(לסכום המושב האחרון של ועדת המנדטים)
לפני זמן קצר נתפרסם הדין וחשבון של המושב ה־37 של ועדת המנדטים, – המושב הראשון שלה בזמן המלחמה. בסערת הימים האלה עבר הכנוס כמעט ללא הד, למרות החשיבות העקרונית הנודעת לו. המושב דן בשאלת פינלנד ויפאן, נגע בשאלת הפליטים והקדיש את רוב זמנו לברור שאלה עקרונית שיש לו ערך פוליטי־אקטואלי; אם חלה חובת המלחמה על שטחי־המנדט אשר למעצמות המנהלות מלחמה?
עוד לפני פרוץ המלחמה נתברר לכל שחבר הלאומים לא יוכל להגשים את ספר הברית, על סעיפי הסאנקציות שבו, נגד התוקפנות הנאצית. ואמנם, מעצמות הברית, המנהלות את החבר לא ייעדו לחבר כל תפקיד במערכה הנוכחית. מושב המועצה והמליאה שנועד להתקיים כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה, נדחה לזמן בלתי מסוים ביזמת אנגליה וצרפת. הממשלות הללו הודיעו לחבר, שאם כי מלחמתן נובעת מנאמנות לעקרונות החבר, אין לו בכל זאת סכויים למלא כל תפקיד־שהוא במלחמה הזאת. ממשלת פולין הסתפקה במשלוח מחאות לג’יניבה על הסכמי החלוקה של אדמתה.
את עניני חבר הלאומים מנהלת כעת ועדה מפקחת. המזכירות מטפלת בעיקר באוסף החומר לקראת ועידת השלום. ועדת המנדטים היתה המוסד היחידי שניצל מהשתוק, למרות האופי הפוליטי של פעולתה, ואין זה מקרה. שיטת המנדטים הוכיחה מזמן שהיא אחד המוסדות הבינלאומיים החשובים שהוקמו על הריסת העולם לאחר מלחמת העולם. נאמנותה של ועדת המנדטים ליעודה אשר באה לידי בטוי כל שנות עבודתה עמדה לה בזמן קשה זה, שלא תופרע עבודתה, ולא יופסד אפיה המתמיד.
במושב זה דנה ועדת המנדטים המתמדת בדיני־וחשבונות על הנהלת שטחי המנדט שבאפריקה (טוגולנד, טנגניקה, רואנדה־אורונדו, קמרון, וסמוא) אף נגעה בבעיות הכרוכות במלחמה ובמה שקדם לה. נציגי מעצמות המנדט הכחישו במושב את השמועות על התכנית לספוח סמוא הנמצאת תחת מנדט של זילנד החדשה לאימפריה הקולוניאלית האנגלית וספוח קמרון – לאימפריה הקולוניאלית הצרפתית. דובר גם על השאיפה ששטחי המנדט של אוגנדה, קניה וטנגניקה לאיחוד כדי לעמוד בפני תביעות גרמניה ועל הברחת נשק ע"י גרמנים לטנגניקה.
שיחה מענינת ואפיינית התנהלה במושב על בעית הפליטים. קרי – היהודים.
ואן אזבק הזכיר לנציב הממשלה הבריטית על שטח המנדט של טנגניקה, שבדצמבר 1938 הודיע דובר הממשלה בפרלמנט הבריטי כי שלטונות טנגניקה מנהלים חקירות על אפשרויות יישוב הפליטים ומחכים לתוצאות. לאחר כמה חדשים הודיע מיניסטר המושבות כי הדו"ח על אפשרויות היישוב, נתקבל ונמסר למוסדות הפליטים. ואן אזבק שאל את נציג הממשלה לתוצאות הדו"ח והמו"מ הזה ורצה לדעת מה הם הסכויים ליישוב הפליטים בטנגניקה? נציג מעצמות המנדט ענה, שהדו"ח על כך הומצא למוסדות הפליטים. וכי “המספר הכללי של המשפחות שאפשר יהיה לישב – יהיה פחות משבעים”. לורד היילי העיר שהדו"ח אינו עלול לסייע ליישוב פליטים בקנה מידה גדול, בשל החשש פן תוצרת שם בעיה של “לבנים עניים” ובשל ההוצאות שאינן לפי כוחן של חברות פרטיות.
לגבי רואנדה־ארונדו הודיע נציג המעצמה המנדטורית (בלגיה) שרק שטח קטן אפשר להעמיד לרשות ההתישבות. אין הנציג הבלגי מעלים את אי־הרצון ליישוב הפליטים ומנמק זאת בצפיפות האוכלוסיה הקיימת. “דבר אחד הוא ודאי: אין לדבר כלל על תכנית להתישבות בקנה מידה גדול. אולם, יכולים להיות מקרים אינדיבידואליים, שבהם יהיו השלטונות מעונינים לסייע”.
לשאלת הלורד היילי עונה הנציג של מנדט קמרון הבריטית, שארץ זו לא קלטה פליטים כלל.
ב־18 בדצמבר 1939 הודיעה ממשלת יפאן כי שלחה לחבר את הדו"ח לשנת 1938 על קבוצת האיים באוקינוס השקט. הועדה החליטה לדחות את הדיון בדו"ח זה למושב הבא.
הודעה זו באה כאפתעה. ידוע ה"רוגז" של יפאן על ועדת המנדטים אשר במושב ה־35 שלה (נובמבר 1938) עמדה לדון בענין הביצור של האיים מתוך הפרת המנדט. עוד לפני כן נתקבלה הודעה מממשלת יפאן, שהיא החליטה להפסיק את שיתוף הפעולה עם מוסדות החבר. גם החבר היפאני, סקנובה, התפטר ולא הופיע כבר במושב זה. ברור היה, כי יפאן לא תוסיף עוד לשלוח דו"חות ותראה את שטחי המנדט שלה כמושבות רגילות.
מה הניע את יפאן לשלוח דו"ח למושב זה דוקא לאחר פרוץ המלחמה, קשה להבין. כלום רצתה יפאן להדגיש את הנייטראליות שלה ורצתה להפגין את אי־תמיכותה בתוקף הנאצי? מכל מקום, דוקא בשעת משבר זו, יש לראות כאן רמז לרצון לכבד ההתחייבויות הבינלאומיות אשר למען קדושתן מתנהלת המלחמה הנוכחית.
א"י לא עמדה על פרק הדיונים במושב. הדו"ח ל־1939 יוּבא בפני המושב הבא של הועדה. על הספר הלבן לא דוּבר כלל, כי המועצה לא התכנסה וכשהתכנסה לא דנה בענין. מפתיע מעוט הפטיציות, אם כי הגשמת הספר הלבן יכלה וצריכה היתה לשמש יסוד לכמה וכמה פטיציות.
השאלה העיקרית במושב היתה שאלת מצבם של שטחי־המנדט אשר למעצמות המנהלות מלחמה. אם חל מצב המלחמה גם עליהם או לא.
לגבי סמוא המערבית, שטח מנדטורי של זילנדיה החדשה, ענה נציג זילנדיה שאין הוא יכול להבהיר את המצב. “הוכרז מצב חירום בתחילת המלחמה, אך אין הוא יודע אם מבחינה טכנית קיים שם מצב מלחמה”. הוא הודיע גם על התנדבות בני סמוא למלחמה מעבר־לים, לאחר שואן־אזבק העיר כי לפי המנדט מותר לגייס כוחות לשם הגנה על הארץ.
גם לגבי טנגניקה, קמרון הבריטית וטוגולנד לא באה תשובה ברורה. הנציג של טוגולנד הדגיש כי מעצמת המנדט חייבת בהגנת טוגולנד יחד עם חוף הזהב ולא היה כל גיוס בטוגולנד.
נציג מעצמת המנדט של קמרון הצרפתית גם הוא לא ידע מה לענות על שאלה זו, וטען כי לא חל כל שנוי במנדט.
הועדה לאחר שסיימה לחקור את נציגי המעצמות המנדטוריות התכנסה לישיבה מיוחדת לדון בשאלה. הלורד היילי, שחזר להיות חבר הועדה לאחר התפטרותו של לורד האנקיי הביע את דעתו, שאין זה עומד בניגוד למנדט, אם שטח המנדט ניתן במצב מלחמה יחד עם מעצמת המנדט. מכל מקום דרש הוא, והחברים הצרפתי והפורטוגיזי, לדחות את הענין למושב הבא אשר ידון בדו"חות לשנת 1939. אולם, רפר, אורטס, ואן אזבק וגב' דאנויג ראו שאלה זו כחשובה ביותר שאין לעבור עליה בשתיקה. רפר אמר: “שטחי המנדט אינם נתונים לריבונות המעצמות הלוחמות: הם מתנהלים ע”י חבר־הלאומים ובשמו והחבר איננו נמצא במצב של מלחמה… עיני העולם נשואות כעת לחבר הלאומים… למען העתיד של חבר הלאומים ולמען פתרון שאלת המושבות אין להעלים את חשיבות הבעיה".
אחרי כמה ישיבות חשאיות המוקדשות לבעיה זו, נתקבלה ע"י הועדה החלטה הקובעת שהועדה לא דנה במצב שנוצר בשטחי המנדט לרגל המלחמה ותעשה זאת רק לאחר שתקבל את הדו"חות על הנהלת שטחי המנדט לשנת 1939.
החלטה זו של ועדת המנדטים ובעיקר הדברים של רפר וחבריו לדעה לא באו לשם התנצחות עם מעצמות הברית, אשר מלחמתם נגד העריצות היא בלי ספק קודש גם להם. הנורבגי, הבלגי, וההולנדי מצאו למחרת חזירתם את ארצותיהם נתונות למדרס צלב הקרס, ראו את עמם בשעבודו ואת רבבות אחיהם וילדיהם הפקר בידי גייסות המשתלטים. אולם, נאמנותה של הועדה ליעודה הטילה עליה את החובה לשמור על הגשמת עקרונות חבר הלאומים על טהרת החוק הבינלאומי אף בשעת חורבן עולמות זו.
הועדה נתפזרה מבלי לקבוע את מועד מושבה הבא. כבוש בלגיה, שאליה משתייך יו"ר הועדה (אורטס), וכן כבוש נורבגיה והולאנד, שאליהן משתייכים שני חברים של הועדה (ואן אזבק וגב' דאנוויג) והסכנות המאיימות על שוייץ – מאיימים לשתק גם את המוסד הזה. להלכה – קבל היו"ר (אורטס) סמכות להחליט בשאלות דחופות בהתאם לצורך מבלי להתיעץ בחבריו.
(“דבר”,כ"א בסיון ת"ש, 27 ביוני 1940)
מבוא כללי לספריה המשפטית
נדפס בקובץ א' של הספריה המשפטית
הספריה המשפטית, הפותחת בהוצאת תקנות הדיון האזרחי, שמה לה כמטרה לפרסם סדרה של ספרים בעניני חוק ומשפט, ולהניח בצורה זאת יסוד לספריה משפטית שמושית־מדעית.
במדינת ישראל מחייב, בתוקף סעיף 11 לפק' סדרי השלטון והמשפט מס' 1 לשנת תש"ח 1948:
- 11. המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 למאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה, ובשנויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה.
הסעיפים 12–15 קבעו שורה של “שנויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה” ואילו שנויים אחרים נכללו בנוסחה הכללית של סעיף 11.
3. סעיף 16 של הפקודה הנ"ל קובע:
- 16. שר המשפטים רשאי להוציא נוסח חדש של כל חוק שהיה קיים בארץ ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) ואשר עודנו בר תוקף במדינה. נוסח זה יכיל את כל השנויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה ועם פרסומו בעתון הרשמי לא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק.
4. טרם נעשה השמוש בסמכויות לפי סעיף 16 הנ"ל, וספק הוא, אם עומס תפקידי התחיקה למען ייצוב המדינה וצרכיה, ירשו את השמוש הזה בעתיד הקרוב; אין ספק שיזמת אנשי חוק נקראת לעשות את הנסיון להשלים את החסר, לפחות באופן חלקי.
5. אמנם השמוש בסמכויות לפי סעיף 16 הנ"ל, היה נותן לנוסח העברי של שר המשפטים את התוקף המשפטי המלא והיה מבטל את התוקף של הנוסח האנגלי מימי המנדט. כי כיום המצב הוא כזה; במדינת ישראל מחייב החוק הארצישראלי בנוסחו האנגלי (הנוסח של התרגום העברי שהיה לעתים מתוקן די צרכו ולעתים בלתי מובן, אבל תכופות יותר בלתי מדויק, איננו מסייע לאפשרות להנתק מן הנוסח האנגלי).
6. החוק הארצישראלי מחייב במדינת ישראל בכפיפות ל"שנויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה"; שנויים אלה הם רבים ומגוונים למדי ומחייבים עמידה על המשמר ועיון בחוקים ובתקנות של מדינת ישראל ובדיקת השפעתם על החוק הארצישראלי.
7. אין להסיח את הדעת מן העובדה שרק בידי מעטים מבין עורכי הדין, השופטים והפקידים ישנו העתון הרשמי המכיל את התרגום העברי של החוק הא"י. גם מסיבה זאת, חייבים רוב אנשי החוק במדינה להזקק לעתון הרשמי שבידיהם, והוא העתון הרשמי האנגלי.
8. מבחינה שמושית, איפוא, באה הספריה המשפטית לתת לצבור: א) נוסח עברי של החוק הארצישראלי; ב) נוסח עברי מתוקן ונכון; ג) נוסח שמופיעים בו “השנויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה”.
9. מבחינה מדעית הציבה לה הספריה המשפטית כמטרה לעשות חריש מדעי ראשון בשדה החוק המחייב במדינת ישראל. המדע המשפטי, במדה שהחל להתפתח בתקופת המנדט, היה ברובו המכריע בלשון האנגלית ומשועבד לדפוסי המחשבה המשפטית האנגלית. מטרת הספריה המשפטית היא לפתוח בפרשנות משפטית עברית, ישראלית, אם בצורת מבוא לחוק מסוים ואם בצורת מונוגרפיות וכיוצא בזה.
10. הספרים הראשונים שתוציא הספריה המשפטית בעתיד הקרוב הם: תקנות הדיון האזרחי, דיני תעבורה, דיני נזיקין, שכירות, פיצויים לעובדים ועוד.
11. הספריה המשפטית עושה נסיון ותעשה מצדה את הכל למען הצלחתו. לא במעט תלויות תוצאות הנסיון גם בצבור אנשי החוק והמדינה בישראל, בעירנותם ובבקורתם, וכן ברצונם של בעלי היכולת מביניהם לתרום את חלקם, כדי להאדיר את הנסיון, לבצרו ולהפכו למוסד של קבע ולבנין אב בייצוב ועצוב חייה המשפטיים של מדינת ישראל.
העורך
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות