לשמואל יוסף עגנון

חֶסֶד    🔗

בְּשִׁלְהֵי קַיִץ אֵלֶּה זְרוּחֵי חֵן וָחֶסֶד,

בְּרַחֲבֵי חוּצוֹתַיִךְ, צִיּוֹן, אֶתְהַלֵּכָה

וְאֶתְמַהּ: אֵיךְ מִמֵּךְ אֶתְנַתֵּק, אֵי לִי מָקוֹם

אֲוִירוֹ מְנוּחַת לֵב וּנְשָׁמָה כְּמוֹ אֲוִירֵךְ?

בְּאֶמְצַע כָּל הַסַּעַר, בְּטַבּוּר כָּל הַמְּדוּרוֹת

הָרוֹגְשׁוֹת וּמִתְנַפְּצוֹת סְבִיבֵךְ וּבִגְלָלֵךְ,

עַל כֵּס הָרַיִךְ תֵּשְׁבִי שְׁקֵטָה, אֵם יְקָרָה,

פָּנַיִךְ קְמָטִים וְעֵינַיִךְ רָזִים כְּחֻלִּים,

וְשׁוּלֵי לֹבֶן בִּגְדֵּךְ שׁוֹפְעִים עַל הַסְּלָעִים,

וְחֹטֶר אָרֹךְ לָךְ בִּשְׂמֹאל עִם גֻּלַּת כֶּסֶף,

וִימִינֵךְ תִּרְעַד מִתּוֹךְ רַחֲמִים וְאִמָּהוּת

עַל קָדְקֳדֵי בָנַיִךְ מְשׁוּיֵי יָם וּפְחָדִים –

עוֹד לַחִים קִרְעֵי כְסוּתָם וְדַבְלוּלֵי שְׂעָרָם –

הַכּוֹרְעִים לְרַגְלַיִךְ וּמְחֻזָּקִים יֵלְכוּ

מִי לַעֲקֹר טַרְשֵׁי דָן, מִי לַחְפֹּר בְּאֵר בֶּחָרֵר.

וְעָבִים צְחֹרֵי־מוֹךְ בַּאֲלַכְסוֹן נוֹסְעִים קֵדְמָה.

מִשִּׁיחוֹר גּוֹאֶה עוֹלִים הֵם אַךְ גֶּשֶׁם אֵין בָּם.

וְשִׁמְשִׁיּוּת חֲרִישִׁית מִסְתַּלֶּתֶת

כְּסֹלֶת דַּקָּה דֶּרֶךְ שֶׁבַע נָפוֹת,

כַּהֲגִיגֵי אוֹר בְּמֹחַ אֱלֹהִי,

וַאֲנַחְנוּ קְלוּטִים אֶל תּוֹךְ טַחֲנָה זוֹ עֶלְיוֹנָה –

מִי יֵדַע מְלוֹא הֶהָגוּת שֶׁנַּעֲשִׂינוּ תָכְנָהּ?

וְשַׁלְוָה פְלִיאָה עוֹטָה אֶת הַמְהַלְּכִים סְבִיבִי

בְּצַעַד אִטִּי; רֶגֶל כְּמוֹ לֹא תֹאבֶה אַף לְרֶגַע

לְהַפְסִיד אֶת הַחִבּוּר סוֹף סוֹף הֻשַּׂג.

כֹּה תִמְתַּק הָאֲדָמָה כָּאן לְרֶגֶל עִבְרִי,

כְּשַׁד הָאֵם לְכַף יַד יֶלֶד בְּעֵת יִינָק.

מִבַּעַד לִסְיָג שֶׁל צְנֵפוֹת־תַּיִל דּוֹקְרוֹת

קַלְגַּסִּים עוֹמְדִים דֹּם חֲבוּשֵׁי קַסְדוֹת פֶּלֶד

עִם לֹעֵי רוֹבִים כֻּוְּנוּ, אֶצְבַּע עַל הַהֶדֶק.

וְיֵשׁ וּבְשַׂקֵּי־חוֹל הֵם קְבוּרִים וַעֲטוּרִים

עַד כְּלוּם מֵהֶם לֹא נִרְאֶה

רַק עַיִן, לֹעַ, וְהָאֶצְבַּע הָעַצְבָּנִית.

וּלְיַד הַסְּיָג מִתְהַלְּכִים מִתּוֹךְ שַׁלְוָה פְלִיאָה.

מַה שַּׁלְוָה שִׁמְשִׁית זוֹ, מַה מִּין סַלְסָלָה דַקָּה

הָעוֹטְפָה בְרָקִים חַיִּים וְאֵינָהּ נִקְרַעַת?

גַּעְגּוּעִים אֲשֶׁר בָּאוּ, תְּפִלּוֹת אֲשֶׁר נַעֲנוּ.

הֵן הַכֹּל כָּאן מִסָּבִיב הָיָה תְחִלָּה כְּמִיהָה,

הֵן הַכֹּל כָּאן מִסָּבִיב אָרוּג רַעֲדֵי נֶפֶשׁ.

מִתְהַלְּכָה אֵפוֹא נֶפֶשׁ תּוֹךְ רְחוֹבוֹת־עַצְמָהּ.

אֶתְהַלֵּךְ גַּם אָנֹכִי, אֶתְמַהּ: אֵיךְ אֶתְנַתֵּק?

גְּבוּרָה    🔗

אַךְ הִנֵּה אֶחָד רָץ וּמִזְרָן עַל כְּתֵפָיו.

כֹּה צָעִיר הוּא וְחִוֵּר אַךְ גַּחְלִילִי עַיִן. –

לְאָן, לְאָן, אֲבוֹי לְאָן? –

הוּא מִזְדַּקֵּר עַל הַסְּיָג, וְאוֹר הַיּוֹם לְרֶגַע

מִתְפּוֹצֵץ וּמִתְחַשֵּׁךְ, אִשִּׁים נוֹבְחוֹת עָפוֹת.

וְעֵת יִשְׁתַּקֵּט עוֹלָם, נָח הָעֶלֶם פְּרַקְדָּן,

גֻּלְגָּלְתּוֹ עַל קְצֵה מִזְרָן, וּמֵרַבֵּי חוֹרָיו

תַּלְתַּלֵּי עָשָׁן עוֹלִים וְהַדָּם מְפַכְפֵּךְ,

וְשׁוּב בָּרְחוֹב מִתְהַלְּכִים מִתּוֹךְ שַׁלְוָה פְלִיאָה.

וּמִקְּצֵה סִמְטָה גָּח בַּחֲשַׁאי נַעַר וּמַבִּיט

כֹּה וָכֹה וּמַדְבִּיק כְּרוּז עַל קִיר וְנֶעְלָם.

וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי תֵּצֵא יַלְדָּהּ קְטַנָּה

וּבִזְרוֹעוֹת דַּקּוֹת אֶת הַכְּרוּז מִכָּתְלוֹ תִּקְרָע.

אָז אֶרְאֶה גַּם הַמַּאֲבָק, אֶת יְקוֹד הַגְּבוּרָה,

וְהוֹד וְהָדָר לָהּ, אֲבוּקָה כֹּה חֲדָשָׁה.

מַה בְּשׂוֹרָה בָהּ וּנְגֹהוֹת! הֵן עוֹד שָׁם נִתְגַּלְּתָה,

עוֹד שָׁם בַּמִּדְבָּר עֵת עֲקוּדֵי מוֹסְרוֹת דּוֹרוֹת

הָלַכְנוּ שְׁתוּמֵי עַיִן אֶל נְהַר אֲבַדּוֹן.

וּפִתְאֹם עָלְתָה הִיא, וּכְעַל פִּי רֶמֶז מָרוֹם

הִפְנִינוּ פָנִים כְּלַפֵּי פְנֵי הַצַּר הָאָיֹם

עַד חָג וְנָע מְבֻלְבָּל וְכָל הָעוֹלָם נִדְהָם.

אַךְ כֻּלָּהּ לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם, בִּלְעָדַיִךְ

אֵין גְּבוּרָה יִשְׂרְאֵלִית כְּלָל.

אֲבוּקָה כֹּה חֲדָשָׁה

וְאִם כְּנֵר הַבְדָּלָה קְלוּעָה הִיא וּשְׂרוּגָה

מִפְּתִילִים שׁוֹנִים כֹּה, מִתְנַצִּים וּמִתְפַּתְּלִים, –

הָרִימָה יָדְךָ, יַלְדִּי, שָׂא בְרָמָה אוֹתָהּ.

לֹא נֵרוֹת שַׁבָּת הֵם הַצְּנוּעִים וְהַלְּבָנִים

עֲלֵיהֶם בֵּרְכָה אֵם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה;

אַךְ שַׁבָּת עָבְרָה, בָּאִים שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה.

הָרִימָה יָדְךָ, יַלְדִּי, שָׂא הַנֵּר בְּרָמָה:

הֵנָּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד!

כָּךְ נַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין חֹל עַד נִזְכֶּה

לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת שׁוּב לְבָנִים צְנוּעִים.

אָז אֶרְאֶה אֶת פָּנַיִךְ, עִיר יְרוּשָׁלַיִם,

וּנְהָרָה בָם וְאִם מִכְּאֵב אֶת שְׂפָתֵךְ תִּשְּׁכִי:

חֲבָלִים שֶׁל גְּאֻלָּה הֵם שֶׁכְּעֻבָּר עַז

אֶת רֶחֶם אִמָּהּ תִּפְרֹם־תִּקְרַע אַגַּב גִּיחַ.

וְאַתָּה, עֶלֶם חִוֵּר וגַחְלִילִי־עַיִן,

לֹא אֶשְׁאַל עַכְשָׁו אִם הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָלַכְתָּ

מְחֻשֶּׁבֶת הִיא כָּל צָרְכָּהּ וְנִמְצֵאת מוֹעִילָה.

אֵי גְבוּרָה תֵשֵׁב בֵּין תַּגְרָנִיּוֹת הַשְּׁוָקִים

מוֹשִׁיטוֹת שָׁלשׁ בֵּיצִים וְהַב תֵּכֶף קְשִׂיטָה?

דַּי שֶׁחָשַׁבְתָּ אַתָּה: זוֹ לְבַד הַדֶּרֶךְ,

וְגֻשְׁפַּנְקָה מָה אֲיֻמַּת־אֵמוּן שַׂמְתָּ עַל אֲמִתְּךָ.

מַה יִּקְרַת חֵן וָנֶפֶשׁ זוֹ שֶׁבָּנִים רַבִּים

כָּמוֹךָ יִשְׁתּוּ כוֹס הַמָּוֶת לְחַיֶּיהָ!

אֵיךְ סוֹף סוֹף בְּמִיתָתְךָ רַק הוֹכַחְתָּ

הַטּוֹב יָכֹלְתָּ לַעֲנִיק יוֹתֵר לוּ חָיִיתָ!

וּמַה חוֹבוֹת כְּבֵדוֹת תָּטִיל, עֶלֶם, עַל כֻּלָּנוּ

בִּשְׁלוּלִית דָּם זֶה חַם הַמְפַכְפֵּךְ מֵחוֹרֶיךָ!

נֵצַח    🔗

הַיּוֹם גּוֹוֵעַ. סִיעוֹת כַּנְפֵי אֵשׁ מְרַחֲפוֹת

בַּשַּׁחַק הוֹרִיק כִּירַק עֵשֶׂב תַּחַת מָיִם.

רְגָעִים עוֹד חֲמִשָּׁה עַד שְׁעַת הָעֹצֶר,

וּרְחוֹבוֹת אַט מִתְפַּנִּים כְּמוֹ בְיַלְדוּתֵנוּ

לִפְנֵי כָל־נִדְרֵי. כָּבֵד כֹּה הַלֵּב מִמַּשָּׂא

חֲגִיגִיּוּת וּרְצִינוּת. הָהּ, יְרוּשָׁלַיִם!

אֲנִי עוֹמֵד מִבַּחוּץ, עוֹד רֶגַע פֹּה, עוֹד רֶגַע

עַד נָבוֹא וְנִסְתַּגֵּר אִישׁ אִישׁ בְּתוֹךְ כִּלְאוֹ.

יָדַעְתִּי עִיר עַל גְּדוֹת הַיָּם, וְחוֹמוֹתֶיהָ

הֵן גְּבֹהוֹת כֹּה וּתְמִירוֹת־דַּקּוֹת כִּבְנוֹתֶיהָ;

עוֹד קָט עֵירֻמּוֹת, זְרוּחוֹת פִּלְדָּן, תִּתְרַקֵּדְנָה

אוֹ תִּזְדַּקֵּרְנָה לְתוֹךְ הַיָּם לִשְׂחִיַּת־חֵן.

יָדַעְתִּי עִיר עַל גְּדוֹת יָם אַחֵר, וּבָתֶּיהָ

עַל כִּבְרַת אַרְצָם רוֹבְצִים כְּמוֹ אֲרָיוֹת נָמִים;

אַךְ יֵשׁ וְיֶחֱלוּ גַּם אֲרָיוֹת וְיִגְוָעוּ,

וְאִישׁ בָּא אוֹסֵף אֶת נִבְלָתָם אֶל עֶגְלָתוֹ.

רַק אַתְּ, יְרוּשָׁלַיִם, כְּבֵדָה כֹּה, עַד נִדְמֶה

אַתְּ שְׁקוּעָה מִמְּרוֹם הַר עַד טַבּוּר הָאֲדָמָה,

עַד אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, בְּלִי הִנָּתֵשׁ נֵצַח.

רַק חֵלֶק מִצְעָר עֶלְיוֹן גָּלוּי לָעֵינַיִם.

הָעֹצֶר הֵחֵל, וְעַל מַעֲקֵה גַּנִּי אֶעֱמֹד.

כְּבָר לָיְלָה. אוֹרוֹת מְנַצְנְצִים מִבָּתֵּי שְׁכֵנַי,

עִם שִׂיחַ קַל מִשְׁפַּחְתִּי בִּשְׁעַת לֶחֶם עֶרֶב.

וּמִשְּׁנֵי עֶבְרֵי גַנִּי מְחִצּוֹת טוּרֵי בְרוֹשִׁים,

עַתִּיקֵי יָמִים עוֹמְדִים הֵם בִּקְפִיאָה כֵהָה,

רַק רֹאשָׁם נָע וְלוֹחֵשׁ דְּבַר מָה אֶל הַשְּׁחָקִים.

בַּמֶּרְחָק הַרְרֵי יְהוּדָה, גּוּשִׁים שְׁחֹרִים;

וּלְבָנָה עוֹמְדָה גְּחוּנָה שׁוֹמְרָה עַל נִקְרוֹתָם

שָׁם אָרְבוּ הַקַּנָּאִים עַל קַלְגַּסֵּי רוֹמָה.

וְהַכֹּל עַתִּיק, עַתִּיק: בְּרוֹשִׁים, הָרִים, סַהַר.

הֲזֶה סוֹד כָּבְדָּהּ שֶׁל הַמְּצִיאוּת הַיְרוּשַׁלְמִית?

גַּם טִפַּת־זְמַן עַל מֹחַ תָּרְגַּשׁ כְּמוֹ הֲרָרִים,

אַף כִּי מִשְׁקַל דּוֹרוֹת וְאַלְפֵי אַלְפֵי שָׁנָה?

וּפִתְאֹם שְׁרִיקָה חַדָה פּוֹלְחָה הָאֲוִיר

הִכְרִיזָה: לֵיל בַּלָּהוֹת הִתְחִיל אֶת תִּזְמָרְתּוֹ.

יְרִיּוֹת מֵעֲבָרִים, עַפְעַף־אֵשׁ מְדַלֵּג

מִצַּד אֶל צַד. וְאֵי־שָׁם תֹּף הִתְדַּפֵּק חִישׁ

וּבְלִי הֲפוּגָה כְּמוֹ אֶת כָּל חֲמָתוֹ יִשְׁפֹּךְ,

וְקוֹל עֲגָלוֹת כְּבֵדוֹת מִשְׁתַּקְשְׁקוֹת בָּרְחוֹבוֹת.

מִי נִלְחָם שָׁם עִם מִי? אֲפֵלָה רְווּיָה עוֹטְפָה

אֶת כָּל הַבָּתִּים. הַקַּנָּאִים הֵם שֶׁגָּחוּ

וְעוֹרְכִים קְרָב לֹא נִשְׁלַם עִם לִגְיוֹנוֹת רוֹמָה.

הוֹי חִזְקוּ, אַחִים, חַסְּלוּ סוֹף סוֹף קְרָב זֶה אָרוּר,

וּדְרוֹר יְהִי לַיְקוּם! וַהֲגִיג עִנּוּיִים יַעַל:

מִלְחֶמֶת נֶצַח הִיא לִיהוּדָה עִם רוֹמָאִים!

חוֹלְפִים פַּרְצוּפִים, שֵׁמוֹת, אַךְ הַקְּרָב אֵין סוֹף הוּא.

וְאוֹתוֹ סְיָג בֵּין לֹעֵי רוֹבִים מְכֻוָּנִים

וּבֵין מִתְהַלְּכִים מִתּוֹךְ שַׁלְוַת־רָז – גַּם הוּא

עוֹד יִנּוֹן, יִנּוֹן. הֲזֶה הַנֵּצַח נִתַּן לָנוּ?

הָהּ יוֹנָה נוּגָה מְקַנֶּנֶת בִּמְרוֹם הָרִים

וּקְשָׁתוֹת מִכָּל צַד אֵלֶיהָ דְּרוּכוֹת תָּמִיד,

הָהּ יוֹנָה שְׁקֵטָה צְחֹרָה מְטַפְטֶפֶת דָּם! –

וִירִיּוֹת מֵעֲבָרִים, עַפְעַף־אֵשׁ מְקַפֵּץ,

וְאֵם עִבְרִיָּה מְיַשְּׁנָה תִינוֹק בְּשִׁיר עֶרֶשׂ,

וּבְרוֹשִׁים לוֹחֲשִׁים בְּאֹזֶן כְּחוֹל שֶׁל שַׁחַק.

מַלְכוּת    🔗

וְעַתָּה רְאִי, יְרוּשָׁלַיִם.

כָּל שֶׁחָלַמְנוּ דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת עַד יָגַעְנוּ

וְנֶהְפַּךְ צְרִי הַחֲלוֹם לְמֶלַח עַל פְּצָעֵינוּ,

כָּל שֶׁעִם אָבוֹת וַאֲבוֹת אָבוֹת הִתְפַּלַּלְנוּ

עַד מִלִּים קְדוֹשׁוֹת נַעֲשׂוּ טְרוּפוֹת וּמֻרְעָלוֹת

וְכִכְלָבִים נָשְׁכוּ קָרְעוּ שׁוּלֵי אֱלֹהִים,

וּבְחֵרוּף נָבְחוּ מִתּוֹךְ פִּינוּ;

כָּל אֱמוּנָתֵנוּ בָךְ שֶׁעַל פִּי נֵס הִתְמַלְּטָה

בְּעֵת זָרַקְנוּ הַכֹּל הַכֹּל עַל אַשְׁפַּתּוֹת –

רְאִי, יְרוּשָׁלַיִם, בָּא הַחֲלוֹם, וְשַׁחַר

כְּכֹהֵן יָנִיף אֵשׁ־אֶצְבָּעוֹת עַל הָרַיִךְ.

רְאִי זְקֵנַיִךְ תּוֹהִים דֹּם: בַּמֶּה זָכִינוּ,

בַּמֶּה זָכִינוּ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן דּוֹר שֶׁל שַׁחַר?

רְאִי הַמְּחוֹלוֹת וְהָאוּרִים בְּחוּצוֹתַיִךְ,

שֶׁזְּמַן כֹּה רַב הִצְטַמְּקוּ מִתּוֹךְ עֶצֶב עָכוּר.

רְאִי בְנוֹתֶיךָ תּוֹפְרוֹת אֶת הַנֵּס הֶחָדָשׁ,

וְכוֹכַב דָּוִד הָיָה בִידֵי עַמִּים שִׁמְצָה –

בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ וּבִפְתִילֵי פָז הֵן רוֹקְמוֹת עָלָיו.

רְאִי, פַּס דָּם שָׁטוּחַ רָחָב עַל אוֹקְיָנוֹס

וְעֵדָה גְדוֹלָה עָלָיו נוֹהֲרָה אֵלַיִךְ.

הֵם כֻּלָּם מֵתִים אַךְ אֶל עָל פְּנֵיהֶם קוֹרְנִים.

זְקֵנִים בָּם וּצְעִירִים עַד תּוֹךְ נִבְכֵי אֹפֶק,

מִגֵּטוֹ וַרְשָׁה, גֵּטוֹ לוֹדְזְ, מִכָּל הַקְּבָרִים.

וּבְרֹאשָׁם מַחֲנֶה אָרֹךְ שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים,

עֵירֻמִּים הֵם אַךְ טְהוֹרִים וּמְרֻחָצִים,

לְכוּדֵי שְׁנָת אַךְ הוֹלְכִים עַל הַפַּס הָאָדֹם

וְנוֹשְׂאִים תַּחַת חֻפָּה כְּחֻלָּה זֵר הַמַּלְכוּת.

לֹא לָךְ הַזֵּר כִּי אִם לִצְעִירוֹת־אַחְיוֹתַיִךְ

בָּעֵמֶק וּבַשָּׁרוֹן.

לֹא נִגְלְתָה הַיָּד עוֹד הַזַּכָּאִית לָשִׂים

עַל רֹאשֵׁךְ כֶּתֶר.

לֹא נוֹלַד עוֹד הָאֳמָן יֵדַע בִּשְׁאָר רוּחוֹ

לָצֶקֶת לָךְ עֲטָרָה.

לֹא נִכְרָה עוֹד הַכֶּתֶם שֶׁמִּפְּאֵר קָדְקֳדֵךְ

לֹא יוּעַם וְלֹא יִשְׁנֶא.

אַךְ נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם,

עוֹד יֵין־כִּסּוּפִים עַתִּיק תּוֹסֵס וְלֹא נָח,

וּשְׁבוּעָה שֶׁל עַל נְהָרוֹת בָּבֶל לֹא נְחַלֵּל

עַל נַהֲרוֹת צִיּוֹן.

עוֹד כִּתְרֵךְ יָבוֹא, יָבוֹא, בִּמְלוֹא הַיָּמִים יוֹפַע.

אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ נַדְלִיק לֵיל זֶה שְׁלשָׁה נֵרוֹת:

לַגָּלוּת בַּת אַלְפַּיִם שָׁנָה – נֵר שֶׁל פְּרִידָה,

דֹּם נֵשֵׁב נַבִּיט בּוֹ בְּחִבָּה וּבְהוֹדָיָה.

לִגְאֻלָּה עוֹדָהּ רָפָה – נֵר לְהָאִיר נָתִיב,

דֹּם נֵשֵׁב נַבִּיט בּוֹ וְנִשְׁאַל, נִשְׁאַל, נִשְׁאַל.

וְהַשְּׁלִישִׁי – נֵר שֶׁל שָׁלוֹם, נַשְׁלִים עִם הָעוֹלָם

לַנְחוֹתוֹ אַט אֵלַיִךְ, רֹאשׁ עֲדֶן לֹא מֻכְתָּר.