אין זה אולי מקרה בלבד שלוח הזמנים הסמיך שתי פרשיות אלו, את יובל החמשים ליסוד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ליובל הששים של ראשון־לציון. קרקע ורוח כרוכים ירדו לעולמנו בחזון שיבת־ציון. אלה הם שני מקורות ההשראה והיניקה החיוניים ביותר שנועדו לאומה, לכל אומה בדרך קיומה, וביחוד לאומתנו אנו בדרך התחדשותה ההיסטורית. קרקע לא היתה להם לחלוטין לעולי־ציון הראשונים בדרכם בסוף המאה התשע־עשרה על אדמת ארץ־ישראל כדי לחדש אתה ברית מולדת, אך ספרים היו להם, ספרים רבים, עתיקים וגם חדשים, “גנזי ארון, יציאי לבוב, סלויטה אמשטרדם” וכו', וספרים “חיצוניים”, ספרי מחשבה ושירה, ספרים נכבדים מאד וגם נקלים לא מעט. אך כגורל האומה כולה בדרך נדודיה היה גורל ספריה: נפוצים על פני ארץ רבה, נדחים בין גויים, עזובים בין יהודים, ללא משטר תרבותי, ללא מרכז, ללא יד מכנסת ושומרת על אוצרות הרוח הכרוכים בהם וללא דואג לעתידם.
מה שנוצר בירושלים במשך חמשים שנה אלה, מה שנאסף בתוך הבנין הנישא הזה שעל הר־הצופים, באולמיו, בחדריו ובכוכיו המרובים, אפשר לכנותו בשם “קיבוץ גלויות של ספרים”. אותו קו מקביל בין קיבוץ הגלויות של ספרים ובין קיבוץ הגלויות של יהודים בכלל, עובר גם את תאריכי ההתפתחות של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שנתפרסמו זה עתה. בתחילה – קול מבשר: עוד בשנת תרל"ב “קורא ר' יהושע השיל מוולוזין ליסוד אוצר ספרים לעם ישראל בירושלים”; אחרי כן קמה האיניציאטיבה בירושלים עצמה ולשכת “בני־ברית” מייסדת את “ביה”ס מדרש אברבנאל"; אחרי כן בא האיש “המשוגע” לדבר, ד"ר יוסף חזנוביץ מביאליסטוק, שרואה לעצמו בענין זה את תפקיד חייו – ואחרי אלה באה התנועה ובאה ההתפתחות בעלת ממדים מונומנטליים… כך בערך קרה גם למעשה ההתיישבות בארץ; כך קרה גם לתנועת שיבת ציון בכלל. “כמים הפּנים לפּנים”.
ארבע מאות אלף כרך ומעלה מכונסים כיום בספריה הלאומית והאוניברסיטאית, ביניהם 55000 ספרים באותיות עבריות. כמעט ספר לכל נפש יהודית שעלתה במשך חמשים שנים אלה מן הגולה לארץ. בפינת עולם זו, בין הארצות הסובבות אותה, בהיקף של אלפי קילומטרים, זהו אוצר הספרים הגדול ובודאי גם המגוון ביותר. הרבה עבודת איסוף שוקע במפעל זה, הרבה התנדבות, הרבה “גורל של ספרים”, הרבה גורל של בעלי הספרים, הרבה חיבה וידיעה. מי שנכנס לשם, לבין מדפי הפלדה העמוסים האלה, מי שמתבונן, ותהא זאת התבוננות חטופה בלבד, אינו יכול לצאת בלי רגש של שותפות לנכס רוחני כביר. כל איש יהודי נפגש כאן עם מכרים ישנים וחביבים, עם הספרים חמורי הדמות של בית־אבא ובית־סבא. ועם מיודעיו החדשים במחשבה, במדע ובשירה. לשונות כל התרבויות, דפוסים מכל העולם, דפוסים ראשונים ושניים עתיקי ימים, הגהות של צנזורים והערות של מגיהים מתקופות שונות ומכל קצוי־עולם, כריכות מפליאות ומופלאות בצורתן ובהיסטוריה הקשורה בהן, אותיות ונייר דוברי נגידים, אשר לא קם ולא יקום כמוהם ליופי ולהשראה רוחנית ב"מלאכת הקודש". אך העיקר הוא: המשטר התרבותי שהוכנס בגנזי ספרים אלה, שחדלו להיות נודדים ושוכני דירות ארעי, ששבו לגבולם יחד עם הבנים והחלו לפתוח מחדש את סגור רוחם לדורשיהם, מתוך חרות, מתוך חרות יחסית.
תש"ב
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות