בכמה פרקים בדו"ח זה מפוזרות ידיעות מענינות הנוגעות במערכת המשפטים בארץ. השטח המשוער של קרקעות הממשלה – 1,050,000, עליה ב־14000 דונם על השטח שנוקב אשתקד. עליה זו באה עם סדור זכות הקנין לקרקעות בכמה אזורים. הדו"ח קובע שיש להוסיף למספר זה עוד 220,000 דונם חולות הנתבעים בסדור. עדיין אין מדינתנו יודעת את רכושה.

במשך השנה הוחל בסדור זכות הקנין בקרקעות ב־13 כפרים המשתרעים על שטח של 200,000 דונם בקירוב. המהומות פגעו בסדרי העבודה, יחד עם זה הושם לב לכמה מהמלצות הועדה המלכותית לשם החשת סדור התביעות על זכות קנין לקרקעות. במשך שנת הדו"ח נרשמו 222 חברות חדשות ורבות מן הקיימות הגדילו את הונן. ההכנסה ממסי הרישום עלתה פי שתים על ההכנסה ב־1936. נתחסלו חברות והיו 57 פשיטות רגל של עסקים.

הדו"ח מספר על החשת העבודה של בתי המשפט. מטעמים כספיים לא יכלה הממשלה להקים בתי משפט מיוחדים לקרקעות בהתאם להמלצות הועדה המלכותית, אולם מספר התביעות ה"תלויות" ירד מ־1017 ל־528. בבתי־משפט השלום נתבררו השנה קרוב ל־52,000 משפטי ממונות וקרוב ל־70,000 משפטי עונשין. הדו"ח מספר על יצירת מחלקה נפרדת על יד ביה"ד המחוזי היפואי בתל־אביב ב־1 באפריל 1937. כבר בשנה הראשונה לקיומו של ביה"ד המחוזי בת"א הוגשו קרוב ל־35 אחוז של כל משפטי הממונות בארץ לביה"ד המחוזי בת"א. גם בהמ"ש העליון הראה במשך השנה פעילות מוגברת ובמקום 298 משפטי ממונות שהיו “תלויים” בהתחלת 1937 היו בהתחלת 1938 “תלויים” רק 47. כך גם במשפטים פליליים ובמשפט בית דין הצדק גבוה. הכנסת בתי־המשפט עלתה מ־145,075 לירות בשנת 1936 ל־165,904 לירות ב־1937 ההוצאות היו קרוב ל־100,000 לירות, ז. א. רוח נקי של 70,000 לירות בערך. ותקציב לשופט שלום יהודי נוסף בירושלים אין.