בְּגַן־הַחַיּוֹת הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה. הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּכְּלוּבִים הִתְרוֹנְנוּ כִּמְבַשְּׂרוֹת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. הַבַּרְוָזִים הַשּׂוֹחִים בַּבְּרֵכָה גִּעְגְּעוּ בְּשִׂמְחָה. הַקּוֹפִים דִּלְּגוּ בְּגִדְרוֹתֵיהֶם וּפִטְפְּטוּ בְּקוֹל, כְּאִלּוּ לֹא שָׁמְעוּ עוֹד מֵעוֹלָם עַל מְאֹרָע כָּזֶה. וַאֲפִילּוּ הַצָּב הַזָּקֵן הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתַּחַת לְשִׁרְיוֹנוֹ הַכָּבֵד וְנִרְאָה כְּמִצְטַחֵק.
וְאֵין פֶּלֶא. גַּן־הַחַיּוֹת זָכָה לְיֶלֶד חָדָשׁ. וְלֹא יֶלֶד פָּשׁוּט וְרָגִיל הָיָה זֶה. לֹא גּוּר־אַרְיֵה וְלֹא דֻּבּוֹן בֶּן דֹּב וְלֹא עֹפֶר־אַיָּלִים. זֶה הָיָה גִּ’ירָפוֹן קָטָן, אֲשֶׁר בְּהִוָלְדוֹ קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ בְּשֵּׁם לוּלוּ.
יֶלֶד הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַזֶּה שֶׁל גַּן־הַחַיּוֹת לֹא הָיָה בְּהִוָּלְדוֹ אֶלָּא בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה, כִּמְעַט בַּעֲלַת צַוָּאר וְרַגְלַיִם בִּלְבַד. עֵינָיו הַחוּמוֹת הִבִּיטוּ בְּתִּמָּהוֹן מִסָּבִיב. וּמָה יָפוֹת הָיוּ עֵינָיו. מַמָּשׁ כְּעֵינֶיהָ הַחֲבִיבוֹת שֶׁל אִמּוֹ, שָׁכֵן עֵינֵיהֶן הַחוּמוֹת שֶׁל הַגִ’ירָפוֹת הֵן הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּעֵינֵי כָּל הַחַיּוֹת. עֵינֵי הַגִ’ירָפוֹת יוֹדְעוֹת גַּם לְהַבִּיעַ אֶת רַחֲשֵׁי הַלֵּב, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַגִּ’ירָפָה הִיא עֲצוּבָה, מִתְמַלְּאוֹת עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת.
אַף־עַל־פִּי שֶׁאַךְ עַתָּה נוֹלַד יָדַע כְּבָר לוּלוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו. אוּלָם רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהַדַּקּוֹת הָיוּ חַלָּשׁוֹת וּבִלְתִּי בְּטוּחוֹת. גַּם אֶת רֹאשׁוֹ הַזָּעִיר נָשָׂא בְּקֹשִׁי לְמַעֲלָה, אֵם כִּי שְׁתֵּי קַרְנָיו הַזְּעִירוֹת, שֶׁדָּמוֹ לַחוּטִים צַמְרִיִּים, כְּבָר הִזְדַּקְּרו בַּגַּאֲוָה מֵעַל לְמִצְחוֹ. וְעוֹרוֹ הָיָה מְכֻסֶּה כְּתָמִים מְשֻׁנִּים וּסְמוּכִים זֶה לְזֶה כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ שָׁחֹר. אַךְ לִכְשֶׁיִגְדַּל, יֵהַפְכוּ כְּתָמִים מְשֻׁנִּים וְכֵהִים אֵלֶּה לְתַשְׁבֵּץ חוּם־זְהַבְהַב, וְעוֹרוֹ שֶׁל לוּלוּ יִהְיֶה מַמָּשׁ כְּעוֹר הַמִּשְׁבָּצוֹת הַמַּבְהִיק שֶׁל אִמּוֹ.
אִמּוֹ שֶׁל לוּלוּ, שֶׁנִּרְאֲתָה מֵאֻשֶׁרֶת מְאֹד, עָמְדָה בְּשֶׁקֶט וְהֶעֶלְתָה גֵּרָה. מִלְּבַד מְזוֹנָה הָרָגִיל שֶׁכָּלַל מִסְפּוֹא וְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, קִבְּלָה הַיּוֹם תּוֹסֶפֶת מְיֻחֶדֶת – בָּצָל גָּדוֹל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה מְאֹד בִּסְעֻדַָּתָהּ, כּוֹפְפָה בְּכָל זֹאת מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ וְהִנְמִיכָה אֶת רֹאשָׁהּ, כְּדֵי לְהִוָּכַח שׁוּב פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, כִּי בְּנָה לוּלוּ אָמְנָם נִמְצָא לְיָדָהּ.
וּמַה גֵּאָה הָיְתָה הַגִּ’ירָפָה עַל בְּנָהּ הַקָּטָן. הִיא אָמְנָם לֹא הִבִּיעָה אֶת שִׂמְחָתָהּ בְּמִלִּים, שָׁכֵן אִלְּמוֹת הֵן הַגִ’ירָפוֹת. הֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת לִגְעוֹת, אוֹ לִנְעֹר, אוֹ לִנְבֹּחַ. הֵן יוֹדְעוֹת לְהַשְׁמִיעַ קוֹל צַרְחָנִי רָפֶה רַק בְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִבְהָלוֹת מְאֹד.
אוּלָם עֵינֶיהָ שֶׁל הָאֵם הָיוּ לָהּ לַפֶּה. הֵן נִרְאוּ כְּאוֹמְרוֹת: “בְּנִי לוּלוּ הוּא הַיְּצוּר הַנֶּחְמָד בְּיוֹתֵר בְּכָל גַּן־הַחַיּוֹת”. וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה זוֹ הִתְפָּאֲרוּת כְּלָל וּכְלָל. אֵין סָפֵק, כִּי אִלּוּ נֶעֶרְכָה תַּעֲרוּכַת גּוּרִים בְּגַן־הַחַיּוֹת, הָיָה לוּלוּ זוֹכֶה בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן.
אֹרֶך גּוּפוֹ שֶׁל הַגִּ’ירָפוֹן, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִיל זְנָבוֹ, הָיָה כְּמֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סֶנְטִימֶטֶר. אַךְ כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל, יִהְיֶה לְצַוָּארוֹ בִּלְבַד אֹרֶך כָּזֶה, וְגֹבַהּ קוֹמָתוֹ יַגִּיעַ עַד שִׁשָּׁה מֶטְרִים.
אִמּוֹ שֶׁל לוּלוּ מְקַבֶּלֶת אֶת מְזוֹנָהּ בְּתוֹךְ סַל עָשׂוּי מַקְּלּוֹת, הַתָּלוּי כִּמְעַט בְּגֹּבַה רֹאשָׁה. גִ’ירָפָה הַחַיָּה חַיֵּי חֹפֶשׁ נִזּוֹנָה מִדֶּשֶׁא וְעֲלֵי עֵצִים. אַךְ בְּגַן־הַחַיּוֹת מְקַבֶּלֶת הַגִּ’ירָפָה מִסְפּוֹא וְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל. מִזְּמַן לִזְמַן הִיא גַם מוֹשִׁיטָה אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ אֶל הָעֵץ הַצּוֹמֵחַ בְּקִרְבַת מִשְׁכָּנָהּ וְקוֹטֶפֶת לָהּ בִּלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה מְעַט עָלִים רַעֲנַנִּים. גַּם פְּרָחִים הִיא אוֹהֶבֶת מְאֹד לֶאֱכֹל. וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְקָרְבָה אֵלֶיהָ גְּבֶרֶת, שֶׁחָבְשָׁה לְרֹשָׁה1 כּוֹבָע מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים מְלָאכוּתִיִּים, לֹא חָשְׁבָה הַגִּ’ירָפָה הַרְבֵּה, אֶלָּא הוֹשִׁיטָה אֶת רֹאשָׁה אֶל הַכּוֹבָע הַמְקֻשָּׁט וְאָכְלָה אֶת כָּל פִּרְחֵי־הַנְּיָר.
יוֹתֵר מִכֹּל אוֹהֶבֶת הַגִּ’ירָפָה לֶאֱכֹל אֶת עֲלֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי עֵצִים. אֶחָד מֵהֶם הוּא עֵץ הַשִּׁטָּה, וּשְׁמוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי הוּא קוֹץ־הַגָּמָל. עֵצִים אֵלֶּה צוֹמְחִים לָרֹב בְּמִישׁוֹרֶיה הַנִרְחָבִים שֶׁל אַפְרִיקָה הַמֶּרְכָּזִית, אֲשֶׁר בָּהֶם אָמְנָם מוֹלַדְתָּן שֶׁל הַגִּ’ירַפוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַגִּ’ירָפָה לְהוּטָה אַחֲרֵי עָלָיו שֶׁל קוֹץ־הַגָּמָל וְעוֹרָהּ דּוֹמֶה לָעוֹר הַנָּמֵר, יֵשׁ וְקוֹרְאִים לָהּ גַּם בְּשֵׁם גָּמָל נְמֵרִי.
כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל עַנְפֵי הָעֵץ וְלֶאֱכֹל מֵעָלָיו, אֵין הַגִּ’ירָפָה צְרִיכָה לְהִתְאַמֵּץ כְּלָל וּכְלָל. עָלֶיהָ רַק לִפְשֹׁט אֶת צַוָּארָהּ לַמַּעֲלָה וְהִנֵּה הִיא מַגִּיעָה בְּפִּיָה אֶל הָעֲנָפִים הַגְּבוֹהִים. אוּלָם בִּרְצוֹת הַגִּ’ירָפָה לֶאֱכֹל עֵשֶׂב, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִתּוֹךְ נַחַל אוֹ בְּרֵכָה, הִיא מֻכְרָחָה לְפַשֵּׂק הֵיטֵב־הֵיטֵב אֶת רַגְלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁבְּכוֹפְפָה אֶת צַוָּארָהּ לְמַּטָּה יוּכַל רֹאשָׁהּ לְהַגִּיעַ לָאָרֶץ.
עוֹרָהּ שֶׁל הַגִּ’ירָפָה, הַמְכֻסֶּה כְּתָמִים־כְּתָמִים כְּעֵין מִשְׁבָּצוֹת, נִרְאָה מֵרָחוֹק כְּאוֹרוֹתָיו וּצְלָלָיו שֶׁל הַיַּעַר. וְתוֹדוֹת לְעוֹרָהּ הַמְיֻחָד הַזֶּה, קָשֶׁה מְאֹד לְגַלּוֹת אֶת הַגִּ’ירָפָה, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֵּין עֵצִים.
יֵשׁ וְהָאַרְיֵה, אוֹיְבָהּ הַגָּדוֹל וְהַמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, עוֹבֵר לְיָדָהּ וְאֵינוֹ מַבְחִין בָּהּ כְּלָל וּכְלָל. גַּם תּוֹדוֹת לְגָבְהָהּ הָרַב יְכוֹלָה הַגִּ’ירָפָה לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ.
מִכֵּיוָן שֶׁהִיא רוֹאָה לְמֵרָחוֹק, הִיא יְכוֹלָה בְּעוֹד מוֹעֵד לְהִמָּלֵט, אוֹ לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי מִינָּה מִפְּנֵי הָאַרְיֵה הַמִּתְקָרֵב. וְהַגִּ’ירָפָה טוֹבַת הַלֵּב עוֹזֶרֶת בַּכָךְ לֹא רַק לְאָחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ, אֶלָּא גַּם לַחַיּוֹת שְׁקֵטוֹת וְנִרְדָּפוֹת אֲחֵרֹות כְּגוֹן הַזֶּבְּרוֹת הַמְּפֻסְפָּסוֹת וְהַצְּבָאִים הַמַּקְרִינִים.
כַּאֲשֶׁר הַגִּ’ירָפָה בּוֹרַחַת מִפְּנֵי אוֹיְבָהּ, הִיא מוֹשִׁיטָה אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ לְפָנִים וְנִרְאֵית כְּשׁוֹטֶפֶת. הִיא מְהִירָה מְאֹד בִּמְרוּצָתָהּ וְהִיא יְכוֹלָה לְהַדְבִּיק אֲפִילוּ אֶת הַסּוּס הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי גַּם תּוֹדוֹת לִמְהִירוּת מְרוּצָתָהּ הִיא מַצִּילָה אֶת חַיֶּיהָ בִּשְׁעַת סַכָּנָה.
יֶשְׁנָם יְלָדִים, אֲשֶׁר בְּצַיְּרָם אֶת הַגִּ’ירָפָה, הֵם עוֹשִׂים אֶת רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת אֲרֻכּוֹת מֵרַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת. אַךְ בַּעֲשׂוֹתָם כָּךְ, הֵם טוֹעִים טָעוּת גְּדוֹלָה. רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁל הַגִּ’ירָפָה רַק נִרְאוֹת אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר, הוֹאִיל וּכְתֵפֶיהָ הֵן גְּבוֹהוֹת וְגוּפָה הוּא מְשֻּׁפַּע לְאָחוֹר.
אוּלָם הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכָּל אַרְבַּע רַגְלֶיהָ שֶׁל הַגִּ’ירָפָה הֵן שָׁווֹת בְּאָרְכָּן.
וְכָךְ הוּא הַדָּבָר גַּם אֵצֶל לוּלוּ הַנֶּחְמָד שֶׁלָּנוּ, הָעוֹמֵד עֲדַיִן עַל יַד אִמּוֹ הַטּוֹבָה שֶׁבַּגַּן־הַחַיּוֹת, לוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו הַחוּמוֹת וּמִסְתַּכֵּל בְּתִמָּהוֹן בָּעוֹלָם הַמַּפְלִיא הַמַּקִּיף אוֹתוֹ.
תמונת שער 5
הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת
-
כך במקור – הערת פב"י ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות