חברת מטרו־גולדווין־מאייר פתחה במסע פרסומת חסר־תקדים לקראת סיום הפקתו של סרט הפנטסיה היוקרתי שלה, ‘מלחמת הטיטנים’, שיציאתו אל מרקעי הקולנוע צפויה בקיץ הקרוב. מחומר הפרסום המופץ על הסרט אנו למדים ש’מלחמת הטיטנים' הוא “מסע אל תוך המיתולוגיה היוונית, המבוסס על אגדת פרסאוס ואנדרומדה.” יוצרי הסרט מבטיחים לנו הצגה חזותית מרהיבה ומהממת, בזכות פעלולי הצילום והתפאורה המיוחדים, מעשה ידיו של פעלולן הקולנוע הוותיק ריי האריהאוזן, המכונה ‘מלך הפנטסיה’. זהו סרטו ה־16 במספר של האריהאוזן, שהתפרסם בזכות שיטת הצילום מיוחדת שפיתח, והקרויה ‘דיינראמה’. ''כבר עסקנו בעבר במיתולוגיה בקולנוע", מספר האריהאוזן. “זהו נושא אידיאלי לסרטים, אבל ‘מלחמת הטיטנים’ הינו סרט מורכב יותר מאחרים. יש בו שפע רב של מפלצות ויצורים, אתרי צילום המתפשטים על ארבע ארצות, וסצינות שצילומן מחייב פתרונות טכניים בלתי שגרתיים.” בנוסף למפלצות מופיעים בסרט גם כוכבים בשר־ודם מפורסמים למדי, כמו לורנס אוליבייה, אורסולה אנדרס, קלייר בלום ומגי סמית. ותלווה אותו מוסיקה של מלחין הקולנוע הוותיק ג’ון בארי.

לאחרונה התרחשו כמה התפתחויות ראויות לציון בתחום ההוצאה לאור של כתבי־עת למד"ב בארצות־הברית. ראשית, לאחר עיכובים של כשבעה חודשים (כן, כן, זה קורה גם בארה"ב!) חודשה הופעתו של מגזין המד"ב הוותיק ‘גאלאקסי’, שנמכר בסוף 1979 למו"ל המוציא את כתב־העת ‘גליליאו’. ‘גאלאקסי’ המחודש יוצא במתכונת גדולה יותר אך עיצוב השער דומה לעיצוב המסורתי שלו משנות ה־50. הגליון הראשון של המגזין המחודש עמד להופיע עוד בפברואר 1980, ולפרסם לראשונה את הנובלה החדשה ‘ג’אם’ מאת פרדריק פול, במלואה, אך בינתיים היא נמכרה כבר בעשרות אלפי עותקים במהדורות של ספרי כיס וכן בכריכה קשה. עובדה זו לא הפריעה לחובבי ‘גאלאקסי’ לקבל בהתלהבות את חידוש הופעת המגזין החביב עליהם. השנה יופיע המגזין רק פעמיים נוספות, ובשנה הבאה יהפוך לדו־ירחון.

לעומת הקשיים של ‘גאלאקסי’, מצליחים יפה המגזינים ‘אנאלוג’ ו’מד"ב של איזאק אסימוב'. שניהם מופיעים לאחרונה בדיוק אחת לארבעה שבועות, כלומר 13 גליונות בשנה. עורכו של ‘מד"ב של איזאק אסימוב’, ג’ורג' סקייטרס, זכה השנה בפרס ה’הוגו' לעורך הטוב ביותר; עריכת ‘אנלוג’ עברה לידיו של סטנליי שמידט, לאחר שהעורך הקודם, בן־בובה, יחד עם עוזרו, מרק קפלן, עברו למגזין שובר־הקופות ‘אומני’.

חידוש נוסף ראוי לציון הוא תכניתה של הוצאת ‘דיוויס’ להוציא לאור סדרות של קבצי סיפורים הלקוחים מגליונות ישנים של ‘אנלוג’, הן בכריכה קשה והן בכריכה רכה. אחד הפרוייקטים הוא להוציא בכריכה קשה את גליון יולי 1939 של המגזין ‘אסטונדינג’ (גלגולו הקודם של ‘אנלוג’). לאותו גליון יש משמעות היסטורית מיוחדת – לראשונה הוצגו בו בפני קהל הקוראים שני סופרים צעירים ומבטיחים; איזאק אסימוב וא. א. ואן ווגט.

לאחרונה הרבינו לכתוב על כינוסי מד"ב, וזאת לאור ההכנות לעריכת כינוס המד"ב הבינלאומי ‘ג’רוקון 82’ בירושלים, בסוף יוני 1982. בגליונות קודמים הוזכר הכינוס שהתקיים בשנה שעברה באיטליה, וכן כינוס החובבים וחלוקת פרסי ה’הוגו' בבוסטון, ארה"ב. מי שאינו מצוי בעניינים יכול לחשוב שכינוסים מסוג זה נערכים לכל היותר פעמיים־שלוש בשנה. אם הוא סבור כך, סימן שאיננו מעריך נכונה את מרצם ומסירותם של חובבי המד"ב בעולם, שאחד משגעונותיהם (והם רבים…) הינו עריכת כנסים בכל הזדמנות אפשרית. בארבעת החודשים ספטמבר–ינואר האחרונים, למשל, התקיימו לפחות 40 כינוסים כאלה. הנה מבחר קטן של דוגמאות, אשר ליקטנו מהעיתון לענייני מד"ב, ‘לוקוס’;

16–21 ספטמבר; כינוס מד"ב לאומי בוורשה, פולין; אורחי כבוד; ג’ון ברונר בוב שאו. 3–5 אוקטובר; ‘פנטסיקון’; בירמינגהם, אנגליה, חלוקת פרסי הפנטסטיקה הבריטיים: 11–12 אוקטובר; ‘אוקטוקון 3’, סנטה רוזה. קליפורניה, אורחי כבוד; תאודור סטרג’ן, הצייר דון אנדרסון פול אנדרסון. 24–26 אוקטובר; ‘פבולה 80’, באוניברסיטה של קופנהגן, דנמרק; 31 אוקטובר עד 2 נובמבר; הכינוס העולמי הששי לפנטסיה, בלטימור, ארה"ב. בין המשתתפים; ג’ק ואנס, רוברט בלוך; 14–16 נובמבר; ‘פיליקון 80’, בפילדלפיה ארה"ב. משתתפים; בן בובה, רוברט שקלי. 19–30 נובמבר; פסטיבל סרטי מד"ב ופנטסיה בפריס, צרפת; 28–30 נובמבר; ‘לוסקון 7’, אנהיים, קליפורניה. אורח; לארי ניבן; 12–15 פברואר; ‘אקווקון’, אנהיים, קליפורניה. אורח; פיליפ ח. פארמר.

זהו, כאמור, רק מבחר קטן מבין מאות כינוסים הנערכים מדי שנה, ושאליהם, לשמחתנו, עומדים להצטרף גם אנחנו בעוד שנה, ב’ג’רוקון '82.

במשך שנים הושמעו תלונות על ה’טאבו' שהטיל המד"ב על נושא המין. בשנים האחרונות כבר אבד הכלח על טענה זאת, לאור ‘הגל החדש’ ואחדות מיצירותיו של פיליפ ח. פארמר, למשל. והנה, בנוסף לשפע הזרמים והתת־זרמים המוכרים במד"ב צומח לו פרא תת־זרם חדש; המד"ב הפורנוגראפי (או הארוטי, אם תרצו – תלוי בהשקפה). ומה יכול להיות טוב יותר מאשר שילוב של ארוטיקה עם פרודיה על סרטים ‘מלחמת הכוכבים’ ו’האימפריה מכה שנית' הכוונה לשני ספרי ‘מחתרת’ שפורסמו לאחרונה בארה"ב ע"י ריצ’רד א. גאייס. הראשון נקרא ‘יצאניות כוכבים’ (באנגלית זה נשמע, כמובן, הרבה יותר טוב;Whores' Star', על משקל ‘Star Wars’), ובו מסופר על שלישיית עלמות בשם טוי, מאטה וסנייה המעניקות מחסדיהן לצוות של חללית בין־כוכבית, ועל רצח מסתורי המתרחש שם… שם הספר השני הוא… ‘התאגיד מכה שנית’, ובו נחטפת הגברת טוי אל כוכב־התענוגות פאלוס, ומה קורה לה שם…

*

רוברט א. היינלין בן ה־72, שכתב כל־כך הרבה בספריו על טכנולוגיה מתקדמת, חייב את חייו והמשך יצירתו לטכנולוגיה כזאת, שרק לפני שנים אחדות היתה בגדר מדע בדיוני. היינליין, שלפני מספר שנים התערערה בריאותו ואף לקה בסניליות די מתקדמת, עבר בשנה שעברה ניתוח־מוח באמצעות קרני־לייזר, וזה החזירו לקדמותו ואף אפשר לו להשלים את ספרו האחרון, ‘The Number of the Beast’. בניתוח סולקו הוורידים הסתומים שהסתיידותם פגמה בתפקודי מוחו של היינליין. “היה זה אחד מאותם ניתוחי־הימור”, סיפר היינליין על הניתוח. “או שהם מתקנים אותך, או שאתה מתפגר. אני הימרתי וזכיתי.” כאשר נשאל אם הוא מהמר מטבעו, השיב היינליין; “אתה מוכרח להיות מהמר מלידה אם רצונך להתפרנס כסופר פרילאנס.” עוד נשאל היינליין, אם הוא שוקל להקפיא את עצמו על־מנת להיות מופשר אי־פעם בעתיד, כפי שעשה וולט דיסני. על כך השיב; "רעיון מקפיא־דם כזה מעולם לא עלה על דעתי, על אף שכתבתי על הקפאה כזאת עוד בספרי הישן ‘עת הכוכבים’. (ספר זה ראה אור בעברית תחת השם ‘מסע אל בין הכוככבים’.

תעשיית יצירות־מד"ב מוקלטות ממשיכה לפרוח בארה"ב. הכוונה איננה למוסיקת־מד"ב שהיא נושא בפני עצמו, אלא להקלטות של סופרי מד"ב הקוראים מיצירותיהם. הנה מספר דוגמאות של קסֶטות שהופיעו בחודשים האחרונים; ‘שבעה סיפורים מעידן החלל’ – קורא פול אנדרסון; ‘השוטה הנפלא’ (חלקו הראשון של הספר ‘על־אדם’) – קורא תיאודור סטרג’ן; ‘שעה עם אן מקקאפרי’ (ראיון מוקלט עם סופרת הפנטסיה המצויינת), ‘אני מחפש את קדאק’; – מאת הארלן אליסון, שלא רק קורא אלא גם משחק ממש (וכפי שמדווחים לנו – במבטא אידישאי כבד…) ולבסוף – לא פחות משלוש קסטות הכוללות קטעים מתוך הספר ‘חולית’, המוקראים, כמובן, בפי פרנק הרברט בכבודו ובעצמו.

גניבת רעיונות ופלגיאטים ספרותיים הינה תופעה שכיחה למדי בתחום המד"ב. לא אחת קורה גם שתסריטאים גונבים רעיונות לסרטיהם מסיפורי מד"ב שונים. ייתכן ובעתיד הדבר לא ישתלם להם עוד, שכן לאחרונה זכו הארלן אליסון ובן בובה בתביעה משפטית שהגישו נגד רשת הטלוויזיה איי.בי.סי ואולפני ‘פרמונט’, בעבור שימוש בלא רשות בסיפורו של אליסון ‘ברילו’. אמנם התובעים קיבלו ‘רק’ כ־300 אלף דולאר (לעומת ה־3 מיליון שתבעו), אך פסק הדין מהווה תקדים עקרוני ולא נופתע אם תוגשנה תביעות נוספות. הדבר עשוי גם לסייע לסופר הוותיק א. א. ואן ווגט המנסה מזה זמן־מה לברר עם חברת ‘פוקס המאה ה־20’ את פשר הדמיון המפתיע בין סיפוריו ‘המשמיד השחור’ ו’עימות בארגמן', לבין הסרט ‘הנוסע השמיני.’ (בתמונה; הרלאן אליסון).