בּעל־המשמרות היה שפל־הקומה, בּעל זקן קצר שואף ומעשן פּּפּּירוסות, ומקפּּיד על בגדיו שיהיו תמיד נקיים.
אחר חתונתו היה מלמד, אבל כשהצליחה ה"אשת־חיל" שלו בּעסקיה, התפטר מהמלמדות והתחיל סוחר בּשטרי־גורל של חו"ל ויהי “לקולקטור”.
אבל עיקר עבודתו היתה ישיבת “משמורים”. לפנים היו בּוילנה חברות שלמות של יושבי “משמרות”, ועכשיו נשאר הוא האחרון שבּהם, הוא היה ישן כל היום דיו ועם חצות הלילה כשהיה ה"קלויז" הישן מתרוקן מ"הפרושים" ודומיה שררה בּכל החצר, היה בּעל המשמרות מתחיל בּתלמוד בניגון העצוב והנעים של הגמרא, וכך היה יושב ולומד כּל הלילה.
בּנים לא היו לו, רק בּנות שהשיאן לתלמידי־חכמים; היו חתניו גם הם יושבים ולומדים בּ"קלויז" הישן ונשיהם היו מפרנסות אותם אשה, אשה מעסקיה.
ובכל חנוכה ופּּורים היו נוהגים לערוך בּביתו של בעל המשמרות – בּזכות חתניו לומדי ה"קלויז הישן" וגם בּזכותו הוא עצמו, שנחשב שם גם כן לאחד מאנ"ש – סעודה “כיד המלך” עם משקאות ואוזות לעשרות הפּרושים הלומדים בּ"קלויז הישן" ובּיתר “הקלויזים” שבּוילנה.
יפה עד להפליא היה החזיון כשהיו מתאספים יחד למסבה אחת כל בעלי־התריסין שבּירושלים דליטא. מראש היו מתחילים בּחידושי תורה ודרוש, אחר כן היו עוברים לניגוני החזנים ושירי־הבּדחנים. בּיחוד היתה יפה הבּקרת שהיו מבקרים האחד את השני בּחרוזים ומלחמת־המלים ושמות הנרדפים.
בּאחרונה בּאו הריקודים המופלאים, שהיו הולכים ונמשכים עד שבּאו ואמרו להם: רבּותינו, כבר הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
כך בּלה בּעל־המשמרות את ימיו שבע־נחת ועונג, בּיום היה קולקטור־נסוך חלומות, ובּלילה היה יושב משמרות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות