רקע
ישראל ישעיהו

בכנסת, ט"ו בחשון תשל"ז, 8.11.76


חברנו, חבר־הכנסת צבי גרשוני ז"ל, הלך לעולמו בזמן פגרת הכנסת, ובגלל הפגרה והחגים לא ניתן לנו עד כה להתייחד כראוי עם זכרו.

צבי גרשוני נלקח בינינו בפתאומיות מחרידה; הוא נפטר תוך כדי עבודתו, תוך כדי התכוננתו לשאת דברו בועדת הכספים של הכנסת, שבה היה חבר מתמיד ומסור.

עליו יש לומר בלשונו של ביאליק:

  היה איש וראו: איננו עוד;

  קודם זמנו מת האיש הזה

  ושירת חייו באמצע נפסקה;

  וצר! עוד מזמור אחד היה לו –

  והנה אבד המזמור לעד,

  אבד לעד.

צבי גרשוני היה מאנשי הסגולה של תנועת העבודה החלוצית בישראל ואחד הבנים הבונים של ההתישבות הקיבוצית.

במשך שבע שנות חברותו בכנסת התחבב – גם על אלה שלא הכירו אותו מלפני היותו חבר הכנסת – בשל שקידתו במילוי תפקידו ומסירותו לשליחותו הציבורית; בשל נאמנותו לערכים החלוציים והציוניים, שדבק בהם מנעוריו ועד יומו האחרון; בשל הרעיונות המקוריים שהגה וביטא, הן בועדת הכספים והן במליאת הכנסת; ובייחוד בשל נועם הליכותיו, סבר פניו ורוח הידידות והחברות שבה נהג עם חבריו ועם כל אדם שניקרה בדרכו.

צבי גרשוני ידע להילחם על דעותיו, בעקביות ובהתמדה, בלי לזלזל בדעותיהם של אחרים ובלי להכאיב לזולתו.

וכאשר נקלעה תנועת העבודה לתוך המחלוקת הטרגית, הידועה כפרשת לבון נטל בה חלק פעיל ביותר; אך בפעילותו זו לא נגרמה פגיעה בכבודו או ברגשותיו של מישהו ולא נותרה שום טינה בינו לבין מישהו מאלה שחלק על דעתם והתווכח איתם.

צבי גרשוני ייצג באישיותו ובאורח חייו את העיקרי, הנצחי והבלתי משתנה שבאידיאה ובמעשה הציוני הסוציאליסטי: עלית יהודים וקליטתם בארץ, בנין הארץ וטיפוח חברה חלוצית המושתתת על שוויון, דימוקרטיה והעדפת צרכי הכלל. ייצוגיות זו נראתה בעליל גם בתפקידו כחבר בכנסת ובועדותיה.

את פרקי חייו, עשירי המעש, פתח צבי גרשוני בארגון החלוץ בבסרביה וסיים אותם בתביעה מן הכנסת לדון על הדרכים להגברת העליה מארצות המערב; את הנושא הספיק להציג בכנסת; אך למרבה הצער הוא נפטר בטרם שהספיקה הכנסת לקיים בו דיון מקיף כפי שהוא רצה.

המנוח קיבל על עצמו שליחויות שונות, שחברותו בכנסת היא אחת מהן, ונחשבה כשליחותו האחרונה. אך גולת הכותרת של שליחותו ופועל־חייו היא מסירותו לקיבוץ “ניר־עם” ולתנועתו.

חבריו בקיבוץ ובתנועה כולה, ידידיו בכנסת, מכריו ומוקיריו הרבים, הצטערו מאד, יחד עם בני משפחתו, על הסתלקותו ללא עת.

זכרו יהא שמור לנצח בתולדות תנועת העבודה וההתישבות הקיבוצית ובתולדות בית־הנבחרים של מדינת־ישראל.

בשם כל חברי הכנסת ובשמי אני הנני מגיש כוס תנחומים לרעיתו, לצאצאיו ולחברי קיבוצו הנמצאים אתנו במעמד זה של התייחדות עם זכרו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65424 יצירות מאת 3998 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!