א.    🔗

זְכוּת מִי תָגֵן

בְּטֶרֶם נְשִׁירַת אַחֲרוֹן חוּטֵי־הַשֵּׂעָר מִן הָרֹאשׁ וּמוֹת הַתָּאִים שֶׁל הָעוֹר,

בְּעוֹד קַרְנֵי הָרֶנְטְגֶן מְעַרְטְלוֹת אֶת הַלְּבוּשׁ הַוָּרֹד שֶׁל הַגֶּבֶר וְשֶׁל הָאִשָּׁה בְּבַקְּשָׁן אַחַר סִימָנֵי הַחֹלִי,

זְכוּת מִי תָגֵן עַל כָּל הַשָּׁרִיר־וְקַיָּם

עִם הִתְעוֹרְרוּת הַכְּמִיהָה לְנַתֵּק אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַגֵּנִים

הַתּוֹבְעִים הִשָּׂרְדוּת עַל־פְּנֵי אֲדָמָה דַּם־תִּיכוֹנִית זוֹ, תּוֹךְ עֲרֵבוּת הֲדָדִית,

בְּבוֹא שְׁעַת עֲיֵפוּת הַמַּתֶּכֶת הַפְּנִימִית; –

וְכִי הֵיכָן נוֹגְדָנֵי־הַכִּלָּיוֹן,

לֹא אֵלּוּ שֶׁל הַגּוּף הַמְאַבֵּד שְׁנוֹתָיו

כִּי אִם נוֹגְדָנֵי־הַנֶּפֶשׁ

אֲשֶׁר הֵטִיבוּ לְבַטֵּל אֶת לְחִישׁוֹת הַפֶּה הַנַּחֲשִׁי,

זֶה הַמַּקְשֶׁה בְּסֵתֶר: לְשֵׁם מַה?

נוֹגְדָנִים כְּמוֹ־עַרְטִילָאִיִּים:

חֲפָצִים בַּעֲלֵי זִכָּרוֹן מַר, גָּלוּתִיִּים, הַמְיֹעָדִים לְהַשְׁמָדָה,

מֵתִים פְּעוּרֵי־פֶּה, הַדּוֹרְכִים עַל סִפֵּנוּ וְהַיּוֹשְׁבִים בְּהַסְסָנוּת אֶל הַשֻּׁלְחָן הַמִּשְׁפַּחְתִּי,

תְּמֵהִים עַל כִּי יֵשׁ עוֹד בַּיִת בָּעוֹלָם,

וּבָתֵּי־כְּנֶסֶת הַמְצַפִּים לִשְׁעַת הַהַמְרָאָה אֶל הַשָּׁמַיִם –

כָּל שֶׁקִּיֵּם עַד כֹּה אֶת הָרָצוֹן לִחְיוֹת

לְחוֹף הַיָּם הָאַחֲרוֹן הַזֶּה

בְּאַלְפֵי נִמּוּקִים־שֶׁל־הִגָּיוֹן,

וּלְהַאֲמִין כִּי שְׁהוּת הַקַּיִץ אֵינֶנָּה שְׁהוּת־בֵּינַיִם בִּלְבַד

בֵּין הָרַע לְבֵין הָרַע יוֹתֵר,

וְכִי שְׁאֵרִית הַזְּמַן

אֵינֶנָּה כִּשְׁאֵרִית חוּטֵי־הַשֵּׂעָר הַנּוֹשְׁרִים בְּאִוְשָׁה בִּלְתִּי־נִשְׁמַעַת לָאֹזֶן,

עַד אֲשֶׁר יוֹדֵעַ רַק הַמַּסְרֵק כֵּיצַד הוֹלְכִים וְכָלִים הַיָּמִים – – –

ב.    🔗

שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת גַּם אַחֶרֶת,

שֶׁהֲרֵי הַמֹּחַ הַמְתַיֵּק אֶת הָעוֹלָם צוֹפָנִים־צוֹפָנִים יוֹדֵעַ כִּי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת גַּם אַחֶרֶת,

כִּי אֶפְשָׁר לְהַרְחִיק־נְדֹד בִּמְטוֹסִים אֶל בְּדוּתַת נוֹפֵי יַלְדוּת וְאֶל אֲרָצוֹת מְשַׂקְּרוֹת־עֵינַיִם,

כְּמוֹ דוֹדִי, דֶּרֶךְ־מָשָׁל: יְהוּדִי מוּמָר הַיּוֹשֵׁב לוֹ תַחַת שְׁמֵי סַנְטִיאָגוֹ דֶה־צִ’ילֶה,

יוֹשֵׁב וּמַקְשִׁיב לִתְסִיסַת הַשִּׂנְאָה־הָעַצְמִית בְּאֶבְרוֹ הַמַּזְקִין וְהוֹלֵךְ:

שַׁלְוָה בִּקֵּשׁ וְקָרָא “לֹא עוֹד!” כְּנֶגֶד זִכְרוֹן הַפַּחַד הָאוֹשְׁוִינְצִי

בְּזַמְּנוֹ אֵלָיו אֶת הָאַנְטִי־מוֹהֵל בֵּין קִירוֹת בֵּית־הַחוֹלִים אֲשֶׁר לִנְזִירֵי דְרוֹם־אַמֶּרִיקָה,

לְמַעַן יָסִיר מִבְּשָׂרוֹ אֶת אוֹת הַבְּרִית שֶׁלֹּא כָּרַת מֵעוֹלָם עִם גּוֹרָלוֹ, בֵּין בִּתְרֵי חַיָּיו, זֶה דוֹדִי אִימְרוּשׁ;

וּבְבוֹא הַחִירוּרְג לַעֲקֹר אֶת טַבַּעַת־הַגּוֹרָל מֵאֵבֶר־הַזַּכְרוּת מְיֻסַּר־בִּעוּתֵי־הֶעָבָר שֶׁל דּוֹדִי

וּלְהָשִׁיב עָרְלָה אֲבוּדָה שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי תִינוֹקוּתוֹ נְטוּלַת הַשַּׁיָּכוּת וְהַמְאֻשֶּׁרֶת:

הִזָּה הָאִישׁ עַל הַסָּדִין וְעַל רִצְפַּת־הַשַּׁעֲוָה אֶת נִטְפֵי הַדָּם שֶׁל הָאַנְטִי־בְּרִית־מִילָה,

וְאוּלָם טִפּוֹת הַדָּם לָבְשׁוּ פַּרְצוּפֵי־אֱנוֹשׁ עַל כְּלֵי־הַלֹּבֶן וְעַל הַמַּרְצֶפֶת הַמְחֻטֵּאת

וְהִתְחַנְּנוּ עַל נַפְשָׁן – בְּעוֹד לֵב דּוֹדִי צוֹהֵל עַל הַמְּנוּסָה הַסּוֹפִית;

– שָׁוְא בָּכָה ר' שְׁלֹמֹה זִילְבֶּרְשְׁטֵין, הוּא אֲבִי־מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, מִתּוֹךְ אֶגְלֵי הַדָּם שֶׁעַל כְּלֵי־הַמִּטָּה

וְשָׁוְא בָּכוּ שְׁאָר הָאָבוֹת שֶׁהִתְחַיּוּ מִתּוֹךְ אֶגְלֵי הַדָּם שֶׁעַל רִצְפַּת חֲדַר־הַנִּתּוּחִים

לְאַחַר הִנָּתֵז הַכְּתָמִים הַמַּאֲדִימִים עֵקֶב מַגַּע הָאִזְמֵל הַמִּתְנוֹצֵץ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ־הַחִירוּרְג,

כִּי בְּאֵין־אוֹנִים בָּכוּ לְקוֹל פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁל סַנְטִיאָגוֹ דֶה־צִי’לֶה,

בְּעוֹד דּוֹדִי יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַמִּטָּה, כּוֹאֵב וְדָוֶה,

מְסֻנְוָר בְּשֶׁל מְנוֹרַת־בֵּית־הַחוֹלִים וְרוֹאֶה רַק אֵיבָרִים־אֵיבָרִים מִסָּבִיב,

מְשֻׁחְרָרִים מִסֵּבֶל־הַיְרֻשָּׁה,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בַּעֲלֵי מַרְאֶה שֶׁל יְהוּדִים כְּפוּפֵי־גֵו וְנוֹדְדֵי־עַד,

אַךְ לֵב דּוֹדִי צוֹהֵל וְרַן כְּאִלּוּ עָקְרוּ מִגּוּפוֹ מַחֲנֵה־רִכּוּז שָׁלֵם,

דּוֹדִי אֲשֶׁר בְּבוֹא יוֹמוֹ יָנוּחַ תַּחַת צְלַב בְּבֵית־עָלְמִין שֶׁבְּיַרְכְּתֵי־תֵבֵל

וְיִזְכֶּה אוֹ לֹא יִזְכֶּה לִמְנוּחָה נְכוֹנָה – –

ג.    🔗

וְאֶפְשָׁר גַּם כְּדֶרֶךְ דּוֹדִי הָאַחֵר: רַוָּק זָקֵן הָרוֹכֵב עַל סוּסֵי־מֵרוֹץ בְּעַרְבוֹת אוֹסְטְרַלְיָה,

זוֹקֵף קוֹמָתוֹ בָּאֻכָּף הַמִּטַּלְטֵל תַּחַת גּוּפוֹ הַשָּׂרוּף לְמֶחֱצָה, וְעִם כָּל דְּהָרָה וּדְהָרָה

מוֹתִיר פַּס־שֶׁל־פִּיחַ בָּאֲוִיר, קוֹרֵא “אַל!” לְהֶמְשֵׁךְ הַזֶּרַע הַמִּשְׁפַּחְתִּי כְּנֶגֶד אֲסוֹנוֹת חֲדָשִׁים;

אַךְ יֵשׁ וּמַחֲלִיף דּוֹדִי זֶה אֶת סוּסוֹ וְאֶת מֵרוֹץ־הַגַּלּוֹפ בִּשְׂדוֹת־תְּעוּפָה בָּעוֹלָם,

וְטָס־טָס לְלֹא־מְגַמָּה בַּגְּבָהִים –

                   כָּךְ הִדְהִיר יוֹם אֶחָד אֶת גּוּפוֹ גַם לְאֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ,

וּבְבוֹאוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה, בְּעוֹדוֹ מִתְעַטֵּר מוּל הַכֹּתֶל בְּטַלִּית וּתְפִילִּין – לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז יְמֵי

נְעוּרָיו, וּמַרְאֵה גוּפוֹ הַסּוּסִי כְּמַרְאֵה אֹהֶל בֶּדְוִי הַמִּתְנַפְנֵף בָּרוּחַ, פָּרַץ לְפִתְאֹם בִּצְחוֹק

כְּשַׂחְקָן מוּל קְהַל־נְצָחִים; אַחַר הֵזִיז מְעַט־קָט עַל פַּדַּחְתּוֹ אֶת

הַטּוֹטֶפֶת בְּשֶׁל אִי־נוֹחוּת כְּשׁוֹאֵל: “אֵיךְ אֲנִי?!” – וְצוֹחֵק וּבוֹכֶה חֲלִיפוֹת;

זֶה דוֹדִי לָאצִי רַב־אָמָּן הַשְּׂרִידָה בְּחַיִּים, הַתּוֹחֵב לְפֶתַע אֶת גּוּפוֹ בִּדְבֵקוּת אֶל בֵּין

חֲרִיצֵי הָאֲבָנִים כְּעֵין פֶּתֶק חַי –

                   וּכְבָר טָס וְדוֹהֵר שֵׁנִית וִימִינוֹ מַחֲזִיקָה בְּרֶסֶן חַיָּה

אֵין־מֹחַ־זִכְרוֹנוֹת לָהּ, יְמִינוֹ הַשּׁוֹכַחַת הַכֹּל: הוּא פָּרַשׁ־הַנִּיהִיל הַמְדַלֵּג עַל עָרֵי הָעוֹלָם

וְצוֹחֵק אַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן בְּאֵין־זֶרַע – –

ד.    🔗

זֶה הוֹלֵךְ וְזֶה בָּא,

אַךְ עֵין־הַכְּחוֹל שֶׁמֵּעַל, כְּצַלְמַנְיַת־עוֹלָמִים

לְלֹא עִפְעוּף

מְתַעֶדֶת אֶת קוֹרוֹת הָאֲדָמָה הַזֹּאת,

אֲשֶׁר בְּדוֹמֶה לְגִלְיוֹן־נְיָר הַמִּתְמַלֵּא סִימָנֵי כְּתָב־סֵתֶר

מְשַׁגֶּרֶת מֶסֶר עָלוּם לְבַעֲלֵי־הַצּוֹפָן, מִן הֶעָבָר אֶל הַהוֹוֶה,

וְקוֹלֵט מִי שֶׁקּוֹלֵט:

        יוֹשֶׁבֶת מִשְׁפָּחָה אֶל שֻׁלְחַן־הַסְּעוּדָה, לְחוֹף הַיָּם,

עַד אֲשֶׁר יָקוּם לְפֶתַע צְעִיר־הַבָּנִים, בְּאֶמְצַע אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, כִּי שָׁמַע קוֹל מִתּוֹכוֹ,

נוֹטֵל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת,

מַחֲלִיף לְבוּשׁ,

מַקְשִׁיב לְאִוְשַׁת הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים בְּקִרְבּוֹ

כִּי הוּא הַפְּתִיל וְהוּא הַחֵלֶב הַמֵּזִין אֶת הַפְּתִיל הַלּוֹהֵב,

בְּאִישׁוֹן־לַיְלָה, בְּהִסּוֹב הָאֲדָמָה עַל צִירָהּ,

בְּעוֹד מַתֶּכֶת־הַנֶּפֶשׁ מִתְעַיֶּפֶת וְנִסְדֶּקֶת פְּנִימָה

בְּקֶרֶב בְּנֵי־הַבַּיִת הָאֲחֵרִים,

אֵלֶּה הַיְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם כְּאִלּוּ מְמֻלָּאִים בַּחוֹל הַכָּבֵד,

קוֹרְסִים־נוֹפְלִים כְּתֹם יוֹמָם הַגָּדוּשׁ חֲדָשׁוֹת רָעוֹת,

דּוֹמֶה, רְעִידַת גַּלֵּי־הָאֶתֶר הִיא רְעִידַת הָאֲדָמָה שֶׁתַּחַת כַּפּוֹת־הָרַגְלַיִם,

בְּעוֹד הוֹלֶכֶת־סוֹבֶבֶת הָרוּחַ בָּרְחוֹבוֹת,

מְטַאטֵאת אֶת קִרְעֵי הָעִתּוֹנִים לְעֵבֶר חוֹף הַיָּם הָאַחֲרוֹן,

מְקוֹם־שָׁם כָּל נוֹגְדָנֵי־הַכִּלָּיוֹן נְמוֹגִים בֵּין כֹּה וָכֹה,

וְהַבָּתִּים אֵינָם אֶלָּא אַכְסַנְיָה לַגּוּף

הַנּוֹטֶה לָלוּן לוּ עוֹד לַיְלָה אֶחָד בְּצִפִּיָּה לְמֶסֶר אִישִׁי:

יָדִי פּוֹתַחַת דֶּלֶת. מִבַּעַד לְסֶדֶק צַר

אֲנִי רוֹאֶה נַעַר הַקָּם וְלוֹבֵשׁ אֶת בְּגָדָיו.

פָּנָיו מְאִירוֹת. מֵעֵבֶר לַחֲדַר־הַשֵּׁנָה הַשָּׁקוּעַ

כְּמוֹ קוֹרְאִים לוֹ – לָבוֹא וְלִקְרַב.

נַעַר־חָלָב. אֶת גּוּפוֹ בִּתְפִלָּה הוּא מֵנִיעַ,

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. בְּקוֹלוֹת־לְחִישָׁה,

כְּשֵׁם שֶׁהַתְּשׁוּקָה מְנִיעָה אֶת הַגּוּף לְעֵת לַיְלָה

לְעֵבֶר אִשָּׁה.

אִלֵּם אֲנִי מַבִּיט בּוֹ. הַדֶּלֶת שֶׁמִּנֶּגֶד

סוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ. כְּבָר אוֹר. הַבַּיִת מִתְעוֹרֵר.

בִּשְׁבִילִי: שַׁחַר. בִּשְׁבִילוֹ: שַׁחֲרִית. וּבַשֶּׁטַח הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם מִישֶׁהוּ כָּעֵת פּוֹתֵחַ דֶּלֶת אוֹ סוֹגֵר?

ה.    🔗

עָפִים הֶעָלִים בְּנָמוּךְ, לְאֹרֶךְ הַחוֹף,

נָחִים מֵעֵת לְעֵת עַל כִּסְאוֹת הַטַּיֶלֶת

כְּתַיָּרֵי עוֹנָה זְעִירִים, נְטוּלֵי־תוֹדָעָה,

לְלֹא כְּמִיהַת־גְּבָהִים וְגַם לְלֹא יֵצֶר־הִשָּׂרְדוּת,

מְבָרְכִים בְּנִיעַ צִפּוֹרִי מְדֻמֶּה אֶת הַשְּׁחָפִים

הַמַּמְרִיאִים מִבַּעַד לָאֲפֵלָה הַמִּתְקָרֶבֶת

כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ נִקְבַּת הַזְּמַן, וּמִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר

בְּרָשְׁמָם קֶשֶׁת הַפּוֹנָה אֶל הַחִדָּלוֹן,

אַחַר נִמְחָקִים מִן הָאֹפֶק כְּכָל אֵרוּעֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת

הַמִּשְׁתַּקְּפִים – כְּמוֹ בִּרְאִינֹעַ תַּת־קַרְקָעִי

בְּבוֹר־הַחֲפִירוֹת שֶׁבְּסָמוּךְ לְמִגְדַּל־הַשָּׁעוֹן אֲשֶׁר בְּיָפוֹ,

וְכָל שֶׁנּוֹתָר

אֵינוֹ אֶלָּא חַלּוֹן רָבוּעַ מִימֵי אַסְפַּסְיָאנוּס קֵיסָר

עִם סִימָנֵי שְׂרֵפָה עַתִּיקִים,

בְּעוֹד הַזְּעָקָה חַיָּה רַק בַּדִּמְיוֹן, וְכֵן הָאֵשׁ;

וְגַם הָאֶבֶן הַנִּזְרֶקֶת אֶל מַעֲמַקֵּי הַבּוֹר

תֶּחֱצֶה תְקוּפוֹת רַק לְמַרְאִית־הָעַיִן וּמִחוּץ לְכֹחַ הַכְּבִידָה כִּבְיָכוֹל;

אַךְ זֶה הַיּוֹרֵד אֶל תַּחְתִּית הַבּוֹר בְּעִקְּבוֹת הָאֶבֶן הַמֻּשְׁלֶכֶת

עוֹד יִשְׁתַּעְשַׁע כְּדֵי רֶגַע בַּמַּחֲשָׁבָה

כִּי נִמְלַט אֶל יָמִים נָאוֵי־קַיִץ יוֹתֵר,

כְּאִלּוּ זַכַּאי הוּא לְיָמִים נָאוֵי־קַיִץ יוֹתֵר

מִכָּל שֶׁחָלְפוּ־עָבְרוּ לְפָנָיו; – –

זְמַן רַב יִשָּׁמַע קוֹל־דִּרְדּוּר הָאֶבֶן בְּצָנְחָהּ לְאָחוֹר

בְּאֵין לָהּ כֹּחַ־הִתְנַגְּדוּת לְהֵעָצֵר

לְעֵינֵי הָאִישׁ הַמַּבִּיט מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה

לְעֵבֶר הַבּוֹר הַמִּתְמַלֵּא אַט־אַט חַיֵּי לַיְלָה קְטַנִּים וּבְנֵי־חֲלוֹף.

1986