לוקט וסודר ע"י ד"ר א. גורלי, ד"ר י. ברנר וצ. ע. פרץ, LL.B.,

ערוך בידי ד"ר א. גורלי

 

מבוא    🔗

א    🔗

הספריה המשפטית מגישה בספר זה לצבור “קודקס” מלא של דיני התעבורה המחייבים במדינת ישראל.

למותר להדגיש מה רבה החשיבות של “קודקס” כזה בכל מדינה מודרנית. בעיות התנועה והתאונות, הדרכים וכלי־הרכב מעסיקות את הציבור ברוב העולם, ובתוך זה אצלנו. בין האמצעים החשובים לפתרון הבעיות האלה – דיני התעבורה או “הלכות דרך”. המצב המיוחד של התחיקה במדינה חדשה נותן את אותותיו גם במערכת דיני התעבורה בארץ, באשר לסבך הדינים שירשה המדינה מתקופת המנדט הוספו דינים על ידי הכנסת ושר התחבורה.

ב    🔗

רבות וסבוכות הן ההוראות של דיני התעבורה. הן פזורות בעשרות רבות של עתונים רשמיים, עד שבא היינסוורת והוציא ב־1946 לקט של דיני התעבורה באנגלית. בהקדמה לספרו של היינסוורת כותב מי שהיה נשיא ביה"מ המחוזי בירושלים (ריגבי) כדלקמן:

“ההתקדמות העצומה והתפתחות התעבורה בדרכים בא”י הצריכו זרם בלתי פוסק של תחיקה כדי לספק את הצרכים. את התחיקה הזאת, בצורת פקודות, תיקוני פקודות, תקנות ותקנות־חירום אפשר למצוא כשהיא מפוזרת בין העתונים הרשמיים מ־10 השנים האחרונות. על היקף התחיקה אפשר ללמוד מהעובדה שלא פחות משש־עשרה פקודות וקרוב למאה תקנות ותקנות־חירום הוחקו במשך שלש־עשרה השנים האחרונות בנוגע לענף חשוב זה של החוק".

מאז 31 במרץ 1946, תאריך סיומו של הספר ע"י היינסוורת, עצמה התעבורה בארץ, גדלה רשת הדרכים והתרבו החוקים ותיקוני החוקים, הן במשך שנתיים האחרונות של תקופת המנדט, והן במשך שנתיים הראשונות של מדינת ישראל. למאה ושש־עשרה “יחידות” התחיקה שיצאו עד מרץ 1946 נתווספו כמה עשרות של “יחידות” תחיקה חדשות, אשר שינו במדה ניכרת את המסכת הקיימת.

ג    🔗

כדי להשתלט על החומר הרב והמסועף של דיני התעבורה, אי אפשר היה להסתפק בצירוף כל הפקודה, התקנות ותקנות־החירום. מטרת הספר היא לתת לכל שיבוא להשתמש בו את האפשרות למצוא במרוכז את כל הדינים הנוגעים לכל ענין. לשם השגת מטרה זו לא נשמרו בספר המספרים של התקנות השונות ולא הובא מקור התקנה בגוף החוק, כי אם בשולי העמוד.

המלקטים שאפו להביא ולרכז את כל החומר, ויחד עם זאת להבטיח את אופיו השימושי של הספר; לא נראתה להם אלא הדרך בה הלך היינסוורת, אולם הם הרחיקו לכת עוד יותר. אצל היינסוורת צורפו אמנם רוב התקנות למסכת אחת, אולם רבות מהתקנות סופחו באופן נפרד ולא הובלעו בתוך החומר הכללי. בספר שלנו צורפו כל הדינים והובלעו במסכת אחת של התקנות אף הוכנסו התקנות שבטעות הושמטו על ידי היינסוורת. לא השארנו אלה מסכת אחת נפרדת והיא מסכת דיני התעבורה שהוצאו בקשר ל"מבצע מרדכי" (תקנות־שעת־חירום (עבירות תנועה) – דין חיילים).

תקנות חירום אחרות אם כי נחשבו כארעיות לכתחילה הפכו לתקנות קבע וניתן להן מקומן במסכת הכללית.

בשים לב לזה לא יכולנו להשתעבד למספור של תקנות התעבורה המופיעות בדרייטון, צרפנו את כל חומר התחיקה למקום המתאים, והסמכנו כל תיקון לגוף הדין.

בהערות המרובות שבשולי העמודים צוין הצירוף הזה וניתנו כל המקורות של התקנות וע"י כך יצאנו ידי חובתנו הכפולה; ניתן לקט שימושי ונוח לכל הנזקקים לו, וצויינו כל גלגולי תיקוניו של כל סעיף וסעיף למקורותיהם.

אנו מבקשים, איפוא, לא לראותנו כמשיגי גבול המחוקק כאשר נתנו מספרים חדשים לתקנות רבות; הדבר נעשה לתועלת העיון והציטוט, וכדי להקל על השליטה בחומר המסועף.

ד    🔗

הקושי השני שהיה עלינו להתגבר עליו הוא בעית הלשון. גם כאן צריך היה לבחור בין שניים; בין הבאת כל החומר כלשונו העברית “הרשמית” הבלתי עקבית והרשלנית ובין יציקת דפוס לשוני חדש. וגם כאן נבחרה דרך ביניים אשר באה כדי לצאת ידי חובה כפולה: א) לשמור עד כמה שאפשר על הלשון של התרגום הרשמי מתקופת המנדט. ב) לבער את שיבושי הלשון, אי הדיוקים והטעויות, לשפר את התרגום כשזה הכרחי להבנת הסעיף או הדין ולדאוג לאחידות הטרמינולוגיה. פרט לתיקונים קלים, צויינו כל השנויים שנעשו בנוסח הרשמי, בהערות שבשולי העמודים.

במדת האפשר הועברו המונחים שנתחדשו במדינת ישראל גם לתקנות שמתקופת המנדט. בכמה מקומות נאלץ העורך להכניס כמה מונחים חדשים במקום שהמתרגם הרשמי הכניס מונחים לא מוצלחים או את המונח האנגלי באותיות עבריות. כאן הסתמך העורך על המלון למונחי הטכניקה של ועד הלשון העברית (ירושלים תש"ו). רק במקומות בודדים הוכנסו מונחים חדשים לגמרי, כגון סורחא – projection (ראה מלון יסטרוב). מונחים אחרים שהעורך לא מצא עבורם מקור למונח עברי חדש ומתאים, הושאר המונח הישן, אך למען ההבנה, ניתן בהערות המונח האנגלי.

העורך היסס להכניס לנוסח התקנות מונחים שאפשר אמנם לראותם כמוצלחים יותר מבחינה לשונית, אלא שלא נמצאו להם סמוכין בלשונו של המחוקק הישראלי או במלון של ועד הלשון. כך למשל לא הוכנסו המונחים: מפלט – exhauster התנעה – starting תושבת – frame ועוד.

המונחים שהוכנסו בעקבות המלון הנ"ל של ועד הלשון הם דלקמן: מכסה – bonnet, אורך חוץ – overall length רוחב חוץ – overall width, בסיס האופן – wheelbase, נקדד – cut out, רשיון תמורה – duplicate licence, גלגל הממסר – transmission gear, השתקפות – reflection, מצויד – equipped, מתאם – fitting, גב –rim, ועוד.

ה    🔗

“השינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה” (סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח – 1948) נכללו בגוף התקנות, והדבר צויין בהערות. כן הלך העורך בעקבות החוקים והצווים בדבר מסירת הסמכויות במדינת ישראל (ראה המבוא לספר א' (תקנות הדיון האזרחי) ולספר ד' פקודת החוק הפלילי) של הספריה המשפטית).

ביחס לאות “מ” (מנדט), שהיוותה סימן ההיכר של המכוניות בא"י, יש לראותה באור הסעיף 11 הנ"ל. להלכה, לא הוחלפה עוד אות זאת, למרות שסמכות לכך ניתנו בסעיף 4 של הפקודה. ביחס לסימני הערים, כבר הוכנסו השינויים.

ו    🔗

הספר נחתם ב־1 ביוני 1950 וכל דיני התעבורה המחייבים ביום זה במדינת ישראל, בין בצורת פקודה בין בצורת תקנות או תקנות־חירום, נכללו בספר. בפני הכנסת הובאה לדיון הצעת תיקון לפקודת התעבורה, ולאחר שההצעה תקבל תוקף של חוק, תוציא הספריה המשפטית חוק זה בצורת תוספת מיוחדת לספר זה, כשם שהספריה המשפטית תדאג בכלל להשלים ע"י תוספות מתאימות את החומר שבספר הזה, עד אשר יבוא היום ומדינת ישראל תחדש קודקס מלא, משוכלל, ומודרני שיתאים לצרכי המדינה בהתפתחותה.

ז    🔗

נוסף לכל מערכת הדינים שנכללה בספר זה, מחייבות ברחבי הארץ תקנות עזר מקומיות שהוצאו ע"י העיריות, המועצות המקומיות וכו' בקשר לכמה ענינים הנוגעים לתנועה בדרכי האיזור, כגון תקנות עזר בענין אופניים, כבישים פנימיים ועוד. כל אלה לא הובאו בספר זה.

כמו כן לא הוכנסו, מטעמים מובנים, ההוראות הדנות בתנועת מכוניות בין סוריה, הלבנון, עבה"י וא"י, כפי שצויין בהערות בשולי הספר. עם כריתת בריתות שלום בין ישראל לבין שכנותיה הנ"ל תצוף בעית תקפן של ההוראות האלו מחדש.

כן לא נכללו בספר הנידון תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין־לאומיות) משנת 1937, כפי שתוקנו. ערכן השימושי של התקנות איננו רב, ואלה לא נכללו בספר, כדי למנוע את העומס.

גם התקנות הדנות בקווים ותעריפים, והתקנות הכוללות את סימני התמרור, לא הובאו על־ידינו.

ח    🔗

עם הוצאת ספר זה ודאי יסופק הצורך הדחוף ביותר המורגש ע"י השוטר והנהג, השופט ועורך־הדין, הפקיד ואיש התחבורה, למסכת דינים נוחה לשמוש וכוללת. אולם אין המסדרים והעורך מתעלמים מהאפשרות של טעויות ויודו לכל אלה אשר יפנו את תשומת לבם לטעויות כאלה, במדה שתמצאנה.

ט    🔗

התפשטותה והתפתחותה העצומה של התעבורה במדינת ישראל, הקשורה בקצב המזורז של בנין המדינה, העלו את בעית דיני התעבורה ותאונות התעבורה על סדר יומה של העתונות ודעת הקהל, ומוסדות המדינה. מבצעים רבים תוכננו ובוצעו לשם פתרון הבעיות החיוניות האלה, אולם שטח אחד הוזנח לצערנו, והוא – השטח של הבאת דיני התעבורה לידיעתם של כל הנוגעים בדבר. את התפקיד הזה לקחה על עצמה למלא הספריה המשפטית, ע"י הוצאה של הלקט הזה של דיני התעבורה, סדורו, שלוב תקוניו ועריכת לשונו.

י    🔗

עבודת הלקוט והסדור נעשה על ידי העורך בשתוף עם ד"ר י. ברנר ומר צ. ע. פרץ. תצויין לשבח העבודה השקדנית של הכתבניות עטרה לוריה־הופרט וצפורה רבינוביץ. למלאכת ההגהה, הקשה והמסובכת, אחראי א. ע. פרץ.

תודת העורך נתונה לכל אלה שנזכרו לעיל ולאחרים שלא נזכר שמם אשר הושיטו את עזרתם במלאכתו.

העורך