בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה הֶחֱלִיטוּ הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּרוּ בַּכְּפָר עַל שְׂפַת הַיָּם, לַעֲלוֹת אֶל קִבְרֵי הַמַּכַּבִּים הַשׁוֹכְנִים כָּבוֹד בִּכְפַר מוֹלַדְתָּם, בְּמוֹדִיעִין.

אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם גָּדוֹל הָיָה לַיְלָדִים. כְּבָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְאַסְפוּ כֻּלָם בְּבֵית הַסֵּפֶר וְהֵם צוֹפִים בִּדְאָגָה וַחֲרָדָה אֶל עֵבֶר הַדֶּרֶךְ. פָּחֲדוּ הַיְלָדִים שֶׁמָּא חַס וְחָלִילָה לֹא יָבוֹא הָאוֹטוֹבּוּס אוֹ אוּלַי חָלָה הַמּוֹרֶה וְהוּא לֹא יוֹפִיעַ. וְאָז? מַה־יִהְיֶה אִתָּם?

יוֹרָם הִצִּיעַ לָלֶכֶת אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה לְהָעִיר אוֹתוֹ.

לֵאָה הִתְנַגְדָה. הִיא טָעֲנָה כִּי הַמּוֹרֶה דַיְקָן הוּא וּבְוַדַּאי יָבוֹא לַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה.

וְעוֹד הַחֶבְרַיָּה מִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם, וְהִנֵּה נִרְאֲתָה מֵעַל פִּסְגַת הַכְּבִישׁ דְּמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר שַׁעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת מִתְנַפְנְפוֹת בְּרוּחַ הַבֹּקֶר, וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּמְטַלְטֵל אֶת מַקְלוֹ הַכָּבֵד הֵנָּה וָהֵנָּה.

– הֵידָד! יְחִי הַמּוֹרֶה! – הֵרִיעוּ הַקוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

כַּמָּה יְלָדִים הֵחֵלּוּ רָצִים אֶל הַמּוֹרֶה, וּמִיָּד הִקִּיפוּ אֶת הָאִישׁ וְהֵחֵלּוּ מַמְטִירִים עָלָיו שְׁאֵלוֹת מִשְּׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת.

שְׁאוֹן הַמָּנוֹעַ נִסֵּר אֶת דּוּמִיַּת הַבֹּקֶר מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. עוֹד מְעַט וְהַמְּכוֹנִית הַגְּדוֹלָה נֶעֶצְרָה כְּשֶׁהִיא נוֹשֶׁמֶת וְנוֹשֶׁפֶת בִּכְבֵדוּת וְהַנֶּהָג עוֹצֵר בְּקֹשִׁי בַּבְּלָמִים, מִיָד הֵחֵלּוּ הַחֶבְרַיָּה עוֹלִים לַמְּכוֹנִית. הַמּוֹרֶה קָרָא בִּשְׁמוֹת הַיְלָדִים וּכְשֶׁרָאָה כִּי כֻּלָם כָּאן, שָׁרַק שְׁרִיקָה גְדוֹלָה וְהַמְּכוֹנָה זָעָה־נָעָה כְּשֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ מְהַדְהֲדִים בָּאֲוִיר קִטְעִי שִׁירָה שֶׁבָּקְעוּ וְיָצְאוּ מֵחַלּוֹנוֹת הָאוֹטוֹבּוּס.

הַמְּכוֹנִית עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בֵּינוֹת לַעֲצֵי זַיִת עַתִּיקֵי יָמִים וְהִגִּיעָה סוֹף־סוֹף אֶל בֶּן־שֶׁמֶן הַכְּפָר. מִכָּאן יָרְדָה הַמְּכוֹנִית מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְהֵחֵלָּה עוֹלָה בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה כְּשֶׁלְצִדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל הַדֶּרֶךְ נִצָּבִים דּוֹמְמִים עֲצֵי הַמַּחַט שֶׁל הָאֲרָנִים הַגְּבוֹהִים.

וּלְבַסוֹף נֶעֶצְרָה הַמְּכוֹנִית.

– חֶבְרַיָּה! כָּאן אָנוּ יוֹרְדִים, מֵעַתָּה נַעֲשֶׂה דַרְכֵּנוּ בָּרֶגֶל עַד לְקִבְרֵי הַמַּכַּבִּים. – אָמַר הַמּוֹרֶה.

כַּעֲדַת תַּרְנְגוֹלִים הַפּוֹרְצִים־יוֹצְאִים מִכְּלוּבָם בּוֹ הָיוּ סְגוּרִים יָמִים רַבִּים, כֵּן דָּמְתָה לַהֲקַת הַיְלָדִים שֶׁקָפְצוּ־יָצְאוּ זֶה מִן הַדֶּלֶת הַקִּדְמִית, זֶה מִן הָאֲחוֹרִית וַאֲחָדִים נֶחְפְּזוּ וְיָצְאוּ דֶרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת.

הַחֶבְרַיָּה נָפוֹצוּ אֶל כָּל עֵבֶר וְהֵחֵלּוּ בּוֹדְקִים אֶת הַנּוֹף הֶחָדָשׁ, נוֹף הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם.

הֵחֵלָּה הַהֲלִיכָה. עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל נִתְקְלוּ הַיְלָדִים בַּאֲבָנִים, מֵהֶן אֲבָנִים כְּבֵדוֹת וּגְדוֹלוֹת וּמֵהֶן אֲבָנִים קְטַנּוֹת שֶׁהָיוּ לְמִכְשׁוֹל לְרַגְלֵי הַהוֹלְכִים.

נָעִים הָיָה לְהַלֵּךְ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַקְרִירוֹת וְלִשְׁאֹף אֶת רוּחַ הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר מֵי הַגְּשָׁמִים הִרְבִּיצוּ אוֹתָהּ יָפֶה־יָפֶה. מַרְבַדִּים שֶׁל יֶרֶק הָיוּ פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח כֻּלוֹ. פֹּה וָשָׁם הִבְהִיקוּ פִּרְחֵי סַבְיוֹן וְצִפָּרְנֵי חָתוּל הַיְדוּעִים לַיְלָדִים יָפֶה־יָפֶה.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! פֶּרַח מְשֻׁנֶה! לא סַבְיוֹן, לֹא צִפָּרְנֵי חָתוּל; דּוֹמֶה לְקַחְוָן וּבְכָל זֹאת אֵינֶנּוּ קַחְוָן! מַהּ־הוּא פֶּרַח זֶה? – שָׁאֲלָה לֵאָה וְהִגִּישָׁה לַמּוֹרֶה אֶגֶד פְּרָחִים לְבָנִים, סְגֻלִּים וּצְהַבְהַבִּים.

– אֵלֶּה הֵם פִּרְחֵי הַחִנָּנִית הַנֶהְדָּרִים. – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.

– חֶבְרַיָּה! פֶּרַח חָדָשׁ מָצָאתִי! – הֵרִיעַ קוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם.

וְיוֹרָם נֶחְפַּז לְהַגִּישׁ לְמוֹרוֹ אֶת הַפֶּרַח אֲשֶׁר קָטֵף זֶה עַתָּה.

– חֲבָל, יוֹרָם! חֲבָל שֶׁלא עָקַרְתָּ אוֹתוֹ עַל הַשֹּׁרֶשׁ־הַפְּקַעַת אֲשֶׁר לוֹ! – אָמַר הַמּוֹרֶה.

– צֶמַח זֶה, מַה־שְׁמוֹ? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.

– הֲלֹא זֶהוּ הַכַּרְכֹּם, מֵרְאשׁוֹנֵי פִּרְחֵי הַחֹרֶף, הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ הַגְּבָעוֹת וְהֶהָרִים. – אָמַר הַמּוֹרֶה.

– הָבָה נַעֲקֹר אֶת הַצֶּמַח כֻּלוֹ! – הִצִּיעַ הַמּוֹרֶה.

– הָבוּ מַעְדֵּר! – צָוַח יִשְׂרָאֵל בְּקוֹלוֹ הָרָם.

חִישׁ הוּבָא הַמַּעְדֵּר, וְהַיְלָדִים עָדְרוּ בָּאֲדָמָה הָרַכָּה, אַדְמַת הַטִּין הַשְׁחוֹרָה וְהַשְׁמֵנָה. בִּזְהִירוּת הִתְכּוֹפֵף הַמּוֹרֶה וְהוֹצִיא מִן הָאֲדָמָה אֶת הַצֶּמַח עַל הַפְּקַעַת שֶׁלּוֹ. הַפְּקַעַת הָיְתָה קְטַנָּה וְנָאָה.

יוֹרָם הִבְחִין בִּקְלִפָּה דַקָּה, חוּמָה, שֶׁהָיְתָה דְבוּקָה מִתַּחַת לַפְּקָעַת.

– מַה־זֶּה?

– זֶהוּ שָׂרִיד שֶׁל הַפְּקַעַת מִן הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת. הִיא הִצְטַמְקָה מְאֹד וּבִתָּהּ הַצְעִירָה מְמַלְּאָה עַתָּה אֶת מְקוֹמָהּ. – הִסְבִּיר הַמּוֹרֶה

מֵעַתָּה נָפוֹצוּ הַיְלָדִים וְהֵחֵלּוּ קוֹטְפִים־עוֹקְרִים אֶת פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם. הָיוּ יְלָדִים שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲקֹר אֶת הַצְמָחִים עַל פַּקְעוֹתֵיהֶם, וְאִלּוּ הַבָּנוֹת – הֵן הִסְתַּפְּקוּ בַּפְּרָחִים בִּלְבָד. לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל שָׁעָה בֶּהָרִים הָכְרַז עַל הַפְסָקַת מְנוּחָה. הַיְלָדִים הִתְאַסְפוּ מִסָּבִיב לְמוֹרָם וְהֵחֵלּוּ לְהַפְצִיר בּוֹ כִּי יְסַפֵּר לָהֶם עַל זֶה הַפֶּרַח הֶחָמוּד אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה אֵינוֹ עוֹלָה כְּלָל.

וְהַמּוֹרֶה סִפֵּר:

– הַכַּרְכֹּם הוּא פֶּרַח הַשַּׁיָּךְ לְמִשְׁפָּחַת הָאִירוּסִיִּים, מִסְפַּר עֲלֵי הַפֶּרַח הוּא שִׁשָּׁה. לְעָלִים אֵלֶּה יִקְרְאוּ עֲלֵי עָטִיף. צֶבַע עֲלֵי הֶעָטִיף הוּא לָרֹב לָבָן וְאִלוּ בִּבְסִיסָם, לְיַד מְקוֹם חִבּוּרָם יַחַד, יֶשְׁנָם פֹּה וָשָׁם פַּסִים־עוֹרְקִים וְרֻדִים, מִסְפַּר הָאַבְקָנִים הוּא שְׁלֹשָׁה. צִבְעָם סְגֹל כֵּהֶה. הָעֱלִי הוּא מְפֻצָּל וַעֲשׂוּי בִּדְמוּת מַכְחוֹל בַּעַל שְׂעָרוֹת צְהֻבּוֹת־זְהֻבּוֹת רַבּוֹת.

– מוֹרִי! הַפֶּרַח הוּא רֵיחָנִי מְאֹד. יֵשׁ לוֹ רֵיחַ עָדִין וְנָעִים. – אָמְרָה לֵאָה. 

– צָדַקְתָּ, בִּתִּי, זֶה הַפֶּרַח מְבַשֵּׂם אֶת אֶרֶץ־הֶהָרִים בְּרֵיחוֹ הַנֶּהְדָּר בְּעוֹנָה זוֹ.

– וְאֵימָתַי פּוֹרֵחַ הַכַּרְכֹּם? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.

– הוּא פּוֹרֵחַ בְּעִקָּר לְאַחַר הַגְּשָׁמִים. הוּא נָפוֹץ בְּיוֹתֵר בְּעוֹנָה זוֹ, עוֹנַת הַחֲנְכָּה.

– וְעַל כֵּן, הָבָה נִקְרָא לוֹ אֵפוֹא “פֶּרַח הַחֲנֻכָּה”! – הִצִּיעַ אֵלִיָּהוּ

– וַאֲנִי מַצִּיעַ כִּי נִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “פֶּרַח הַמַּכַּבִּים”! – אָמַר יוֹרָם, – כִּי פּוֹרֵחַ הוּא בִּימֵי חַג הַמַּכַּבִּים.

– חַכְמֵי הַטֶּבַע קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “כַּרְכֹּם חָרְפִּי”, כִּי פּוֹרֵחַ הוּא בַּחֹרֶף. – אָמַר הַמּוֹרֶה.

– הַכַּרְכֹּם – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה, – הִנּוֹ פֶּרַח הָאוֹהֵב שֶׁמֶשׁ. בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, פְּרָחָיו פְּתוּחִים; אוּלָם כַּאֲשֶׁר יֵרֵד גֶשֶׁם קַל, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם יִהְיוּ מְעֻנָנִים וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע וְתֵעָלֵם – מִיָּד יִסָּגְרוּ פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם וְלֹא יֵרָאוּ הָאַבְקָנִים וְהָעֱלִי הַזְהֻבִּים.

– וּרְאוּ כַּמָּה נֶהְדָּרִים הֵם הֶעָלִים! אֲרֻכִּים־אֲרֻכִּים, יְרֻקִים, וּבְאֶמְצָעָם עוֹבֵר פַס לָבָן. – אָמְרָה יּוֹכֶבֶד.

– עֲלֵיכֶם לָדַעַת – אָמַר הַמּוֹרֶה, – כִּי הָרוֹעִים אוֹהֲבִים מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם וְקוֹלְעִים לָהֶם זֵרִים מִפְּרָחִים אֵלֶּה, זֹאת וְעוֹד. כַּאֲשֶׁר יִרְעֲבוּ הָרוֹעִים הֵם מַעֲלִים מְדוּרָה וּלְתוֹךְ הָאֵשׁ הֵם זוֹרְקִים אֶת הַפְּקָעוֹת אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הַצְמַח.

– פְּקָעוֹת קְלוּיוֹת אֵלּוּ, הֲטוֹבוֹת הֵן לְמַאֲכָל? – תָּמַהּ יוֹסִי.

– כֵּן, אַחַר שֶׁקָּלוּ אוֹתָן בָּאֵשׁ פָּג הָרַעַל שֶׁבָּהֶן. – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.

– מוֹרִי! – הִצִיעַ יוֹרָם, – הָבָה וְנַעֲקֹר כַּמָּה כַּרְכֻּמִים עַל שָׁרְשֵׁיהֶם, נְקַּח אוֹתָם עִמָּנוּ וְנִשְׁתֹּל אוֹתָם בַּגִּנָּה שֶׁלָּנוּ! הַלָּלוּ וַדַּאי שֶׁיִּפְרְחוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

– מַסְכִּים! – נַעֲנָה הַמּוֹרֶה.

בְּשִׂמְחָה עָקְרוּ הַיְלָדִים אֶת צִמְחֵי הַכַּרְכֹּם עַל פַּקְעוֹתֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל בֵּית הַסֵּפֶר. כָּאן שָׁתְלוּ אֶת הַפְּקָעוֹת וְכִמְעַט שֶׁשָׁכְחוּ אוֹדוֹתֵיהֶן בְּחָדְשֵי הַחֹרֶף וְהַקַיִץ הָאֲרְכִּים. אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא! בָּאוּ יְמֵי הַחֲנֻכָּה וּמִן הָאֲדָמָה עָלוּ וְיָצְאוּ פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם הַחֲמוּדִים.

– הִנֵּה הַפְּרָחִים! מַזְכֶּרֶת מִקִּבְרוֹת הַמַּכַּבִּים! הֵם שָׁבוּ וְקָמוּ לִתְחִיָּה! – הֵרִיעוּ הַיְלָדִים. – יִחְיוּ פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם, פִּרְחֵי הַחֲנֻכָּה, לְעוֹלָמִים! – צָוְחוּ הַקְטַנִּים שָׁעָה שֶׁעֵינֵיהֶם נָהֲרוּ מִשִּׂמְחָה לְמַרְאֵה הַפֶּרַח הֶעָנֹג, שׁוֹכֵן אֶרֶץ הַגְּבָעוֹת, שֶׁיָּרַד לִפְרֹחַ בַּשְּׁפֵלָה.