א. 🔗
הַפֶּה שֶׁנִּפְעַר כְּדֵי סֶדֶק
בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיעַ:
“מוֹדֶה אֲנִי”
אַךְ שָׁב וְנִסְגַּר כְּמַנְעוּל, אֶל תּוֹךְ הַשֵּׁנָה
וְרַק שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הוֹסִיפוּ לָנוּעַ הֵנָּה וָהֵנָּה,
שְׁתֵּי חַיּוֹת שְׂעִירוֹת וְהוֹלְכוֹת־עַל־חָמֵשׁ
בְּאוֹר הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ,
שְׁתֵּי חַיּוֹת מְשַׁחֲרוֹת לְטֶרֶף בְּצֵל הָעֵץ הַמִּתְנַשֵּׂא וְעוֹלֶה
מִמִּפְשַׂעַת הַגּוּף הַשָּׂרוּעַ עַל הַמִּטָּה,
וְהֵן פּוֹזְזוֹת עַל הַגּוּף נְטוּל־הַתּוֹדָעָה וּמְרַחְרְחוֹת,
בְּעוֹד צְלִיל הַמַּיִם הַנּוֹטְפִים מִן הַבֶּרֶז שֶׁמֵּעֵבֶר לַקִּיר
רוֹחֵשׁ־וְלוֹחֵשׁ כְּקוֹל־קְרִיאָה מֵהִתְהַוּוּת אַחֶרֶת:
אֶלָּא שֶׁהַגּוּף הַשָּׂרוּעַ עַל הַמִּטָּה
הִתְהַפֵּךְ בְּכָל זֹאת מִצַּד אֶל צַד וּמִטַּת־הָעֵץ דְּמוּיַת־הָרַפְסוֹדָה
– זוֹ הַנִּפְלֶטֶת מִלֹּעַ הַחִדָּלוֹן הַלֵּילִי
הִתְמַלְּאָה הִשְׁתַּקְפוּיוֹת יְרֻקּוֹת־בְּהִירוֹת מִבַּעַד לַחַלּוֹן: –
וְהִנֵּה כְּבָר נִצָּב מִישֶׁהוּ בְּיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר,
וְהִנֵּה אֵימָתוֹ כְּבָר נוֹפֶלֶת עַל כָּל הָעֲצָמִים דְּחוּסֵי הַחֲשֵׁכָה
וְְעַל כָּל הַמַּעֲשִׂים הַנִּסְתָּרִים וְעַל כָּל הַתְּנוּעוֹת הַחֲרִישִׁיּוֹת,
וְהֵם כּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם בְּאוֹר הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ וּמְלִיטִים אֶת פְּנֵיהֶם
בִּכְסוּת הַצְּלָלִים שֶׁעַל הָרִצְפָּה וּמְרַטְּטִים
כְּאִלּוּ שׁוֹאֲפִים חִיּוּתָם מִלֶּהָבָה סְמוּיָה מִן הָעַיִן
וְהֵם אוֹמְרִים: “בָּרוּךְ אַתָּה רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים וַאֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת!”
וְגַם כָּל יֵשׁוּיוֹת־הַחֲלוֹם הַיּוֹשְׁבוֹת סְבִיב בּוֹרוֹת־הָעֵינַיִם שֶׁל הַיָּשֵׁן
מֵרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, יוֹשְׁבוֹת וּבוֹהוֹת אֶל שִׂמְחַת הַמְּצִיאוּת הָאַחֶרֶת
מִתְרָעֲדוֹת עַתָּה מֵחֲמַת הַיִּרְאָה וּנְמוֹגוֹת בַּאֲוִיר הַשַּׁחַר הַמַּבְהִיר וְהוֹלֵךְ,
וְכֵן לְקוֹל הַבֶּרֶז הַמְטַפְטֵף מֵעֵבֶר לַקִּיר בַּהֲמֻלָּה גוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת,
אֶלָּא שֶׁהַגּוּף כְּבָר נֶאֱסַף אֵיבָרִים־אֵיבָרִים מִתּוֹךְ הַחִדָּלוֹן נְטוּל כִּנּוּיֵי־הַגּוּף,
הוּא נֶאֱסַף מְנִּקְבַּת הַמָּוֶת שֶׁהִקְפִּיא בּוֹ כָּל מַחֲשָׁבָה מֻדַּעַת וְכָל תְּנוּעָה שֶׁבְּכַוָּנָה־תְּחִלָּה
וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל מִטַּת־עֵץ כְּעַל רַפְסוֹדָה הַחוֹצָה אֶת גַּלֵּי הָאֵינוּת מֵחוֹף אֶל חוֹף,
וְהִיא מְגִיחָה עַתָּה אֶל תּוֹךְ הַנִּים־וָעֵר, נוֹשֵׂאת עַל גַּבָּה אֶת הַגּוּף הַקּוֹפֵא, בְּאֵין מְקוֹנְנוֹת מִסָּבִיב
לְבַד מִמְּקוֹנְנוֹת־חֲלוֹם הַמְשׂוֹחֲחוֹת עַל דָּא וְעַל הָא שֶׁל יָמִים עָבָרוּ
וְנוֹשְׁקוֹת לַבָּשָׂר הַדּוֹמֵם, זֶה הַמְפֻזָּר עֲלֵי אֲדָמוֹת הַרְבֵּה שֶׁל הַשֵּׁנָּה, –
וְהִנֵּה הַגּוּף נֶאֱסָף עַתָּה אֵיבָרִים־אֵיָבִרים
כִּלְצַו
וּנְקָבִים־נְקָבִים וַחֲלוּלִים־חֲלוּלִים מִתְמַלְּאִים בּוֹ אוֹר
וּמִתְמַלְּאִים קוֹלוֹת דִּבֵּר פְּנִימִיִּים
וּכְבָר הַפֶּה מְלַהֵג “אֲנִי”, וּכְבָר הַפֶּה מְלַהֵג “אַתָּה”,
וְרַק הַיָּדַיִם, שְׁתֵּי חַיּוֹת שְׂעִירוֹת וְהוֹלְכוֹת־עַל־חָמֵשׁ
עוֹד מְיַבְּבוֹת בְּאֵין־אֹמֶר מֵחֲמַת טֻמְאַת הַלַּיְלָה שֶׁדָּבַק בָּהֶן
וְנִמְלָטוֹת אֶל מְקוֹר־הַמַּיִם שְֶבַּחֲדַר־הָאַמְבַּטְיָה, אֶל טִפְטוּף מֵי הַבֶּרֶז הַמִּתְבַּהֵק,
עַד אֲשֶׁר יָד רוֹחֶצֶת יָד, כְּאִלּוּ בְּצִפִּיָּה לַשִּׂמְחָה הַטְּהוֹרָה,
וּכְבָר כָּל הַגּוּף מְדַבֵּר,
וּכְבָר כָּל הַגּוּף רוֹצֶה לְהִתְעַטֵּר בְּכִנּוּיֵי־הַגּוּף,
רוֹצֶה לִהְיוֹת אֲנִי וְאַתָּה וְהוּא גַם־יַחַד, בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה עִם הַיּוֹם הָעוֹלֶה
אֶלָּא שֶׁסָּפֵק אִם הוּא יוֹדֵעַ לְהָכִין עַצְמוֹ לִקְרַאת הַיּוֹם הָעוֹלֶה
לְמַעַן יְהֵא לְטוֹבָה,
כִּי סָפֵק אִם הֵכַנְתִּי אוֹתוֹ,
כִּי סָפֵק אִם הֵכַנְתָּ אוֹתִי
– אַתָּה, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
ב. 🔗
בְּכָל מְאֹדִי,
לְהַחֲזִיק בָּה בְּכָל מְאֹדִי
בְּלֶהָבָה קְטַנָּה זוֹ שֶׁהֵחֵלָּה לְהִצְטַמֵּחַ עִם שַׁחַר,
עִם שׁוּב הַנְּשָׁמָה אֶל הַגּוּף,
בְּעוֹד שְׁתֵּי הָעֵינַיִם בּוֹקְעוֹת מִן הַכַּר כִּשְׁנֵי חֶלְזוֹנוֹת מִתְנוֹצְצִים
בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ הָעוֹלָם הַמִּתְעוֹרֵר – הוּא עֵץ־הַפִיקוּס עֲקֹם־הַכְּתֵפַיִם
שֶׁבְּחַלּוֹן חַדְרִי,
וְהֵן כְּבָר מֵיטִיבוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר
בֵּין הַפְּנִים לְבֵין הַחוּץ, עַל רֶקַע הַחֶדֶר הַנִּשָּׂא אֶל־תּוֹךְ הַמַּמָּשׁוּת,
וְהֵן תָּרוֹת אַחַר אֲבִיזָרִים וּמַכְשִׁירֵי־עֵזֶר
לְשֵׁם קִבּוּעַ הִשְׁתַּלְהֲבוּת אֵין־פֵּשֶׁר זוֹ שֶׁל הַיְקִיצָה,
הֵן תָּרוֹת אַחַר עַזָּרֵי־שִׂמְחָה לִקְרַאת הַיּוֹם הָעוֹלֶה
אַךְ נִתְקָלוֹת בְּמִשְׁקָפַיִם שֶׁעַל הַכּוֹנָנִית בִּלְבַד
וְרוֹאוֹת אֶת בָּבוּאוֹת־עַצְמָן: שְׁתֵּי חִפּוּשִׁיּוֹת־זְכוּכִית יְרַקְרַקּוֹת,
שְׁתֵּי חִפּוּשִׁיּוֹת שְׁקוּפוֹת־שִׁרְיוֹן וּמְבֹהָלוֹת לְמַרְאֵה עוֹלַם הַיְקִיצָה,
עַל־כֵּן נִרְתָּעוֹת לְאָחוֹר וְשָׁבוֹת לְהֵעָצֵם;
אֶלָּא שֶׁהַיָּדַיִם כְּבָר מְתַכְנְנוֹת מַעֲשֶׂה,
שְׁתֵּי הַיָּדַיִם שֶׁמָּאֲסוּ בִּנְחִיתוּתָן מְתַכְנְנוֹת מַעֲשֶׂה
וְהֵן פּוֹרְשׂוֹת אֶת שְׂמִיכַת־הַצֶּמֶר עַל הָעֵינַיִם
כְּשֵׁם שֶׁיָּדַיִם אֲחֵרוֹת פּוֹרְשׂוֹת עַל הַגֵּו – טַלִּית;
וְכָךְ, מְעֻטָּף בְּטַלִּית־כִּבְיָכוֹל אֲנִי שָׁב וּמִשְׂתָּרֵעַ עַל מִטָּתִי, בֵּין הַמַּצָּעִים,
לוֹכֵד אֶת שְׁאֵרִית הַחֲלוֹם בִּמְאוּרַת כְּלֵי־הַמִּטָּה, בֵּין נִים וָעֵר,
וְחוֹשֵׁב בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת כֵּיצַד לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַיּוֹם הָעוֹלֶה
לְמַעַן יְהֵא לְטוֹבָה,
אַחַר־כָּךְ מוֹשִׁיט יָדִי אֶל סֵפֶר שֶׁהִנַּחְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם לִמְרַאֲשׁוֹתַי
מִחוּץ לִמְאוּרַת כְּלֵי־הַמִּטָּה, וְקוֹרֵא:
“בָּרְכִי נַפְשִׁי” –
נִשְׁעָן עַל מַרְפֵּקִי וְקוֹרֵא כְּמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמוֹ:
“אֱלֹהִים, גָּדַלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבַשְׁתָּ”, –
מֵזִיז עַל כְּתֵפִי אֶת הַטַּלִּית־כִּבְיָכוֹל
וּמוֹסִיף לִקְרֹא בְּסִדּוּר־הַתְּפִלָּה שֶׁהִנַּחְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתַי מִבְּעוֹד יוֹם:
“בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י”ה בְּו"ה"
וַאֲנִי שׁוֹאֵל, בְּעוֹדִי מְעֻטָּף בִּשְׂמִיכַת־טַלִּית־כִּבְיָכוֹל,
שְׂמִיכָה עֲשׂוּיָה שַׂעֲרוֹת בַּעַל־חַיִּים שֶׁשָּׁבַק חַיִּים לְכָל חַי: מַה פֵּרוּשׁ
לְיַחֵד י"ה בְּו"ה, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב?…
וְשֶׁמָּא אֵין זוֹ אֶלָּא קְרִיאָה לְהַגְבָּהַת לַהֶבֶת־הָאֵשׁ הַקְּטַנָּה שֶׁהִצְטַמְּחָה בִּי עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר
וְחִבּוּרָהּ אֶל כָּל הַיּוֹמְיוֹמִי שֶׁמִּסָּבִיב, בְּתוֹךְ הַחֶדֶר וּמִחוּצָה לוֹ,
בְּעוֹדֶנִּי שׁוֹכֵב עַל מִטָּתִי, אוֹ קָם וּמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,
קְרִיאָה לְהַגְבָּהַת לַהֶבֶת־אֵשׁ קְטַנָּה זוֹ שֶׁאָחֲזָה בִּי בְּאֵזוֹר הַקֵּבָה
בְּעוֹדֶנִּי חוֹלֵם שֶׁאֲנִי עֵר, וּמִישֶׁהוּ קוֹרֵא אֵלַי מִן הָאֲפֵלָה
כְּשֵׁם שֶׁאִמִּי קָרְאָה אֵלַי מֵחַדְרָהּ הַמָּאֳפָל בְּהַגִּיעַ יוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן,
וְהִיא קוֹרֵאת אֵלַי כְּמִתּוֹךְ מְצִיאוּת אַחֶרֶת וּבְקוֹל שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל עוֹד סֵרוּב כָּלְשֶׁהוּ –
אוֹ, כְּפִי שֶׁרָצִיתִי שֶׁאָבִי יִקְרָא אֵלַי בְּקוֹלוֹ הַמְצַוֶּה, בְּטֶרֶם הִפָּרְדוֹ לְדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה,
אֶלָּא שֶׁהוּא רַק שָׁכַב עַל עֶרֶשׂ־הַדְּוַי הַפִּתְאֹמִי שֶׁלּוֹ,
מֵסֵב מִמֶּנִי אֶת פָּנָיו, תּוֹלֶה שְׁנֵי חֶלְבּוֹנֵי־עֵינַיִם בָּאֲוִיר הַזְּגוּגִי,
בְּעוֹד אֲשֶׁר הָעִתּוֹן הַיּוֹמִי שָׁמוּט לְצִדּוֹ,
כְּאִלּוּ שָׁמְטוּ אֶצְבְּעוֹתָיו אֶת כָּל אֵרוּעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה
בַּאֲדִישׁוּת וּבְאֵלֶם – –
וְאוּלָם מִישֶׁהוּ כְּמוֹ יוֹצֵק עַתָּה כֹּהַל שׂוֹרֵף לְתוֹךְ פִּי, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם עָלַי לְהָקִיץ אוֹ עָלַי לְהֵרָדֵם,
וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַמִּשְׁתַּלְהֵב סְבִיבִי, וּלְאוֹר הַתַּבְעֵרָה שֶׁבְּאֵיבָרַי
אֲנִי רוֹאֶה כֵּיצַד כָּל פָּרִיטֵי הַחֶדֶר מַגְבִּיהִים עַצְמָם וְיוֹשְׁבִים בְּשׁוּרָה,
כָּל פָּרִיטֵי הַחֶדֶר הַמַּמָּשׁוֹתִיִּים, וְכָל שֶׁנִּדְחַק מִן הַזִּכָּרוֹן וְנִכְסָף לְהָגִיחַ אֶל־תּוֹךְ הַהֹוֶה,
וְהֵם יוֹשְׁבִים יְשִׁיבָה־שֶׁל־הַגְּבָּהָה
עַל כֵּס הַשַּׁחַר הַמִּתְגַּדֵּל וּמִתְנַשֵּׁא וּמִשְׁתַּבֵּחַ,
וְעַל מֵצַח כָּל הָעֲצָמִים מַגְבִּיהֵי־הַשֶּׁבֶת
לוֹהֲבוֹת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת בְּהַאֲחָזַת הֶהָזוּי עִם הַמּוּחָשִׁי
– זוֹ כְּתֹבֶת־קַעְקַע שֶׁל־מַעְלָה –
וְהַכֹּל מִתְאָרֵעַ להֶרֶף־עַיִן בִּלְבַד,
רַק עַד אֲשֶׁר יַגִּישׁ הַחַלּוֹן שֶׁבְּחַדְרִי
אֶת הָרְחוֹב
בִּמְלֹא הַבְּהִירוּת
לִשְׁתֵּי עֵינַי הַחֶלְזוֹנִיּוֹת.
1986
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות