א. 🔗
תקנות החברה “שפה ברורה” שנוסדה במוצש"ק תשעה ימים לחדש הראשון שנת התרן לפ"ק פינסק
לרומם את קרן שפתנו הקדושה אשר כמעט נשכחה כמת מלב ולהשיבה לתחיה ואלה תקנותיה:
א. על החברים לדבר אך בשפת עבר בהתאספם יחד.
ב. האספה תהיה ביום שבת קדש מדי שבת בשבתו אחרי הצהרים.
הערה: רק פעם בחדש במוש"ק.
ג. על החברים לשלם להחברה כפי נדבת לבם הטוב ומתת ידם הנדיבה.
ד. מטרת הכסף היא לקנות ספרים בשפת עבר.
ה. כל מלה בשפת עבר אשר תבצר מהחברים עליהם להגיד לפני ראשי הועד והמה יחרצו משפטם.
הערה: אם דבר קל הוא אז יחרץ הועד כרגע, ואם דבר קשה הוא אז יפתר במשך השבוע.
ו. המלות אשר הובאו לפני ראשי הועד ונפתרו, על המזכיר לכתוב זאת בספר המלים אשר להחברה.
ז. ראשי הוועד המה חמשה אנשים, אשר ינהלו את החברה כן במשטר וסדר נכון וכן לפתור את המלות הזרות.
ח. ואלה שמות ראשי הועד, סוכן, מבקר, מזכיר, רואה חשבון ונאמן.
הערה: א) בידי הסוכן יפקד כסף וספרי החברה למקרא אשר יבואו לאוצרה.
הערה: ב) על המבקר לדבר ולשוחח עם החברים החדשים אשר יחפצו לכתוב ידם להחברה ולראות אם שפתם אתם, לתקן את השגיאות היוצאות מפי הנאספים בשגגה, ולראות כי הנספים ידברו בשפת עבר בעת האספה.
הערה: ג) על המזכיר להביא הכל במשטר ולנהל את הפנקס וספר החשבון וספר המלים אשר להחברה.
הערה: ד) על “הרואה־חשבון” לבקר את ספרי החשבון הנמצאים תחת יד המזכיר, ואת הכסף הנמצא תחת יד הסוכן.
הערה: ה) על הנאמן לגבות את הכסף אשר יתנדבו החברים מדי חדש בחדשו ולמסרו ליד הסוכן.
ט. אם אחד מראשי הועד לא יהיה בעת האספה אז יוכלו הנאספים לבחור על מקומו איש אחר מהנאספים למלא את מקום האחד בפעם ההיא.
י. כל אחד מהחברה יוכל לקחת ספר אחד לביתו למקרא.
הערה: אך אל יאחרנו בביתו יותר משבוע.
יא. הרשות לכל אחד מהחברים לבא בכל עת שירצה לדרוש אחרי ענין בהספרים הנמצאים בבית הסוכן.
יב. הספרים למקרא בשפת עבר יקנו בהסכם ראשי הועד והמה: הסוכן המבקר המזכיר הרואה־חשבון והנאמן.
יג. ארבעה ספרים להחברה.
הערה: א) שלשה בידי המזכיר והאחד בידי הסוכן.
הערה: ב) הראשון הוא הפנקס אשר בו נכתבו תקנות החברה שמות החברים נדבות החברים ושמות הספרים.
הערה: ג) השני והשלישי המה ספרי החשבון אשר בם יכתבו הוצאות החברה, המה בידי המזכיר.
הערה: ד) הרביעי הוא ספר המלים אשר בו יכתבו המלים הזרות להחברים ונפתרו בידי ראשי הועד, והוא ביד הסוכן.
יד. כל אחד ואחד שיחפוץ להספח אל החברה מהיום והלאה עליו לבוא בעת האספה.
טו. אין הרשות להחברים לצאת מחדר האספה בעת האספה לדבר עם רעהו.
טז. את התקנות האלה יקימו ראשי הועד בחתימות ידיהם.
על התקנות האלה נוסדה החברה “שפה ברורה” ועל הדברים האלה באנו על החתום
נאום הסוכן מאיר פריינקיל
נאום המזכיר ישעיו חיים גראסבערג
נאום המבקר שאול ראבינאוויטש
נאום הרואה־חשבון יוזפא וואלאוועלסקי
ונאום הנאמן יהודה ליב ווינץ
ב. 🔗
תקנות חברת “שפתנו אתנו” באודיסה
… חובות החברים והחברות הן:
א. לדבר איש את רעהו ואשה את רעותה עברית בכל מקום ובכל שעה.
ב. להתאסף מדי שבת בשבתו אל בית הועד להשתוחח בשפת עבר בצבור ולשמוע לקח איש מפי אחיו.
ג. כל אשר יש בכחו לשאת מדברותיו בשפת עבר באיזה ענין הנוגע להיהדות ולשפת עבר וכו', כמו בכל ענין חכמה ומדע, חיב לדרוש באספה לא פחות מפעם אחת בחדש (הגברים דורשים בע"פ, והנשים ברצונן גם במכתב).
ד. כל אחד מהחברים מחויב לבור לו איזה ענין למודי להגות בו ולהרכיש לחבריו את כל אשר ימצא נחוץ ומוכשר להרחבת השפה.
בעת האספות מדברים לאחד אחד בסדר ובמשטר מבלי הכנס איש בדברי רעהו, והיושב ראש הוא המפקח על הסדרים, ורק בעת ההפסקות מותר לדבר איש כאות נפשו אין אונס.
תקנות האגודה “שפה ברורה” בווינה
כתבה מווינה, “הצפירה”, י"ב שבט תרנ"ג
וויען. בעירנו נוסדה חברת “שפה ברורה” וספר תקנותיה מאושר ומקוים מטעם הממשלה דפה. מטרת החברה:
א. להפיץ ולהרחיב ידיעת שפת עבר ודבורה בין כל מפלגות העם.
ב. לאחד ולחבר לאגדה אחת את כל השואפים לתרבות עברית.
החברה רוצה להשיג תכליתה על־ידי התחבלות המאושרות ומקוימות מהממשלה האלה:
לפתוח בית ספר וללמד בו שפת עבר בכתב ובדבור למתחילים ולהרוצים להשתלם בה. חברי האגודה קימו וקבלו עליהם להיות מורים חנם אין כסף.
על־ידי דרשות ומדברות בשפת עבר כל עניני חכמה ומדע ובשפת אשכנז רק בענינם אשר תכליתם לחבב על השומעים את שפת עבר והתרבות העברית.
על־ידי יסוּד אוצר ספרים ומ"ע המכונים לתכלית זאת.
כל איש היודע את קרת לב אחינו במערב אירופא, ואפילו הטובים שבהם, לכל דבר שחותם תחית השפה העברית או לאומיות ישראל מוטבע עליו, יבין מדעתו כמה מכשולים ומעצורים מבית ומבחוץ פגשו בדרכם מיסדי החברה הנ"ל עד אשר נתאשרה ונתקימה בגושפנקא דמלכותא ועד אשר נתנו ידם לה תלמידי בתי מדרש המדעים הגבוהים ילידי מערב אירופא ועוד אנשים רבים מקצות העם. כחמשים חברים מהראשונים וגם האחרונים הגישו את בקשתם להועד המפקח על עניני הלמוד לספחם אל מספר התלמידים אשר ישמעו לקח שפת עבר בבית הספר של החברה.
ראש החברה הוא הד"ר נחום נתן בירנבוים והמזכיר ה' ראובן בריינין.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות