השלחני היה איש זקן מופלג, בּעל־צורה, והוא לבוש תמיד קפּוטה ארוכה ו"טלית קטן" יורדת מתחתיה כּמעט לארץ, שרולי־מכנסיו תחובים בּמגפיו, ולראשו חבושה מגבעת רחבת־השולים, שמתחתיה נשקפות פניו ומצחו המאירים כפני רב וצדיק.
ובאמת היה השלחני בּעל כשרונות של גאון ומופלג בּתורה, שלא רבּים כמותו גם בּין הרבּנים, ובּכל שעה בּיום ובּלילה, אך נפנה מעסקיו הגדולים שנהל בּוילנה קיוב ופּטרבּורג, היה יושב ועמל בּתורה בּשקידה רבה.
רגיל היה להתפּלל ב"קלויז־ישן" ותפלתו היתה תמיד מתוך בּכיות מרובּות. מקומו הקבוע היה אצל ארון הקּדש, תמיד היו מכבּדים רק אותו בּעלית “שלישי”, אם לא היה המ"ם דמתא באותו מעמד.
ב"שמחת־תורה" היתה לו חזקה על “חתן־בראשית” ואיש לא העיז להעלות על מקחו. פּעם אחת קרה אמנם שהעבירוהו מעל מקחו, וכדי לפצותו בּקשו לתת לו “חתן־תורה”. אבל הוא בּאחת: לי נאה להיות רק “חתן־בראשית” היינו להתחיל בּתורה, אבל להיות “חתן־תורה”, כלומר לסיימה, לזה עוד לא זכיתי.
בעניני־הכלל לא התעסק, אבל פּזר נתן לכל ועל הכל, ומימיו לא היה מונה מה שהוא נותן. מלא־הכף הוציא את הכסף מכיסו והיה מוסרו ליד הנצרך.
בּביתו היה יושב לו בהרחבה ומעשן את הסיגרה הבּשומה, היה קם בּהשכמה, מאחר לשבּת בּלילה ולומד לאור הפתילה (“סטאָציק”) ועמל בּתורה. עמלו זה גרם לו להיות בּקי בירושלמי, בּבלי, רמבּ"ם, ו"מנחת־חנוך" כמעט בּעל־פּה.
יפים ונהדרים היו השבּתות והחגים בּביתו, אל שלחנו היו מסובים מצד אחד בּניו ובני־בּניו דרי"ם למדיצינה ומשפּטים, ומצד השני כמה וכמה “פּרושים” תלמידי־חכמים מופלגים. זקן אחד מראגולי, שהיה לפנים סוחר גדול ובּקי בכל הש"ס כמעט בּעל־פּה וכשנעשה “נשרף” השתקע ב"קלויז־ישן" על התורה ועל העבודה, והשלחני שמהו בּין אוכלי שלחנו; עוד פּרוש אחד אניקשטי: גבוה ויפה עם שתי עיניים עמוקות ופּקחיות - דרשן מהולל שישב בּ"ּקלויז" על התורה ויצפה לרבּנות, ועוד שלישי מגאווהרדאק, בעל מוח חריף ומחוכם, שגם הוא ישב בּקלויז על התורה וחכה לרבּנות. וכך היו כלם יושבים ומתפלפלים בּהלכה על יד שולחן מלא מאכלים טובים ומשקאות משובחים. ובּאותה שעה היו נכנסים אל הבּית גבירים נכבּדים בּעלי תורה וחכמה לברכת יו"ט, ובּרוב עם גדלו בּיותר התענוג וההתלהבות בּמלחמתה של תורה. פתאום והנה כלם התנשאו ממקומותיהם בּרוב כבוד ואימה מפני גאון גדול וצדיק מפורסם שנכנס הבּיתה. הגאון הזה עזב את הרבנות מרוב צדקתו; הוא היה מתירא שמא יכשל, חו"ש, בּשאלות אסור והיתר, שמא יטריף את הכשר ויגרום נזק לעניים, ואם יכשיר את הטרפה הלא יכשיל את ישראל באכילת טרפות. ולכן שנא את הרבּנות ויבוא לוילנה וישב על התורה ועל העבודה. השלחני הרבה לתמכו בּתמיכות־כסף, והגאון בּא אליו לפּעמים תכופות לשוחח עמו בּדברי־תורה.
פּתאום מתוך התלהבות הפּלפּולית היה משרתו מביא לו טלגרמה מבשרת טוב. אז רבתה שמחתו כפלים ויצו ויעלו ממרתפו משקאות עוד יותר משובּחים. והשמחה גדלה בּמעונו מאד מאד.
בּשנים האחרונות התחילו עסקיו הולכים ומתדלדלים, משרתיו נעשו לשלחנים עשירים והוא היה ליורד מנכסיו, בניו ובני בניו נפוצו ונתפּזרו בעולם. והוא מת בּדד וגלמוד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות