הַדָּבָר הָיָה בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַנִּדָּחוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ אוֹסְטְרִיָּה. וְלֹא בְּיָמֵינוּ קָרָה הַדָּבָר, אֶלָּא עוֹד לִפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.
אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה, שֶׁהָיָה בּוֹנֶה־עֲגָלוֹת וְעָסַק, כַּמוּבָן גַּם בְּתִקּוּנָן שֶׁל עֲגָלוֹת יְשֵׁנוֹת, עָמַד לוֹ בַּחֲצַר בֵּיתוֹ, וּכְשֶׁהוּא מַכֶּה בְּפַטִּישׁ שֶׁבְּיָדוֹ בַּעֲגָלָה בִּלְתִּי גְּמוּרָה, נָתַן אֶת קוֹלוֹ בְּשִׁיר.
– מַהִי הַשִּׂמְחָה שֶׁקָּפְצָה עָלֶיךָ, מַתִּתְיָהוּ? – שָׁאַל אוֹתוֹ שְׁכֵנוֹ, שֶׁהֵבִיא גַלְגַּל שָׁבוּר לַתִּקּוּן – אָמְנָם רָגִיל אַתָּה לָתֵת אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁיר יוֹם־יוֹם, אַךְ הַפַּעַם רָם וּמְצַלְצֵל שִׁירְךָ שֶׁלֹּא כָּרָגִיל.
– יוֹם אָבִיב לָנוּ הַיּוֹם, – עָנָה לוֹ מַתִּתְיָהוּ, בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת – הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת, הָרוּחַ מְבִיאָה אִתָּהּ רֵיחַ עֲשָׂבִים רַעֲנַנִּים, וְאֵיךְ לֹא יְצַלְצֵל הַשִּׁיר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל הַיָּמִים? אַךְ לֹא רַק הַיּוֹם הַיָּפֶה מְשַׂמֵּחַ הַפַּעַם אֶת לִבִּי, אֶלָּא שֶׁגַּם חַג לִי הַיּוֹם. הַבֹּקֶר יָלְדָה לִי אִשְׁתִּי בֶּן נֶחְמָד, וַאֲנִי הֶחְלַטְתִּי לִקְרֹא לוֹ בְּשֵּם יוֹסֵף.
בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת מַתִּתְיָהוּ הַיְדְן הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט.
הוּא לֹא יָדַע אֲפִלּוּ קְרֹא וּכְתֹב. אַךְ הוּא אָהַב זִמְרָה וּנְגִינָה, וּבַשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת מִן הָעֲבוֹדָה, הָיָה רָגִיל לָשֶּבֶת לוֹ בְּבֵיתוֹ, לִפְרֹט עַל נֵבֶל וְלָשִׁיר שִׁירֵי־עַם עֲרֵבִים.
אִלּוּ אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם אָבִיב יָפֶה, כִּי הַבֵּן, שֶׁנּוֹלַד לוֹ אַךְ לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, עָתִיד לִהְיוֹת לֹא רַק חוֹבֵב זִמְרָה וּנְגִינָה כָּמוֹהוּ, אֶלָּא גַּם מוּסִיקָאי מְהֻלָּל, שֶׁשְּׁמוֹ יִהְיֶה מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, לֹא הָיָה בְּוַּדַּאי מַאֲמִין בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת הַפָּשׁוּט.
אַךְ כָּךְ רָצָה הַגּוֹרָל.
בִּהְיוֹת עוֹד יוֹסֵף קָטָן מְאֹד, כְּבָר הִפְלִיא אֶת כֻּלָּם בְּקוֹלוֹ הֶעָרֵב וּבִשְׁמִיעָתוֹ הַמְצֻיָּנָה. וּמִדֵּי שָׁמְעוֹ קוֹל זִמְרָה אוֹ נְגִינָה, הָיָה שׁוֹכֵחַ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְעוֹמֵד כְּמֻקְסָם וּמַקְשִׁיב לַצְּלִילִים.
כְּשֶׁהָיָה יוֹסֵף הַקָּטָן בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים, בָּא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית הוֹרָיו אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. שְׁמוֹ הָיָה מַר פְרַנְק וְהוּא הָיָה מוֹרֶה לִנְגִינָה בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת. וּכְשֶׁרָאָה יוֹסֵף הַקָּטָן אֶת מַר פְרַנְק יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּמְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ גַּם הוּא.
מֶה עָשָׂה?
הִתְקִין לוֹ בְּמוֹ יָדָיו כִּנּוֹר מִלּוּחַ־עֵץ קָטָן. מָתַח עַל פְּנֵי הַלּוּחַ חוּטֵי־מְשִׁיחָה אֲחָדִים, לְמַעַן יִהְיוּ לְכִנוֹרוֹ מֵיתָרִים. אַחַר כָּךְ מָצָא לוֹ בַּד־עֵץ דַּק וְהִתְקִין לוֹ גַּם קֶשֶׁת. וּכְשֶׁיָּשַׁב עַל שְׁרַפְרַף נָמוּךְ, הֵחֵל לָשִׁיר אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁנִּגֵן לִפְנֵי כֵן מַר פְרַנְק, וְעָשָׂה בְּיָדָיו תְּנוּעוֹת כְּאִלּוּ הוּא מְנַגֵּן בּכִנּוֹרוֹ, חָשְׁבוּ הַכֹּל כִּי אָמְנָם מְנַגֵּן הוּא וְלֹא שָׁר.
– מַתִּתְיָהוּ, – אָמַר אָז מַר פְרַנְק לַאֲבִי הַנַּעַר – יוֹסֵף נוֹלַד לִהְיוֹת מוּסִיקָאי. וְאִם תַּסְכִּים לְכָךְ, הֲרֵינִי מוּכָן לָקַחַת אוֹתוֹ לְבֵיתִי וּלְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת חָכְמַת הַנְּגִינָה חִנָּם אֵין־כֶּסֶף.
– הוֹי, אַבָּא, אַבָּא! – קָרָא יוֹסֵף הַקָּטָן בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – אָנָא, תֵּן לִי לִנְסֹעַ עִם מַר פְרַנְק!
– לְאַט לְךָ, בְּנִי, הֲרֵי אֵינְךָ עוֹד אֶלָּא יֶלֶד קָטָן, – עָנָה לוֹ אָבִיו.
אוּלָם בְּעֶרֶב שׂוֹחַח מַתִּתְיָהוּ בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת עִם אִשְׁתּוֹ. מִלְּבַד יִוֹסֵף הָיוּ לְמִשְׁפַּחַת הַיְדְן גַּם יְלָדִים אֲחֵרִים. בְּעִיר מוֹלַדְתָּם לֹא הָיָה בֵּית סֵפֶר וְהַיְלָדִים לֹא יָכְלוּ לִלְמֹד וְלִרְכּשׁ לָהֶם יְדִיעוֹת. אִם יִשָּׁאֵר יוֹסֵף בַּבַּיִת, יִהְיֶה אֵיפוֹא גּוֹרָלוֹ כְּגוֹרָלָם. לֹא תִּהְיֶה לוֹ תִּקְוָה, אֶלָּא לִהְיוֹת בּוֹנֵה־עֲגָלוֹת פָּשׁוּט כְּאָבִיו.
אַךְ אִם יִלְמַד אֵצֶל מַר פְרַנְק פֶּרֶק בְּחָכְמַת הַנְּגִינָה, הָרֵי יִתָּכֵן וְיִהְיֶה בֶּעָתִיד מוּסִיקָאי גָּדוֹל. מַתִּתְיָהוּ וְאִשְׁתּוֹ הֶחְלִיטוּ אֵיפוֹא לְהַסְכִּים לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל בֶּן מִשְּׁפַּחְתָּם הַטּוֹב, וְיוֹסֵף הַקָּטָן עָבַר לָגוּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר פְרַנְק.
אוּלָם כָּאן נוֹכַח מִיָּד יוֹסֵף הַקָּטָן, כִּי מַר פְרַנְק אֵינֶנּוּ אָדָם טוֹב כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁחָשַׁב מִקֹּדֶם. הַמַּלְקוֹת שֶׁסָּפַג בְּבֵיתוֹ הָיוּ מְרֻבּוֹת מִפְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ. הוּא הִתְהַלֵּךְ מֻזְנָח וּמְלֻכְלָךְ, כִּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַר פְרַנְק לֹא דָּאֲגָה כְּלָל לְנִקְיוֹנוֹ, כְּאִמּוֹ הַטּוֹבָה. אוּלָם לַמְרוֹת סִבְלוֹ הַגָּדוֹל, לֹא הִתְאוֹנֵן הַיֶּלֶד הַקָּטָן, וְשֵׁעוּרֵי הַנְּגִינָה הַחֲבִיבִים עָלָיו הִשְׁכִּיחוּ מִלִּבּוֹ אֶת כָּל צָרוֹתָיו.
לְאַחַר שְׁנָתַיִם עָבַר יוֹסֵף לְעִיר הַבִּירָה הַגְּדוֹלָה וְהַיָּפָה וִינָה.
הוּא נִתְקַבֵּל כָּאן לְמַקְהֵלַת הַיְלָדִים שֶׁשָּׁרָה בְּבֵית־ כְּנֵסִיָּה גָּדוֹל שֶׁבָּעִיר. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַנְּעָרִים שֶׁבְּמַקְהֵלָה זוֹ הָיוּ מְחֻיָּבִים לַחֲבֹּש לְרֹאשָׁם כּוֹבַע־שְׂעָרוֹת עִם צָמָה, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם פֵּאָה נָכְרִית, חָבַשׁ פֵּאָה נָכְרִית כָּזֹאת גַּם יוֹסֵף הַיְדְן בֶּן הַשְּׁמוֹנֶה.
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיְתָה הַמַּקְהֵלָּה בָּאָה לָשִׁיר גַּם בְּבָתֵּי אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים בְּוִינָה. הַמְנַצֵּחַ עַל הַמַּקְהֵלָה הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד מֵהִזְדַּמְּנֻוּיוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי קִבֵּל תְּמוּרַת הוֹפָעָתָהּ שֶׁל הַמַּקְהֵלָה תַּשְׁלוּם הָגוּן. וְהַנְּעָרִים הָיוּ מְרֻצִּים אַף הֵם, כִּי זוֹ הָיְתָה לָהֶם הַהִזְדַּמְּנוּת הַיְחִידָה לֶאֱכֹל אֲרוּחָה דְשֵׁנָה.
יוֹם אֶחָד הִזְמִינָה אֶת הַמַּקְהֵלָה מַלְכַּת אוֹסְטְרִיָּה, מַרִיָה תֵּירֵיזָה, בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ. הַנְּעָרִים הָלְכוּ אֵיפוֹא בְּלִוְיַת הַמְּנַצֵּחַ אֶל אַרְמוֹן הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל וְהַמְפֹאָר. וּמִכֵּיוָן שֶׁהִקְדִּימוּ מְעַט לָבוֹא, הִתְהַלְּכוּ בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן וְהִסְתַּכְּלוּ בְּכָל הַדְּבָרִים הַיָּפִים אֲשֶׁר בָּהּ.
וְהִנֵּה גִּלוּ הַנְּעָרִים בִּנְיָן חָדָשׁ שֶׁטֶּרֶם הָשְׁלַם. הֵם לֹא חָשְׁבוּ הַרְבֵּה וְהֵחֵלּוּ לְטַפֵּס עַל הַפִּגוּמִים. הַזָּרִיז שֶׁבְּכֻלָּם הָיָה יוֹסֵף, שֶׁהִצְלִיחַ בַּטִּפּוּס יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו הָאֲחֵרִים וְהִגִּיעַ עַד מְהֵרָה לָרֹאשׁ הַחוֹמָה. אוּלָם לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל מְאַחַד הַחַלּוֹנוֹת:
– מִי הוּא הַנַּעַר שֶׁבְּרֹאשׁ הַחוֹמָה? הוֹרֵד־נָא אוֹתוֹ, אֲדֹונִי הַמְּנַצֵּחַ, וְשַׁלֵם לוֹ בְּעַד מַעֲשֵׂהוּ הַמְּסֻכָּן הַזֶּה בְּמַלְקוֹת הֲגוּנוֹת!
זֶה הָיָה קוֹלָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה מַרְיָה תֵּירֵיזָה. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמְּנַצֵּחַ עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן וְשָׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, מִלֵא מִיָּד אֶת פְּקֻדָּתָהּ, וְיוֹסֵף הַקָּטָן לֹא שָׁכַח אֶת הָעֹנֶשׁ הַזֶּה כָּל יְמֵי חַיָּיו.
לְאַחֵר שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר גָּדַל וְנִגֵּן לִפְנֵי הַמַּלְכָּה, שֶׁהָיְתָה כְּבָר אָז אִשָּׁה זְקֵנָה, הִזְכִּיר לָהּ הַיְדְן אֶת הַמִּקְרֶה.
– אֲנִי שְׂמֵחָה לִרְאוֹת, – עָנְתָה לוֹ הַמַּלְכָּה בְּבַת־ צְחוֹק – שֶׁהָעֹנֶשׁ נָתַן תּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת.
וְאָמְנָם הָיוּ הַתּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת, כִּי מִשֶּׁגָּדַל יוֹסֵף וְהָיָה לְאִישׁ, נִתְפַּרְסֵם כְּאַחַד הַמּוּסִיקָאִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אַךְ לְפִי שָׁעָה, בְּעוֹדוֹ נַעַר בַּמַּקְהֵלָה, לֹא הָיוּ חַיָּיו חַיֵּי אשֶׁר כְּלָל וּכְלָל. הוּא הָיָה עָנִי וּבוֹדֵד. אֶת הוֹרָיו לֹא זָכָה לָרְאוֹת אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. וְהַמְנַצֵּחַ עַל הַמַּקְהֵלָה הָיָה אָדָם קַּפְּדָן, שֶׁלֹּא הֵבִין לְנֶפֶשׁ הַנְּעָרִים הַצְּעִירִים וְלֹא הִרְשָׁה לָהֶם אַף פַּעַם לְשַׂחֵק וּלְהִשׁתּוֹבֵב קְצַת.
מִלְּבַד זֹאת הִצְטַעֵר יוֹסֵף הַקָּטָן, שֶׁאֵין מְלַמְּדִים בְּשֵׁעוּרֵי הַמַּקְהֵלָה כְּתִיבַת תָּוִים וְחִבּוּר מַנְּגִינוֹת. בְּלִבּוֹ הִתְחִילוּ לְהִתְרוֹנֵן כָּל מִינֵי מַנְגִּינוֹת חֲדָשׁוֹת וְהוּא רָצָה לִרְשֹׁם אוֹתָן בְתָוִים עַל גַּבֵּי הַנְּיָר. אַךְ לֹא יָדַע כֵּיצַד. אַף נְיָר־תָּוִים לֹא הָיָה לוֹ. הוּא אָסַף לוֹ אֵיפוֹא כָּל מִינֵי פִּתְקָאוֹת, שִׂרְטֵט עֲלֵיהֶן שׁוּרוֹת, וְהֵחֵל בְּעַצְמוֹ לְהִתְאַמֵּן בִּכְתִיבַת תָּוִים וּבְחִבּוּר מַנְגִּינוֹת. וְכֹה עָבְרוּ עַל יוֹסֵף הַיְדְן הַצָעִיר תֵּשַׁע שָׁנִים.
בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֶׁבַע־עֶשְׂרֵה נִתְחַלֵּף קוֹלוֹ. הַמְּנַצֵּחַ לָעַג לוֹ שֶׁהוּא צוֹרֵחַ כְּעוֹרֵב, וְהוּא חִכָּה רַק לַאֲמַתְלָה, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲמַתְלָה כָּזֹאת עַד מְהֵרָה. בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁעָמְדָה הַמַּקְהֵלָה וְשָׁרָה, נִכְנְסָה רוּחַ שׁוֹבְבוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַיְדְן הַצָּעִיר וְהוּא גָזַר בִּמִסְפָּרַיִם אֶת הַצָּמָה מִן הַפֵּאָה הַנָּכְרִית שֶׁל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו. אָז נִתְמַלֵּא הַמְּנַצֵּחַ כַּעַס וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַמַּקְהֵלָה.
הַיְדְן הָיָה אֻמְלָל. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ. גַּם יְדִידִים לֹא הָיוּ לוֹ. אֶת הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בִּלָּה אֵיפוֹא עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים שֶׁבְּגַן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. אוּלָם כַּעֲבֹר יָמִים מְעַטִּים נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁרִחֲמוּ עָלָיו וְעָזְרוּ לוֹ לְהִסְתַּדֵּר. הוּא שָׂכַר לוֹ חֶדֶר קָטָן בַּעֲלִיַּת־ גַּג. גַּם פְּסַנְתֵּר יָשָׁן מָצָא, וְאָז הֵחֵל לָתֵת שֵׁעוּרִים בִּנְגִינָה.
אַךְ הַכְנָסָתוֹ מִן הַשֵּׁעוּרִים הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד וְלֹא הִסְפִּיקָה לוֹ לְמִחְיָה. בְּחֹרֶף סָבַל מִקֹּר בְּחַדְרוֹ הַקָּטָן וְהַדַּל, וְהָיוּ גַּם יָמִים שֶׁהִתְהַלֵּךְ רָעֵב. אוּלָם אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נָפְלָה עָלָיו רוּחוֹ. הוּא עָבַד.
עָבַד הַרְבֵּה. מִבֹּקֶר הַשְּׁכֵּם עַד לַיְלָה מְאֻחָר יָשַׁב וְחִבֵּר מַנְגִּינוֹת. עַד שֶׁבָּא סוֹף־סוֹף הַיּוֹם וְהַהַצְלָחָה הֵחֵלָּה לְהָאִיר לוֹ פָּנִים. מַנְגִּינוֹתָיו נִתְפַּרְסְמוּ ועוֹרְרוּ הִתְפַּעֲלוּת בְּלֵּב שוֹמְעֵיהֶן. שְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בָּאָרֶץ. וּבְּאַחַד הַיָּמִים הֻזְּמַן עַל יְדֵי נָסִיךְ אֶחָד אֶסְתֵּרְהַזִּי שְׁמוֹ, כִּי יָבוֹא לָגוּר בְּאַרְמוֹנוֹ וּלְנַצֵּחַ עַל הַתִּזְמֹרֶת שֶׁלּוֹ.
וּבְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶסְתֵּרְהַזִּי לֹא יָדַע עוֹד הַיְדְן מַחֲסוֹר וּדְאָגָה. הוּא נִתְחַבֵּב מְאֹד עַל הַנָּסִיךְ וְרָאָה בְּבֵיתוֹ חַיֵּי אֹשֶׁר. אַךְ גַּם פֹּה הִמְשִׁיךְ הַיְדְן לַעֲבֹד הַרְבֵּה כְּמוֹ בִּימֵי עָנְיוֹ. הוּא חִבֵּר מַנְּגִינוֹת וּמָסַר אוֹתָן לְתִּזְמֹרֶת, כִּי תְּנַגֵּן אוֹתָן. וְהַמַּנְגִּינוֹת הָיוּ יָפוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל שׁוֹמְעֵיהֶן הֶעֱרִיצוּ אֶת הַיְדְן.
אוּלָם הַיְדְן הָיָה אָהוּב עַל מַכָּרָיו לֹא רַק תּוֹדוֹת לְמַנְגִּינוֹתָיו הַיָּפוֹת, אֶלָּא גַּם תּוֹדוֹת לְכָךְ שֶׁהָיָה אָדָם טוֹב־לֵב וְחָבִיב, וְחַבְרֵי הַתִּזְמֹרֶת אָהֲבוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “אַבָּא הַיְדְן”.
יוֹם אַחֵד הֵבִיא הַיְדְן הַבַּיְתָה עֲרֵמַת צַעֲצוּעִים, וּבְתוֹכָהּ תֹּף, מְצִלְתַּיִם, חֲצוֹצְרָה, מְשֻׁלָּשׁ, וְגַם שְׁתֵּי מַשְׁרוֹקִיּוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הִשְּׁמִיעָה קוֹל כְּקוֹל הַקּוּקִיָּה, וְהַשְׁנִיָּה הִשְׁמִיעָה קוֹל כְּקוֹל הַזָּמִיר.
– אַבָּא הַיְדְן, – שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ חַבְרֵי הַתִּזְמֹרֶת הַמִשְׁתּוֹמְמִים – הֲחוֹשֵׁב אַתָּה לִמְסֹר לָנוּ אֶת הַצַּעֲצוּעִים הָאֵלֶּה, כִּי נְנַגֵּן בָּהֶם?
וְהַיְדְן מְחַיֵּךְ. הוּא פּוֹנֶה לַחֲדַר־הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְיוֹשֵׁב שָׁם וּמְחַבֵּר מַנְּגִינָה שֶׁקּוֹלוֹתֶיהָ כְּקוֹלוֹת הַצַּעֲצוּעִים. הוּא קוֹרֵא לְמַנְגִּינָה זוֹ בְּשֵּׁם “סִימְפוֹנְיַת הַיְלָדִים”. וּכְשֶׁהַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת אַחַר כָּךְ אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה הַיַּלְדוּתִית הַזֹּאת, אֵין הַשּׁוֹמְעִים שֶׁבְּאַרְמוֹן הַנָּסִיךְ אֶסְתֵּרְהַזִּי יוֹדְעִים גְּבוּל לְהִתְפַּעֲלוּתָם.
אַךְ “סִימְפוֹנְיַת הַיְּלָדִים” וְהַמַּנְגִּינוֹת הַמַּפְלִיאוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁחָבֵר יוֹסֵף הַיְדְן זָכוּ לַהִתְפַּעֲלוּת לֹא רַק בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶסְתֵּרְהַזִּי, אֶלָּא גַּם בְּכָל הָעוֹלָם. וְהַיְדְן נַעֲשָׂה לְמּוּסִיקַאי מְפֻרְסָם וּמְהֻלָּל, וְהֵחֵל לְקַבֵּל הַזְמָנוֹת מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי יָבוֹא לְהַשְׁמִיעַ אֶת מַנְגִּינוֹתָיו אַף שָׂם.
פַּעַם אַחַת בָּא יוֹסֵף הַיְדְן לְבִּירַת אַנְגְלִיָּה, לוֹנְדוֹן. הוּא זָכָה שָׁם לְקַבָּלַת פָּנִים מְפֹאֶרֶת, וְלַקּוֹנְצֶרְטִים שֶׁלּוֹ בָּאוּ כֹּל אֲצִילֵי הַבִּירָה וְנִכְבְּדֶיהָ. אוּלָם בְּאַחַד הַקּוֹנְצֶרְטִים רָאָה הַיְדְן, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת קֶטַע אִטִּי, מַתְחִילוֹת הַגְּבִירוֹת הַמְכֻבָּדוֹת לַעֲצֹם אֶת עֵינֵיהֶן וּלְנַמְנֵם. בְּלִבּוֹ הִתְעוֹרְרָה אָז רוּחַ הַשּׁוֹבְבוּת מִימֵי הַיַלְדּוּת וְהוּא הֶחְלִיט לְלַמֵּד אֶת הַגְּבִירוֹת הָאֵלּוּ לֶקַח.
מָה עָשָׂה?
לְמָחֳרָת הַיּוֹם חִבֵּר מַנְּגִינָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, וּבַקּוֹנְצֶרְט הַבָּא נָתַן אוֹתָהּ לְתִּזְמֹרֶת, כִּי תְּנַגֵּן אוֹתָהּ. הַמַּנְגִּינָה הָיְתָה יָפָה מְאֹד וּבָרִאשׁוֹנָה יָשַׁב הַקָּהָל וְהִקְשִׁיב לָהּ רֹב קֶשֶׁב. אַךְ הִנֵּה בָּא קֶטַע אִטִּי וְשֶׁקֶט. הַגְּבִירוֹת הֵחֵלּוּ אָז לְהִסְתַּדֵּר בְּנוֹחִיּוּת בְּכִסְּאוֹתֵיהֶן הָרַכִּים וּלְנַמְנֵם, אוּלָם לְפֶּתַע־פִּתְאֹם הִשְּׁמִיעָה הַתִּזְמֹרֶת קוֹל חָזָק מְאֹד, שֶׁהִפְתִּיעַ אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים, עוֹרֵר אוֹתָם מִתְּנוּמָתָם הַמְּתוּקָה וְהִקְפִּיץ אוֹתָם מִמְּקוֹמָם.
– הִצְלַחְתִּי! – נֶהֱנָה הַיְדְן בְּלִבּוֹ – הַסִּימְפוֹנְיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי פָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ.
וְכָךְ נוֹצְרָה “סִימְפוֹנְיַת הָאַפְתָּעָה” הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל הַיְדְן, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּאוּלַמֵּי הַקּוֹנְצֶרְטִים וְעַד הַיּוֹם הִיא מְעוֹרֶרֶת בְּלֵּב שׁוֹמְעֶיָה הֲנָאָה וְהִתְפַּעֲלוּת.
כְּשֶׁחָזַר הַיְדּן מִלּוֹנְדוֹן, חִכְּתָהּ לוֹ בְּאַרְצוֹ אַפְתָּעָה נְעִימָה. בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ, לְיַד בֵּיִת אָבִיו, בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת, הוּקְמָה לִכְבוֹדוֹ מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן מְפֹאָרָה. וּכְשֶׁבָּא הַיְדְן אֶל הָעֲיָרָה, כָּרַע עַל סַף בֵּיִת הוֹרָיו הַקָּטָן וְהֶעָנִי וְהוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתוֹ מֵעֲיָרָתוֹ הַדַּלָּה וּבַעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹ לְמוּסִיקָאי גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בָּעוֹלָם כֻּלּוּ.
מִלְּבַד “סִימְפוֹנְיַת הַיְלָדִים” וְ"סִימְפוֹנְיַת הָאַפְתָּעָה" חִבֵּר יוֹסֵף הַיְדְן גַּם מַנְגִּינוֹת מַקְסִימוֹת אֲחֵרוֹת, הַיְּדוּעוֹת גַּם הֵן בְּשֵּׁם סִימְפוֹנְיוֹת, וְהַגְּדוֹלָה וְהַנֶּהְדָּרָה שֶׁבְּסִימְפוֹנְיוֹת אֵלּוּ הִיא אַחַת הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם “בְּרִיאַת הָעוֹלָם”.
עָבְרוּ שָׁנִים וְיוֹסֵף הַיְדְן זָקֵן וּבָא בְּיָמִים. הוּא הִתְגּוֹרֵר בְּוִינָה, וּבְעִיר זוֹ חִבֵּר אֶת רֹב הַסִימְפוֹניוֹת הַנֶּהְדָרוֹת שֶׁלּוֹ. אַף לְעֵת זִקְנָתוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר חַלָּשׁ מְאֹד וְחוֹלֶה, לֹא הִפְסִיק מִלַּעֲבֹד וּמִלְּחַבֵּר אֶת מַנְגִּינוֹתָיו הַמַּקְסִימוֹת.
יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר בֶּן שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ, נֶעֱרַךְ בְּאוּלָם הַקּוֹנְצֶרְטִים שֶׁבְּוִינָה קוֹנְצֶרְט גָּדוֹל, שֶׁבּוֹ נִגְּנָה הַתִּזְמֹרֶת אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה שֶׁל הַיְדְן “בְּרִיאַת הָעוֹלָם”. הַיְדְן רָצָה לִשְׁמֹעַ אֶת יְצִירָתוֹ הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת וִידִידָיו נָשְׂאוּ אוֹתוֹ לְאוּלָם־הַקּוֹנְצֶרְטִים, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא.
וּכְשֶׁהִכְנִיסוּהוּ יְדִידָיו לְאוּלָם הַקּוֹנְצֶרְטִים וְהוֹשִׁיבוּהוּ בֵּין נִכְבְּדֵי הָעִיר, קִבְּלוֹ הַקָּהָל בִּמְחִיאוֹת־כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת. אַךְ הִנֵּה הָשְׁלַךְ הַס בָּאוּלָם. הַתִּזְמֹרֶת הֵחֵלָּה לְנַגֵּן וְהַיְדְן יָשַׁב וְהֶאֱזִין לִצְלִילֵי הַסִּימְפוֹנְיָה, כְּשֶׁבְּעֵינָיו עוֹמְדוֹת דְּמָעוֹת.
כְּשֶׁרָאוּ יְדִידָיו מַה גְּדוֹלָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, חָשְׁשׁוֹ לִבְרִיאוּתוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ מִן הָאוּלָם, כְּדֵי להוֹבִילוֹ לְבֵיתוֹ. לְיַד דֶלֶת אוּלָם־הַקּוֹנְצֶרְטִים נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ צָעִיר וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ. שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶּטְהוֹבֶן, אֲשֶׁר גַּם הוּא הָיָה מוּסִיקָאי גָּדוֹל וְגַם שְׁמוֹ מְהֻלָּל בָּעוֹלָם כֻּלּוּ.
אַחַר כָּךְ נָשָׂא הַיְדְן הַזָּקֵן וְהַחוֹלֶה אֶת עֵינָיו לָאוּלָם, הֵעִיף מֶבָּט עַל קְהַל מַעֲרִיצָיו, הֵרִים אֶת יָדוֹ, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לְבָרֵךְ אוֹתָם, וְלִבּוֹ אָמַר לוֹ, כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא רוֹאֶה אוֹתָם.
וְאָמְנָם כָּךְ הָיָה הַדָּבָר. לְאַחַר שֶׁהוּבָא לְבֵיתוֹ, נָפַל לַמִּשְׁכָּב וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר מֵת.
תמונת שער 3
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות