וְזֶה הַסִּפּוּר אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ הַיְלָדִים בִּירוּשָׁלָיִם:

לְפָנִים הָיְתָה הָרַקֶּפֶת פּוֹרַחַת בְּגַנֵּי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּהַר־צִיוֹן. פְּרָחִים אֵלֶּה הָיוּ נִפְתָּחִים בִּימוֹת הַחֹרֶף וְהָיוּ פּוֹרְחִים כָּל יְמֵי הֶיוֹת הַקֹּר עַל הָאָרֶץ. גַּם בָּאָבִיב הָיוּ נִרְאִים פֹּה וָשָׁם פִּרְחֵי רַקֶּפֶת וְהֵם גְּדוֹלִים וְנֶהְדָּרִים.

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ נַעַר, אָהַב מְאֹד מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת. חֲבֵרָיו הָיוּ קוֹלְעִים לוֹ זֵרִים שֶׁל פִּרְחֵי רַקֶּפֶת חַיִּים וְעוֹטְרִים אוֹתָם לוֹ עַל רֹאשׁוֹ.

– כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל – הִבְטִיחַ הַנַּעַר לַחֲבֵרָיו, – אֲצַוֶּה לַעֲשׂוֹת לִי עֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וַעֲטֶרֶת זוֹ תִהְיֶה עֲשׂוּיָה בְּדִיּוּק נִמְרָץ בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת הַחֲמוּדִים. וּכְשֶׁגָּדַל שְׁלֹמֹה וְהָיָה לְעֶלֶם, יָדְעוּ בְּכָל יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין חָכָם וְנָבוֹן כִּשְׁלֹמֹה. בְּכָל הָאָרֶץ אָהֲבוּ אֶת זֶה הַנַּעַר הַטּוֹב אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת חֲבֵרָיו תּוֹרָה וָדַעַת, וְכַאֲשֶׁר גָּדַל וְהָיָה לְמֶלֶךְ, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בְּקֶרֶב הָעָם גְּדוֹלָה מְאֹד.

יוֹם הַהַכְתָּרָה שֶׁל שְׁלֹמֹה הִגִּיעַ. מִכָּל קַצְוֵי הַמְדִינָה, מִדַּמֶּשֶׂק הָעִיר וּמִנְהַר פְּרָת הָרָחוֹק, הֵבִיאוּ שַׁי לַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, מַתָּנוֹת מִמַּתָּנוֹת שׁוֹנוֹת.

עִיר הַבִּירָה, יְרוּשָׁלַיִם, הָיְתָה הוֹמָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים מֵאַלְפֵי אֲלָפִים אוֹרְחִים, אֲשֶׁר בָּאוּ לַחֲזוֹת בַּמֶּלֶךְ הָאָהוּב בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסְאוֹ.

בְּאוֹתוֹ יוֹם הַהַכְתָּרָה הָיוּ רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם צְפוּפִים מֵרֹב אָדָם וַחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה הוֹמָה כְּמוֹ כַּוֶּרֶת שֶׁל דְּבוֹרִים.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, הַצּוֹעֵד בְּרֹאשׁ תַּהֲלוּכָה, וְאַחֲרָיו הַרְבֵּה שָׂרִים וְשָׂרוֹת, נוֹגְנִים וְנוֹגְנוֹת, וְכֻלָּם קוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל:

“יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְעוֹלָם!”

– כַּמָּה יָפֶה הוּא מַלְכֵּנוּ! – אָמְרָה אַחַת הַנְעָרוֹת, בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר לָבוּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת.

– הַבִּיטָה נָא! אֵיזֶה מִין כֶּתֶר הוּא זֶה? – שָׁאַל נַעַר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ.

– רְאוּ נָא! שִׂימוּ לֵב! הֲלֹא הַכֶּתֶר עָשׂוּי בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת!

– נָכוֹן מְאֹד! – אָמַר הַשֵּׁנִי, – כִּתְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עָשׂוּי בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת.

– אָכֵן, קִיֵּם הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְטָחָתוֹ. – אָמַר אַחַד הַנְעָרִים, אֲשֶׁר זָכַר אֶת דִּבְרֵי שְׁלמה בִּהְיוֹתוֹ נָעַר.

מֵאָז קָרְאוּ הַיְלָדִים לְפִרְחֵי הָרַקֶּפֶת בְּשֵׁם “נֵזֶר שְׁלמה”.

הֲלֹא הַכֶּתֶר עָשׂוּי בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת

 

ב.    🔗

עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת. הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵת. בָּנָיו אַחֲרָיו שָׁכְחוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וָאֱלֹהִים הִסְתִּיר פָּנָיו מֵעַמּוֹ.

וְהַיּוֹם הָרַע מִכָּל הַיָּמִים בָּא. אוֹתוֹ יוֹם הֶעֱלוּ הָאוֹיְבִים בָּאֵשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶת הָעִיר הָרְסוּ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ עִמָּהֶם בַּשֶּׁבִי. שָׁם, בַּגּוֹלָה בְּבָבֶל, יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָמִים רַבִּים.

הֶעֱלוּ בָּאֵשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְהָרַקָּפוֹת, אֵלֶּה הַפְּרָחִים אֲשֶׁר שִׂמְחוּ אֶת לִבָּם שֶׁל הַמְלָכִים, אָמְרוּ:

– הֲלא בֵּית הַמְלוּכָה יָצָא לַגּוֹלָה. מִי לָנוּ וּמַה־לָּנוּ פֹּה בַּגַּנִּים הַשּׁוֹמֵמִים? הָבָה וְנֵצֵא, נַעֲקֹר מִכָּאן וְנַכֶּה שֹׁרֶשׁ בֵּין הַסְלָעִים וּבֶהָרִים. נִתְחַבֵּא בֶּהָרִים, נִשְׁכֹּן בִּמְקוֹמוֹת סֵתֶר וְלֹא נָשׁוּב עוֹד לִפְרֹחַ בַּגַּנִים עַד יוֹם יָבוֹא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לְאַרְצָם וּלְמוֹלַדְתָּם.

מֵאָז הָיְתָה הָרַקֶּפֶת שׁוֹכֶנֶת בֶּהָרִים וּבֵין הַסְלָעִים. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה נִפְתָּחִים בִּימוֹת הַחֹרֶף פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת, אַךְ אֵלֶּה הַפְּרָחִים הַשׁוֹכְנִים בְּרָאשֵי הֶהָרִים מוֹרִידִים אֶת רָאשֵׁיהֶם כִּי מִתְבַּיְשִׁים הֵם עַל הֱיוֹתָם בַּגּוֹלָה וּרְחוֹקִים מִגַּנֵּי הַמֶּלֶךְ.

וְרִאשׁוֹנוֹת הָרַקָּפוֹת, אֵלּוּ הַשּׁוֹכְנוֹת מֵעֵבֶר לַגַּיְא הַמַּפְרִיד בֵּין חֲצַר הַמֶּלֶךְ וּבֵית לֶחֶם, הַלָּלוּ רַק מַרְגִּישׁוֹת הֵן כִּי בָּאוּ יָמִים טוֹבִים וְקָרְבוּ יְמוֹת הַחֹרֶף, וּמִיָּד הֵן מְפַתְּחוֹת פִּרְחֵיהֶן וּמִסְתַּכְּלוֹת בְּגַעְגּוּעִים רַבִּים אֶל עֵבֶר הַר הַמֶּלֶךְ.

– הַהִגִּיעָה הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל? – יִשְׁאֲלוּ פִּרְחֵי הָרַקָּפוֹת אֶת הַיְלָדִים הַבָּאִים אֲלֵיהֶן.

– בָּאָה! – הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים אֲשֶׁר בִּקְּרוּ לָאַחֲרוֹנָה בְּבִקְעַת הָרַקָּפוֹת.

– הָאָמְנָם? וְכִסֵּא דָוִד נָכוֹן עַל מְקוֹמוֹ? – יָשׁוּבוּ, וְיִשְׁאֲלוּ הַפְּרָחִים.

– עֲדַיִן לא! – יָשִׁיבוּ הַיְלָדִים בִּקְצָרָה.

וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל סִפְּרוּ לָרַקָּפוֹת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶּן־הִנָּם אֶת פָּרָשַׁת הַגְּבוּרָה וְעַל מִלְחֲמוֹת נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוֹיֵב.

וְהָרַקָּפוֹת שׁוֹמְעוֹת וְהֵן זוֹהֲרוֹת בְּצִבְעֵי הַלֹּבֶן וּבָאַרְגָּמָן, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן.

– וּמַדּוּעַ לֹא יִכּוֹן כִּסֵּא דָוִד? – יָשׁוּבוּ וְיִשְׁאֲלוּ הַפְּרָחִים, – הֲלֹא כְּבָר קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵימָתַי יֵעָשֶׂה הַכֶּתֶר בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקּפֶת?

לְרַגְלֵי הָהָר קְבוּרִים כָּל אֵלֶּה הַחַיָלִים אֲשֶׁר בִּזְכוּתָם קָמָה הַמְּדִינָה

– הַגְּאֻלָה הַשְׁלֵמָה טֶרֶם בָּאָה. – יָשִׁיבוּ הַיְלָדִים, – יְרוּשָׁלַיִם הָעִיר בָּהּ שָׁכַן דָּוִד, עוֹדֶנָּהּ בִּידֵי יִשְׁמָעֶאל. הַר־הַבַּיִת, מְקוֹם בּוֹ עָמַד בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עוֹדֶנּוּ בִּידֵי זָרִים. – יֵאָנְחוּ הַיְלָדִים.

– אִם כֵּן, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתֵנוּ! – אָמְרוּ הַפְּרָחִים.

– אֲבָל יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל! בּוֹאוּ וּפִרְחוּ בְּהַר־הֶרְצֵל, הוּא הָהָר אֲשֶׁר בּוֹ טְמוּנוֹת עַצְמוֹתָיו שֶׁל הַחוֹזֶה הַגָּדוֹל – הֶרְצֵל, הַחוֹזֶה אֲשֶׁר בִּשֵּׂר אֶת תְּחִיַּת יִשְׂרָאֵל. וּלְרַגְלֵי הָהָר קְבוּרִים כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּזְכוּתָם קָמָה הַמְדִינָה. – יֹאמְרוּ הַיְלָדִים.

– אִם כֵּן, קְחוּ אוֹתָנוּ, שִׁתְלוּ אוֹתָנוּ בְּהַר זֶה; נִהְיֶה עַל קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה וּנְחַכֶּה לַיּוֹם בּוֹ יָשׁוּב־יִגָּאֵל גַּם הַר־צִיּוֹן וְגַם הַר־הַבָּיִת.

עַל כֵּן מַרְבִּים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֹּל אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת בְּגִנּוֹתֵיהֶם. הַר־הֶרְצֵל הוֹפֵךְ אַט־אַט לָבָן מִשְּׁפַע פִּרְחֵי־הָרַקָּפוֹת הַמְצַפּוֹת בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַיּוֹם בּוֹ יַעֲלוּ־יִפְרְחוּ בְּהַר הַבַּיִת וּבְהַר צִיּוֹן.

אַגַּדַת הָרַקֶּפֶת