רוּת וְדָנִי הִרְכִּיבוּ לְעֵינֵיהֶם מִשְּׁקָפַיִם כֵּהִים וְהִסְתַּכְּלוּ בַּשֶּׁמֶשׁ.
– הַשֶּׁמֶשׁ הִיא צַלַּחַת זָהָב, – אָמְרָה רוּת.
– לֹא נָכוֹן, – עָנָה לָהּ דָּנִי – הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ צַלַּחַת זָהָב. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מְנוֹרָה כָּזֹאת, הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כְּמוֹ פַּנָס שֶׁל מְכוֹנִית.
– דַּוְקָא לֹא, – עָמְדָה רוּת עַל דַּעְתָּהּ – אֵלּוּ הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מְנוֹרָה אוֹ פַּנָס, אֶפְשָׁר הָיָה לְכַבּוֹת וּלְהַדְלִיק אוֹתָהּ. הִיא גַּם לֹא הָיְתָה מְאִירָה בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַיְלָה, כִּי פַּנָּסִים וּמְנוֹרוֹת מְאִירִים רַק בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ חֹשֶׁךְ.
– אֲבָל הִיא גַּם אֵינֶנָּה צַלַּחַת, – הֵשִׁיב לָהּ דָּנִי – מִצַּלַּחַת אוֹכְלִים, אֲפִילּוּ מִצַּלַּחַת זָהָב אוֹכְלִים, וְלָמָּה לַשָּׁמַיִם צַלַּחַת? הַשָּׁמַיִם אֵינָם אוֹכְלִים וְאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בְּצַּלַּחַת.
– אִם כֵּן מַהִי הַשֶּׁמֶשׁ?
הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ צַלַּחַת. לֹא צַלַּחַת כֶּסֶף וְלֹא צַלַּחַת זָהָב. הַשֶּׁמֶשׁ גַּם אֵינֶנָּהּ מְנוֹרָה אוֹ פַּנָס. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כַּדּוּר, כַּדּוּר גָּדוֹל מְאֹד, כַּדוּר עֲנָק.
וּמַה גָּדְלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ כַּדּוּר עֲנָק, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ? כְּמוֹ בַּיִת?
לֹא. הַרְבֵּה יוֹתֵר. הַבַּיִת הוּא אָמְנָם גָּדוֹל, אַךְ יֵשׁ דְּבָרִים גְּדוֹלִים מִן הַבַּיִת, כְּמוֹ הַגִּבְעָה אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וּמָה גָּדוֹל מִן הַגִּבְעָה? הָהָר. הַגְּדוֹלָה אֵיפוֹא הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ הַר? לֹא וָלֹא. הִיא גְּדוֹלָה מִן הָהָר הַרְבֵּה־הַרְבֵּה יוֹתֵר. כַּדּוּר־הָאֶרֶץ, אֲשֶׁר עָלָיו אָנוּ חַיִּים, גָּדוֹל מִכָּל הֶהָרִים אֲשֶׁר בְּעוֹלָמֵנוּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ, הַרְבֵּה־הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים.
כַּמָּה? מֵאָה מוֹנִים?
לֹא. הַמִּסְפָּר מֵאָה הוּא אָמְנָם גָּדוֹל. אַךְ הַמִּסְפָּר אֶלֶף גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – נָכוֹן? וּמָה גָּדוֹל מִן הָאֶלֶף? הַמִּילְיוֹן. הַמִּילְיוֹן הוּא מִסְפָּר גָּדוֹל מְאֹד, הוּא מֵכִיל בְּתוֹכוֹ אֶלֶף אֲלָפִים. אִלּוּ לָקַחְנוּ מִילְיוֹן זֵרְעוֹנֵי חִטָּה קְטַנְטַנִים וְהָיָה לָנוּ שַׂק מָלֵא.
וְכַמָּה מוֹנִים גְּדוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ?
יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן מוֹנִים. אִלּוּ לָקַחְנוּ מִילְיוֹן וְעוֹד כְּרֶבַע הַמִּילְיוֹן כַּדּוּרִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ כַּדּוּר־הָאֶרֶץ וְעִרְבַּבְנוּ אֶת כֻּלָּם יַחַד וְעָשִׂינוּ מֵהֶם כַּדּוּר אֶחָד עֲנָק, הָיִינוּ מְקַבְּלִים כַּדוּר בְּגָדְלָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.
וְאִלּוּ יָדְעוּ רוּת וְדָנִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא הָיוּ עוֹד מִתְוַכְּחִים. רוּת הָיְתָה מְבִינָה, כִּי אֵין בָּעוֹלָם צַלַּחַת עֲנָקִית כָּזֹאת; וְדָנִי לֹא הָיָה אֲפִילּוּ מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מְנּוֹרָה אַדִּירָה כָּל כָּךְ.
אָכֵן, הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ צַלַּחַת זָהָב, כְּפִי שֶׁחָשְׁבָה רוּת. הַשֶּׁמֶשׁ גַּם אֵינֶנָּהּ מְנוֹרָה אוֹ פַּנָס שֶׁל מְכוֹנִית, כְּפִי שֶׁחָשַׁב דָּנִי. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כַּדּוּר עֲנָק, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ שֶׁלָּנוּ מִילְיוֹן וְרֶבַע הַמִּילְיוֹן מוֹנִים.
יוֹם אֶחָד טִיְּלוּ רוּת וְדָנִי מִחוּץ לָעִיר. הִתְהַלְּכוּ וְהִתְהַלְּכוּ, עַד שֶׁנִּתְעַיְּפוּ.
– הִנֵּה דֶּקֶל גָּבוֹהַּ וְצֵל אָרֹך לְיָדוֹ, – אָמְרָה רוּת – נֵשֵׁב קְצַת בַּצֵּל וְנָנוּחַ. אַךְ דָּנִי אֵינוֹ אוֹהֵב לָשֶׁבֶת זְמַן רָב. הוּא אוֹהֵב לָלֶכֶת, לָרוּץ, לִקְפֹּץ. וּכְשֶׁרָאָה מֵרָחוֹק עֵץ אַחֵר, דּוֹמֶה לְדֶקֶל, אַךְ דַּק וְנָמוּךְ מִמֶּנּוּ, אָמַר לְרוּת:
– הַבִּיטִי, רוּת, הִנֵּה שָׁם שִׂיחַ יָפֶה. בּוֹאִי וְנִגַּשׁ אֵלָיו, אוּלַי נִמְצָא שָׁם פְּרָחִים.
– טוֹב, נִגַּשׁ, – הִסְכִּימָה רוּת.
וְהֵם קָמוּ וְהָלְכוּ אֶל הָעֵץ הַקָּטָן, שֶׁנִּרְאָה לָהֶם מֵרָחוֹק. אַךְ מִשֶׁנִּתְקַרְבוּ אֵלָיו, הִתְחִיל פִּתְאֹם הַשִּׂיחַ לִגְּדֹּל. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נִרְאָה לָהֶם עָבֶה יוֹתֵר וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו וְרָאוּ אוֹתוֹ מִקָּרוֹב, נוֹכְחוּ, כִּי אֵין זֶה שִׂיחַ כְּלָל וּכְלָל, אַף לֹא עֵץ נָמוּךְ וְדַק, אֶלָּא דֶּקֶל גָּבוֹהַּ וְחָסֹן, כְּמוֹ הַדֶּקֶל הַקֹּדֶם.
– מַצְחִיק, – אָמְרָה רוּת.
– אֵין זֶה מַצְחִיק אֶלָּא פָּשׁוּט מְשֻׁנֶּה, – הִתְחִיל דָּנִי שׁוּב לְהִתְוַכֵּחַ — הָיִיתִי בָּטוּחַ, שֶׁזֶּה שִׂיחַ קָטָן וְהִנֵּה דֶּקֶל גָּבוֹהַּ כָּזֶה.
– וְאוּלַי רָאִינוּ מֵרָחוֹק עֵץ אַחֵר וְלֹא הָלַכְנוּ בַּדֶרֶךְ הַנְּכוֹנָה? – שְׁאֵלָה רוּת.
וּכְשֶׁהִבִּיטָה סְבִיבָה, רָאֲתָה מֵרָחוֹק עֵץ קָטָן כְּמוֹ שִׂיחַ, אַךְ הוּא עָמַד בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּאוּ.
– הִנֵּה, – אָמְרָה וְהִצְבִּיעָה עַל הָעֵץ הַקָּטָן – הַשִּׂיחַ הוּא שָׁם וְלֹא פֹּה.
– לֹא נָכוֹן, – קָרָא דָּנִי – הֲרֵי מִשָּׁם בָּאנוּ, וְשָׁם לֹא שִׂיחַ אֶלָּא אוֹתוֹ דֶּקֶל גָּבוֹהַּ שֶׁבְּצִלּוֹ יָשַׁבְנוּ.
– זֶהוּ הַדֶּקֶל הַגָּדוֹל? – שָׁאֲלָה רוּת בִּצְּחוֹק – הֲרֵי זֶה רַק שִׂיחַ קָטָן.
– נַחֲזֹר אֵלָיו וְתִרְאִי, – עָנָה לָהּ דָּנִי.
וְאָמְנָם לֹא הִתְעַצְּלוּ וּפָנוּ יָשָׁר־יָשָׁר לְעֵבֶר הָעֵץ הַקָּטָן. הַפַּעַם לֹא גָרְעוּ עַיִן מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים, כִּי בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הֵם הוֹלְכִים. וְהִנֵּה הִתְחִיל גַּם עֵץ קָטָן זֶה לִגְדֹּל. כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו, כֵּן נִרְאֶה לְעֵינֵיהֶם עָבֶה יוֹתֵר וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו נוֹכְחוּ, כִּי אָמְנָם נָכוֹן הַדָּבָר – זֶה הָיָה הַדֶּקֶל הֶחָסֹן, אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יָשְׁבוּ לִפְנֵי כֵן. וְרוּת וְדָנִי פָּתְרוּ אֶת הַחִידָה הַמַּפְלִיאָה. הֵם הֵבִינוּ, כִּי כָּל דָּבָר רָחוֹק נִרְאֶה קָטָן; וְכָל כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר רָחוֹק יוֹתֵר, כֵּן הוּא קָטָן יוֹתֵר.
בִּנְכוֹנוּתוֹ שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה אֶפְשָׁר לְהִוָּכַח גַּם בְּשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בָּאֲוִירוֹן הַטָּס בַּמָּרוֹם. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, שֶׁהָאֲוִירוֹן הוּא גָּדוֹל מְאֹד. עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ, גַּם שַׂקֵּי מִכְתָּבִים הוּא נוֹשֵׂא אִתּוֹ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.
אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא טָס בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, הוּא נִרְאֶה קָטָן כְּמוֹ צִפּוֹר.
וְהוּא הַדָּבָר עִם הַשֶּׁמֶשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא גְדוֹלָה מְאֹד. הִיא כַּדּוּר עֲנָק, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים אֲפִילּוּ לְתָאֵר לָנוּ אֶת גָּדְלוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא נִרְאֵית לָנוּ קְטַנָּה, כְּמוֹ צַלַּחַת אוֹ כְּמוֹ פַּנָס. אִלּוּ הָיְתָה קְרוֹבָה אֵלֵינוּ, הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָהּ גְּדוֹלָה מְאֹד־מְאֹד. אוּלָם מֶרְחַקָּהּ מֵאִתָּנוּ הוּא עָצוּם, וְעַל כֵן הִיא נִרְאֵית לָנוּ קְטַנָּה.
יֶשְׁנָם יְלָדִים הַחוֹשְׁבִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם סֻלָּם גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ, הָיוּ יְכוֹלִים לְטַפֵּס לְמַעְלָה וּלְהַגִּיעַ אֶל הַשֶּׁמֶּשׁ.
אַךְ יְלָדִים אֵלֶּה טוֹעִים טָעוּת גְּדוֹלָה, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. אֵין סֻלָּם בָּעוֹלָם שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַגִּיעַ בּוֹ אֶל הַשֶּׁמֶּשׁ, וְשׁוּם אִישׁ לֹא יַצְלִיחַ לְעוֹלָם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא רְחוֹקָה מְאֹד מֵאִתָּנוּ.
וּמַה מֶרְחָקָּהּ? כְּמוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִיקָה? פַּעֲמַיִם כְּמוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִיקָה? מֵאָה פְּעָמִים?
לֹא. הַמֶּרְחָק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִיקָה הוּא אָמְנָם רַב מְאֹד. אִלּוּ טַסְנוּ לְשָׁם בַּאֲוִירוֹן בְּקַּו יָשָׁר, הָיָה עָלֵינוּ לַעֲבֹר בַּאֲוִיר כִּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף קִילוֹמֶטְרִים. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אֵלּוּ הִכְפַּלְנוּ מֶרְחָק זֶה פִּי מֵאָה, הָיָה עָצוּם מְאֹד. אוּלָם לְעֻמַּת הַמֶּרְחָק שֶׁל הַשֶּׁמֶּשׁ מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ גַּם מֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף פְּעָמִים כְּמוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִקָה הוּא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס. מֶרְחָק זֶה הוּא מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילְיוֹן קִילוֹמֶטְרִים.
וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל מֶרְחָק כַּבִּיר זֶה? הֲנּוֹכַל לְתָאֵר אוֹתוֹ לָנוּ?
נְדַמֶּה בְּלִבֵּנוּ, כִּי לִרְשׁוּתֵנוּ עוֹמֵד אֲוִירוֹן, הַטָּס בִּמְהִירוּת שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה. אֲוִירוֹן כָּזֶה עוֹבֵר אֵת כָּל אָרְכָּהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ, מֵאֵילַת וְעַד מְטוּלָה, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת בִּלְבַד. ַ מֶרְחָק כַּבִּיר זֶה? הֲנּוֹכֵ
וְאִלּוּ יָצָאנוּ בַּאֲוִירוֹן זֶה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, הָיִינוּ צְרִיכִים לָטוּס, בְּלִּי רֶגַע שֶׁל הַפְסָקָה, יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ שָׁנִים.
וְאִלּוּ לֹא עָמַד לִרְשׁוּתֵנוּ אֲוִירוֹן מָהִיר כָּזֶה, אֶלָּא מְכוֹנִית, הַטָּסָה בִּמְהִירוּת שֶׁל מֵאָה קִילוֹמֶטְרִים לְשָׁעָה, כַּמָּה זְמַן הַיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֵת דָּרְכֵּנוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ?
מֵאָה שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ וַחֲצִי שָׁנָה, וּמִי מֵאִתָּנוּ יִזְכֶּה לְזִקְנָהּ מֻפְלֶגֶת כָּזֹאת וְיִרְצֶה לְבַלּוֹת אֵת כָּל שְׁנוֹת חַיָּיו הָאֲרֻכּוֹת בְּטִיסַת מְכוֹנִית בַּמְּרוֹמִים?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות