כל תנועת שחרור לאומית זקוקה להבנה ולאהדה בינלאומית, על אחת כמה וכמה זקוקה להבנה כזו תנועת השחרור של העם המוקף שנאת דורות ומסולף דמות בכל העולם.

הציונות נהפכה לתנועת הגשמה כבירה בגלל זה, שמשפחת עמי התרבות הכירה בשאיפותיה – בפומבי ובהתאם ליסודות החוק הבינלאומי. הכרה משפטית בינלאומית זו היא ההישג המדיני הגדול ביותר של ישראל מיום שניטלה ממנו עצמאותו המדינית.

מקביעת יסוד זה של מפעלנו נובעים התפקידים המדיניים המיוחדים שלנו בתקופת ההגשמה. ויש להודות שהפוליטיקה שלנו הלכה בכוונים אלה, ותודות להסברה מקיפה ידעה להפוך את דעת הקהל הבריטית והעולמית למנוף כביר, שאיפשר ועזר לבנות את הבית הלאומי עד עתה.

אך אם זכויותינו ההיסטוריות והמוסריות מצאו את בטויין השלם והמלא בדרכי מלחמתנו הרי המומנטים המשפטיים־בינלאומיים המונחים ביסוד היסודות של מפעלנו לא נוצלו במלוא האפשרות ובמלוא ההיקף. ביסוס זה של שאיפותינו על זכויות משפטיות־בינלאומיות מוכרות הוא דבר חשוב ומכריע גם בפוליטיקה החיצונית שלנו וגם כלפי חזיתנו הפנימית לשם עיצוב הכרתנו ובטחוננו המלא בזכויותינו. הרבה נעשה בשטח זה, אך לא הכל. ובמערכה הכבדה שלנו, שבה יוכרע גורל העם, עלינו לנצל את כל האפשרויות ולהצטייד בכל כלי הזין האפשריים לשם הבטחת הנצחון.

דבר אחד ברור כבר לרבים מאתנו, אף לאלה שלא החשיבו זאת מתחילה, שבמערכה הקרובה יהא עלינו להתגונן ולעמוד על נפש מפעלנו לא רק בטענות מוסריות ורוחניות אלא גם בהנחות משפטיות מבוססות, שיוכיחו שעבודתנו נעשית בזכות ולא בחסד.

יתכן, שבעתיד הקרוב יהא עלינו להסמך על ג’יניבה, ואולי גם על האג, כדי להדוף התנקשויות בשלמות מפעלנו, ועלינו לדאוג, שידידינו, כמו בכלל החוגים המדיניים הבינלאומיים לא יעמדו מחוסרי הוכחות כלפי מסלפים ומסרסים. מצבים דומים לאלה כבר קרו, והזנחה זו כבר התנקמה בנו. בחדשי הגורל הקרובים עלינו לגייס את כל כשרוננו המדעי־משפטי ואת כל כוחותינו בשטח החוק הבינלאומי, כדי להיות מוכנים הכנה מלאה למערכה המדינית המשפטית בלונדון, בג’יניבה ואולי גם בהאג.

לשם הכנה וגיוס כאלה דרושה לנו מסגרת קבועה, שונה מן המנגנון המדיני הקיים שלנו, מסגרת שתהלום את צרכי המצב והזמן. דרוש לנו מכון לחקר בעיותינו המשפטיות הבינלאומיות ולבסוס רחב ומוצק של ההנחות הפוליטיות שלנו, כי כל נקודה וכל תג שאנו מחסירים מהיקף קו ההגנה שלנו גורמים לנו נזקים רבים, נזקים לדורות.

כשם שהקרקע שלנו זקוק למכון החקלאי לשם בדיקת הרכבו, מציאת דרכי השבחתו, כך דרוש לנו מכון מדעי־מדיני לחקר הקרקע המשפטי־הקונסטיטוציוני שלנו, כדי שזה יהיה קרקע קבע וחוסן תחת אשיות בניננו. מסביב למכון כזה עלינו לרכז את טובי כשרונותינו במדע המשפט המדיני והבינלאומי, כדי שתווצר אצלנו אותה הספרות המדעית הגדולה, הדרושה לשם בסוס מפעלנו ולשם עריכת הנחות מעובדות ומוצקות לידידינו להגן עלינו.

טובי אנשינו, שאינם מועטים כלל, בשדה המדע המשפטי הבינלאומי פזורים על שבעת הימים של מדע העמים. החבורה המפוארה של אנשי המדע במשפט הבינלאומי, בעלי השם, שקמו לנו מבין יהודי אירופה המזרחית והמרכזית, – לא לנו הם בעצם אלא לאחרים.

ואחד מאלה שהקדישו את כשרונותיהם ומרצם למסכת המדינית משפטית שלנו הוא ד"ר נתן פיינברג. מאז מלחמת העולם ועד היום הוא מקדיש את עטו לבעיות המדיניות־המשפטיות, הקשורות במלחמת העם היהודי לבנין ביתו הלאומי ולהכרת זכויותיו בגולה כמיעוט לאומי; דוצנט באוניברסיטה בג’יניבה ופרופיסור באקדמיה למשפט הבינלאומי בהאג, מנהל מחלקה במיניסטריון לעניני היהודים בליטא, המזכיר של ועד המשלחות היהודיות בפאריס, מייסד אגודות יהודיות למען חבר הלאומים בארצות שונות. בג’יניבה הוא פועל כבא כח המשלחות היהודיות בפני חבר הלאומים ויחד עם מוצקין ז"ל הכין אותה התופעה הנהדרת במועצת חבר הלאומים, ששמה “הפטיציה של בירנהיים”, המשמשת אחד המומנטים הנמרצים ביותר בקורות מלחמת היהדות לזכויותיה בבית־הדין הבינלאומי. בשנת 1932 הרצה ד"ר פיינברג באקדמיה לחוק הבינלאומי בהאג על היסודות והפרוצדורה של הפטיציה במסכת המיעוטים הלאומיים. הוא כתב גם ספרים על שאלות המיעוטים הלאומיים ועל בית הדין הבינלאומי בהאג. לפני זמן לא רב הראה ד"ר פ. מעל דפי “הארץ” את האפשרות להפעיל את בית הדין הבינלאומי בהאג במקרה של פגיעה במנדט. בספרו האחרון, שיצא בארץ לפני זמן מועט על בעיות המנדט הארצישראלי גילה ד"ר פיינברג כמה דברים בעלי חשיבות כבירה במאבקנו המדיני. בימים אלה יצא ד"ר פיינברג להאג להרצות שם על בית הדין הבינלאומי היושב בעיר זו, הוא ירצה באקדמיה לחוק הבינלאומי בהאג, שבה הרצה לפני כמה שנים על הגנת המיעוטים הלאומיים. אקדמיה זו משמשת מקום מרכזי למדע המשפט הבינלאומי.

ברכתנו תלווה אותו בדרכו.

(“הארץ”, 19.7.37, י"א אב תרצ"ז)