הָיָה יוֹם קַיִץ חַם וְדָנִי בָּא הַבַּיְתָה כֻּלּוֹ מֵזִּיעַ.
– אַבָּא, אֲנִי כָּל כָּךְ מְחֻמַּם! — אָמַר לְאָבִיו.
– אֲנִי רוֹאֶה, עָנָה לוֹ אָבִיו — אַתָּה אָדֹם כַּסֶּלֶק. בְּיוֹם חַם כָּזֶה אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְרוֹצֵץ בַּחוּץ, הֵן הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֵטֵת הַיּוֹם.
– אֲנִי לוֹהֵט יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ, – הֵשִׁיב דָּנִי.
אַךְ הוּא לֹא צָדַק. הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה מִכָּל תַּנּוּר לוֹהֵט, מִכֹּל כִּבְשָׁן, מִכָּל בַּרְזֶל מְלֻבָּן. אֲפִילּוּ מִן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת עַצְמָהּ חַמָּה הַשַּׁמָּשׁ. בְּיוֹם קַיִץ, כְּשֶׁהַמַּדְחֹם מַרְאֶה שְׁלשִׁים, אוֹ שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, אָנוּ נֶאֱנָחִים וְאוֹמְרִים: “אֵיזֶה יוֹם חַם! אֵיזֶה יוֹם לוֹהֵט!” אַךְ אִלּוּ הִקְרַבְנוּ מַדְחֹם אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה מַרְאֶה לָנוּ יוֹתֵר מֵאֶלֵּף מֵעֲלוֹת וְיוֹתֵר מִמִּילְיוֹן מַעֲלוֹת חֹם.
הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה כָּל כָּךְ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם בְּקִרְבָתָהּ. הַכֹּל נִשְׂרָף. הַכֹּל נֶהְפָּךְ לַגַּז. אוּלָם כְּיוָן, שֶׁהִיא רְחוֹקָה מְאֹד־מְאֹד מֵאִתָּנוּ, אֵין
הִיא מַזִּיקָה לָנוּ בְּחֻמָּה הַכַּבִּיר. בְּכָל זֹאת עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי קַרְנֵּיהָ הַחַמּוֹת. כְּשֶׁאָנוּ מִתְרַחֲצִים בַּקַּיִץ בַּיָם, עַלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר וְלֹא לִשְּׁהוֹת עֲרֻמִים מוּל הַשֶּׁמֶשׁ זְמַן רָב מִדֵּי. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשְׂאוֹת אִתָּן חֹם רַב, וְאִם לֹא נִזַהֵר, יִצָּרֹב בָּהֶן עוֹר גּוּפֵנוּ וְנִלְקֵה בְּמַכַּת־שֶׁמֶשׁ.
הֲצָדַק אֵיפוֹא דָּנִי, בְּאָמְרוֹ, כִּי הוּא לוֹהֵט יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ?
לֹא וְלֹא.
וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ אֶת טָעוּתוֹ, לָקַח אָבִיו זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת וְהֶרְאָה לוֹ דָּבָר מְעַנְיֵן. הוּא הֶחֱזִיק אֶת הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת מוּל קַרְנֵי הַשַּׁמֶשׁ וּמֵעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי שָׂם פִּסּוֹת־נְיָר אֲחָדוֹת.
וּמָה קָרָה?
פִּסּוֹת־הַנִּיָר נִדְלְקוּ פִּתְאֹם וְנִשְׂרְפוּ.
כֵּיצַד?
הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת אוֹסֶפֶת יַחַד הַרְבֵּה קַרְנֵי שֶּׁמֶשׁ. וּכְשֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלָּלוּ פּוֹגְעוֹת בִּדְבָרִים הַנּוֹחִים לְהִדָּלֵק, כְּמוֹ פִּסּוֹת־נִיָר אוֹ זְרָדִים יְבֵשִׁים, אֵין אֵלֶּה יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֻמָּן הָרַב שֶׁל הַקַּרְנַיִם, וְהֵם נִצָּתִים וּמַתְחִילִים לִבְעֹר.
כְּשֶׁאֲנִוּ מַתִיזִים טִפַּת מַיִם עַל לוּחַ הַכִּירַיִם הַמְלֻהָט, אָנוּ שׁוֹמְעִים זִמְזוּם קַל וּכְהֶרֶף־עַיִן נֶעֱלֶמֶת הַטָּפָה וְאֵינֶנָּה. מַה קָרָה אוֹתָהּ? הֵיכָן נֶעֶלְמָה? הִיא נֶהְפְּכָה מִמַּיִם, שֶׁאָנוּ רוֹאִים וְיוֹצְקִים אוֹתָם, לַגַּז בִּלְתִּי נִרְאָה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְמַשֵּׁשׁ בּוֹ וּלְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ. לְגַז כָּזֶה, הַנּוֹצָר מִמַּיִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְחַמְּמִים מְאֹד, אָנוּ קוֹרְאִים בְּשֵׁם אֵד.
וְעַתָּה, אִם רְצוֹנְכֶם לִרְאוֹת כֵּיצַד הַמַּיִם נַעֲשִׂים לְאֵדִים, עָשׂוּ נִסָּיוֹן פָּשׁוּט וְקַל. צְקוּ מְעַט מַיִם לְתוֹךְ סִיר אוֹ אִלְפָּס, וְהַעֲמִידוּ אוֹתוֹ עַל הַכִּירַיִם. חַכּוּ עַד שֶׁהַמַּיִם יַתְחִילוּ לִרְתֹחַ וְאָז תִּרְאוּ, כִּי מִתּוֹךְ הַסִּיר אוֹ הָאִלְפָּס יִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה כְּעֵין עֲנָנִים קְטַנִּים. אֵלֶּה הֵם הָאֵדִים הַנּוֹצָרִים מִן הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. וְאִם תִּתְּנוּ לְמַיִם לִרְתֹּחַ זְמַן רָב, תִּרְאוּ, כִּי הֵם יֵעָלְמוּ לְגַמְרֵי וְאַף טִפָּה לֹא תִּשָּׁאֵר מֵהֶם. הֵם יִתְאַיְדוּ.
מִלְּבַד הָאֵדִים יֶשְׁנָם גַּם גַּזִּים רַבִּים אֲחֵרִים. מַה שֶׁבּוֹעֵר בַּפְּרִימוּס הוּא גַז הַנּוֹצָר מִן הַנֵּפְט שֶׁאָנוּ יוֹצְקִים לְתוֹךְ הַפְּרִימוּס. יֵשׁ גַּם בָּתִּים, שֶׁשָּׁם מְצוּיִים כִּירַיִם שֶׁל גַּז. גַּם אֶת הַגַּז הַזֶּה אֵין אָנוּ רוֹאִים, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִדְלָק וּבוֹעֵר.
אוּלָם רֹב הַדְּבָרִים הַמְּצוּיִים בְּעוֹלָמֵנוּ אֵינָם גַּזִים, אֶלָּא חֳמָרִים מוּצָקִים. הַבַּרְזֶל אֵינֶנּוּ גַז, הַנְּחֹשֶׁת אֵינֶנָּהּ גַז. וְגַם חֳמָרִים רַבִּים־רַבִּים אֲחֵרִים אֵינָם גַּזִּים. אוּלָם הַרְבֵּה מְאֹד מֵהֵם אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ לְגַז, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ לְגַז אֶת הַמַּיִם. אִם נְחַמֵּם אוֹתָם מְאֹד־מְאֹד, יֵהָפְכוּ לְגַזִּים.
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת מְאֹד, הֲרֵי כָּל דָּבָר הַנִּמְצָא בָּהּ, אוֹ בְּקִרְבָתָהּ, הוּא גַז. אִלּוּ הִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ בַּאֲוִירוֹן, הָיָה הָאֲוִירוֹן שֶׁלָּנוּ, עַל כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, נֶהְפָּך מִיָּד לְגַז. גַּם הָאֳנִיָּה הַגְּדולָּה בְּיוֹתֵר הָיְתָה נֶהְפֶּכֶת עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְגַז. שׁוּם דָּבָר, אַף הֶחָזָק וְהַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, – כְּמוֹ הַבַּרְזֶל, הָאֲלוּמִינְיָן, הַזָּהָב, הַפְּלָטִינָה, אוֹ הַמַּתָּכוֹת הַקָּשׁוֹת הָאֲחֵרוֹת – אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֻמָּה הַכַּבִּיר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.
הַכֹּל נַעֲשֶׂה בָּהּ גַּז לוֹהֵט.
בַּשֶּׁמֶשׁ אָמְנָם מְצוּיִים כָּל הֶחֳמָרִים הַיְדוּעִים לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, הַלֹּא הוּא כַּדּוּר־הָאָרֶץ. מָצוּי בָּהּ הַבַּרְזֶל, מָצוּי בָּהּ הָאֲלוּמִינְיָן, וּמְצוּיָה בָּהּ הַנְּחֹשֶׁת. אוּלָם הַבַּרְזֶל שֶׁבַּשֶׁמֶשׁ אֵינוֹ דּוֹמֶה כְּלָל וּכְלָל לַבַּרְזֶל שֶׁלָּנוּ. גַּם הָאֲלוּמִינְיָן שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ דּוֹמֶה לָאֲלוּמִינְיָן שֶׁלָּנוּ. וְכֵן אֵין דּוֹמָה הַנְּחשֶׁת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ לַנְּחשֶׁת שֶׁלָּנוּ. בַּשֶּׁמֶּשׁ הַבַּרְזֶל, הָאֲלוּמִינְיָן וְהַנְּחשֶׁת אֵינָם חֳמָרִים מוּצָקִים וְקָשִׁים, אֶלָּא גַּזִים. גַּם כָּל הֶחֳמָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבַּשֶׁמֶשׁ הֵם גַּזִים.
וְגַזִים אֵלֶּה לוֹהֲטִים כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם פּוֹרְצִים מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בִּלְשׁוֹנוֹת עֲצוּמוֹת, הַמִּשְׁתּוֹלְלוֹת סָבִיב־סָבִיב, כְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ אֲיֻמּוֹת.
אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ מֶרְחָק עָצוּם, מַגִּיעַ בְּכָל זֹאת מְעַט מֵחֻמָּה הַכַּבִּיר גַּם אֵלֵינוּ.
אֶת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ אָנוּ מַרְגִּישִׁים בְּעִקָּר בַּקַּיִץ. כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים בַּחוּץ בְּיּוֹם קַיִץ חַם, אָנוּ מְזִּיעִים מֵרֹב חֹם וּמֻכְרָחִים לְחַפֵּשׂ מִפְלָט בִּמְקוֹם צֵל, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָן מַגִּיעוֹת אֵלָיו. כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים יְחֵפִים עַל גַּבֵּי הַחוֹל שֶׁל שְׂפַת הַיָּם, הַחוֹל צוֹרֵב בְּחֻמּוֹ אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ. וּכְשֶׁאָנוּ נוֹגְעִים בְּמוֹט־בַּרְזֶל שֶׁל גָּדֵר, אוֹ בְּדָפְנָה שֶׁל מְכוֹנִית שֶׁעָמְדָה זְמַן רַב בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, הַלָּלוּ חַמִּים כָּל כָּךְ, שֶׁהִנְנוּ מוֹשְׁכִים מִיָּד אֶת יָדֵנוּ מֵהֶם.
בַּבֹּקֶר אָמְנָם אֵין חֻמָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ רַב עוֹד. כָּל הַלַּיְלָה לֹא נִרְאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם וְלֹא חִמְמָה, וְעַל כֵּן הָאֲדָמָה וְהָאֲוִיר קָרִים עֲדַיִן. בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ נְמוּכָה וּסְמוּכָה לָאֲדָמָה. אוּלָם אַחַר כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְרוֹמֶמֶת, וּכְּכָל שֶׁהִיא מִתְרוֹמֶמֶת, כֵּן גָּדֵל הַחֹם.
בַּצָּהֳרַיִם מַגִּיעָה הַשֶּׁמֶשׁ לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁמַיִם. אָז הִיא נִרְאֵית כִּמְעַט מֵעַל לרֹאשֵׁנוּ וְאָז חֻמָּה רַב בְּיוֹתֵר. וְאַחַר כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת שׁוּב וּמַנְמִיכָה, וּכְכָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמַנְמִיכָה, כֵּן נֶחֱלָשׁ חֻמָּה. וּכְשֶׁהִיא מַגִּיעָה שׁוּב לָאֹפֶק, לִפְנֵי שְׁקִיעָתָהּ, מַתְחִילִים הָאֲדָמָה וְהָאֲוִיר לְהִתְקָרֵר לְגַמְרֵי.
וְלָמָּה כָּךְ?
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם, נוֹפְלוֹת קַרְנֶיהָ יָשָׁר לְמַּטָּה. הַקַּרְנַיִם הֵן אָז מֵרֻבּוֹת וְלָכֵן גַּם הַחֹם רַב מְאֹד. אוּלָם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת לְמַּטָּה, בְּסָּמוּךְ לָאֲדָמָה, אֵין קַרְנֵיהָ נוֹפְלוֹת עַל הָאֲדָמָה בַּכִוּוּן יָשָׁר, אֶלָּא בַּאֲלַכְסוֹן. אָז לֹא תַּגַּעֲנָה אֵלֵינוּ הַקַּרְנַיִם אֶלָּא בְּמִדָּה מוּעָטָה, וְלָכֵן גַּם הַחֹם שֶׁהֵן מְבִיאוֹת אִתָּן אֵינוֹ רַב אָז כָּל כָּךְ.
אִלּוּ לֹא חִמְמָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הָאֲדָמָה, הָיִינוּ קוֹפְאִים מִקֹּר. שׁוּם תַּנּוּר, וְלוּ גַּם הָעֲנָק וְהֶעָצוּם בְּיוֹתֵר, לֹא הָיָה יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ. הָאָרֶץ הִיא כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, שֶׁרִבְבוֹת וּמִילְיוֹנִים תַּנּוּרִים וְרִבְבוֹת וּמִילְיוֹנִים מְדוּרוֹת־אֵשׁ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְחַמֵּם אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁמְּחַמֶּמֶת הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחַת וְהַיְחִידָה.
אִלּוּ לֹא נָתְנָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ אֶת חֻמָּה, הָיָה עוֹלָמֵנוּ נֶהְפָּך לְעוֹלָם מֵת. הַצְּמָחִים הָיוּ קוֹפְאִים וְנוֹבְלִים. הַחַיּוֹת וּבְנֵי־הָאָדָם הָיוּ קוֹפְאִים וְגוֹוְעִים. וְאֶת הָאֲדָמָה כֻּלָּה הָיְתָה מְכַסָּה שִׁכְבַת קֶרַח עָבָה.
וְלֹא רַק חֹם נוֹתֶנֶת לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּה1 גַּם אוֹר.
כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ, כִּי בַּלַּיְלָה לֹא תֵּרַאֶה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְלָכֵן בְּלַּיְלָה חֹשֶׁךְ. אוּלָם בַּבֹּקֶר, אַךְ תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח וְתִשְׁלַח לָנוּ אֶת קַרְנֶיהָ, תֵּעָלֵם הַחֲשֵׁכָה וְאוֹר הַיּוֹם יָאִיר לָנוּ. אָכֵן, הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הַנּוֹתֶנֶת לָנוּ אֶת הָאוֹר הַטּוֹב, הָעוֹשֶׂה לָנוּ אֶת הַיּוֹם הַבָּהִיר. אִלּוּ לֹא זָרְחָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה עוֹלָמֵנוּ עוֹלָם אָפֵל וְעָצוּב, עוֹלָם שֶׁלַּיְלָה נִצְחִי שׂוֹרֵר בּוֹ.
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֵבִינוּ הָאֲנָשִׁים עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים. הֵם יָדְעוּ, כִּי רַק תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר הַיּוֹם וְרַק תּוֹדוֹת לְאוֹרָה הַטּוֹב הֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָם וְלַעֲשׂוֹת אֶת כֹּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם לַעֲשׂוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁחָשְׁבוּ, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִיא מִין יְצוּר חַי וּבַעַל נְשָׁמָה, פָּחֲדוֹ מְאֹד, שֶׁמָּא תִּתְרַגֵּז עֲלֵיהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים וְלֹא תַּעֲלֶה בְּשָׁמַיִם וְלֹא תִּזְרַח.
מֶה עָשׂוּ אֵיפוֹא, כְּדֵי לְעוֹרֵר בְּלֵב הַשֶּׁמֶּשׁ אַהֲבָה וְחֶסֶד אֲלֵיהֶם?
הִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיהָ כְּמוֹ לֶאֱלֹהִים, הִקְרִיבוּ לָהּ קָרְבָּנוֹת וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיהָ שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אוֹתָם, חַס וְחָלִילָה, וְתָאִיר לָהֶם יוֹם יוֹם בְּאוֹרָה הַטּוֹב.
הָיוּ גַּם אֲנָשִׁים בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים הָהֵם, שֶׁתִּאֲרוּ לְעַצְמָם, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מֶרְכֶּבֶת זָהָב מַפְלִיאָה, הָעוֹבֶרֶת יוֹם יוֹם עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְאַרְבָּעָה סוּסִים צְחוֹרִים, אַבִּירִים וְנֶהְדָרִים, מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ בִּיְעֲף.
אוּלָם כְּעֵת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ מֶרְכֶּבֶת זָהָב כְּלָל וּכְלָל. הִיא גַּם אֵינֶנָּהּ אֵל, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְבַקְּשׁוֹ, כִּי יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אוֹרוֹ.
הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כַּדּוּר עֲנָק שֶׁל גַּזִים חַמִים וְלוֹהֲטִים. וְכֵיוָן שֶׁכָּל דָּבָר לוֹהֵט נוֹתֵן אוֹר, הֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה בְּאוֹר רַב מְאֹד וְשׁוֹלַחַת לָנוּ אֶת קַרְנֶיהָ הַמְאִירוֹת. אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מֵבִין עַתָּה דָּנִי יָפֶה־יָפֶה. גַּם רוּת יוֹדַעַת כְּבָר אֶת הַסּוֹד הַזֶּה. וּלְפִיכָךְ אֵין הֵם מִתְוַכְּחִים עוֹד וְטוֹעֲנִים, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִיא צַלַּחַת זָהָב אוֹ פַּנָּס.
-
כך במקור – הערת פב"י ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות