א.    🔗

שַׁעַר סִפְרְךָ

כְּשַׁעֲרֵי עִיר־הַקֹּדֶשׁ –

נִשָּׂא עַל־גַּבֵּי אוֹתִיּוֹת רָשִׁ"י נִרְעָדוֹת

כְּשֵׁם שֶׁנִּשֵּׂאתָ לְפָנִים עַל־גַּבֵּי פְּרָדוֹת עֲמוּסוֹת לַעֲיֵפָה

מִנְמַל יָפוֹ הַמִּצְטַוֵּחַ בְּקוֹלוֹת שְׁחָפִים,

לְעֵבֶר הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהָיָה בְּעֵינֶיךָ לוּחַ לְחִשּׁוּבֵי הַקֵּץ הַקָּרֵב וּבָא,

לְגִּמַטְרִיָּה שֶׁל רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, בְּעוֹד הָעֲצָמִים שֶׁסְּבִיבְךָ מוּאָרִים בְּאוֹר הַתּוֹחֶלֶת

וּשְׂפָתֶיךָ מְהַלְּלוֹת אֶת הָעֲצָמִים עַל הֱיוֹתָם נוֹשְׂאֵי־כֵּלָיו שֶׁל הַטָּמִיר־וְהַנֶּעֱלָם

בְּהֵהָפֵךְ אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁל הָאָרֶץ לְאַרְבָּעָה מְקוֹרוֹת אֵימָה לְגוּף הַכָּלֶה בְּיִסּוּרִים,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה מוֹסִיף לְפָאֵר וּלְהַלֵּל אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל

בְּהַצִּיבְךָ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת שֶׁל חֲרוּזִים בְּשַׁעֲרוֹ שֶׁל סֵפֶר

כְּהַצֵּב לַהֲקַת מְנַגְּנִים וְאוֹמְרֵי־הַלֵּל בְּפִתְחָהּ שֶׁל עִיר; –

                                         מַדּוּעַ, אִם כֵּן,

עִם צֵאת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לִמְלֹאת גַּעֲגוּעֶיךָ לָבוֹא בְּשַׁעֲרִי עִיר־הַקֹּדֶשׁ

קַמְתָּ בִּבְהִילוּת וּבְחִפָּזוֹן, מַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי הַגֵּו: אֶרֶץ־אָבוֹת וְסוֹד־מְחַשְּׁבֵי־הַקֵּץ

כְּמִי שֶׁנָּס עַל נַפְשׁוֹ, עַד הֱיוֹת עֶצֶם הֲוָיָתְךָ כְּסֵפֶר הַטָּעוּן בֵּאוּר;

                                             וְכִי מַה הַקּוֹל אוֹתוֹ שָׁמַעְתָּ

בְּקָרְאוֹ אֵלֶיךָ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֶיךָ אֶל אֶרֶץ־מוֹצָאֲךָ,

מוֹתִיר לְזוּלָתְךָ אֶת הַצִּפִּיָּה לְרַגְלֵי מְבַשֵּׂר עַל הֶהָרִים הָאֵלֶּה

עֲלֵיהֶם נִשְׁמָע רַק קוֹל הַמּוּאָזִין בְּצֵל חֲצִי־הַסַּהַר הַגָּדוֹל

וּבְהֵחָשֵׂף צַלְעוֹת הֶהָרִים הַשּׁוֹמְמִים כְּהֵחָשֵׂף צַלְעוֹת מֵתִים מִקֶּדֶם;

                                                   אִם כֵּן מַה הַקּוֹל?

אֲנִי שָׁב וְשׁוֹאֵל, בְּעוֹדִי מַעְפִּיל בְּשַׁעַר סִפְרְךָ, בֵּינוֹת עַמּוּדֵי הָאוֹתִיּוֹת,

תּוֹהֶה וּמִתְיַגֵּעַ לְהָבִין אֵימָתַי הֵחֵלּוּ יִסּוּרֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ

לִהְיוֹת בְּעֵינֶיךָ יִסּוּרֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ בִּלְבַד,

וְלֹא עוֹד שְׁלַבֵּי־עֲלִיָּה אֶל מַה שֶּׁמְּכֻנֶּה בְּפִיךָ “סוֹד הַשּׁוֹשַׁנָּה”?

וְכִי עַל מַה וְלָמָּה קַמְתָּ וּמִלַּטְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ אֶל נְמַל יָפוֹ,

עִם צֵאת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לַעֲלִיָּתְךָ בּוֹ

כְּדֵי לַחֲזוֹת בְּאוֹר הָעֶלְיוֹן – כַּכָּתוּב בְּשַׁעַר סִפְרְךָ “שְׁבִילֵי דָוִד”, –

זֶה הַנָּמֵל הַיָּשָׁן

בּוֹ פּוֹרְשִׂים דַּיָּגִים אַלְמוֹנִים, עַתָּה כְּאָז, אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם הַמִּתְבַּהֲקוֹת,

וְאֵין מַפְלִיגִים מִמֶּנּוּ עוֹד לְמֶרְחֲבֵי הַיַּמִּים

וַאֲשֶׁר חֹרֶף רַךְ־בַּגְּשָׁמִים יוֹרֵד עָלָיו כָּעֵת;

שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר כִּי בְּיוֹם חֹרֶף שֶׁכָּזֶה עָלִיתָ בּוֹ לְפָנִים,

וְאֶפְשָׁר כִּי בְּיוֹם חֹרֶף שֶׁכָּזֶה גַם נָטַלְתָּ שֵׁנִית אֶת מַקֵּל נְדוּדֶיךָ

וְאֶל הָאֳנִיּוֹת יָרַדְתָּ,

וְשֶׁמָּא יוֹם קַיִץ הָיָה זֶה

עֵת כִּי הַזֵּעָה הַמְנַצְנֶֶצֶת עַל הַמֶּצַח

הִנָּה פֶּרַח הַקַּיִץ הַיָּחִיד

בְּתוֹךְ הַהֲפֵכָה; –

כָּךְ מַקְשֶׁה אֲנִי וְשׁוֹאֵל,

בְּלִי שֶׁאֵדַע מַדּוּעַ דּוֹעֶכֶת תָּמִיד הַלֶּהָבָה וְנֶחֱשָׁךְ הָאוֹר,

וְאַתָּה עוֹד מַפְנֶה אֶת רֹאשְׁךָ לְאָחוֹר כְּדֵי רֶגַע

לִרְאוֹת כֵּיצַד סוֹבֶבֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל צִירָהּ

אֶל מִחוּץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

ב.    🔗

כְּמוֹ נְהִי

שֶׁל הַגּוּף הַסָּגוּף,

מִבַּעַד לְסִדְקֵי הַשְּׂפָתַיִם הַקּוֹפְאוֹת

וּמִבַּעַד לִמְלֹא מַעֲרֶכֶת־הָעוֹרְקִים שֶׁל הַגּוּף,

וְעִם מֵי־הַשֶּׁלֶג וּמֵי־הַבָּרָד וּמֵי־הַמָּטָר

מְחַלְחֵל וְנוֹזֵל

רִיר הַלַּיְלָה כְּמִבֵּין שִׂפְתֵי חוֹלֶה־נוֹפֵל, –

זֶה הַלַּיְלָה הַמֻּטָּל לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָעִיר כַּמֵּת־הַחַי,

רֹאשׁוֹ בְּהַר־הַבַּיִת וְרַגְלָיו בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט

בְּעוֹד אַדְמַת־עֶרֶשׂ־הַדְּוַי

זָעָה כִּי שְׁחוֹר־רִיר־הַלַּיְלָה נִגָּר לְאַט־לְאַט,

וּמְפַכֶּה וּבוֹכֶה גַם מַעְיַן־הַשִּׁלֹּחַ אֶל חֵיק הַנֵּצַח כְּאֵבֶר־הַפְרָיָה עוֹלָמִי,

וְעַל עָמְדוֹ נִצָּב רַק הַכֹּתֶל־הַמַּעֲרָבִי,

מְיֻלַּל־תְּפִלּוֹת אַךְ עוֹטֶה פַּרְוַת שֶׁלֶג רַךְ וְשָׁלֵו,

נִצָּב כִּבְאַדֶּרֶת חַיָּה קַדְמוֹנִית, סָפֵק מִסּוּג כֶּבֶש וְסָפֵק מִסּוּג זְאֵב,

מַחֲלִיף מַבָּטִים עִם שְׁאֵר־בְּשָׂרִי, הוּא ר' דָוִד יְהוּדָא, הָאוֹמֵר תִּקּוּן־חֲצוֹת בַּעֲמִידַת יָחֵף

וּמַכֶּה עַל חָזֵהוּ עַד זוֹב דָּם, כִּי אֵינֶנּוּ מֵבִין עַל שׁוּם מַה מִתּוֹךְ נִקְבַּת הַלַּיְלָה לְפֶתַע עוֹלָה

תְּמוּנַת בּוֹנְהַארְד עִירוֹ, וּבְחֶלְקַת־הַלָּשׁוֹן הִיא מַצִּיעָה לוֹ שׁוּב אֶת כְּלֵי־הַגּוֹלָה,

וְעַל־כֵּן הוּא מַלְקֶה אֶת גּוּפוֹ לְהַבְרִיחַ הִרְהוּרֵי־עֲבֵרָה כְּהַבְרִיחַ עוֹפוֹת־כָּנָף

הַמְּבִיאִים אֶת עֲפַר עִירוֹ, כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת נַחַל קִדְרוֹן וְאֶת שַׁעַר־הָרַחֲמִים הוּא שַׁעַר־הַזָּהָב; –

אָכֵן, יֵשׁ יוֹם מַסָּה־וְנִסָּיוֹן בּוֹ הָעֶרְוָה נוֹשֵׂאת אֶת הַכֶּתֶר בִּדְמוּת אִשָּׁה שֶׁבַּסִּמְטָא אוֹ בַּחַלּוֹן,

אַךְ לֹא מַדּוּחֵי אִשָּׁה זָרָה, כִּי אִם עִיר שֶׁבְּאֶרֶץ־הָגָר מְעִירָה בּוֹ הַפַּעַם פַּחַד־פִּתְאֹם,

וְגַם זִכְרוֹן אֵם הַכְּלוּאָה בַּחֲדָרֶיהָ כְּלַהֶבֶת־פְּתִיל בְּגֻלַּת־זְכוּכִית שְׁבוּרָה,

מֻקֶּפֶת פַּרְפָּרֵי תְפִלּוֹתֶיהָ שֶׁכַּנְפֵיהֶם מִתְלַקְּחוֹת בְּחוּג הַמְּנוֹרָה,

וְזֵכֶר אָב הַשָּׁעוּן בְּקִבְרוֹ, מַטֶּה רֹאשׁ אֶל־מוּל יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻלְיוֹת־צַוָּאר אֲכוּלוֹת־סִידָן,

בְּצִפִּיָּה לְחֶבְלֵי־הַמָּשִׁיחַ, וּבֵינְתַיִם מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחַלּוּקֵי־אֲבָנִים שֶׁעַל הַגּוֹלֵל וּבְשָׁרְשֵׁי אִילָן,

וְהֵם קוֹרְאִים לוֹ, נִדְמֶה… אַךְ אֵי־שָׁם, בְּפַאֲתֵי־הַמִּזְרָח,

עוֹד רִיר הַלַּיְלָה נִגָּר־נִגָּר, הוֹמֶה מַעְיַן־הַשִּׁלֹּחַ וְסִיס־הַכֹּתֶל נֶאֱנָח; –

וְר' דָוִד יְהוּדָא, שְׁאֵר־בְּשָׂרִי מִשֶּׁכְּבָר־הַיָּמִים, מַלְקֶה אֶת גּוּפוֹ עַד זוֹב הַדָּם וְהַנֶּפֶשׁ,

בְּסֵתֶר עִיר הַשְּׂרוּעָה עַל גַּבָּה,

– בְּהֵחָשֵׁךְ כָּל מְאוֹרֶיהָ וּבְהִסָּגֵר כָּל שַׁעֲרֶיהָ –

הוּא מַלְקֶה אֶת גּוּפוֹ וּבְתוֹךְ עַצְמוֹ שׁוֹקֵעַ

כִּבְנִקְבַּת תְּהוֹם רַבָּה.

1986