ד"ר נחמן בן־יהודה הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בגליון מס' 19הופיע ראיון עימו, תחת הכותרת ‘המד"ב כמיתוס מודרני’. ד"ר בן־יהודה היה בין יוזמי הכנס הישראלי הראשון למד"ב, ושל הכנס הבינלאומי ‘ג’רוקון 82’ שיתקיים בירושלים בקיץ הבא. המאמר שלפנינו מהווה חלק ממאמר מקיף על ההיבטים החברתיים של המד"ב, שיופיע בגליון מס' 6, כרך י"א, של כתב העת ‘לדעת’ המוצא לאור ע"י מוסד ויצמן לפרסומים.

* * *

בניגוד להרבה תחומים ספרותיים, אמנותיים, ואפילו מדעיים שונים, משך אליו המדע הדמיוני המודרני אלפי חובבים אשר לא הסתפקו בקריאה פסיבית של ספרי מדע דמיוני, או בצפיה פסיבית בסרטים בנושא, אלא, יצרו תת־תרבות ענפה, בינלאומית במהותה. הזכרנו קודם לכן את כנסי המדע הדמיוני העולמיים. אלו הם כנסים הנערכים אחת לשנה ובהם מחולקים הפרסים על ספרי/ סרטי/סופרי/ירחוני המדע הדמיוני הטובים ביותר לאותה שנה (אלו הם פרסי ה’הוגו' על שם הוגו גרנסבק, איש שהיה עמוד תווך, מגבש ויוצר הז’אנר המודרני של מדע דמיוני.) למרות שפרסי ה’הוגו' הם היוקרתיים ביותר וניתנים, אולי, להקבלה לפרסי ה’אוסקר' בתחום הקולנוע, הרי שבמקביל להם הופיעו פרסים נוספים. הבולטים שבהם הם פרסי ה’נביולה' (ערפילית) המחולקים ע"י סופרי המדע הדמיוני עבור הספר/סיפור הטוב לאותה שנה וכן פרסים עבור הפנטסטיקה.

ככלל, תת־תרבות של המדע הדמיוני שואבת את מקורותיה מירחונים – הן המקצועיים והן החובבניים. ניתן להבחין בתת־תרבות זו הן מבחינת העניין בנושאים שמגלים חבריה (למשל: מסע בזמן, מסעות בין גלקסיות/כוכבים, תפיסה על חושית, צלחות מעופפות, תחנות חלל, עתידנות ועוד), הז’רגון בו הם משתמשים (ואגב, לא רק באנגלית יש מלים מיוחדות למדע דמיוני, ואשר רק חובבי מדע דמיוני יודעים את הקשרן. גם בעת התרגום העברי של יצירות מדע דמיוני שונות פותחו מילים מיוחדות כמו: חייזרים, פסיכוהיסטוריה, גניטה, כנפנוע, עלחלל, חושבן, זוכרן, פיאזוביזיה, פיאזופון ועוד), מפגשים בין חובבים, קשרים בינלאומיים, עשרות, אם לא מאות, חוברות מדע דמיוני המיועדות רק עבור חובבים והנכתבות ע"י חובבים (בניגוד לירחונים היותר מקצועיים) וכמובן הכנסים. אמנם אין ספק כי הכנס העולמי על המדע הדמיוני הוא האבן השואבת עבור חובבים, אולם אין כמעט חודש שעובר ושבו לא מתקיים לפחות כנס אחד (אם לא יותר) של מדע דמיוני באזור מסויים, או בעיר מסוימת באירופה או בארצות הברית. ניתן, אם כן, לתאר ולשרטט את דמות תת־התרבות הפעילה של המדע הדמיוני. השאלה הבאה אשר עלינו לשאול עצמנו היא, כמובן, מיהם חובבי המדע הדמיוני? כיצד ניתן לאפיינם כקבוצה?

התשובה לשאלה זו איננה פשוטה כלל ועיקר. מידת העניין והמעורבות אותה מגלים אנשים שונים במדע דמיוני היא שונה. יש כאלו הקוראים ספר מדע דמיוני מפעם לפעם, יש כאלו הצופים בהנאה בסרט מדע דמיוני, יש כאלו הקוראים בקביעות ירחון מדע דמיוני, יש הקוראים יותר מירחון אחד שכזה, ויש כאלו הנכנסים לתת התרבות עד כדי כך שכל סגנון חייהם משתנה. למשל, קבוצת צעירים וצעירות אשר הושפעו מאוד מספרו של רוברט היינלין ‘גר בארץ נוכריה’ ייסד את מה שקרוי ‘כנסיית כל העולמות’ (עם עיתון משלה שנקרא ‘הבֵּיצה הירוקה’) והחלו לחיות בקהילות משלהם לפי העקרונות אותם מונה היינלין בספרו. זו אולי הדוגמא הבולטת ביותר, אך לא היחידה – היו מקרים נוספים כגון זה. ואולם, שינוי סגנון חיים אין פירושו בהכרח ניתוק ממציאות חברתית מסוימת ותחילת חיים בצורה שונה קיצונית. מסירות למדע דמיוני יכולה גם להתבטא במעורבות רבה בפגישות שבועיות/חודשיות במועדוני חובבים והפניית כל משאבי הפנאי לעיסוק בתחום. גם פה, אם כן, אנו רואים כי מידת המעורבות ושינוי בסגנון חיים אף היא בעלת שונות גבוהה ואיננה אחידה. יש לזכור עובדות אלו כאשר אנו שואלים את השאלה אודות האיפיונים החברתיים והקבוצתיים של חובבי המדע הדמיוני.

להלן נסקור את הממצאים שעלו ממחקרים שונים בדבר האיפיונים החברתיים של חובבי מדע דמיוני. יש לזכור כי רוב המחקרים בוצעו על אותם חובבי מדע דמיוני המגלים פעילות ולא פסיביות, שכן חלק ניכר מהמחקרים בוצע על חובבים שהגיעו לכנסי מדע דמיוני שונים. יש לזכור גם כי הנתונים שיוצגו להלן מייצגים ערכים קבוצתיים ולא אישיים. כמו כן, כל המחקרים עליהם ידווח להלן (מלבד מקרים בהם ידווח אחרת) הם על אוכלוסיה אמריקאית, והתוצאות שידווחו אינן דווקא ממחקר זה או אחר, אלא מסוכמות על סמך כלל המחקרים השונים.

גזע: מסתבר כי למעלה מ־90% מחובבי המדע הדמיוני הם לבנים ורק בסביבות 10% אינם כאלו.

מין: כיום בין 70%–75% מחובבי המדע הדמיוני הם זכרים. כדאי לציין כי למרות שזו פרופורציה מאוד גבוהה עבור הזכרים, יש כיום יותר חובבות מדע דמיוני מבעבר. למשל, מסקרים שבוצעו ב־1949 עולה כי אז היו כ־90% זכרים וכ־10% נקבות מבין חובבי המדע הדמיוני. ב־1954 היו כ־94% זכרים ורק כ־6% נקבות. המגמה המסתמנת כיום היא להגדלת חלקן של הנשים בתחום. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא כי מדע דמיוני עוסק במדע וטכנולוגיה ותרבות מערבית. יחס זה של זכרים/נקבות יתכן והוא משקף את היחס הכללי באוכלוסיה לקומפלקס זה.

העליה באחוז הנקבות בין החובבים משקפת, קרוב לוודאי, הן את השינוי בתדמית האשה מחד גיסא, ומאידך, הדעיכה המסוימת שחלה בספרות מדע דמיוני ‘טהור’ והעליה העצומה שחלה בספרות הפנטסטיקה שבה הצד הטכנולוגי/מדעי הרבה פחות מודגש. כדאי לציין, אגב, כי הבדלים תרבותיים אינם יכולים להסביר את כל השוני בין פרופורציות זכרים/נקבות בקרב חובבי המדע הדמיוני. בברית המועצות למשל, העלו כמה מחקרים כי קיים אותו יחס בערך בין המינים בקרב החובבים וזאת למרות ששם במקצוע מדעי־טכני־תרבותי כמו רפואה יש רוב עצום לנשים ובמקצוע אחר כמו הנדסה, מהוות הנשים כ־35%.

גיל: מסתבר כי החובב הממוצע הוא בשנות ה־20 לחייו. (יוצא הדופן היחיד, הידוע, הוא קבוצת החובבים קוראי הירחון ‘אנאלוג’ אשר נראה לכאורה, כי כקבוצה הם בשנות ה־30 לחייהם). נראה כי קבוצות חובבים גדולות מאבדות את עניינן במדע דמיוני בשנות ה־40 וה־50 לחייהם, לשאלה מדוע מתרחשת תופעה זו אין בידינו תשובה.

מצב משפחתי: הנתונים מציגים כי כ־70% מחובבי המדע הדמיוני, הם רווקים /ות (דבר התואם את גילה הצעיר, יחסית, של קבוצה זו), כ־25% נשואים/ותו כ־5% גרושים/ות חיים/יות בנפרד מבני זוגם/ן.

השתייכות דתית: מסתבר כי חובבי המדע הדמיוני, כקבוצה, אינם מצטיינים בדבקות/אדיקות. כ־53% מהם שינו את דתם מאז ילדותם. קתולים ופרוטסטנטים נמנים בין אלו המשנים את אמונתם בצורה הרבה ביותר. יתר החובבים טוענים כי הם חילוניים, אתיאיסטים או אגנוסטים.

השכלה: רוב חובבי המדע הדמיוני הם או סטודנטים או בוגרי אוניברסיטאות. 25%–30% מהם מחזיקים בתארי מ.א. ומעלה.

מקצוע: כפי שניתן להבין מהנתונים עד כה, חלק לא קטן מחובבי המדע הדמיוני עדיין אינם נמצאים בצורה פעילה בשוק העבודה, שכן הם לומדים או מכינים עצמם לקראת עבודה, ואולם, מאלו אשר כבר עובדים, מסתבר כי רובם עוסקים במקצועות של ‘צווארון לבן’ בתחומים מדעיים ו/או טכנולוגיים. במחקר מסויים בו נעשה שימוש סולם סוציולוגי לקביעת יוקרה מקצועית, נמצא כי 70% מהחובבים אשר עובדים, עוסקים במקצועות הנמצאים – מבחינת יוקרה – מעל לממוצע.

הכנסה: הכנסת החובבים, כקבוצה (לגבי אלו שעובדים ובעלי הכנסה). גבוהה מזו של ההכנסה החציונית בארצם (אגב, ממצא עקיבי עם הממצאים בדבר המקצוע).

הכרה פוליטית: כ־34% מהחובבים מתארים עצמם כבלתי תלויים, כ־30% מגדירים עצמם כליברלים. בנוסף, כ־70% מהחובבים הגדירו עצמם ‘שמאלה מן המרכז’ ורק כ־14% תיארו עצמם כ’ימינה מן המרכז.

מקום במשפחה: חלק גדול מאוד מהחובבים הם הילדים הבכורים במשפחה, או, בנים/ות יחידים.

תחילת קריאה של מדע דמיוני: מסתבר כי רוב חובבי המדע הדמיוני מתחילים את עניינם בתחום בקריאת ספרות מדע דמיוני, וכי תחילת קריאה זו היא – לרוב – בגיל ההתבגרות.

קריאה בכלל: מאחר ומעורבות ועניין במדע דמיוני פרושם, בהכרח, הרבה קריאה, נשאלת השאלה מהם הרגלי הקריאה בכלל של קבוצה זו של חובבים? מסתבר כי החובב הממוצע קורא כ־94(!) ספרים לשנה, כאשר כ־40% מהם אינם ספרי מדע דמיוני, וכ50 ספרים מתוך כמות זו נקנים על ידו והיתר מושאלים. כדאי לציין כי, בהשוואה להרגלי קריאה של האוכלוסיה הכללית, חובבי מדע דמיוני קוראים הרבה מאוד.

תחביבים: האם לחובבי מדע דמיוני יש תחביבים חוץ מהתחום עצמו? התשובה לשאלה זו חיובית. התחביבים אותם מציינים רוב חובבי המדע הדמיוני כתחביביהם האהובים הם, לפי הסדר, קריאה, ספורט, ומוזיקה, (אגב, שוב ממצא עקיב עם גיל קבוצה זו).

עד כאן מנינו איפיונים חברתיים על קבוצת חובבי המדע הדמיוני כקבוצה. האם יש לנו גם מידע פסיכולוגי קבוצתי על החובבים? גם התשובה לשאלה זו היא חיובית כי המידע מועט יותר. שוב, הנתונים הנמסרים לעיל הם על קבוצות חובבים אמריקאיות ומסוכמים מעבר למחקר מסויים:

מנת משכל: נושא זה הוא אהוב במיוחד והיה אחד הראשונים שנחקרו. במחקרים שונים, עם שיטות שונות ועל מדגמים בגדלים שונים, עלה כי ממוצעי מנת המשכל (I.Q) של החובבים שהתקבלו נעו בין 140 ל־127 נקודות. המחקר הגדול ביותר על מנת משכל בקרב החובבים בוצע בשנת 1962 והניב כי מנת המשכל הממוצעת היתה 127 (אגב, לשם השואה, ממוצע מנת המשכל של בוגרי אוניברסיטה הוא כ־120 וממוצע מנת המשכל של קבוצת מחזיקי תואר הדוקטור הוא 130). אם נתונים אלו אכן מדוייקים ומייצגים (היינו שממוצע מנת המשכל של חובבי מדע דמיוני הוא באמצע ה־120 נקודות) אזי, לקבוצה זו יש מנת משכל גבוהה יותר מאשר לחלק גדול מאוד מהאוכלוסיה.

יצירתיות: המחקרים בתחום אינם מניבים תוצאות עקיבות. על כל פנים, מהנתונים הקיימים עולה כי חובבי מדע דמיוני מנסים להיות יצירתיים. כמעט מחציתם מנסים – בשלב זה או אחר – לכתוב סיפורי /ספרי מדע דמיוני. במבחני יצירתיות שונים מדורגים החובבים גבוה על סולמות תיאורטיים ואסטתיים.

איפיוני אישיות: תחום זה הוא הקשה ביותר ונסכם בו רק מעט מהנתונים הקיימים. מהמחקרים השונים עולה כי הזכר הממוצע, חובב המדע הדמיוני, מדורג מעט נמוך בצורך שלו בדומיננטיות. הנקבה הממוצעת דורגה הרבה מתחת לממוצע בתחומי סיעוד ודומיננטיות. לעומת זאת דורגה הנקבה הממוצעת מעל לממוצע בצורך להצגה עצמית וסבילות וכן הרבה מעל לממוצע בהשגיות, תוקפנות, ובדרוג מאוד גבוה באוטונומיה. כדאי לציין כי ציונים אלו מאוד דומים לציונים שקיבלו סופרי מדע דמיוני במבחנים שווים.

לסיכום

סקרנו במאמר קצר זה את טיב המדע הדמיוני והתפתחותו, עמדנו בקצרה על איפיוניהם העיקריים של סיפורי מדע דמיוני חברתיים והתעכבנו על האיפיונים החברתיים של חובבי מדע דמיוני. לסיכום, ניתן לטעון כי המדע הדמיוני מהווה תחום עיסוק מובחן, עבור הרבה מאוד אנשים, כאשר ניתן לא רק להגדיר, ולייחד את התחום עצמו, אלא גם את העוסקים בו והמעורבים בו באמצעות איפיונים ייחודיים. ברור כי ממצאים מהסוג שהוצגו לעיל מעלים שאלות סוציולוגיות הנוגעות להסבר אינטגרטיבי של התופעה (דרך השוואות וניתוח התופעה ומרכיביה ברמה המדעית, פילוסופית, חברתית, דתית ושל תרבות פופולרית) ואולם, לצערנו, הסבר שכזה הוא – בשלב זה – מעבר להיקף ולגודל של המאמר. במאמר זה התמקדנו בעיקר על נסיון להבהיר את עצם טיבה של התופעה, תוך הדגש הצדדים החברתיים שלה.

הערה אחרונה לסיכום תהיה נסיון להצביע על העיסוק במדע דמיוני בישראל. לצערנו, מה שקרה בארץ בתחום עד כה הוא דל ביותר וניתן, באמת, לסכמו בכמה מילים. עד סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים לא היה בארץ עיסוק ממשי במדע דמיוני. אמנם, בשנות ה־50 יצאו כמה חוברות של עיתון מדע דמיוני – (קוסמוס) אך הוא שבק חיים מהר למדי. באותן שנים פעלה גם הוצאת ‘מצפן’ שתירגמה והוציאה לאור כ־4 ספרי מדע דמיוני אך גם מבצע זה לא עלה יפה. בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה בתחום, והחלו לצאת לאור שלושה ירחוני מדע דמיוני, שמהם שניים שבקו חיים ורק ‘פנטסיה 2000’ ממשיך להופיע. הוצאות ספרים שונות בארץ תירגמו בשנתיים־שלוש האחרונות למעלה מ־130 ספרי מדע דמיוני, ועוד היד נטויה. התחום גם חדר מעט לבתי הספר ולאוניברסיטאות שם החלו מעט לעסוק בו. מועדוני חובבים של ממש לא קמו בארץ ונסיונות להקים מועדונים שכאלו בתל־אביב ובירושלים נתקלים בקשיים רבים (אם כי קוימו בירושלים ובתל אביב מספר ערבי מדע דמיוני, בהצלחה לא מבוטלת.) לאחרונה התקיים כנס מוצלח מאוד בירושלים, שבו השתתפו קרוב לאלף חובבים מכל הארץ. לצערינו, מספר סיפורי/ספרי המדע הדמיוני הישראליים המקוריים הוא דל להחריד, ועוד פחות מכך סרטי מדע דמיוני. ל־1982 מתוכנן בירושלים כנס בינלאומי גדול בו ישתתפו, בין היתר, סופרי מדע דמיוני ידועי שם כהארלן אליסון, אלפרד בסטר, בן בובה, הארי האריסון, רוברט שקלי, רוברט סילברברג ואחרים. התקווה היא כי כינוס זה אכן יעורר יותר את החובבים המצויים בארץ.