להוצאות פסקי־הדין הקיימות בארץ נתוספה גם הוצאה ממשלתית בעריכת עו"ד בקר. אמנם, בהוצאת הממשלה הופיעו כבר שני קבצים של פסקי דין בעריכת מי שהיה זקן השופטים, מר מקדונל, שהקיפו את התקופה עד שנת 1935. ההוצאה החדשה החלה בפרסום פסקי־דין בעריכת מי שהיה זקן השופטים, מר מקדונל, שהקיפו את התקופה עד שנת 1935. ההוצאה החדשה החלה בפרסום פסקי־דין משנת 1938. החוברת הראשונה שהופיעה לפני שבועות מספר וכן החוברת השניה שהופיעה לפני ימים מספר מכילה פסקי־דין של ביה"ד העליון מינואר ומפברואר. ההוצאה הנדונה נבדלת מההוצאות הקודמות של הממשלה ועולה עליהן הן מבחינת העבוד והן מבחינת בירור החומר. הקו האופיני של הוצאה זו, המציין אותה מכל שאר ההוצאות, הוא סיכום העובדות והטענות במשפטים שפסקי־הדין אינם מכילים אותם1 מבחינה זו מביאה ההוצאה תועלת רבה. סיכום זה של הרקע העובדתי משוה בבהירותו וברכוזו ערך מיוחד לפרסום זה. ביחס לשאר – נוהגת ההוצאה החדשה דוגמת הוצאות מקדונל. ההלכה הנתנת בראש הפסק משמשת בעצם תמצית הפסק ואינה מסייעת להבנתו. מבחינה זו לקוי הערך השמושי של ההוצאה, כי הקורא את ההלכה לא ימצנה אלא אם יקרא את כל הפסק. כמקור למוד והתמחות יש להוצאה יתרונות רבים. כל שיקרא בעיון את עובדות המשפט יחד עם פסק־הדין ילמד הרבה ויכיר גם, עד כמה אין הפסק נותן לפעמים תשובה לטענות הצדדים, כך, למשל, בערעור ממונות 230/37 (עמ' 45) טען המערער (בעל קושאן שזכות בעלותו הופרכה במשפט חזקה בפני שו"ש ע"י הנטענים, שטענו שהקרקע הנדונה היא ווקף, אם כי בלתי רשום) שלא הוא אלא הנטענים צריכים לפנות לביהמ"ש לקרקעות לשם תביעת זכות הבעלות, כי בידיו יש קושאן והוא קנה את הקרקע מבלי שידע כלל על הווקף הבלתי רשום. פסק הדין אינו מזכיר כלל את הטענה הצודקת הזאת ומאשר את החלטת שו"ש שלפיה על המערער לפנות לביהמ"ש לקרקעות. כך אשר ביהמ"ש העליון החלטה בלתי צודקת, העלולה ליהפך לתקדים מסוכן. הדוגמה הנ"ל מוכיחה את הערך הרב שיש לעובדות במשפטים ידועים ומאידך היא זורעת אור על כמה מקרים של גישה שטחית מצד ביהמ"ש הגבוה ביותר שבארץ.

כללו של דבר, עם הופעת ההוצאה החדשה יתרחבו אפקי החיים המשפטיים בארץ הן מבחינה מעשית והן מבחינה עיונית. אולם קשה לרדת לטעמה של ההוצאה המפרסמת ביוני פסקי דין של ינואר. אם אי אפשר לפרסם פסקי דין מיד להופעתם – לשם מה התקופיות החדשית. הוצאה חצי שנתית היתה מועילה יותר ונוחה יותר. בכלל, רצוי היה שספר זה, שאינה נוח לקריאה חטופה ודורש התעמקות, יופיע כל חצי שנה או רבע שנה בצרוף אינדכס ואז תהיה תועלתו מרובה יותר.

(“דבר”, י"ח באב תרצ"ח, 15.8.38)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65421 יצירות מאת 3991 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!