הַדָּבָר הָיָה עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים. וּבַיָמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם חַי בְּאֶרֶץ יָוָן אוּמַן־יָד מְפֻרְסָם וּשְׂמוֹ דֶּדָּלוּס.
פַּעַם אַחַת בָּא אוּמַן־הַיָּד הַמְּפֻרְסָם דֶּדָּלוּס לָאִי כְּרֵתִים. וּמִשֶּׁהֶעֱלָה עָלָיו אֶת חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל מִינוֹס, הַמֶּלֶךְ שֶׁל הָאִי כְּרֵתִים, נִדּוֹן דֶּדָּלוּס לְמַאֲסָר בְּתוֹךְ מְצוּדָה בּוֹדֵדָה, שֶׁעָמְדָה עַל שְׂפַת הַיָּם.
לֹא עָבַר זְמַן רָב, וְתוֹדוֹת לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ הַצָעִיר אִיקָרוּס, הִצְלִיחַ דֶּדָּלוּס לְהִמָּלֵט מִמְצוּדַת כִּלְאוֹ. אוּלָם לִבְרֹחַ מִכְּרֵתִים וּלְהַגִּיעַ חֲזָרָה לְמוֹלַדְתּוֹ סִיצִילְיָה לֹא יָכֹל אוּמַן־הַיָּד הַמְּפֻרְסָם. הַמֶּלֶךְ מִינוֹס פָּקַד עַל בַּעֲלִי הָאֳנִיּוֹת לְבַל יִקְחוּ אִתָּם אֶת דֶּדָּלוּס, וּבְכָל אֳנִיָּה שֶׁהִפְלִיגָה מִן הָאִי נֶעֱרָךְ חִפּוּשׁ מְדֻקְדַּק עַל יְדֵי שׁוֹטְרִים וְחַיָּלִים.
אוּלָם דֶּדָּלוּס לֹא הִתְיָאֵשׁ. הוּא הָיָה אָדָם פִּקֵּח מְאֹד, וּבָטוּחַ הָיָה, שֶׁסּוֹף־סוֹף יַצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִכְּרֵתִים וְלַחֲזֹּר לְמוֹלַדְתּוֹ, מִבְּלִי שׁשׁוֹטְרָיו שֶׁל מִינוּס יִתְפֵּסוּהוּ.
– אָמְנָם הַרְבֵּה שׁוֹטְרִים וְשׁוֹמְרִים לוֹ לַמִּינוּס, וְהוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר עַל דַּרְכֵי הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם, – אָמַר דֶּדָּלוּס – אוּלָם אֶת דַּרְכֵי הָאֲוִיר לֹא יוּכְלוּ שׁוֹטְרָיו וְשׁוֹמְרָיו וְחַיָּלָיו לַחְסֹם לְפָנַי. וַאֲנִי בְּדֶרֶךְ הָאֲוִיר אֶמָּלֵט מִכְּרֵתִים וְאֶחֱזֹר לְסִיצִילְיָה.
הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ הַצָּעִיר אִיקָרוּס וְאָמַר לוֹ לֶאֱסֹף אֶת הַנּוֹצוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ עַל סַלְעֵי הַחוֹף שֶׁל הָאִי. וּמִכֵּיוָן שֶׁמֵּעַל לְחוֹפֵי הָאִי הִתְעוֹפְפוּ אַלְפֵי עוֹפוֹת, לֹא עָבַר זְמַן רַב וְאִיקָרוּס אָסַף עֲרֵמָה גְּדוֹלָּה שֶׁל נוֹצוֹת, גַּם קְטַנּוֹת וְרַכּוֹת וְגַם גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת.
אַחַר כָּךְ לָקַח דֶּדָּלוּס שְׁנֵי גּוּשֵׁי דוֹנַג גְּדוֹלִים, רִכֵּך אוֹתָם וְעָשָׂה מֵהֶם שְׁתֵּי1 שִׁלְדֵי כְּנָפַיִם, כְּכַנְפֵי הַנֶּשֶׁר. אֶת הַנּוֹצוֹת הַקְּטַנּוֹת נָעַץ בְּתוֹךְ שִׁלְדֵי הַדּוֹנַג, וְאֶת הַנּוֹצוֹת הַגְּדוֹלוֹת קִשֵּׁר בַּחוּטִים.
וּמָה נַעֲמָה מְלֶאכֶת הַכְּנָפַיִם הַמְּעַנְיְנוֹת הָאֵלּוּ! הַשֶּׁמֶשׁ הַבְּהִירָה, שֶׁזָּרְחָה מִמַּעַל, לִּטְּפָה אֶת הַנּוֹצוֹת בְּקַרְנֶיהָ הַטּוֹבוֹת; הָרוּחַ הַקְּלִּילָה, שֶׁנָּשְׁבָה מִן הַיָּם, בִּדְרָה אוֹתָן וְשִׂחֲקָה בָּהֶן; וְלֹא יָצְאוּ יָמִים מוּעָטִים, וְהַכְּנָפַיִם הָיוּ מוּכָנוֹת כָּל צָרְכָן.
אָז קָשַׁר אוֹתָן דֶּדָּלוּס לִכְתֵפָיו, וְהֵן נְשָׂאוּהוּ לַמַּעֲלָה־לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הָיָה צִפּוֹר קַלָּה וָלֹא בֶּן־אָדָם כָּבֵד. וּכְשֶׁרָאָה דֶּדָּלוּס, כִּי מְלַאכְתּוֹ הִצְלִיחָה בְּיָדָיו, לָקַח שְׁנֵי גּוּשֵׁי דּוֹנַג אֲחֵרִים, וְהִתְקִין זוּג כְּנָפַיִם גַּם בִּשְּׁבִיל בְּנוֹ אִיקָרוּס. כְּנָפַיִם אֵלּוּ אָמְנָם קְטַנּוֹת הָיוּ מִן הַכְּנָפַיִם שֶׁלּוֹ, אַךְ גַּם הֵן הָיוּ חֲזָקוֹת וְיָפוֹת עַד מְאֹד.
בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, כַּאֲשֶׁר דֶּדָּלוּס הִשְׁלִים אַף אֶת מְלֶאכֶת הַכְּנָפַיִם הַקְּטַנּוֹת, לָקַח אוֹתָן וְקָשַׁר אוֹתָן לְכִתְפֵי בְּנוֹ אִיקָרוּס. וְאָז נָתַן הָאָב לִבְנוֹ הַצָּעִיר שִׁעוּר בְּהִלְכוֹת טִיסָה בַּאֲוִיר, הֶרְאָה לוֹ כֵּיצַד לְהַמְרִיא לְמַעְלָה, כֵּיצַד לְהַכּוֹת בַּכְּנָפַיִם בַּאֲוִיר, וְכֵיצַד לְהִתְקַדֵּם בַּאֲוִיר, וְאַף כֵּיצַד לִגְלֹשׁ מִן הַמְּרוֹמִים שׁוּב לָאָרֶץ. וּמִשֶׁלָּמַד אִיקָרוּס אֶת תּוֹרַת הַטִּיסָה, הִכָּה בִּכְנָפָיו בָּאֲוִיר וְיָצָא בְּטִּיסָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, אוֹ מֵעַל לַגַּלִּים הַגּוֹעֲשִׁים שֶׁל הַיָּם; וּמָה שָׂמַח לְבָבוֹ בִּשְׁעַת טִיסָתוֹ הַנְּעִימָה הַזֹּאת! הוּא אָמְנָם לֹא הֵעֵז עוֹד לְהַגְבִּיהַּ עוּף, אוּלָם הוּא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ קַל כָּל כָּךְ וְזָרִיז כָּל כָּךְ, וְאַף יָדַע כָּל כָּךְ יָפֶה לִפְנוֹת לְכָל כִּוּוּן שֶׁרָצָה, עַד כִּי דִּמָהּ בְּלִבּוֹ, כִּי מַמָּשׁ כְּאַחַד הָעוֹפוֹת הוּא וְלֹא בֶּן־אָדָם.
דֶּדָּלוּס עָקַב אַחֲרָיו וְנֶהֱנָה מִטִּיסָתוֹ הַיָּפָה. אוּלָם הוּא לֹא בָּטַח בִּבְנוֹ הַצָּעִיר בִּטָּחוֹן גָּמוּר, וְעַל כֵּן קָרָא אוֹתוֹ אֵלָיו, חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְאָמַר אֵלָיו:
– אִיקָרוּס יַקִּירִי, הִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִמָּלֵט מִן הָאִי הַזֶּה. אֲנַחְנוּ נָעוּף מִכָּאן לְמוֹלַדְתֵּנוּ בִּכְנָפֵינוּ הַיָּפוֹת. אַךְ יָדוֹעַ תֵּדַע, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים מְאֹד בִּשְׁעַת מְעוֹפֵנוּ. שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם לֹא זָכָה עוֹד לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל לִפְנֵי הָאָרֶץ, וְעַל כֵן לֹא יֵדְעוּ עוֹד בְּנֵי־הָאָדָם אֶת הַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת בַּמְּרוֹמִים. שְׁמַע אֵיפוֹא לַעֲצָתִי, אִיקָרוּס בְּנִי, וְעוּף בְּגֹבַהּ לֹא רַב בְּיוֹתֵר. אִם תַּנְמִיךְ טוּס, עָלוּל הָעֲרָפֶל הַמִּתְרוֹמֵם מִן הַיָּם לְהַזִּיק לִכְנָפֶיךָ וּלְהַשְׁחִית אוֹתָן. וְאִם תַּמְרִיא לְגֹבַהּ רַב, עֲלוּלוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמוֹת לְהַמֵּס אֶת הַדּוֹנַג שֶׁבִּכְנָפֶיךָ. וְעַל כֵּן זְכוֹר, בְּנִי, וְהִזָּהֵר, עוּף תָּמִיד לְיָדִי, וְאָז יַעֲבֹר עָלֵינוּ מֵעוֹפֵנוּ לְלֹא תַּקָּלוֹת וְנַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ.
דֶּדָּלוּס נָשַׁק לִבְנוֹ, בָּדַק עוֹד פַּעַם אֶת כְּנָפָיו, אִם הֵן קְשׁוּרוֹת הֵיטֵב לִכְתֵפָיו; וְאִיקָרוּס, שֶׁעָמַד בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַזְּהֻבּוֹת גּוֹלְשׁוֹת עַל גַּבּוֹ וּמִתְנַפְנְפוֹת בְּרוּחַ הַקַּלָּה, הִכָּה בִּכְנָפָיו וְהִמְרִיא אֶל עַל. כְּהֶרֶף־עַיִן הִכָּה בִּכְנָפָיו גַּם דֶּדָּלוּס וְהִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה אַף הוּא. וּמִשֶּׁעָפוּ כָּךְ הָאָב וּבְנוֹ מֵעַל לְכַפְרֵי הָאִי כְּרֵתִים, עָמְדוּ הָאִכָּרִים וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן, כְּשֶׁהֵם בְּטוּחִים, כִּי לֹא בְּנֵי־אָדָם הֵם הַמִּתְעוֹפְפִים בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, כִּי אִם אֵלִים.
הָאָב וּבְנוֹ עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם מֵעַל לַיָּם שֶׁהִפְרִיד בֵּין כְּרֵתִים וְסִיצִילְיָה. כְּשֶׁהִבִּיטוּ לְמַטָּה, רָאוּ מִשְּׂמֹאלָם אֶת הָאִיִּים סָמוֹס וְדֶלוֹס וּמִימִינָם אֶת הָאִי לֶבִּינְטוּס. וְאִיקָרוּס הָיָה כֹּה מְאֻשָּׁר בִּשְׁעַת מְעוּפוֹ הַמַּפְלִיא, שֶׁהִכָּה בִּכְנָפָיו וְהִכָּה, וְהַלָּלוּ נְשָׂאוּהוּ לַמַּעְלָה וּלְמַעְלָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וְהוּא הִתְרוֹמֵם כְּבָר עַד הָעֲנָנִים. אָבִיו הִבִּיט אַחֲרָיו בַּחֲרָדָה, צָעַק אֵלָיו בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי יַחֲזֹר וְיִצְנַח שׁוּב לְמַטָּה, אַךְ קוֹלוֹ לֹא הִגִּיעַ עוֹד אֶל אָזְנֵי אִיקָרוּס. אָז נִסָה דֶּדָּלוּס לָטוּס אַחֲרָיו וּלְהַשִׂיגוֹ, אַךְ גּוּפוֹ כָּבֵד הָיָה וּכְנָפָיו לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְשֵׂאתוֹ וְלַהֲרִימוֹ לְגֹבַה רַב כָּל כָּךְ.
וְאִיקָרוֹס לֹא חָדֵל מִלְּהַכּוֹת בִּכְנָפָיו. הוּא הִתְנַשֵּׂא מֵעַל לַעֲנָנִים, הִרְגִּישׁ אֶת חֻמָּה הַלּוֹהֵט שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אַךְ לֹא שָׂם לֵב לַדָּבָר. לִבּוֹ הָיָה מָלֵא אשֶׁר מִמְּעוּפוֹ הַמַּפְלִיא, וְהוּא בִּקֵּשׁ לְהֵרוֹם וּלְהֵרוֹם, עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל הַשָּׁמַיִם.
בֵּינְתַיִם הֵחֵל חֹם הַשֶּׁמֶשׁ לְרַכֵּך וּלְהַמֵס אֶת הַדּוֹנַג, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הָיוּ עֲשׂוּיוֹת כְּנָפָיו. נוֹצוֹת קְטַנּוֹת הֵחֵלּוּ לְהִתָּלֵשׁ וְלִנְשֹׁר לְמַּטָּה. הֵן הִזְהִירוּ אֶת אִיקָרוּס מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה הַנִּשְׁקֶפֶת לוֹ. אַךְ הוּא הָיָה מֻקְסָם מִטִּיסָתוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לְשׁוּם דָּבָר. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַכּוֹת בִּכְנָפָיו וּלְהִתְרוֹמֵם. וְהִנֵּה בָּא רֶגַע אֶחָד – הוּא בִּקֵּשׁ לְהַכּוֹת בִּכְנָפָיו עוֹד פַּעַם, אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב הִרְגִּישׁ, כִּי הַכְּנָפַיִם נֶעֶלְמוּ מִכְּתֵפָיו, וְהוּא נוֹפֵל בִּמְהִירוּת רַבָּה לַמַּטָּה־לְמַטָּה־לְמַטָּה, לְעֵבֶר מֵימָיו שֶׁל הַיָּם הַכָּחֹל.
אָבִיו הַנֶּחֱרָד רָאָה אוֹתוֹ בְּנָפְלוֹ, מִהֵר אֵלָיו, כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת. אַךְ לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ אֵלָיו. אִיקָרוּס נָפַל לַיָּם וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.
לִבּוֹ שֶׁל דֶּדָּלוּס נִתְכַּוֵּץ מִכְּאֵב.
– אִיקָרוּס, אִיקָרוּס, בְּנִי הַיָּקָר! – צָעַק.
וְהוּא מָשָׁה אֶת הָעֶלֶם הַמֵּת מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וּבְּהַחֲזִיקוֹ אֶת גּוּפָתוֹ הָמֵּתָה בִּזְרוֹעוֹתָיו, הִמְשִׁיךְ לָעוּף לְעֵבֶר סִיצִילְיָה. אָמְנָם קָשֶׁה מְאֹד הָיָה לוֹ עַתָּה לָעוּף. רַק בְּקשִׁי רַב נָשְׂאוּ עַתָּה כְּנָפָיו אֵת הַמַּשָּׂא הַכָּפוּל שֶׁל גּוּפוֹ וְגוּפַת בְּנוֹ. גַּם כֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ, כִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא פָּסְקוּ עֵינָיו מִלִּשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת עַל מוֹת בְּנוֹ הַיָּקָר.
וּכְשֶׁרָאָה לְפָנָיו אִי אֶחָד, יָרַד לְמַטָּה, וּבְלֵב שָׁבוּר כָּרָה קֶבֶר בָּאֲדָמָה וְהִטְמִין בּוֹ אֶת אִיקָרוּס הַמֵּת.
וּלְזֵכֶר בְּנוֹ קָרָא דֶּדָּלוּס לְאִי בְּשֵׁם אִיקַרְיָה וְזֶה שְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
-
כך במקור. צ"ל שני. הערת פב"י. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות