הַיָּם הַגָּדוֹל, הַמַּכֶּה גַּלִּים לְכָל אָרְכָּה שֶׁל אַרְצֵנוּ, הוּא אָרֹך מְאֹד וְרָחָב מְאֹד. כְּשֶׁנּוֹסְעִים בָּאֳנִיָּה וְעוֹבְרִים בּוֹ מֶרְחָק רָב, מַגִּיעִים לְאֶרֶץ אַחַת שֶׁשָּׁמָּה אִיטַלְיָה. בְּאֶרֶץ זוֹ יֶשְׁנָהּ עִיר אַחַת שֶׁשְּׁמָה גֵינוּאָה.
וּבְעִיר זוֹ חַי פַּעַם נַעַר שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס.
הַנַּעַר כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס אָהַב מְאֹד לָבוֹא אֶל הַנָּמָל שֶׁבְּעִירוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּאֳנִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַמַּגִּיעוֹת מִמֶּרְחַקִּים, אוֹ מַפְלִיגוֹת לְמֶרְחַקִּים. הוּא גַּם אָהַב מְאֹד לִקְרֹא סְפָרִים עַל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וּמַפְלִיאוֹת, וּבְלִבּוֹ הִתְעוֹרֵר חֵשֶׁק לִהְיוֹת סַפָּן וּלְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה אֶל הָאֲרָצוֹת הַמַּפְלִיאוֹת הָאֵלּוּ.
יוֹתֵר מִכֹּל מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר כְּרִיסְטוֹפֶר אַרְצוֹת הַמִּזְרָח הָרְחוֹקוֹת. הוּא קָרָא בַּסְּפָרִים, כִּי שָׁם, הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּמִזְרָח, נִמְצָאוֹת שָׁלֹּשׁ אֲרָצוֹת עֲשִׁירוֹת וְרַבּוֹת פְּלָאִים. שֵׁם הָאַחַת – הֹדּוּ, שֵׁם הַשְּׁנִיָּה – סִין, וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית – יַפָּן. כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס הַצָּעִיר קָרָא בַּסְפָרִים, וְגַם שָׁמַע מִפִּי סַפָּנִים וְסוֹחֲרִים, כִּי בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ רַב הַזָּהָב כָּאֲבָנִים אֲשֶׁר בִּרְחוֹבוֹת עִירוֹ, וְכִי גַגּוֹת הַבָּתִּים אֲשֶׁר שָׁם עֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר. הוּא גַּם קָרָא וְשָׁמַע, כִּי בְּהֹדּוּ וּבְסִין וּבְיַפָּן לוֹבְשִׁים הָאֲנָשִׁים בִּגְדֵי מֶשִׁי יְקָרִים וַהֲדוּרִים. וְהוּא קָרָא וְשָׁמַע, כִּי אַדְמָתָן שֶׁל הָאֲרָצוֹת הָאֵלּוּ הִיא פּוֹרִיָה מְאֹד וְהִיא מַצְמִיחָה כָּל מִינֵי צִמְחֵי־מַאֲכָל מְצֻיָּנִים.
אַךְ כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל אֲרָצוֹת הַמִּזְרָח הַמַּפְלִיאוֹת הָאֵלּוּ?
כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס חַי לִפְנֵי יָמִים רַבִּים מְאֹד. כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז. וּבַיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם לֹא הִכִּירוּ עוֹד הָאֲנָשִׁים אֶת הָעוֹלָם. הֵם הִכִּירוּ רַק אֶת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן יָשְׁבוּ, אַךְ לֹא יָדְעוּ דָּבָר עַל הַיַּמִים וְהָאוֹקְיָנוֹסִים הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת.
אִם רָצָה מִישֶׁהוּ לָבוֹא לְהֹדּוּ, אוֹ לְסִין, אוֹ לְיַפָּן, הָיָה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ מִזְרָחָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת, חֳדָשִׁים וְאַף שָׁנִים. הוּא הָיָה מֻכְרָח לִרְכֹּב עַל חֲמוֹר, אוֹ עַל גָּמָל, אוֹ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל. וְהוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲבֹר הָרִים גְּבוֹהִים, מִדְבָּרוֹת נוֹרָאִים וְיַעֲרוֹת־עַד מְלֵאִים חַיּוֹת טֶרֶף. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאֲנָשִׁים יָדְעוּ, כִּי אֶפְשָׁר לְהָבִיא מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח הָעֲשִׁירוֹת הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים יְקָרִים, לֹא נִמְצְאוּ אֵיפוֹא בֵּינֵיהֶם אַמִּיצֵי־לֵב, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לָצֵאת לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, קָשָׁה וּמִסֻכֶּנֶת כָּל כָּךְ.
אַךְ הִנֵּה נוֹלַד בְּמֹחוֹ שֶׁל כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס רַעְיוֹן יָפֶה. הוּא יָדַע, כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָנוּ חַיִּים הִיא כַּדוּר עֲנָק. וְאִם כָּךְ הַדָּבָר, הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל אֲרָצוֹת הַמִּזְרָח הָרְחוֹקוֹת גַּם בַּדֶּרֶךְ הַהֲפוּכָה, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שֻׁלְחָן עָגֹל גַּם בְּהַקִּיפֵנו אוֹתוֹ מִצַּד יָמִין וְגַם בְּהַקִּיפֵנוּ אוֹתוֹ מִצַּד שְׁמאל.
– כְּדֵי לָבוֹא אֶל הֹדּוּ, אוֹ סִין, אוֹ יַפָּן, – אָמַר אָז קוֹלוּמְבּוּס בְּלִבּוֹ – אֵין כָּל הֶכְרַח לָלֶכֶת דַּוְקָא מִזְרָחָה. אִם אָקוּם וְאֵלֵךְ בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ וְעָשׂה אֶעֱשֶׂה אֶת דַּרְכִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן מַעֲרָבָה, אַגִּיעַ אֶל אַרְצוֹת הַפֶּלֶא הַלָּלוּ, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הָלַכְתִּי מִזְרָחָה!
אַךְ כֵּיצַד יָקוּם וְיֵלֵךְ מַעֲרָבָה, כַּאֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב מִשְׂתָּרֵעַ אוֹקְיָנוֹס גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁשּׁוּם סַפָּן עוֹד לֹא הֵעֵז לְהַרְחִיק בּוֹ בָאֳנִיָּתוֹ?
קוֹלוּמְבּוּס לֹא יָדַע פַּחַד מִפְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר גָּדַל, הָיָה עוֹרֵךְ מַסְּעֵי יָם בָּאֳנִיוֹתֵיהֶם שֶׁל סַפָּנִים שׁוֹנִים, וְהוּא אַף לָמַד לִנְהֹג בָּאֳנִיָּה כְּאֶחָד הַקְּבַרְנִיטִים הַמְצֻיָנִים בְּיוֹתֵר. אַךְ כְּדֵי לָעֲבֹר אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, דְּרוּשָׁה אֳנִיָּה; וְכֵיצַד יוּכַל לִקְנוֹת
לוֹ אֳנִיָּה, כְּשֶׁהוּא עֲנִי וּבְיָדוֹ אֵין כָּל כֶּסֶף? קוֹלוּמְבּוּס חָשַׁב וְחָשַׁב, וּלְבַסּוֹף מָצָא עֵצָה. הוּא הֶחְלִיט לִפְנוֹת אֶל אַחַד הַמְּלָכִים, לְגַלּוֹת לוֹ אֶת תָּכְנִיתוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֶזְרָה. וְאָז עָזַב אֶת עִיר מוֹלַדְתּוֹ גֵינוּאָה, בָּא לְאֶרֶץ סְפָרַד וְהִתְיַצֵּב שָׁם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, – אָמַר אֵלָיו קוֹלוּמְבּוס – מָצוֹא מָצָאתִי דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לְאַרְצוֹת הַפֶּלֶא הָרְחוֹקוֹת הֹדּוּ, סִין וְיַפָּן. אִם תִּתֵּן לִי אֳנִיָּה, וְגַם תַּעֲמִיד לִרְשׁוּתִי מַלָּחִים אֲחָדִים שֶׁיַּעַזְרוּ לִי בְּדַרְכִּי, יָצוֹא אֵצֵא אֶל הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת הָאֵלּוּ, וְהָבֵא אָבִיא לְךָ מִשָּׁם הַרְבֵּה מְאֹד זָהָב וּמֶשִׁי וְכָל מִינֵי דְּבָרִים יְקָרִים אֲחֵרִים.
קוֹלוּמְבּוּס גִּלָּה לְמֶּלֶךְ סְפָרַד אֶת תָּכְנִיתוֹ לְכָל פְּרָטֶיהָ, הוֹכִיחַ לוֹ כִּי רַעְיוֹנוֹ הוּא נָכוֹן, וְהַמֶּלֶךְ אָמְנָם הִטָּה אֹזֶן לִדְבָרָיו וְהֵבִין, כִּי בַּמִּקְרֶה שֶׁקוֹלוּמְבּוּס יִמְצָא אֶת דֶּרֶךְ־הַיָּם לְאַרְצוֹת־הַמִּזְרָח הָרְחוֹקוֹת, יוּכְלוּ הַסְּפָרַדִּים לְהָבִיא מִשָּׁם לֹא רַק זָהָב אֶלָּא גַּם כֹּל מִינֵי אוֹצָרוֹת יְקָרִים אֲחֵרִים.
אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם עָמְדָּה סְפָרַד בְּמִלְחָמָה קָשָׁה, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה עָסוּק כֹּל כָּךְ בְּעִנְיָנֵי הַמִּלְחָמָה, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִפָּנוֹת לְתָכְנִיתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן הָאִיטַלְקִי. הוּא יָעַץ אֵיפוֹא לְקוֹלוּמְבּוּס, כִּי יְחַכֶּה עַד שֶׁתִּגָּמֵר הַמִּלְחָמָה; וְהוּא הִבְטִיחַ לוֹ, כִּי אַךְ תַּעֲבֹר הַסַּכָּנָה מֵאַרְצוֹ וְהוּא יִשְׁתַּחְרֵר מִן הַמִּלְחָמָה וְדַאֲגוֹתֶיהָ, יִתֵּן לוֹ אֶת כֹּל הַדָּרוּשׁ לַמַּסָּע וְיַעֲזֹר לוֹ לְהוֹצִיא אֶת תָּכְנִיתוֹ הַיָּפָה אֶל הַפֹּעַל.
לִכְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַכּוֹת. וְהוּא חִכָּה וְחִכָּה, וְחִכָּה, עַד שֶׁהַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה סוֹף־סוֹף. אָז הִתְיַצֵּב שֵׁנִית לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִזְכִּיר לוֹ אֶת הַבְטָחָתוֹ.
– טוֹב וְיָפֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ – אַךְ מַהוּ הַשָּׂכָר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ תְּמוּרַת מַעֲשֶׂךָ?
– שְׁנֵי דְבָרִים, – עָנָה לוֹ קוֹלוּמְבּוּס – רֵאשִׁית כֹּל רְצוֹנִי הוּא, כִּי תְּמַנֶּה אוֹתִי מוֹשֵׁל עַל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁאֶמְצָא בְּדַרְכִּי; וְשֵׁנִית, הֲרֵי אֲנִי מְבַקֵּשׁ, כִּי חֵלֶק מִכָּל הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרִים שֶׁאָבִיא לְךָ מִן הָאֲרָצוֹת הָאֵלּוּ יִהְיֶה שִַׁיָּךְ לִי.
– לֹא, שָׂכָר רַב כָּל כָּךְ אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לְךָ! – אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ.
אַךְ קוֹלוּמְבּוּס הָיָה עַקְשָׁן וְלֹא רָצָה לְוַתֵּר. וּבִרְאוֹתוֹ, כִּי הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ רוֹצֶה לְמָלֵא אֶת דְּרִישׁוֹתָיו, הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת סְפָרַד וּלְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ בְּצָרְפַת.
— אִם מֶלֶךְ סְפָרַד אֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם לִי אֶת שְׂכָרִי תְּמוּרַת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ וּלְמַעַן אַרְצוֹ, – אָמַר קוֹלוּמְבּוּס בְּלִבּוֹ – אַצִּיעַ אֶת תָּכְנִיתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ צָרְפַת, וְהוּא בְּוַּדַּאי יִהְיֶה חָכָם מִמֶּנּוּ וִישַׁלֵּם לִי אֶת שְׂכָרִי בְּיָד נְדִיבָה. וְקוֹלוּמְבּוּס אָרַז אֶת חֲפָצָיו וּכְבָר הָיָה מוּכָן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ צָרְפַתָּה. אוּלָם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן שִׁנָה מֶלֶךְ סְפָרַד אֶת דַּעְתּוֹ, הוּא הִבְטִיחַ לְסַּפָּן הָאִיטַלְקִי, כִּי יְמַלֵּא אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתָיו; הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתוֹ שָׁלּשׁ אֳנִיּוֹת וְחֶבֶר מַלָּחִים מְאֻמָּנִים; וְאַף מְלָאי גָּדוֹל שֶׁל אֹכֶל נָתַן לוֹ, כְּדֵי שֶׁקוֹלוּמְבּוּס וַאֲנָשָׁיו לֹא יֵדְעוּ רָעָב בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה.
קוֹלוּמְבּוּס הָיָה עַתָּה מְאֻשָּׁר.
– סוֹף־סוֹף יִתְקַיֵּם הַחֲלוֹם הַיָּקָר שֶׁלִּי! – אָמַר בְּלִבּוֹ, כַּאֲשֶׁר אֳנִיוֹתָיו נִתְּקוּ מִן הַחוֹף וְהִפְלִיגוּ לְלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל.
וְהַמַּלָּחִים, שֶׁיָּצְאוּ אִתּוֹ יַחַד לַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה, הָיוּ בַּתְּחִלָּה שְׂמֵחִים אַף הֵם. הֵם חָשְׁבוּ, שֶׁהַמַּסָּע לֹא יֶאֱרַך זְמַן רַב, וְעַד מְהֵרָה יַגִּיעוּ אֶל הָאֲרָצוֹת הָעֲשִׁירוֹת וִימַלְּאוּ שָׂם אֶת כִּיסֵיהֶם זָהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וְכָל מִינֵי דְּבָרִים יְקָרִים אֲחֵרִים. אוּלָם עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וְכָל סִמָּן שֶׁל יַבָּשָׁה לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם. סָבִיב סָבִיב הִשְׂתָּרֵעַ רַק אוֹקְיָנוֹס גָּדוֹל. וְאֶל לִבָּם הֵחֵל לַחֲדֹר הַפַּחַד. הֵם יָדְעוּ, כִּי בְּאוֹקְיָנוֹס זֶה, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי לֹא הִפְלִיגָה עֲדַיִן כָּל אֳנִיָּה. הֵם גַּם נִזְכְּרוּ בְּסִפּוּרֵי פְּחָדִים, שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים עַל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, וְהֵם כְּבָר הִצְטַעֲרוּ עַל שֶׁהִסְכִּילוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹתוֹ מַסָּע מְסֻכָּן.
– מֵאַיִן זֶה יוֹדֵעַ קְבַרְנִיטֵנוּ, כִּי יֵשׁ גְּבוּל וְסוֹף לְאוֹקְיָנוֹס נוֹרָא זֶה? – אָמַר אֶחָד מֵהֶם – הוֹי, מִי יִתֵּן וְנִזְכֶּה עוֹד לִרְאוֹת אֶת בָּתֵּינוּ וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵינוּ!
– שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִפִּי מַלָּח זָקֵן, – פָּתַח אַחֵר – כִּי אוֹקְיָנוֹס זֶה מַגִּיעַ עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְאִם תָּבוֹא לְשָׁם אֳנִיָּה, נָפוֹל תִּפֹּל לְתוֹךְ תְּהוֹם נוֹרָאָה.
– וּמִי זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ, – הוֹסִיף שְׁלִישִׁי – כִּי בְּאוֹקְיָנוֹס זֶה חַיִּים נַחֲשֵׁי־עֲנָק, הַבּוֹלְעִים אֶת הָאֳנִיּוֹת עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁבְּתוֹכָן?
– אִם נַמְשִׁיךְ לָשׁוּט כָּךְ לְלֹא סוֹף, – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל מַלָּחִים נִרְגָּזִים – הֲרֵינו אֲבוּדִים.
– מְקוֹמֵנוּ בְּאֶרֶץ סְפָרַד, – עָנוּ אֲחֵרִים – בְּבָתֵּינוּ, יַחַד עִם נָשֵׁינוּ וִילָדֵינוּ, וְלֹא בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הָאָיֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין לוֹ סוֹף וְקֵץ.
וּמַלָּח נִרְגַּז אֶחָד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְצָעַק:
– נַטִּיל אֶת הַקְּבַרְנִיט אֶל הַיָּם, וְחָזוֹר נַחֲזֹר הַבַּיְתָה!
אַךְ קוֹלוּמְבּוּס לֹא נִבְהַל מִפְּנֵי הַמַּלָּחִים הַמִּתְמָרְדִים. הוּא יָצָא אֲלֵיהֶם וְאָמַר בְּשֶׁקֶט:
– לְפִי שָׁעָה אֵין לָכֶם אֲפִילּוּ לַחֲשֹׁב עַל חֲזָרָה הַבַּיְתָה. אֲנִי יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ לְיַפָּן וּלְסִין וּלְהֹדּוּ, וַאֲנִי מְקַוֶּה כִּי מָצוֹא אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת. וְאַתֶּם אֶל־נָא תִּהְיוּ נִפְחָדִים וּמְבֹהָלִים. רָאֹה תִּרְאוּ, כִּי יָבוֹא יוֹם וּתַחְזְרוּ כֻּלְּכֶם הַבַּיְתָה, לֹא רַק בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, אֶלָּא גַּם בְּיָדַיִם מְלֵאוֹת זָהָב.
מִשֶּׁשָּׁמְעוּ הַמַּלָּחִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִרְגְּעוּ קְצַת וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדָתָם.
וּשְׁלֹשׁ הָאֳנִיּוֹת הִמְשִׁיכוּ לָשׁוּט מַעֲרָבָה. וְשׁוּב עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, וְשׁוּב לֹא רָאָוּ לִפְנֵיהֶם קוֹלוּמְבּוֹס וַאֲנָשָׁיו אֶלָּא אוֹקְיָנוֹס אֵין־קֵץ – מַיִם וּמַיִם וּמַיִם!
אַךְ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, כְּשֶׁעָמַד קוֹלוּמְבּוֹס עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה וְעֵינָיו נְעוּצוֹת בְּחֶשְׁכַּת הָאֹפֶק, רָאָה פִּתְאֹם אוֹר נוֹצֵץ מֵרָחוֹק.
– הַבִּיטוּ! – קָרָא אֶל הַמַּלָּחִים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ – הֲתִרְאוּ אֶת הָאוֹר הַמְהַבְהַב מִשָּׁם?
– כֵּן, כֵּן, הִנֵּהוּ! – עָנָה אֶחָד.
– וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶה כָּל אוֹר, – אָמַר אַחֵר.
וְאָמְנָם נֶעֱלַם הָאוֹר כִּלְעֻמַּת שֶׁהוֹפִיעַ.
– יִתָּכֵן, כִּי אַךְ אֲחִיזַת־עֵינַיִם הִיא זוֹ, – נֶאֱנַח קוֹלוּמְבּוֹס.
אוּלָם עַד מְהֵרָה נִשְׁמְעָה קְרִיאַת שִׂמְחָה מִפִּי אַחַד הַמַּלָּחִים:
– יַבָּשָׁה! יַבָּשָׁה!
וּמִשְׁפָּחֲתָה בְּמִקְצָת חֶשְׁכַּת הַלַיְלָה וְהַשָּׁמַיִם הֶחֱוִירוּ, נוֹכַח קוֹלוּמְבּוֹס, כִּי אָמְנָם צָדַק הַמַּלָּח. הָאֳנִיּוֹת הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ לְיַּבָּשָׁה.
– כַּאֲשֶׁר יָאִיר הַבֹּקֶר, רָאֹה נִרְאָה בְּוַדַּאי אֶת גַּגּוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר לְבָתֵּי הַיַפָּנִים, – אָמַר קוֹלוּמְבּוֹס הַמְאֻשָּׁר.
אַךְ מִשֶּׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, רָאוּ הַקַּבַרְנִיט וַאֲנָשִׁיו רַק אִי קָטָן, אֲשֶׁר בְּחוֹפָיו הִתְנַשְּׂאוּ עֲצֵי דֶּקֶל גְּבוֹהִים וְרַחֲבֵי כַּפּוֹת. הָאִי הָיָה עוֹד כֻּלּוֹ אָחוּז שֵׁנָה. כָּל קוֹל לֹא הִגִּיעַ מִמֶּנּוּ. אַךְ עַד מְהֵרָה נִשְׁמַע צִיּוּצָהּ שֶׁל צִפּוֹר חֲבוּיָה בֵּין עָלֵי הָעֵצִים. וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ
מִבֵּין הַשִּׂיחִים וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַחוֹף בְּנֵי־אָדָם עֲרֻמִּים וּבַעֲלֵי עוֹר שָׁחוּם, שֶׁנִּרְאוּ נִפְחָדִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּלָשׁוֹן מְשֻׁנָה. גּוּפָם שֶׁל אֲחָדִים מֵהֶם הָיָה מְכֻסֶה צִיּוּרֵי־קִשּׁוּט אֲדֻמִּים. לַאֲחֵרִים הָיוּ פָּנִים מְשׁוּחוֹת בְּצֶבַע כָּחֹל. וְהָיוּ גַם בֵּינֵיהֶם שֶׁטָּבְלוּ אֶת אַפָּם בְּצֶבַע צָהֹב.
– מוּזָר הַדָּבָר, – אָמַר קוֹלוּמְבּוֹס אֶל עַצְמוֹ – אֵין רוֹאִים כְּלָל וּכְלָל אֶת גַּגּוֹת הַזָּהָב, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם קָרָאתִי בַּסְּפָרִים. בְּשׁוּם סֵפֶר לֹא מָצָאתִי גַּם דַָּבָר עַל כָּךְ, שֶׁהַיַּפָּנִים מִתְהַלְּכִים עֲרֻמִּים וְצוֹבְעִים אֶת עוֹרָם בִּצְבָעִים שׁוֹנִים.
וּכְשֶׁהִמְשִׁיךְ קוֹלוּמְבּוֹס לָשׁוּט בָּאֳנִיּוֹתָיו, מָצוֹא מָצָא גַּם אִיִּים דּוֹמִים אֲחֵרִים. אַף בָּהֶם לֹא רָאָה
אֶת גַּגּוֹת הַזָּהָב, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם קָרָא בַּסְּפָרִים. לְעֻמַּת זֹאת מָצָא אַף בָּהֶם אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֲרֻמִּים בַּעֲלֵי הָעוֹר הַשָּׁחוּם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לֹא מָצָא כָּל רֶמֶז בַּסְּפָרִים.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה קוֹלוּמְבּוּס בָּטוּחַ, כִּי הִגִּיעַ אֶל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק. הוּא חָשַׁב, כִּי הָאִיִּים שֶׁלְּפָנָיו הֵם אִיֵּי הֹדּוּ וְהָאֲנָשִׁים הַמּוּזָרִים הַחַיִּים בָּהֶם הֹדִּים הֵם.
אַךְ הוּא חָשַׁב וְטָעָה. לֹא לְהֹדּוּ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֳנִיּוֹתָיו, אֶלָּא לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא הָיְתָה יְדוּעָה עַד הַיָּמִים הָהֵם. אֶרֶץ זוֹ גְּדוֹלָה הִיא וְהָאִיִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ רַבִּים הֵם. אֶרֶץ זוֹ הִיא אַחַד הַחֲלָקִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל עוֹלָמֵנוּ וְהִיא נִקְרֵאת בְּיָמֵינוּ בְּשֵׁם אָמֵרִיקָה.
אָכֵן, מָצָא קוֹלוּמְבּוּס יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לִמְצֹא. הוּא יָצָא לְחַפֵּשׂ זָהָב וּמֶשִׁי וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְצִמְחֵי־מַאֲכָל יְקָרִים, וּמָצוֹא מָצָא עוֹלָם שָׁלֵם, עוֹלָם חָדָשׁ.
קוֹלוּמְבּוּס עַצְמוֹ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הוּא
לֹא יָדַע, כִּי טָעָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ בָּטוּחַ הָיָה, כִּי הִגִּיעַ לַאֲרָצוֹת שֶׁבְּקִרְבַת הֹדּוּ, סִין וְיַפָּן. אוּלָם אַחֲרֵי מוֹתוֹ נִתְגַּלָּה, כִּי יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה הִיא זוֹ, וְאָז נִקְרְאָה הַיַּבֶּשֶׁת הַחֲדָשָׁה בְּשֵּׁם אָמֵרִיקָה, וְאַלְפֵי אֲנָשִׁים הֵחֵלּוּ לִנְהֹר אֵלֶיהָ, כְּדֵי לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ וְלִבְנוֹת בָּהּ כְּפָרִים וְעָרִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות