ­–ן)

 

I    🔗

וּמִטֶּרֶם יָצַר אֲדֹנָי צְבָאוֹת

הַתֵּבֵל וּמְלֹאָה, זֶה אוֹצַר־הַפְּלָאוֹת,

וּבְטֶרֶם הִבִּיעַ הָאֵל מַאֲמָרוֹ,

כִּי מֵאַיִן יְהִי יֵשׁ וַיּוּקַם מִדְבָּרוֹ ­–

כְּבָר הָיָה אָז זֶה כִּנּוֹר־הָאֵל;

לֹא הָיָה עוֹד בְּמֶרְחַב כָּל הָרִיק הַנּוֹרָא

לֹא חַיִּים לֹא תְמוּתָה, חֲשֵׁכָה אוֹ אוֹרָה;

וַיָּשַׂר מִסָּבִיב וּמִתַּחַת, מִמַּעְלָה,

מְאֻחָד וּמְעֻרְבָב אָז הַיּוֹם עִם הַלַּיְלָה

וּבַזֹהַר ­– מֶמְשֶׁלֶת־הַצֵּל.

אֲבָל רוּחַ כִּנּוֹר זֶה הַפֶּלֶא רִחֲפָה

עַל מֶרְחַב הַשְּׁמָמָה וּבְהַשְׁקֵט רִפְרְפָה

מֵעַל פְּנֵי זֶה הַתֹּהוּ וְיִשְּׁנָה אַט אֱלֹהַּ,

שֶׁשָּׁכַב עוֹד בְּעֶרֶשׂ־הַיְקוּם מִבְּלִי־נוֹעַ

וַיֶּהְזֶה עַל מִטַּת הָ"אֵין־סוֹף";

כֵּן חַי אֵל עֲרִירִי מֵאוֹת אֶלֶף שָׁנָה

(מִסְפָּרָן הַנָּכוֹן לֹא יָדַע, לֹא מָנָה)

וַיִּנְעַם הַאֲזִין לוֹ בְּמֶתֶק־שְׁנָתוֹ

אֶל נִימֵי־הַכִּנּוֹר וּנְעִים מַנְגִּינָתוֹ ­–

וַיִּטְבַּע בְּשַׂרְעַפֵּי־עַד לָרֹב.

אוּלָם פַּעַם נִמְנֵם אֲדֹנָי צְבָאוֹת,

הַמָּקְסָם בַּכִּנּוֹר וּמָטְבָּע בַּהֲזָיוֹת ­–

פֶּתַע חָשׁ בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבָה הַדּוֹקֶרֶת…

וּנְגִינַת הַכִּנּוֹר עוֹד נֹקְבָה וְחֹדֶרֶת

וּמְקִיצָה וְלֹחֶשֶׁת לוֹ: “קוּם!”

וַיִּיקַץ אֱלֹהִים אָז מִמֶּתֶק־הַחֲלוֹם…

וְהַכִּנּוֹר מִשְׁתַּפֵּךְ בְּחָזְקָה וּבְלִי־דוֹם,

וַהֲזָיַת־הַקְּסָמִים עוֹד משֶׁכֶת, מְלַבֶּבֶת,

מְעוֹרֶרֶת, מְפַתָּה, מְזָרֶזֶת וְדֹחֶפֶת ­– ­– ­–

וּסְבִיבוֹ ­– רִיק מִמָּטָה, מֵרוּם…

וַיִּצְטָעֵר מְאֹד אֵל עַל “הַמְּאוּם” הַמְשׁוֹמֵם

וַיֵּרַע בְּעֵינָיו זֶה הַ"כֹּל" הַדּוֹמֵם,

שֶׁרִחַף סְבִיבוֹתָיו גַּם בָּרוֹם גַּם מַטָּה

בַּאֲפֵלַת זֶה הָאֶפֶס וּבְרִיק־עֲלָטָה ­–

וַיִּתְאַו לְהוֹלִיד וְלִיצֹר;

וְהַכִּנּוֹר הִשְׁתַּפֵּךְ, הִשְׁתַּפֵּךְ בָּרָמָה ­– ­– ­–

אֲדוֹנָי הִתְנָעֵר וַיִּסְקֹר הַדְּמָמָה…

וַתְּבֻכַּר מַחֲשַׁבְתּוֹ ­– נֶחְרָצָה וְכָלָה ­–

וַיִּקְפֹּץ מִמְּקוֹמוֹ בְּחִפְזוֹן־בֶּהָלָה

וַיַּרְעֵם קוֹל גָּדוֹל: “יְהִי אוֹר!” ­–

­– ­– ­ – ­– ­ – ­ – ­ –

וְעֵת יָשַׁב אֲדוֹנָי עַל רִקְמַת־הַיְצִירָה

וַיִּיצֶר וַיִּבְרָא בְּיָדוֹ הַכַּבִּירָה

וַיִּפַח נְשָׁמוֹת בִּגְלָמִים דּוֹמֵמִים

וַיְזַלֵּף טַל־תְּחִיָּה בְּעוֹלָמוֹת שׁוֹמֵמִים

וּבְרִיאוֹת וִיצִירוֹת־הוֹד לָרֹב;

וְאַחֲרֵי כַלּותוֹ כָּל מְלָאכָה וַעֲשִׂיָּה,

וְאַחֲרֵי שַׁכְלְלוֹ כָּל מִפְעָל וּבְרִיאָה ­–

הִתְעַנֵּג עַל מַעֲשָׂיו וַיִּשְׂמַח אֲדוֹנָי

אָז נִגֵּן הַכִּנּוֹר שִׁיר־הַטֶּבַע הֶחָי,

אָז הֵרִיעָה שִׁירַת־אֵל: “כִּי טוֹב!”

 

II    🔗

וּבְהוֹפַע הַתִּינוֹק הָרִאשׁוֹן בַּתֵּבֵל

שְׂבַע־רָצוֹן וְחָפְשִׁי עוֹד מֵעֹנִי וִילֵל,

עֲנוּד תֹּם־אֱלֹהִים וּמָכְתָּר בִּצְחוֹק־יָהּ

זָר לְמַחֲשֶׁבֶת־עַוְלָה וְהִרְהוּר־רְמִיָּה ­–

הִתְפַּלְּאָה אֵם־כָּל־חָי אָז מְאֹד

לְהַקְשִׁיב אֶל צִפְצוּף הַיָּצוּר הַנָּעִים

וּצְחוֹקוֹ, הִתְגַּלְגֵּל בִּשְׁבָרִים נִפְלָאִים

בֵּין עֲצֵי גַּן־הָעֵדֶן, בְּמַלְאוֹ הָאֲוִיר

הֲנָאָה מְהַמֶּמֶת וְקֶסֶם טָמִיר

וַיִּסֹּךְ עַל הַכֹּל רֹךְ וָהוֹד.

וּבְתוֹךְ זֶה הַצִּפְצוּף, הַגִּיחוּךְ הַתָּמִים,

הִשְׁתַּפֵּךְ בִּנְגִינָה גַּם לֵילוֹת גַּם יָמִים

קוֹל כִּנּוֹר־הַנְּצָחִים וַיְעוֹרֵר כָּל בְּרִיאָה

לְתַעֲנֻגִים וּלְשִׂמְחָה, לַהֲוַיָּה וּתְחִיָּה

וּלְשָׁלוֹם וּלְאַהֲבַת־כֹּל ­– לַכֹּל;

אָז יִגַּשׁ אֶל הָרַךְ כָּל הַחַי לְמִנֵיהוּ

וּמְלַקֵּק וּמְנַשֵּק גְּוִיָּתוֹ וּפָנֵיהוּ,

אָז יֵרֵד גַּם הָעוֹף מִמְּרוֹמֵי־הָאֲוִיר

וְעַל פְּנֵי רַךְ הַנּוֹלָד מְרַפְרֵף הוּא בַשִּׁיר

וּמְצַיֵּץ לוֹ בְּרָכָה בְּנֹעַם־קוֹל.

אָז קָרַב הַנָּחָשׁ גַּם אֶל עֶרֶשׂ הַיֶּלֶד,

וַיִּשְׁכַּח אֵיבָתוֹ אֶל בְּחִיר זֶה הַחֶלֶד ­–

וּמַבִּיט בּוֹ בְּעֹנֶג פְּנִימִי וַהֲנָּאָה

וּמַקְשִׁיב בְּרָצוֹן לַשִּׁירָה הַנָּאָה

הַמְצַלְצְלָה בַּצִּפְצֹוּף זֶה הָרַךְ…

וְהַכִּנּוֹר מִשְׁתַּפֵּךְ, מִשְׁתַּפֵּךְ בִּנְעִימוּת

וְנֹסֵךְ עַל הַכֹּל מֵעֵין רֹךְ וַחֲמִימוּת

וְזִכּוּךְ־מַחֲשָׁבוֹת מַרְגִּיעוֹת, עֲדִינוֹת;

וּבַת־קוֹל הַנְּגִינוֹת הָאֵל הָרַעֲנַנּוֹת

אַט מַשְׁכֶּרֶת הָרוּחַ הַצַּח…

וְהַחַיּוֹת, הָעוֹפוֹת הַשְּׁרָצֵים, הָרְמָשִׂים

מִגְּדוֹלִים כַּעֲנָקִים עַד קְטַנִּים וְנַנָּסִים

מַשְׁלִימִים בֵּינֵיהֶם: הָרֹדְפִים לְנִרְדָּפִים,

הַמְעַנִּים ­– לִמְעֻנִּים, גִּבּוֹרִים ­– לָרָפִים,

מוֹשִׁיטִים אִישׁ לְאָחִיהוּ הַכָּף

וּמְחַבְּקִים אִיש רֵעוֹ בִּתְרוּעָה וְצָהֳלָה

וּמְרַקְּדִים מִסָּבִיב לָרַךְ בַּמַּעְגָּלּה

וּמְנִיעִים לוֹ רֹאשָׁם לְאוֹת אַחֲוָה וְחִבָּה,

כִּי שְׂמֵחִים הֵם לָשֶׁבֶת אִתּוֹ בִּמְסִבָּה

בִּידִידוּת וּבְשָׁלוֹם וְעֹנֶג רָב.

וְהַתִּינוֹק מִתְבּוֹנֵן מֵעַרְשֵׂהוּ אֶל עָל,

בָּרֹקְדִים סְבִיבוֹתָיו וּמְפַזְזִים בַּמַּעְגָּל ­–

וּמְגַחֵךְ בַּהֲנָאָה… וְהַכִּנּוֹר עוֹד מֵרִיעַ,

מִתְפַּלֵּל שָׁם בְּלַחַשׁ זֶפִיר וּמַבִּיעַ

הוֹדָיָה גַּם לְגַרְגִּיר שְׂפוּן־הַחוֹל;

וּמִמַּעַל לִרְקִיעַ־הַדֹּק הַכָּחֹל,

יֵט אָזְנוֹ אֲדֹנָי־צְבָאוֹת אֶל הַקּוֹל

הַנָּעִים, הַשָּׁפוּךְ בִּשְׁאוֹן הַרְמוֹנִיָּה,

מִסְתַּכֵּל בַּתִּינוֹק ­– וּמְגַחֵךְ דֻּמִיָּה

שְׂבַע־רָצוֹן וְשָׂמֵחַ בַּכֹּל.

1900