קט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ” (משלי לא, כו)? וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד? אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ – זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד (סוכה מט ע"ב).
תּוֹרָה לִשְׁמָהּ – לימוד תורה שלא לשם קבלת שכר או כבוד, אלא לשם
*
קי שָׁנִינוּ: “לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ” (דברים ל, כ) – שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֶקְרָא שֶׁיִּקְרָאוּנִי חָכָם, אֶשְׁנֶה שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי, אֲשַׁנֵּן שֶׁאֶהְיֶה זָקֵן וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, אֶלָּא לְמַד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא.
רַ' אֶלְעָזָר בֶּן רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם וְדַבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַדֵּל בָּהֶם וְאַל תַּעֲשֵׂם קַרְדֹּם לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ. וְקַל וָחֹמֶר: וּמָה בֵּלְשַׁאצַּר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בִּכְלֵי קֹדֶשׁ, שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּלֵי חֹל, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם; הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (נדרים סב ע"א).
אֶקְרָא וגו’ – אלמד מקרא כדי שיקראוני חכם.
אֶשְׁנֶה – אלמד משנה.
זָקֵן – מראשי בית המדרש והישיבה.
לְמַד מֵאַהֲבָה וגו’ – למד תורה לשמה (ראו בקטע הקודם) ובסופו של דבר גם תזכה לכבוד.
עֲשֵׂה דְּבָרִים וגו’ – עשה מעשים ראויים (כגון לימוד תורה) לשמם.
בָּהֶם – בדברי תורה.
עֲטָרָה לְהִתְגַדֵּל – כתר שמביא כבוד למי שחובש אותו.
קַרְדֹּם – כלי חפירה (שניתן להתפרנס בעזרתו).
בֵּלְשַׁאצַּר – ראו דניאל פרק ה.
כְּלֵי קֹדֶשׁ וגו’ – כלי בית המקדש (ששתה בהם יין) לאחר שכבר חוללו בידי הגויים.
נֶעֱקַר – נהרג.
שֶׁהוּא חַי וגו’ – הכתר (כמו גם התורה) קדוש לנצח.
*
קיא רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: “וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא – חֲלָף”. הָא לָמַדְתָּ: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם (אב' ד).
אַל תַּעֲשֵׂם וגו’ – את דברי התורה (וראו בקטע הקודם).
“וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא – חֲלָף” – בתרגום מארמית: מי שעושה שימוש בכתר התורה שלא לשמה, יחלוף מן העולם ושמו לא ייזכר עוד.
נֶהֱנֶה – משיג טובות הנאה.
נוֹטֵל חַיָּיו – מסלק את עצמו.
*
קיב רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּכְנָהָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ, וְהוֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים (אבות ו, א).
דְּבָרִים הַרְבֵּה – מעלות רבות (שיפורטו בהמשך).
כְּדַאי הוּא לוֹ – כאילו לא נברא אלא למענו.
רֵע – לקב"ה.
הַמָּקוֹם – הקב"ה.
הַבְּרִיּוֹת – בני האדם.
מַלְבַּשְׁתּוֹ – התורה עוטפת את העוסק בה.
מַכְשַׁרְתּוֹ – מכשירה אותו.
זְכוּת – זכויות ומעשים טובים.
נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ – בני האדם.
תּוּשִׁיָּה – פיקחות.
מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין – הופעה אצילה ויכולת לשפוט.
רָזֵי – סודות.
וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן וגו’ – תורתו וחכמתו הולכות ושופעות.
אֶרֶךְ רוּחַ – סבלני.
מוֹחֵל וגו’ – סולח למי שמזלזל בכבודו.
הַמַּעֲשִׂים – הבריאה.
*
קיג אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה. רַב אָמַר: כְּאִלּוּ בָּנָה פְּלָטוֹרִין שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַף מֵגֵן עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לֵוִי אָמַר: אַף מְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה (סנהדרין צט ע"ב).
פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וגו’ – בין המלאכים שבמרום ובין בני האדם.
פְּלָטוֹרִין שֶׁל מַעְלָה וגו’ – מקדש שמימי והמקדש שעל פני האדמה.
מֵגֵן – מפני עונש שעשוי לבוא בשל חטאים.
*
קיד אָמַר רַ' יִרְמְיָה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְּחַדְּדִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצְלִיחַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲדָרְךָ צְלַח” (תהלים מה, ה), אַל תִּקְרָא “וַהֲדָרְךָ” אֶלָּא "וַחֲדָדְךָ; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹלִים לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רְכַב” (שם); יָכוֹל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – תַּלְמוּד לוֹמַר: “עַל דְּבַר אֱמֶת” (שם); יָכוֹל אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: “וְעַנְוָה צֶּדֶק” (שם) (שבת סג ע"א).
מְחַדְּדִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה – עוסקים במשא ומתן של לימוד בדקדקנות ובחריפות.
אַל תִּקְרָא וגו’ – שיטת מדרש המציעה קריאה אחרת של מילים בתנ"ך, בדרך כלל על ידי שינוי ניקוד או אותיות דומות (וכאן ה"א וחי"ת, דל"ת ורי"ש).
יָכוֹל וגו’ – האם אפשר לומר שהדבר נכון גם לגבי לימוד תורה שלא לשמה?
“דְּבַר אֱמֶת” – שהוא לימוד לשמה.
הֵגִיס דַּעְתּוֹ – נתגאה (בעקבות לימודו).
*
קטו שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' בַּנָּאָה אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת (תענית ז ע"א).
סַם חַיִּים – כתרופה המאריכה את חיי האדם.
סַם הַמָּוֶת – כמעין רעל, המקצר את חיי האדם.
*
קטז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן. (נזיר כג ע"ב).
לְעוֹלָם וגו’ – גם עיסוק בתורה ובמצוות שלא לשמן הוא דבר ראוי, שכן עיסוק כזה סופו שירומם את האדם לעיסוק לשמן.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות