משכן הכנסת, י"ב בניסן תשל"ז, 31.3.77
שמחה וסיפוק בלתי רגילים נפלו בחלקי היום להקביל את פניך אתה אדוני השר והמלווים שלך, בברכת שלום ברוך הבא וברוכים הבאים.
אישית אני שמח להיפגש אתך זו הפעם השניה, לאחר פגישה שהיתה בינינו בארמון האו"מ בניו־יורק.
ביקורך אצלנו בימים אלה מעודד אותנו ואנו רוצים לקוות שהוא פותח פרק חדש של יחסים משופרים יותר בין צרפת וישראל.
הדרך הבדוקה למניעת אי הבנות וליחסים טובים היא הדרך של פגישות וביקורים הדדיים והחלפת דעות לעתים קרובות ככל האפשר.
אומר לך אדוני השר מספר דברים בגילוי לב גמור וללא גינוני לשון דיפלומטיים.
א) אנחנו אוהבים את צרפת, ולכן כשהתאכזבנו ממנה במקרה כלשהו, אכזבתינו היתה קשה ומרירה יותר מאשר אנחנו מתאכזבים מכל מדינה אחרת.
אנו זוכרים לצרפת את שעותיה ההיסטוריות היפות בחייה היא בכלל, וביחסה לעם היהודי ולמדינת ישראל בפרט.
ב) ידוע לי שצרפת תומכת בזכות קיומה של מדינת ישראל בשלום עם שכנותיה ואנו מעריכים זאת מאד.
אבל היינו רוצים שצרפת, וכל העמים והמדינות המכריזים על תמיכתם בקיום ישראל, יתנו דו"ח לעצמם, ויאמרו לנו ולעולם, באיזו צורת קיום של מדינת ישראל הם תומכים – קיום בכבוד, בגבולות בטוחים ומוכרים ובשלום של ממש, או חלילה קיום שיש עמו רפיון ותלות באחרים וסכנות קרובות ורחוקות להתנפלות עליה, להכנעתה ואולי אף להכחדתה.
נוסף לכך לא מרפה ממנו השאלה: מדוע דוקא מדינת ישראל זקוקה להכרזות בדבר התמיכה בזכות קיומה בכלל ובשלום בפרט? הרבה מדינות קמו בעולם אחרי שקמה מדינת־ישראל, וביניהן יש גם כאלה שהן מלאכותיות ללא ספק, אבל אף אחת מהן אינה זקוקה שיכירו בזכות קיומה, אלא כולן קיימות כדבר מובן מאליו.
ג) באותה מדה שאנחנו רואים כזכות בלעדית שלנו, להחליט בעצמנו מה הם האינטרסים החיוניים שלנו ומה הן אמות המדה המוסריות הדרושות לנו במדיניותנו ובהתנהגותנו, כך אין אנו רואים כל רשות לערער על זכותה של צרפת או כל מדינה אחרת להחליט מה הם האינטרסים החיוניים שלה ומה הן אמות המדה המוסריות הדרושות לה.
אעפ"י כן, נראה לי שצרפת או כל מדינה אחרת [תצא נשכרת מכל הבחינות]1, אם תקיים יחס טוב לישראל – לא מתחת לשולחן אלא לעיני כל. ארה"ב, נוהגת כך וההצלחה מאירה לה פנים, גרמניה המערבית נוהגת כך ולא הפסידה.
ד) ביקורך אצלנו אם כי הוא קצר מאד נותן לך הזדמנות לראות, לשמוע ולהתרשם. […]2 אתה תראה את הארץ כיצד מתוך השממה והעזובה והפיגור והעדר אוצרות טבע – צמח וצומח עולם חדש של בניין ערים וכפרים, חקלאות ותעשיה, בתי ספר ומוסדות תרבות ואמנות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברמה בינלאומית; עולם חדש של חברה חדשה יצרנית, מתקדמת ודמוקרטית, שעדיין היא יחידה במינה בחבל עולם זה.
אתה תשמע מן המנהיגים ומהמוני העם בישראל מה גדולה כמיהתנו לשלום ושאין אנו מבקשים לעצמנו, ולשכנינו, ולעולם כולו, אלא שלום מכל הלב, שלום שכולו אמת וכוונות טובות.
אתה תתרשם, שישראל היא נכס רב חשיבות לעולם כולו, אפילו לאויביה, שהיא משמשת להם מאיץ רב כוח להתפתחותם; שהיא נכס רב־תועלת לטווח קצר ולטווח ארוך, לאירופה כולה, ובאופן מיוחד לעמי אירופה, השוכנים לחוף הים התיכון; והיא ודאי נכס לעם היהודי, שסבל רבות ונוראות בהיסטוריה שלו, מיום שהוגלה מארצו ע"י המנצח הרומאי ועד הטרגדיה של השואה שהביאו עליו הנאצים; מדינת ישראל הביאה גאולה ופדות לשארית הפליטה ממחנות ההשמדה באירופה וליהודים מארצות ערב שהיו מדוכאים ומושפלים ועשוקים במשך כל הדורות, והיא משענתו של כל יהודי בעולם השרוי במצוקה כלכלית, לאומית או דתית.
אני בטוח שכל מה שתספיק לראות, לשמוע ולהתרשם יתן לך ולממשלתך השראה להיטיב ולשפר את היחסים עם ישראל וללכת לקראתה, למען כבודה וגדולתה והצלחתה של צרפת, ולמען קיומה, שלומה והצלחתה של ישראל.
אני מרים כוסי לכבוד נשיא צרפת, לכבוד עמה וממשלתה, לכבודך אורחנו היקר, ולכבוד הפרק החדש שביקורך פותח בין צרפת וישראל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות