רקע
שמעון גינצבורג

 

ג    🔗

בְּחַג־הָאָסִיף, בָּעֲצֶרֶת

בִּמְסִבֵּי־מִקְדָּשׁ נֶעֱרַךְ,

לִכְבוֹד שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־מִצְרַיִם,

לֵיל תַּעֲלוּמוֹת וְאוּרֵי־חָג.

לֹא נִרְאָה סַהַר בְּסוֹפֵי־חֹדֶשׁ,

כּוֹכָבִים בָּאוּ בְעָבֵי־שְׁחוֹר;

וּתְשׁוּאוֹת כָּל הָעָם מִקָּצֶה

אֲפֵלָה אָפְפָה בְרֹךְ.

אַךְ לְאוֹר־הָאוּרִים שָׁם הִתְאַדְּמוּ,

עַל יַד שֻׁלְחָנוֹת בְּרֹאשׁ־הָהָר,

פְּנֵי רַבִּים, קְרוּאֵי מִשְׁתֵּה־שְׁמָנִים,

בָּם שׁוֹעִים רָמֵי־מַעֲלָה,

וּבְרֹאשָׁם – פְּנֵי־הַמֶּלֶךְ קְמוּטִים

וּזְקָנוֹ, זָרְקָה שֵׂיבָה בוֹ:

לִימִינוֹ – כֹּהֵן־רֹאשׁ אֲמַצְיָה

בִּצְנִיף־הַשֵּׁשׁ, פָּז מָשְׁזָר;

לִשְׂמֹאלוֹ – מַלְאֲכֵי־מִצְרַיִם

כִּשְׁנֵי חַרְטֻמִּים, פְּנֵי־הַקְּלָף,

אֲרֻכִּים, כְּמַקְלוֹת דַּקֵּי־רָגֶל. –

הִתְהַלְּכוּ שְׁמוּעוֹת, זוֹרְעוֹת חִיל,

עַל נָמֵר מִנִּי אַשּׁוּר עָלָה.

כְּבָר בָּא קוֹל שְׁאוֹנוֹ עַד חֲמָת,

וְנַהֲמוֹ בְאֶפְרַיִם נִשְׁמַע..

וַיְהִי דְבַר־אֵל מְבַשֵּׂר רָע

בְּקַדְרוּת־עָבִים זוֹ עַל רֹאשָׁם.

וְהוֹשֵׁעַ, מִדֵּי שָׂח בַּצֵּל

אֶת בְּנֵי־הַשּׁוֹעִים רֵעָיו, הִבִּיט

עַל הַמַּלְאָכִים, פְּנֵי־הָרָז

כִּפְסִילִים קוֹפְאִים לְאֵין תְּנוּעָה –

אָז לָרִאשׁוֹנָה תִפְעַר פֶּה

לְעֵינָיו, כְּמוֹ לְאוֹר הַבָּרָק,

פִּי־תְהוֹם לְרַגְלֵי הָר, הַשְּׁאוֹל,

מֵרֹאשׁ הָהָר בָּהּ יִפְּלוּ כֻלָּם,

כָּעָם כַּכֹּהֵן וְכַשָּׂר:

וְהִנֵּה הֵם – מִשְׁעֶנֶת קָנֶה

בְּיָדָם – צוֹנְחִים, צוֹנְחִים חִישׁ…


מֵחֲצַר־מִקְדָּשׁ, לְנֹגַהּ אוּרִים,

חֲרִישִׁית זִמְרָה נִֽשְׂאָה

וּצְלָלִים, נוֹשְׂאֵי לַפִּידִים

בִּידֵיהֶם, זָעוּ שָׁם בַּסָּךְ.

לְקֶצֶב קוֹל הַזִּמְרָה נָעוּ

בְּטוּרִים שְׁנַיִם, אִטִּיִּים:

בְּיַד יְמִינָם – לַפִּיד בּוֹעֵר,

בִּשְׂמֹאלָם – מַטֶּה, כְּמַעַר־אִישׁ.

כֹּה טוּרֵי כֹהֲנִים, מַשְׁחִירִים

בְּבִגְדֵי־שְׂרָד, אַט צָֽעֲדוּ

עֲדֵי הִגִּיעוּ אֱלֵי בָמָה

בְּאַרְגָּמָן־דָּם מִתְנוֹסְסָה

בַּתָּוֶךְ – בְּצֵל אֲשֵׁרָה רָמָה,

דְּמוּת מַעַר־אִישׁ עֲנָקִי, חַד.

וְעַל הַבָּמָה, קַרְנָיו זָהָב

מְצֻפּוֹת, יַעֲמֹד פָּר חַי,

לְמִזְבֵּחַ אָסוּר בַּעֲבוֹתִים,

עֲטוּפִים כֻּלָּם צִיצֵי־צְחוֹר.

הַכֹּהֲנִים עַל־פָּר הִקִּיפוּ

שֶׁבַע פְּעָמִים, סְבִיב כֹּה,

בְּהָקֵר זִמְרָה כְמוֹ מֵאֶרֶץ,

חֲרִישִׁית וּמְעוֹרְרָה.

וְהִנֵּה, כַּעֲדַת בַּרְבּוּרִים,

מַלְבִּינוֹת־דְּמוּת, בְּשִׂמְלוֹת־שֵׁשׁ

מֵאַחַד תָּאֵי־דְבִיר נָבָעוּ

וְנָעוּ כֹה לְקֶצֶב־שִׁיר

בַּסָּךְ, שְׁנֵי טוּרֵי קְדֵשׁוֹת זְקוּפוֹת –

אֱלֵי הַבָּמָה, עֵין־הַדָּם.

בְּיַד יְמִינָן – לַפִּיד בּוֹעֵר;

בִּשְׂמֹאלָן – זָהָב גְּבִיעַ יֵין־

לְבָנוֹן, שׁוֹקֵק, כְּמוֹ בְקִצְפּוֹ

לְקֶצֶב־זִמְרָה יֶֽחֱמַר.

הַקְּדֵשׁוֹת דּוּמָם פָּר הִקִּיפוּ

שֶׁבַע פְּעָמִים, סָבִיב כֹּה,

בְּהָקֵר זִמְרָה כְמוֹ מֵאֶרֶץ,

חֲרִישִׁית וּמְעוֹרְרָה.

וַתִּלְהַט מְחוֹלַת־הַמַּחְנַיִם,

בְּרַקְּדָם זֶה לְעֻמַּת זֹה.

מֻכְתֶּרֶת פִּרְחֵי־זֵר, אָז תֵּצֵא

דְּמוּת אֵלָה נָאוָה, וְרֻדַּת־שַׁד

וּבִטְנָהּ – כַּעֲרֵמַת־חִטִּים

בַּחֲגוֹרַת־שֵׁשׁ, וְחוֹלְלָה

מְחוֹל עַשְׁתֹּרֶת, אֲשֶׁר־עָרְגָה

לַבַּעַל בְּרֵאשִׁית בּוֹא סְתָו,

בִּהְיוֹת אוֹר־זָהָב עוֹד מְחַמֵּם,

אַךְ עֶצֶב מָתוֹק כְּבָר בַּלֵּב…

וּמִן הַכֹּהֲנִים אֵל מֻכְתָּר,

כַּשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵא מִנִּי עָב,

לִקְרָאתָהּ רִקֵּד – דְּמוּת הַבַּעַל

הֶחָסוֹן, שָׁזוּף, חֲשׂוּף־גֵו

אֵין־מוּם, וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיו.

הַזִּמְרָה עָלְתָה וְנִלְהֲבָה;

וּלְנֹגַהּ הַלַּפִּידִים בָּלְטוּ,

כַּדָּם אֲדֻמּוֹת, עֵינֵי־פָר.

וְכִי, בְּצֵל הָאֲשֵׁרָה, בַּעַל

וְעַשְׁתֹּרֶת, בְּרַקְּדָם, כָּֽרְעוּ

עֲיֵפֵי־לַהַט, וַחֲגוֹרָתָהּ

מֵעַל חֲלָצֶיהָ נִשְׁמְטָה, –

בְּהָמוֹן הוּרְמוּ הַלַּפִּידִים

וּגְבִיעֵי־יַיִן נִשְׁפְּכוּ

עַל הַמִּזְבֵּחַ, לְקוֹל הַזִּמְרָה

וְהַשֶׁבַח מִפִּי טוּר וְטוּר;

עֵת אֵי־מִזֶּה קוֹל תֻּפִּים קְטַנִּים

עִם קוֹל־מְצִלְתַּיִם יַעֲנֶה:


הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


אֶת קוֹלֵנוּ שְׁמַע־נָא,

בְּאוֹיבֵינוּ פְגַע־נָא,

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


חָגִי, אֶפְרַיִם, חַגַּיִךְ,

שִׂמְחִי בֵאלֹהַיִךְ.

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


אֶת קוֹלֵנוּ שְׁמַע־נָא,

בְּאוֹיְבֵנוּ פְגַע־נָא,

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


וְשָׁבוּ, לְקֶצֶב־שִׁירָם נָמוֹג

כְּחֶזְיוֹן־לַיְלָה, אֶל הַדְּבִיר,

לְקוֹל הַתְּשׁוּאוֹת־וְהַתְּרוּעוֹת

מֵהַר הַצּוֹפִים, שְׁכוּרֵי־רֹן.

הוֹשֵׁעַ עָזַב אֶת מֵרֵעָיו

לִפְנֵי תֹם חָזוֹן וּכְלוֹת שִׁיר;

כִּי נִלְחַץ לִבּוֹ, כַּאֲשֶׁר עוֹד

לֹא נִלְחַץ, מִנִּי כְאֵב וּשְׁאָט –

כְּמוֹ נָגְעָה בְשִׁקּוּץ טָמֵא

כְּנַף־רוּחוֹ, בְּרִדְתָּהּ מֵעָל.

כִּי רָאָה פִתְאוֹם: כָּל הָאָרֶץ –

כְּאֵשֶׁת־זְנוּנִים לַאדֹנָי!

וְכָל נַפְשׁוֹ לְסַעַר הִתְפַּלֵּלָה:

לְהָדִיחַ טֻמְאַת־עָם וּשְׁטֹף! –

וְשָׁם, בִּקְהַל הֲמוֹן הַצּוֹפִים,

עִם אִמָּהּ גֹּמֶר תַּעֲמֹד.

וְכִרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ בָא מִקָּרוֹב

כְּפוּף־רֹאשׁ, שְׁבוּר־לֵב – וַתַּעֲזֹב

אֶת אִמָּהּ, וּבְלִי דַּבֵּר דָּבָר

הִתְגַּנְּבָה אַט, וַתַּֽחֲבֹט

חֲבָטַת־אַהֲבָה עַל כְּתֵפוֹ.

וַיַּרְגֵּשׁ זֶרֶם זֹךְ וָעֹז

מִיָּדָהּ בָּא, כְּזֶרֶם־שֶׁמֶשׁ,

בְּצִבְעֵי־קֶשֶׁת רַבֵּי־רֹךְ.

וּשְׂעִפִּים עֲבָרוּהוּ: אַשְׁרָיו!

כִּי כֻלָּהּ אוֹר, אוֹר שֶׁמֶשׁ־גִּיל,

וְהוּא, כָעָב, טְעוּן־הַמַּחְשָׁבָה,

וְרַב בְּנַפְשׁוֹ מַאֲפֵל־יָהּ.

וְטוֹב הַדָּבָר, כִּי אוֹר־שֶׁמֶשׁ

הֶעָנָן יַזְהִיב, יַעֲשִׁיר;

וְטוֹב גַּם כִּי צֵל־עָנָן יָעֵם

אֶת זְהַב־הָאוֹר, לְהַקְדִּירוֹ מְעַט –

כִּי כָכָה יָפֹה יִיפוּ שְׁנֵיהֶם… – –

וַיֵּלְכוּ יַחַד, שְׁלוּבֵי־יָד;

מַרְחִיקִים לֶכֶת בֵּין הַשְּׁדֵרוֹת

מִתְּשׁוּאוֹת־עָם, מֵאוּרֵי־חָג.

רַד לֵיל, הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם,

וּבְרוֹשִׁים רָמִים זָעוּ אַט;

וְקוֹל מִתְהַלֵּךְ בְּצַמְרוֹתָם,

כְּקוֹל הָרַעַם, טֶרֶם קָם.

וְלֵב הוֹשֵׁעַ גַלִּים הִכָּה

לִקְרַאת הַסַּעַר וְרַעֲמוֹ:

סְעֹר, סַעַר! שְׁטֹף הַחֶלְאָה! הָשֵׁב

לְנֶפֶשׁ־עָם אֶת זָהֳרָהּ!

וַיִּלְחַשׁ: "גֹּמֶר! שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ,

לִקְרַאת עֲתִיד־אוֹר נִצְעַד־נָא,

אוֹת טָהֳרָה לָעָם וּמוֹפֵת!" –

בְּרַק־בְּרָק! בְּעֵינֵיהֶם נִתְקְעוּ

כַּחֲנִיתוֹת־זָהָב דַּקּוֹת, חַדּוֹת;

וְרַעַם מִנִּי סֵתֶר־לֵיל

עַל רֹאשָׁם, כָּבֵד, רָם, הִתְגַּלְגֵּל.

וַיְמַהֲרוּ, וַיִּמְצְאוּ

צֵל־זַיִת טוֹב, רְחַב־דָּלִיּוֹת,

מִגֶּשֶׁם תַּחְתָּיו יֶֽחֱסוּ.

מִכָּל עֲבָרִים טִפּוֹת כְּבֵדוֹת

עַל הַעֲנָפִים תּוֹפְפוּ;

אַךְ, כִּבְקֵן חַם – יְלָדִים, הֵמָּה

אִישׁ אֶל רְעוּתוֹ נִלְחֲצוּ:

וְעִם הַטִּפּוֹת נָטְפוּ, חַמּוֹת,

נְשִׁיקוֹת, וַעֲסִיסִיּוֹת,

אֶל תְּהוֹם שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת צְמֵאוֹת־עוֹלָם,

בְּגִיל־עַד שׁוֹתוֹת, בְּלִי רְווֹת…

וַיְהִי הַלֵּיל – לֵיל שִׁיר־הַשִּׁירִים

שֶׁלְּאַהֲבָתָם בְּסַעֲרָהּ,

עִם פְּלָגִים לְרַגְלֵיהֶם שׁוֹטְפָה.

וּבְרָק! חֲזִיז אַחֲרֵי חֲזִיז,

כִּמְגַשֵּׁשׁ, חוֹלֵף בֵּין דָּלִיּוֹת –

וָשָׁב וְעָבַר, בְּגַשְּׁשׁוֹ.

וּבְעָמְדָם כֹּה חֲבוּקִים – פִּתְאוֹם

הוֹשֵׁעַ וְגֹמֶר הוּאֲרוּ:

כְּמוֹ מָצְאָה אוֹתָם עֵין אֵל־עוֹלָם,

וַתָּנַח עֲלֵי צֶמֶד רַךְ.

וּרְעָמִים – עֵדֵי בְרִית־אֵרוּשִׂים,

בְּרִית כְּרוּתָה, בְּלֵיל זֶה נֶחְתְּמָה

לְעוֹלָם בֵּין שְׁתֵּי נַפְשׁוֹת־זֹהַר –

הִתְגַּלְגְּלוּ בְהַדְרַת־הוֹד.

בְּגַן־הַמִּקְדָּשׁ יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם,

בְּתַלְמֵי־סְתָו מִתְבּוֹנְנִים

וּבַעֲרוּגוֹת־הַחֲבַצָּלוֹת.

בְּיָגוֹן הוֹלְכוֹת הֵן לָמוּת,

וּבְלִבָּם – אָבִיב עִם רֵיחוֹתָיו.

בִּדְמִי בֵּין־הָעַרְבַּיִם טְוִי־

חֲלוֹמוֹתֶיהָ טָוְתָה גֹמֶר;

וְעִם חֲלוֹמוֹתָיו נֶאֶרְגוּ

בְמַסֶּכֶת אַחַת, מָה־עֲדִינָה –

כְּצִבְעֵי אֹדֶם מַעֲרָב…

הוֹשֵׁעַ הִבִּיט אֶל דַּם־טְרָפִים

מִתְגּוֹלְלִים, מְרַשְׁרְשִׁים,

וַיַּקְשֵׁב אֶל הַנְּהִי הָרוֹעֵד,

נְהִי־שַׁלֶּכֶת, בָּאֲוִיר:

אַךְ מַצְּבוֹת־אֵלוֹת, בְּאָבִיב חָדָשׁ

שֶׁיָּבוֹא, כְּבָר יִתְנַֽחֲמוּ,

וּדְשֵׁנִים תְּלָמִים כְּבָר יְצַפּוּ

לְתוֹר־הָאוֹר, בֹּו יִזְרַע אֵל.

וַיָּשֶׂם יָדוֹ עַל רֹאשׁ גֹּמֶר –

וְכַעֲרוּגָה נִדְמְתָה:

הִיא פִנַּת־אוֹרוֹ, תֶּלֶם חַיָּיו,

פּוֹרִיָּה, דְּשֵׁנָה אַדְמַת־יָהּ –

הָאֵל הוֹכִיחַ לוֹ לְעָבְדָהּ

וּלְשָׁמְרָהּ, כַּאֲשֶׁר בְּעֵת שָׂם

אֶת אָדָם בְְּתוֹךְ גַּן־עֵדֶן. אָמְנָם

מִבָּבַת־עַיִן יִנְצְרָהּ!.

זֶה כְּבָר עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים פָּסַח,

וּבְנַפְשׁוֹ יוֹם־יוֹם עֵצוֹת שָׁת;

וְעַתָּה הֶֽחֱלִיט, וַיֹּאמַר:

"חֶלְקָתִי הַנִּבְחָרָה אַתְּ.

בַּל תִּדְרֹךְ גְּבוּלָהּ רֶגֶל טְמֵאָה,

מָה אֶתְאַו מְשׂוּכָה לָהּ עֲשׂוֹת!

הַאֵין טוֹב, גֹּמֶר, שִׁבְתֵּךְ בַּיִת

וּלְמֹד וְהַשְׂכִּיל וַהֲגוֹת –

מִשָּׁרְתֵךְ פֹּה אֶת פְּנֵי הַקְּדֵשׁוֹת?"…

וַתַּֽחֲוִיר בַּת־אוֹר כַּשִּׂיד,

וַתִּלְחַשׁ: בּוֹשְׁתִּי כִּי אָהַבְתִּי

חֶבְרָתָן – מוֹשְׁכָה כֹה הַתְּהוֹם!"…

וּכְרוֹאֶה אוֹתָהּ לָרִאשׁוֹנָה,

בָּהּ עֵין־אוֹר שָׂם. וַתֶּאֱדַם,

וַתֹּאמֶר: "הֵן תִּסְקְלֵנִי אִמִּי,

בְּאֵין אִתִּי שְׂכַר פָּעֳלִי?".

וַיָּשֶׂם יָד בְּרֹךְ עַל כְּתֵפָהּ,

וַיֹּאמֶר: "יוֹם בָּא – וּנְשָׂאתִיךְ.

עָלַי מֵעַתָּה כָל מַחְסוֹרֵךְ".

בִּמְבוּכַת־נַפְשָׁהּ נִקְלְעָה

בֵּין גָּאוֹן – וּבֵין פַּחַד חָמְקוֹ

מִתּוֹךְ חַיֶּיהָ. לָֽחֲשָׁה:

“פִּי אִמִּי אֶשְׁאַל – אָז אֶעֶנְךָ”.

וְכֻלָּהּ בּוֹשָׁה, רוֹתְתָה

מֵעֵרֶב רִגְשׁוֹת תּוֹדָה, יָגוֹן,

וְגָאוֹן נִפְגָּע, עִם כְּאֵב –

בְּמַחֲבוֹא־חֵיקוֹ רֹאש הִסְתִּירָה. –

וּבְהֵאוֹת אֵם לָזֹאת חִישׁ־קַל –

וַתְּהִי יוֹשֶׁבֶת־בַּיִת גֹּמֶר,

וְהוֹשֵׁעַ מוֹרֶה לָהּ יוֹם־יוֹם.


בָּעֵת הַהִיא הֵחֵלָה רוּחַ

תִּפְאֶרֶת־קֹדֶשׁ פַּעֲמוֹ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּשִׁבְתּוֹ בָדָד

בְּחַדְרוֹ, בַּעֲלִיַּת־קִיר

(מִבֵּית־אֲמַצְיָה הוֹקִיר רַגְלָיו) –

כָּל קְרָבָיו בּוֹ הִתְרוֹנְנוּ,

וַיְהִי מִתְרוֹנֵן גַּם הֶחָדֶר.

בְּזִמְרָה עָלְתָה כָל הָעִיר,

וְתֵבֵל כֻּלָּהּ, הַשָּׁמָיְמָה…

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּאֹפֶל חָשׁ

כְּכַנְפֵי־נֶשֶׁר אַט מַשִּׁיקוֹת

מֵעַל לְרֹאשׁוֹ – קוֹל מֵרוֹם!

וּפְסוּקֵי־זִמְרָה אֶל תּוֹךְ נַפְשׁוֹ

מֵעוֹלָם עֶלְיוֹן שָֽׁפְעוּ –

וַיְהִי מִתְהַלֵּךְ בָּעֲלִיָּה,

וּבְאָזְנָיו הֵם מְזַמְזְמִים:

כִּתְּרוּהוּ, כְּמוֹ צִפָּרוֹת־כְּרָמִים;

וַיְשׁוֹרְרֵם אֶל הָאֲוִיר,

וַיִּשְׁפְּכֵם עַל הַגִּלָּיוֹן,

כִּי נִלְאָה אֶת שִׁפְעָתָם נְשׂוֹא;

וְהֵם – כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

בּוֹ מַעְיַן אַהֲבָה וָאוֹר,

דֵּי בָרֵךְ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וַיַּמְתֵּק סוֹד עִם כּוֹכְבֵי־אֵל;

וּבְרָן כּוֹכָבִים – אֶל שִׁירָתָם,

עֵר כָּל הַלַּיְלָה, הוֹסִיף צְלִיל.

אַךְ בֵּין־עַרְבַּיִם נָפְלָה עָלָיו

 מוּזָרָה תוּגָה, בַּת־בְּלִי־שֵׁם.

חֲזוֹן־הַתְּהוֹם, פְּקָדָהוּ פַעַם –

הַתְּהוֹם לְעַמּוֹ נִפְתְּחָה

מִצָּפוֹן – שָׁב וַיְבַעֲתֵהוּ;

וְנֶחָמָה מֶנּוּ נִסְתְּרָה.

וַיְהִי בְשִׁבְתּוֹ בֵין־עַרְבַּיִם,

וְאֶצְבְּעוֹתָיו פּוֹרְטוֹת אַט

נְגִינַת עֶצֶב רַךְ וּנְכָאִים

עַל נִבְלוֹ, רֵעוֹ נֶאֱמָן,

וּבָאַפְלוּלִית הוּא וְנִבְלוֹ,

עִם חַדְרוֹ, חֶרֶשׁ צוֹלְלִים, –

וַתְּהִי יַד אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל

עָלָיו, וְעֵינָיו נִפְקְחוּ:

וַיָחָשׁ בְּעַב־הַצֵּל, בִּשְׁקוֹעַ

הָאָרֶץ דּוֹם אֶל חֶשְׁכַּת־תְּהוֹם!

וְאֵין יוֹדֵעַ, וְאֵין שׁוֹמֵעַ,

וְאֵין אִישׁ מַרְגִּישׁ – בִּלְתִּי הוּא…

וְהִנֵּה דְפִיקַת־רֹךְ בַּדָּלֶת.

וַיְהִי כְמֵקִיץ מֵחֲלוֹם־

בַּלָּהוֹת, בְּלֵיל אֵין־סוֹף עִנָּהוּ…

לְפָנָיו גֹּמֶר נִגְלְתָה!

רוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ, זְרוֹעוֹתֶיהָ

אֶל דּוֹדָהּ פְּרוּשׂוֹת בִּצְמָא־אוֹר;

לוֹחֶשֶׁת: "נַפְשִׁי כָלְתָה, כָּלְתָה.

עַצֶּבֶת לִבִּי מוֹצְצָה.

אוֹטֶרֶת תְּהוֹם עָלַי אֶת פִּיהָ,

וְאֵין מִמֶּנָּה מִפְלָט לִי.

עָדֶיךָ הֱבִיאַתְנִי נַפְשִׁי" – –

וַתִּפֹּל אֶל זְרוֹעוֹתָיו. דּוֹם

בַּתְּכֵלֶת זָרַח כּוֹכָב עָנָו,

נִחוּמִים לוֹחֵשׁ מִנִּי רוֹם.

וְרֹאשׁ הוֹשֵׁעַ, כָּבֵד, צָנַח

עַל בִּרְכֵּי גֹמֶר; כִּבְחֵיק־אֵם,

עַל עַמּוֹ וְעָלֶיהָ יִשְׁפֹּךְ

אֶת תְּפִלַּת נַפְשׁוֹ, רַחֲמָיו – –


יוֹם עָנָן הָיָה וַעֲרָפֶל,

וְחֹשֶׁךְ צַר וּמַֽחֲנָק,

בִּפְרֹט הוֹשֵׁעַ בַּעֲלִיַּת־

הַקִּיר עַל נִבְלוֹ מִזְמוֹר־שִׁיר

חֲרִישִׁי, עָגוּם… וְהִנֵּה נִתַּק

עַל פִּי הַנֵּבֶל מֵיתָר דַּק!

וְדָבָר מַר לְבָבוֹ הָלַם

לְפֶתַע, כְּהֹלֶם גַּרְזֶן חַד.

וְיַד־סְתָרִים אֶל הָאֶשְׁנָב

מְשָׁכַתְהוּ: קוֹדֵר נִשְׁקַף חוּץ,

וְעַל הָהָר הָרָם מִנֶּגֶד

חֲשֵׁכִים עָבִים זָֽחֲלוּ;

אַךְ שָׁם, בִּקְצֵה הָרְחוֹב, מִלְּמַטָּה

אַט שְׁנַיִם הוֹלְכִים, שְׁלוּבֵי־יָד,

דְּמוּת בָּחוּר וּבַחוּרָה, פּוֹנִים

מִקְּצֵה רְחוֹב הָלְאָה לַעֲבוֹר.

בִּפְנוֹתָם – הִבְרִיק מַבַּט־זֹהַר,

כְּמַבַּט גֹּמֶר, צוֹחֲקָה

בִּמְשׁוּבָה אֶל הָאִישׁ מְלַוָּהּ… –

וְכֹחַ אַדִּיר קְרָאוֹ: רֵד!

וַיַּעֲטֹף חִישׁ־קַל אַדַּרְתּוֹ

וַיֵּרֶד חִישׁ עַד קְצֵה הָרְחוֹב,

וְלִבּוֹ דוֹפֵק בּוֹ בְחָזְקָה –

וְהֵם נֶעֶלְמוּ כְבָר בָּאֵד.

וַיּוֹסֶף לֶכֶת בְּעִקְבוֹתָם

בִּמְבוֹאוֹת צָרִים מְקֻמְּרֵי־גַג,

מִתְפַּתְּלִים רְטֻבִּים, נֶאֱלָחִים –

דְּחוּף כֹּחַ אֵיתָן, נוֹרָא־אוֹן.

עַד שֵׁנִית אֵלָיו קוֹמַת־גֹּמֶר

בִּמְעִילָהּ תְּכֵלֶת נִרְאֲתָה,

נִשְׁעֶנֶת בֶּאֱיָל עַל כֶּתֶף־

הַבָּחוּר, אָזְנָהּ בְּרֹךְ לוֹ תַט.

כִּמְעַט הִשִּׂיגָה יָדוֹ אוֹתָם –

הֵם בָּעֲרָפֶל נִבְלְעוּ,

וְלֹא נִשְׁמְעוּ עוֹד צַעֲדֵיהֶם;

רַק לִבּוֹ דוֹפֵק: רְתֵת, רְתֵת…

הַבְהָקִיץ רָאָה אֱיָלוּתוֹ,

אִם בַּֽחֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים רַע?

וַיֶּפֶן עָרְפּוֹ דוֹם, וַיֵּלֶךְ

בַּדֶּרֶךְ נוּגֶה, בּוֹאֲכָה

בֵית־גֹּמֶר, וּבַדֶּלֶת דָּפַק

עַד בּוֹשׁ – וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ אִישׁ.

עוֹד עָזוּב מִשֶּׁהָיָה נִרְאָה

בָאֵד בֵּית־חֹמֶר דַּל וָדָךְ.

וַיָּשָׁב רְצוּץ־הַלֵּב אֶל בֵּיתוֹ.

לֵיל־חשֶׁךְ אֶל תּוֹךְ נַפְשׁוֹ רַד… 2


  1. עיין “ביתר”, הכרך הקודם.  ↩︎

  2. (סוף הפרק יבוא)  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65215 יצירות מאת 3935 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!