הָיָה יוֹם קַר שֶׁבְּבוֹא הַחֹרֶף. בְּמִדְרוֹן הָהָר הַגָּבוֹהַּ נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהִרְעִידָה אֶת עַנְפֵיהֶם שֶׁל עֲצֵי הָאֹרֶן. וּבְּרוּנָה הַשְּׁחוֹרָה, הֵרִימָה אֶת אַפָּהּ לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם הַמְּעֻנָּנִים וְרִחְרְחָה.

הִיא יָדְעָה, כִּי הַחֹרֶף הוֹלֵךְ וּבָא. הִיא יָדְעָה, שֶׁעָלֶיהָ לָתוּר לָהּ מִיָּד בַּיִת מְרֻוָּח וְחַם, אֲשֶׁר בּוֹ תּוּכַל לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן בְּאֵין מַפְרִיעַ עַד בֹּוא שׁוּב יְמֵי חֹם וּפְרִיחָה. כָּל יְמֵי הַקַּיִץ הַבְּהִירִים וְהַחַמִּים שׁוֹטְטָה בֶּהָרִים וְזָלְלָה מִגַּרְגְּרֵי הַיַּעַר הָעֲרֵבִים, מִשָּׁרְשֵׁי הַשִּׂיחִים הָרַכִּים וּמִדִּבְשָׁן הַמָּתוֹק שֶׁל דְּבוֹרֵי־הַבָּר. וְעַתָּה הָיְתָה שְׂבֵעָה וּשְׁמֵנָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁיָּכְלָה לְהִתְקַיֵּם לְלֹא אֹכֶל בְּמֶשֶׁךְ כֹּל חָדְּשֵׁי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים.

שָׁעָה קַלָּה עָמְדָה עוֹד בְּרוּנָה לְיַד גֶּזַע־עֵץ עָבֶה וְאָסְפָה בַּתַּאַוְתָנוּת אֶת הַחֲרָקִים, שֶׁמָּצְאָה בֵּין חֲרִיצֵי קְלִפָּתוֹ הַמְּבֻקַּעַת. לֹא הָיָה לָהּ רָצוֹן לַעֲזֹב אֶת מְקֹור הַמַּטְעַמִּים שֶׁגִּלְתָה. אַךְ מִשֶּׁהֵרִימָה אֶת אַפָּהּ שֵׁנִית וְהוֹסִיפָה לִבְחֹן אֶת רֵיחַ הָאֲוִיר, קָמָה לְבַסּוֹף מִמְּקוֹמָהּ וּפָנְתָה בִּצְעָדֶיהָ הַכְּבֵדִים וְהַמְהַדְּדִים לָעֳבִי הַיַּעַר.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה מֵאָז יָצְאָה בְּרוּנָה לְדַרְכָּהּ, וְאֶת הָאֲוִיר מִלְאוּ פִּתְאֹם פְּתוֹתֵי־שֶׁלֶג נוֹצִיִּים, שֶׁיָּצְאוּ בְּמַעְגְּלֵי מָחוֹל עַלִּיזִים, וְאַחַר כָּךְ צָנְחוּ לְאַט־לְאַט לָאָרֶץ. וְכַעֲבֹר שָׁעָה נוֹסֶפֶת הָיוּ הַפְּתוֹתִים הַנּוֹצִיִּים וְהָעַלִּיזִים לְשֶׁלֶג כָּבֵד, שֶׁיָּרַד לְלֹא הֲפוּגוֹת וְכִסָּה אֶת הַכֹּל כְּמוֹ בְּשָׁטִיחַ לָבָן, עָבֶה וְרַךְ. כָּל הַצְּמָחִים הָרַעֲנַנִּים נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן, וְעַנָפֵיהֶם שֶׁל עֲצֵי הָאֹרֶן הִתְכּוֹפְפוּ וְצָנְחוּ לְמַטָּה מִמַּשָּׂא הַשֶּׁלֶג שֶׁנֶּעֱרַם עֲלֵיהֶם.

דַּרְכָּהּ שֶׁל בְּרוּנָה הוֹלִיכָה צָפוֹנָה. יָדוֹעַ יָדְעָה הַדֻּבָּה, כִּי בַּצָּפוֹן רַב הַשֶּׁלֶג יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם אַחֵר. וְחוּשֶׁיהָ הַבְּרִיאִים אָמְרוּ לָהּ, כִּי בִּמְקוֹם הַשֶּׁלֶג הָרַב, מָצוֹא תִּמְצָא מְעָרָה חַמָּה וּבְטוּחָה מִסַּכָּנוֹת, אֲשֶׁר בָּהּ תּוּכַל לִישֹׁן אֶת שְׁנַת־הַחֹרֶף שֶׁלָּהּ לְלֹא כֹּל חֲשָׁשׁ וָפַחַד.

תּוֹדוֹת לְחוּשֶׁיהָ הַבְּרִיאִים מָצְאָה בְּרוּנָה עַד מְהֵרָה גַּם אֶת הַמְּעָרָה שֶׁבִּקְּשָׁה. אַפָּהּ הָרָגִישׁ קָלַט אֶת רֵיחָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה עוֹד מֵרָחוֹק. הִיא הָלְכָה אֵיפוֹא לְפִי הָרֵיחַ, הִקִּיפָה סֶלַע עֲנָק שֶׁבְּמִדְרוֹן הָהָר, וּלְבַסּוֹף עָמְדָה מוּל פִּתְחָה שֶׁל הַמְּעָרָה. בִּזְהִירוּת רַבָּה הִתְקָרְבָה בְּרוּנָה אֶל הַפֶּתַח, הִזְדַּקְּפָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהָצִיץ לְתוֹךְ הַמְּעָרָה פְּנִימָה, וְאַחַר כָּךְ הִשְּׁמִיעָה נַהֲמַת אַזְהָרָה רָמָה וְזוֹעֶפֶת.

מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה לֹא עָנָה לָהּ כָּל קוֹל. אָז דָּחֲפָה בְּחַרְטוֹמָה אֶת הַשִּׂיחַ הֶעָנֵף שֶׁחָסַם לְפָנֶיהָ אֶת הַפֶּתַּח, וְכַעֲבֹר רֶגַע כְּבָר הָיְתָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה פְּנִימָה. נַהֲמָה חֲרִישִׁית שֶׁיָּצְאָה מִגְּרוֹנָהּ הֵעִידָה עַל שְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ, וּמִבְּלִי לְהִתְמַהֲמֵהַּ נִגְּשָׁה בְּרוּנָה לַסִּדּוּר בֵּיתָהּ הֶחָדָשׁ. בְּצִפָּרְנֵי כַּפּוֹתֶיהָ הֵרִימָה אֶת הַמַּקְּלוֹת וְהַזַּלְזַלִּים, הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים וּצְרוֹרוֹת־הָאֶבֶן הַקְּטַנִּים, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ פֹּה וָשָׁם, וְהִיא הִשְׁלִיכָה אֶת כֻּלָּם הַצִּדָּה. וּמִשֶּׁסִּיְּמָה אֶת מְלֶאכֶת הַסִּדּוּר וְהַנִּקּוּי, עָרְכָה עוֹד בְּרוּנָה כַּמָּה וְכַמָּה הַקָּפוֹת אִטִּיוֹת, וּלְבַסּוֹף רָבְצָה עַל צִדָּה, מוּכָנָה וּמְזֻּמָּנָה לַעֲצֹם אֶת עֵינֶיהָ וּלְבַלּוֹת אֶת יְמֵי הַחֹרֶף תּוֹךְ מְנוּחָה גְּמוּרָה.

הִיא לֹא הִתְעַנְיְנָה עַתָּה בָּעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לַמְּעָרָה. הַמְּעָרָה הָיְתָה לָהּ מַחֲסֶּה מְצֻּיָן. הִיא הִסְתִּירָה אוֹתָהּ מֵעֵינֵי אוֹיְבֶיהָ וְהֵגֵנָּה עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַקֹּר הַקָּשֶׁה שֶׁבַּחוּץ. הִיא הָיְתָה גַּם מְרֻוַּחַת וְנוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ.

וּמִשֶּׁרָבְצָה בְּרוּנָה וְעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, הִרְגִּישָׁה, כִּי הִיא עֲיֵפָה מְאֹד. וְאָז נִשְׁתַּכַּח מִלִּבָּהּ הַכֹּל, וְהִיא שָׁקְעָה בִּשְׁנַת־הַחֹרֶף הָאֲרֻכָּה, מִבְּלִי לְהִתְעוֹרֵר אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.

כַּעֲבֹר חָדְשַׁיִם מֵאָז בָּאָה לַמְּעָרָה נוֹלְדוּ לִבְּרוּנָה שְׁלֹשָׁה גּוּרִים קְטַנְטַנִים, אֲשֶׁר בְּהִוָלְדָם לֹא הָיָה גָדְלָם אֶלָּא כְּגֹדֶל הָעַכְבָּר. מִפַּעַם לַפַּעַם הָיְתָה עַתָּה בְּרוּנָה מִתְעוֹרֶרֶת מִשְּׁנָתָהּ הָעֲמֻקָּה, כְּדֵי לָשִׂים עַיִן עַל יְלָדֶיהָ הָרַכִּים. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל נְהִימוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת, הָיְתָה אוֹסֶפֶת אוֹתָם אֵלֶיהָ, כְּדֵי לְחַמֵּם אוֹתָם בְּגּוּפָה וּלְהָזִין אוֹתָם בַּחֲלָבָהּ. וְהַגּוּרִים גָּדְלוּ וְנִתְחַזְּקוּ. אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר הִוָּלְדָם נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהֵם רָאוּ זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֵּיהֶם אֶת אִמָּם. עַתָּה רָאוּ גַּם אֶת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בּוֹ הֵם חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁעוֹלָם זֶה לֹא הָיָה גָּדוֹל כְּלָל וּכְלָל, לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים וְהֵם הִכִּירוּ כָּל קֶרֶן וְזָוִית בּוֹ.

לְאַט־לְאַט לָמְדוּ הַדֻּבּוֹנִים הַקְּטַנִּים גַּם אֶת אוּמְנוּת הַטִּפּוּס. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְטַפְּסִים עַל גַּבֵּי גּוּפָה הַמְּסֻרְבָּל שֶׁל אִמָּם. אוּלָם אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ גַּם לַעֲרֹךְ תַּרְגִּילִי טִפּוּס עַל גִּזְעוֹ וַעֲנָפָיו שֶׁל הַשִּׂיחַ, שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְתַרְגִּילִים אֵלֶּה שִׁעַשְׁעוּ אוֹתָם מְאֹד וְגָרְמוּ לָהֶם הֲנָאָה רַבָּה.

אַךְ בְּרוּנָה לֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְנַעֵר מִשְּׁנָתָהּ. הִיא רָצְתָה לִישֹׁן עוֹד וְעוֹד וְעוֹד. וְכַאֲשֶׁר יְלָדֶיהָ הָיוּ עַלִּיזִים מִדַּי, לֹא חָסְכָה מֵהֶם גַּם סְטִירוֹת הֲגוּנוֹת. אוּלָם הַדֻּבּוֹנִים הַצְּעִירִים לֹא לָמְדוּ לֶקַח. הֵם רָצוּ לְשַׂחֵק וּלְהִשְׁתּידעתי חסר פסיק, הערת פברת פבִעְוֹבֵב, וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִין לָמָּה זֶה אֵין אִמָּם מְשַׂחֶקֶת יַחַד אִתָּם, אֶלָּא רוֹבֶצֶת כָּל הַזְּמַן בִּמְקוֹמָהּ וְנוֹחֶרֶת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה בְּרוּנָה וְהֶעֱנִישָׁה אוֹתָם שֵׁנִית, נִדְחְֵקוּ אֵלֶיהָ בְּפַחַד וְרָבְצוּ זְמַן־מָה בְּשֶּׁקֶט. הֵם אָהֲבוּ מְאֹד לְהִלָּחֵץ לְגּוּפָה הַחַם שֶׁל אִמָּם, כִּי בַּחוּץ נָשְׁבוּ עוֹד רוּחוֹת קָרוֹת וְהִשְׁתּוֹלְלוּ סוּפוֹת שֶׁלֶג זוֹעֲפוֹת, וְלָהֶם לֹא הָיְתָה עוֹד פַּרְוַת שֵׂעָר חַמָּה כְּמוֹ לְאִמָּם.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ כְּבָר הֵחֵלּוּ לְנַשֵּׁב רוּחוֹת הָאָבִיב הַחֲמִימוֹת, הִתְעוֹרְרָה בְּרוּנָה מִשְּׁנָתָהּ, יָשְׁבָה עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת, מָתְחָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ, פִּהֲקָה אֲרֻכּוֹת וְגֵרְדָה אֶת אַפָּהּ. וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים, שָׂמְחוּ, כִּי אִמָּם הִתְעוֹרְרָה סוֹף־סוֹף מִשְּׁנָתָהּ, וְהֵם יָשְׁבוּ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ וּבִקְּשׁוּ לְבַדֵּחַ אוֹתָהּ מְעַט.

אוּלָם בְּרוּנָה הִפְסִיקָה לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְהִתְמַתֵּחַ וּלְהִתְגָּרֵד. עֵינֶיהָ הִבְחִינוּ בְּצֵּל מִתְנוֹעֵעַ מוּל פִּתְחָה שֶׁל הַמְּעָרָה, וּבְעוֹד רֶגַע רָאֲתָה בְּאֹפֶן בָּרוּר אֶת רֹאשׁוֹ וּכְתֵפָיו שֶׁל חֲתוּל־בָּר. הָאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי קָרוּא יָצָא מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחַ, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל פֶּתַּח הַמְּעָרָה, וְעֵינָיו הַיְרֻקּוֹת נְעוּצוֹת בַּגּוּרִים,

אַךְ כְּהֶרֶף־עַיִן יָרְדָה עָלָיו כַּפָּתָהּ הַכְּבֵדָה שֶׁל בְּרוּנָה, וְהוּא קָפַץ מִן הַפֶּתַח בְּנַהֲמַת כְּאֵב.

הַיַּעַר שֶׁבַּחוּץ עוֹד הָיָה עָטוּף בְּמַּעֲטֵה הַשֶּׁלֶג הֶעָבֶה, הַחַיּוֹת לֹא מָצְאוּ בּוֹ עוֹד מָזוֹן לִשְׁבֹּר אֶת רַעֲבוֹנָם, וַחֲתוּל־הַבָּר, שֶׁלֹּא אָכַל זֶה יָמִים אֲחָדִים כָּל אֹכֶל, חָזַר בְּכָל זֹאת וְהִתְקָרֵב אֶל הַמְּעָרָה.

בְּרוּנָה אָמְנָם הָיְתָה עוֹד נְסוּכַת שֵׁנָה, אַךְ הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה עַתָּה לִילָדֶיהָ, הֵעִירָה אוֹתָהּ לְגַמְרֵי. הִיא נָהֲמָה בְּזַעַף, קָפְצָה לִקְרַאת חֲתוּל־הַבָּר, וְהָלְמָה אוֹתוֹ הַפַּעַם בְּיָדָהּ הַכְבֵדָה מַהֲלוּמָה קָשָׁה כֹּל כָּךְ, שֶׁזֶּה יִלֵּל יִלְלַת כְּאַב רָמָה, וּכְחֵץ מִקֶּשֶּׁת נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ.

וּמִשֶׁעָבְרָה הַסַּכָּנָה, אָסְפָה בְּרוּנָה אֶת שְׁלֹשֶׁת יְלָדֶיהָ. חִבְּקָה אוֹתָם אֶל חָזֶהָ וְלִקְקָה כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּאַפָּהּ הַלָּח וְהֶחָמִים, כְּאִלּוּ אָמְרָה: “אַל תִּירְאוּ, יְלָדַי. אִמְּכֶם שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיכֶם וְכָל רַע לֹא יְאֻנֶּה לָכֶם!”

עַתָּה נִתְעוֹרֵר בְּלִּבָּה שֶׁל בְּרוּנָה חֵשֶׁק לָנוּעַ קְצַת. גַּם הָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לָהּ. הִיא יָצְאָה אֵיפוֹא לְאִטָּהּ מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה, וּמִשֶׁרָאֲתָה, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שׁוֹלַחַת מִן הַשָּׁמַיִם אוֹר רָב, הָאֲוִיר הוּא חָמִים וְנָעִים, וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים שֶׁבַּיַּעַר הִפְשִׁיר כְּבָר הַשֶּׁלֶג וְנִרְאֲתָה הָאֲדָמָה, הִשְׁמִיעָה נַהֲמָה שְׁקֵטָה שֶׁל שְׂבִיעוּת־רָצוֹן.

הִיא נִגְּשָׁה לַעֲרֵמַת שֶׁלֶג גְּדוֹלָה וְרָצְתָה לְהַטִּיל אֶת עַצְמָהּ עַל אוֹתוֹ מַצָּע לָבָן וְרַךְ וּלְהִתְגּוֹלֵל עָלָיו מְעַט. אַךְ פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיה קוֹל בָּנֶיהָ הַצְּעִירִים, וְהִיא חָזָרָה מִיָּד לְפֶתַח הַמְּעָרָה, כְּדֵי לִרְאוֹת לָמָּה זֶה הֵם קוֹרְאִים לָהּ. הִיא מָצְאָה אֶת שְׁלָּשְׁתָּם מִחוּץ לַמְּעָרָה, כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים בְּשׁוּרָה עָרְפִּית זֶה אַחֲרֵי זֶה, וְאַךְ עַתָּה שָׂמָה לֵב, כִּי הֵם אֵינָם עוֹד קְטַנִּים כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁסָּבְרָה לִפְנֵי כֵן. הִיא נָתְנָה לָהֶם אֵיפוֹא לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ.

הָעוֹלָם הַמּוּזָר שֶׁבַּחוּץ, אֲשֶׁר זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם, הִפְחִיד בְּמִקְצָת אֶת הַדֻּבּוֹנִים הַצְּעִירִים. הוּא הָיָה אַחֵר לְגַמְרֵי מִמַּה שֶׁרָאוּ עַד עַכְשָׁיו בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הָאֲפֵלָה. וּמִתּוֹךְ פַּחַד נִדְחְקוּ לְאִמָּם, שֶׁבִּקְשָׁה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם עַל יְדֵי כָּךְ, שֶׁלִּקְקָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּאַפָּהּ הֶחָמִים. כְּשֶׁנִּרְגְּעוּ הַדֻּבּוֹנִים וְהִסְתַּגְּלוּ מְעַט אֶל הַמְּסוֹבֵב אוֹתָם, הֵחֵלּוּ לְשַׂחֵק בִּמְשׁוּבָה בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ, וּבְּרוּנָה עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בָּהֶם בַּהֲנָאָה.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בְּרוּנָה עָמְדָה וְהוֹרְתָה לִילָדֶיהָ כֵּיצַד לַחְפֹּר מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה שָׁרָשִׁים רַכִּים וַעֲרֵבִים לַחֵךְ, נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל מַשַׁק כְּנָפַיִם. הִיא נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ לְמַעֲלָה וְרָאֲתָה נֶשֶׁר גָּדוֹל צוֹנֵחַ בִּמְהִירוּת מִמָּרוֹם וְצִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת יוֹרְדוֹת יָשָׁר עַל אֶחָד מִבָּנֶיהָ. אַךְ לֹא עָבַר רֶגַע וּבְּרוּנָה עָמְדָה לְיַד יַלְדָּה הַמֻּתְקָף. הִיא הֵנִיפָה אֶת זְרוֹעָהּ הַכְּבֵדָה וְחָבְטָה בִּמְלֹא כֹּחָהּ בָּעוֹף הַטּוֹרֵף, וְזֶה נֶחֱרַד מִן הַמַּהֲלוּמָה הַחֲזָקָה וְנִסְתַּלֵּק כְּהֶרֶף־עַיִן. אַךְ הַדֻּבּוֹן הָיָה מֻטָּל עַל הָאָרֶץ לְלֹא תְּנוּעָה. אֲחוּזַת פַּחַד הֵחֵלָּה בְּרוּנָה לְמַשֵּׁשׁ אוֹתוֹ בְּאַפָּהּ וּלְרַחְרֵחַ. וְהִנֵּה פָּקַח הַדֻּבּוֹן אֶת עֵינָיו וְהִשְׁמִיעַ יְבָבָה חֲרִישִׁית. אָז הֵרִמָה אוֹתוֹ בְּרוּנָה בַּפִיהָ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ. וְהַדֻּבּוֹן רָעַד כֻּלּוֹ וְנִלְחַץ אֵלֶיהָ בְּפַּחַד. אַךְ כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים סָר פַּחְדּוֹ, וְהוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְחָזַר לְשַׂחֵק בְּשִׂמְחָה יַחַד עִם אֶחָיו.

פַּעַם אַחֶרֶת הָלְכָה בְּרוּנָה עִם יְלָדֶיהָ אֶל אַחַד הַנְּחָלִים הַזּוֹרְמִים בְּעֹז לְמַרְגְּלוֹת הָהָר. הַדֻּבָּה נִגְּשָׁה אֶל הַמַּיִם וְהֵחֵלָּה לִשְׁתּוֹת בְּתַאַוְתָנוּת. אוּלָם בָּנֶיהָ נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים וּבְּרוּנָה הָיְתָה נֶאֱלֶצֶת לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם שָׁעָה אָרֻכָּה. בִּנְהִימוֹת זוֹעֲפוֹת וּבִדְּחִיפוֹת חֲזָקוֹת הִצְלִיחָה לְבַסּוֹף לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּגְּשׁוּ אַף הֵם אֶל הַמַּיִם וְיַטְבִּילוּ בָּהֶם אֶת חַרְטוֹמֵיהֶם. אוּלָם הֵם אַךְ טָעֲמוּ מִמֵּי הַנַּחַל וּבְּרוּנָה הִכְּתָה פִּתְאֹם בַּמַּיִם מַכָּה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּסָּבִיב נִתְּזוּ סִילוֹנוֹת גְּבוֹהִים. אוֹתוֹ רֶגַע נָפַל לְרַגְלֵי הַדֻּבּוֹנִים דָּג גָּדוֹל, וּכְשֶׁרָאוּ הַדֻּבּוֹנִים אֶת הַיְצוּר הַמּוּזָר, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא רָאוּ עוֹד כָּמוֹהוּ, נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד רָב כָּל כָּךְ, שֶׁבִּמְהִירוּת הַבָּרָק קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְטִפְּסוּ חִישׁ־מַהֵר עַל אַחַד הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים שֶׁעָמַד עַל שְׂפַת הַנַּחַל.

בְּרוּנָה לָקְחָה אֶת הַדָּג בְּפִיָה וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ לְיַד הָעֵץ. אַחַר כָּךְ נָהֲמָה אֶל בָּנֶיהָ, וְהַלָּלוּ הִבְלִיגוּ עַל פַּחֲדָם וְיָרְדוּ אֵלֶיהָ. אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרְעָה נֵתַח מִן הַדָּג וְזָרְקָה אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם, שׁוּב בָּרְחוּ הַדֻּבּוֹנִים.

אָז נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם בְּרוּנָה, טָפְחָה לָהֶם לְאַט־לְאַט בְּגַּבָּם וְהִכְרִיחָה אוֹתָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּג. הִיא קָרְעָה מִמֶּנּוּ נֶתַח אַחֵר וּבָלְעָה אוֹתוֹ בַּהֲנָאָה. וְהַדֻּבּוֹנִים הִסְתַּכְּלוּ בְּמַעֲשֵׂה אִמָּם בְּלוֹעוֹת פְּעוּרִים וּבְעֵינַיִם מְלֵאוֹת תִּמָּהוֹן.

עַתָּה נִגְּשׁוּ לְאַט־לְאַט אֶל הַדָּג, רִחְרְחוּ בּוֹ וְאַף נִסּוּ לִנְגֹּס מִמֶּנּוּ פֵּרוּרִים וְלִלְעֹס אוֹתָם בְּשִׁנֵּיהֶם. וְהִנֵּה נוֹכְחוּ, כִּי בְּשַׂר הַדָּג הוּא רַךְ וְטָעִים, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּתֵאָבוֹן.

מֵאָז הָלְכוּ הַדֻּבּוֹנִים עִם אִמָּם אֶל הַנַּחַל מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן אֶת הַדָּגִים שֶׁהִגִּישָׁה לָהֶם אִמָּם, אֶלָּא שֶׁהֵם אַף לָמְדוּ לָדוּג אוֹתָם בְּעַצְמָם.

וְכֹה עָבַר יוֹם אַחֲר יוֹם. הַדֻּבּוֹנִים הַצְּעִירִים לָמְדוּ מֵאִמָּם לֹא רַק לַחֲפֹר שָׁרְשֵׁי מַאֲכָל מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְלָדוּג דָּגִים בְּמֵּימֵי הַנַּחַל, אֶלָּא גַּם דְּבָרִים חֲשׁוּבִים אֲחֵרִים, שֶׁכָּל דֹּב מְחֻיָּב לָדַעַת אוֹתָם. כִּי בְּרוּנָה הָיְתָה אֵם טוֹבָה, וְהִיא יָדְעָה כֵּיצַד לִשְׁמֹר עַל בָּנֶיהָ וְכֵיצַד לְחַנֵּךְ אוֹתָם, לְמַעַן יוּכְלוּ בֶּעָתִיד לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם וְלִדְאֹג בְּעַצְמָם לְכָל צְרָכֵיהֶם.