רקע
יצחק שמואל עמנואל
סייוען של קהילות הספרדים באמשטרדם ובקוראסאו ל"ארץ הקדושה" ולצפת
יצחק שמואל עמנואל
בעריכת: יצחק בן־צבי, מאיר בניהו
בתוך: ספר צפת: מחקרים ומקורות על קהילת צפת מן המאה השש־עשרה ועד המאה התשע־עשרה: חלק ראשון
x מוגש ברשות פרסום
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מכון בן־צבי והאוניברסיטה העברית, תשכ"ב
מוגש לציבור באדיבות: יד יצחק בן־צבי ספרים
2 לפריט הקודם
🢁 לתצוגת הכותר - ספר צפת: מחקרים ומקורות על קהילת... 🢁
הפריטים הבאים טרם הועלו

ק"ק ספרדים ופורטוגיזים באמשטרדם, כבר העיד עליו החיד"א כי “בכל הארץ יצא קו תהלתו”1, מן המפורסמות הוא שבגנזי הקהילה נשתמרו פנקסים ותעודות חשובים ביותר, וכל שנזקק להם לא נזקק אלא לצורך קורותיה וקורות חכמיה. עדיין לא נבדק החומר הרב על הקשרים עם קהילות אחרות וביחוד ארץ־ישראל. ידוע ששלוחים הרבה מארץ־ישראל ביקרו באמשטרדם, אבל לא היו בידינו שמות אלא של אחדים בלבד, וכיצד אורגנה פעולת התמיכה בארץ־ישראל נעלם מעמנו.

בהיותי עסוק בחיבור ספרי על תולדות הקהילה הספרדית בקוראסאו ראיתי לחטט בארכיון עשיר זה שבקהילת־האם, ועשיתי באמשטרדם. נתתי אל לבי לרשום ידיעות על חכמים מארץ־ישראל שביקרו בקהילה זאת ולהעתיק מפנקסי החשבונות רשימת הנדבות שנשלחו ל"ארץ הקדושה" ולצפת. חשיבות מיוחדת נודעה לצפת בעיניהם, שכן גבאי ארץ־ישראל מק"ק “בית ישראל” כונה גבאי של “ארץ הקדושה וצפת” (Gabay de Terra Santa e Safet2). רצוני לפרסם בזה מה שהעליתי מהארכיון3: א. הקדשים לצפת; ב. שמות שלוחי־צפת שהגיעו משנת ש"צ, זמן בואו של השליח הראשון, ועד לשנת תקפ"ד, שנת ייסודה של חברת “תרומת הקדש” באמשטרדם, שנטלה לידה תפקידי השליחות באירופה המערבית כולה, ומאז פסקה השליחות הרשמית במקומות אלה4; ג. סכומי התרומות ל"ארץ הקדושה" משנת שע"ו ועד שנת תקצ"ו. ירושלים נטלה החלק הגדול ואחריה צפת. מקומות שנאמר בהם במפורש מה היה חלקה של צפת ציינתי זאת. דומה שאין בידינו משום קהילה בישראל רשימה רצופה מתקופה של למעלה ממאתים שנה, כמו מהקהילה הספרדית באמשטרדם. ראיתי לצרף לזה ידיעות על שלוחי צפת בקוראסאו וכן נדבות ששלחה קהילה זאת לצפת בשנות ת"צ–תקט"ו.

בין הסדרים, תקנות וחברות שתיקן ויסד ר' יוסף פארדו5, הרב הראשון של קהילת אמשטרדם, נמנית חברה (“אירמאנדאדי”) למען “ארץ הקדושה”. כל חבר או “אח” היה מחוייב לשלם בכל שנה סכום כלשהו למען ירושלים וצפת. בבית הכנסת נקבעה קופת “טירה סאנטה”. כל יחיד היה מחוייב לזכור את ירושלים בשמחתו. הפרנסים היו ממנים גבאי ל"ארץ הקדושה", כשם שהיו ממנים גבאי ל"פדיון שבויים" (“קאטיבוס”). הגבאי היה מקבל הנדבות והכנסת הקופה. ספר חשבונות מיוחד היה לו ובכל שלושה חודשים מסר דין וחשבון לגבאי הקהילה6. בשנת שפ"ז נמצאה ירושלים “בדוחק גדול”. פרנסי שלושה הקהלים בית יעקב, נוה שלום ובית ישראל, הסכימו לעזור לירושלים ככל שבכוחם ונימקו את הסכמתם כי ירושלים היא “ארץ מולדתנו”7. כל יחיד שעלה להשתקע בארץ הקודש קיבל שבעים פלורינים8.

בשנת שצ"ח התאחדו שלושה הקהלים ויסדו “ק”ק תלמוד תורה". אותה שעה סודרו הסכמות שנקראו “אקורדוס דה נאסון” (Acordos da Nação). בהסכמה יג נקבע שכל יחיד חייב לנדב בבית הכנסת נדבות לארץ הקדושה וצפת בשבת נחמו. אלו שהיו לפנים “אחים” לחברת “ארץ הקדושה”, תחת לתת נדבת ה"תמיד" יוסיפו באותה שבת לנדב ביתר הרווחה9.

הגבאים של קופות “ארץ הקדושה” ופדיון שבויים היו לפעמים מתחרים ביניהם על נדבות היחידים. בשנת תכ"ב התקינו הפרנסים (וחזרו וקיימו בשנת תל"ח), שנדבות היחידים לשתי הקופות תהיינה בסדר זה: בשמחת ברית מילה הנדבה הראשונה לפדיון שבויים, ובשמחת חתנים הנדבה הראשונה ל"ארץ הקדושה", ועל כך הודיעו לשני הגבאים ולחזנים10, כיוון שלעתים קרובות היו השליטים ובעלי החובות בארץ־ישראל מכבידים עולם על היהודים ואוסרים את הרבנים, נטלו הפרנסים בהסכמת רבם, כספים מקופת פדיון שבויים, לפדיון ארץ הקודש, אם כי הקפידו תמיד שלא לשנות מקופה לקופה.


 

א. הקדשות    🔗

חיבת ארץ־ישראל היתה גדולה מאד ורבים הניחו, בהיותם בחיים או ציוו מחמת מיתה,“ליגאדוס”, נחלות, גדולות או קטנות, לירושלים חברון וצפת או ל"ארבע ארצות". הקרן היתה נשארת באמשטרדם בפיקוחם של הפרנסים, אלא אם כן ביקש המקדיש לקנות בהונו בית בארץ־ישראל. הפרנסים היו מודיעים על כך ל"פקידי ארץ־ישראל בקושטא" ורק לאחר שנקנה הבית ומשלוח התעודות היו הפרנסים שולחים את הכסף11. ואלה הם ההקדשים הגדולים ביותר:

א. דוד נהר, הידוע בשם דוד ואס או הנריקי ואס. הניח בשנת ת"י ששת אלפים פלורינים (ההקדש המקורי היה שמונת אלפים פלורינים) כדי ליסד ישיבה בירושלים על שמו.

ב. משה פראנקו דראגו יסד לפני שנת תל"ג ישיבה של עשרה חכמים בירושלים. בצוואתו שנעשתה באמשטרדם בשנת 1647 12, ביקש שהפקידים יבכרו חכמים מבני משפחתו, ומכולם מבני משפחת קאריגאל. במותו, בשנת תמ"א, מסרו יורשיו לפרנסים ששת אלפים פלורינים, כדי שינהלו הם את ההקדש13.

ג. אברהם פיריירה יסד בשנת תי"ט קרן מיוחדת לשם יסוד ישיבה בחברון, שנקראה “חסד לאברהם”14.

ד. יעקב פיריירה מסר בשנת תנ"ה ארבעים ואחד אלף פלורינים לפרנסים, סכום גדול מאד, לשם ייסוד שתי ישיבות, אחת בירושלים “בית יעקב”, ואחת בחברון “אמת ליעקב”, בתנאי שראש הישיבה בירושלים יהיה ר' חזקיה דא סילוא (בעל “פרי חדש”)15. על הפרנסים לנכות מהריוח 300 עד 400 פלורינים בכל שנה כדי להגדיל הקרן ולשלוח בכל שנה 320 פיזוס16 לישיבת ירושלים ו־162 פיזוס לישיבת חברון. פיריירה הניח עוד 25.000 פלורין ליסד ישיבה באמשטרדם ולמוסדות קהילתו17.

ה. דוד יוסף פינטו הניח במותו קרן שפירותיה שש מאות פלורין לשנה, כדי ליסד ישיבה בירושלים. הישיבה נוסדה בשנת תקכ"ז בשם “מגן דוד”. הפרנסים היו שולחים שלוש מאות פלורין בכל ששה חודשים. בפעם הראשונה שלחו 220 פיזוס נוספות: 150, לקניית ספרים ו־70 לקניית “שלחנות מזרנים וכסתות”18.

ו. יהודית דיל פראדו הניחה 11.000 פלורין למוסדות קהילתה ול"ארץ הקדושה".

ז. יאשיהו די קראסתו די פאס, הידוע בשם יאשיהו טארטאס, שנפטר בשנת תקל"ב, ציווה מחמת מיתה שיתנו לישיבת חכמי חברון, היותר חסידים, ספר תורה קטן שהוא עצמו כתבו יחד עם שתי מפות, אצבע ורימונים של כסף ועוד הקדש של מאה פלורין לשנה. הפרנסים שאלו מפקידי ארץ־ישראל בקושטא איזוהי הישיבה, ונענו שהיא ישיבת פיריירה19.

ח. חשובים שהכנסותיהם יחולקו בשווה למען ירושלים, צפת, חברון וקהילת אמשטרדם20.

ט. יצחק בן יצחק נוניס הנריקיס, בשנת תקמ"א, ואברהם מארטיניס מהאג, בשנת תקמ"ד בערך, הניח כל אחד מהם קרן שמן הריוח ינתנו מאה פלורינים לשנה ל"ארץ הקדושה"21.

מלבד הקדשים אלה ידועים הקדשים קטנים, כגון של אביגיל הגיורת – 500 פלורין, בשנת ת"ב22; אסתר קוריאה לחברון, לפני שנת תל"ד; צפורה די לימה; יעקב פיריירה; יצחק מוראליס; שרה מילאנו אשת יעקב אבוהב, כולם בשנת תנ"ז; צפורה ואברהם בואינו די מיסקיטה בשנת תס"א, אברהם ורבקה פינסו פיליקס, בשנת תע"א23 ועוד. כל כסף ההקדשים היה יותר מ־80,000 פלורין, ופירותיהם (ארבעה אחוזים) הגיע ל־2,800 פלורין לשנה אחרי ניכוי 300 או 400 פלורין להגדלת הקרן של הקדש פיריירה.

מ"ארבע ארצות" נטלה קהילת צפת, בין שנות שע"ט–תי"ג, החלק הגדול מכספי ארץ־ישראל אחרי ירושלים שעמדו לה קדושתה ומספר היחידים שלה שהיה יותר גדול. לפיכך קיבלה ירושלים ממעות החלוקה ארבע וחמש ידות. קהילת צפת לא זכתה באמשטרדם, אף לא בקוראסאו לנחלות או הקדשים כירושלים וכחברון.

בשנת תכ"ג התחייב הסוחר רפאל חזקיה עטיאס, הידוע בין הסוחרים בשם רפאל די קאשטרו, בפני הגביר דוד יהודה ליאון ור' יוסף בן שלום, לשלוח בכל שנה ריוח של 760 פלורין שהיו שמורים בממשלת הולאנד (ארבעה למאה, 8:05:30 פלורינים), כל זמן שהוא בחיים, כדי לפרנס תלמיד חכם שילמד בישיבת צפת עם חכמים אחרים. עטיאס נפטר בשנת תל"ח בערך. אחרי מותו שלחו יורשיו לצפת 5: 166 פלורין ועוד סכום כזה ל"ארץ הקדושה"24.

שלום אאילייון, אחיו של “האדון החכם שלמה אאילייון”, עשה צוואה באמשטרדאם ב־8 באפריל 1720, והניח שני אלפים פלורין שפירותיהם ישלחו לאחיותיו רבקה אשת דוד נעמיאס בצפת, וריינה אשת מרדכי מונטיקייו בשאלוניקי, בתנאי שאחרי מותן יהיה הריוח לישיבת מירון בצפת25.

החכם שלמה אאילייון, שהיה שליח צפת באירופה המערבית, העביר בחייו סכום כסף לפרנסים, כדי שישלחו בכל שנה 75 פלורין לצפת כל זמן שהוא בחיים.

משה מינדיס מונסאנטו מג’מאייקה, באיי אמריקה, הניח בשנת תקל"ב שישים לירות אנגליות לצפת, לחברון ולטבריה, בחלקים שוים26.


 

ב. שלוחי צפת באמשטרדם    🔗

א. ר' יהושע אירגאס. שליח צפת הראשון באמשטרדם הידוע לי27 ביקר בקהילה זאת בשנת ש"צ. ב־17 במארס 5390 קיבל מידי המורשים של שלושה הקהלים 300 פלורין בעד צפת, 1500 פלורין בעד “טירה סאנטה”, ר"ל לארבע קהילות, ועוד 800 פלורין28.

ב. ר' שמעון בר יעקב. ביקר פעמיים באמשטרדם, בשנת תנ"ו, בשליחות צפת ובשנת תס"ו בשליחות ירושלים וצפת29. בשליחותו הראשונה חתם בעשרים בתשרי תנ"ו על תעודה בענין שרה, משרתת בבית החכם יוסף צרפתי: “שמעון בר יעקב זלה”ה שליח ומורשה עה"ק צפת תוב"ב"30. הפרנסים נתנו לו לצורך שליחותו שמונים פיזוס, בתנאי שלא יבוא שליח מצפת משך שמונה שנים31. בשליחותו השניה קיבל 550 פיזוס, 450 לירושלים ומאה לצפת32.

ג. ר' יעקב הלוי. שליח ארץ־ישראל באמשטרדם בשנת תנ"ט33, ואינני יודע אם מטעם צפת, ירושלים או חברון.

ד. ר' שמואל הלוי. הפרנסים הודיעו לרבני צפת במכתבם מחמשה באדר תע"ח, שנתנו לשליח ר' שמואל הלוי ארבע מאות פיזוס בעד ההספקה של חמש שנים34.

ה. ר' משה רפאל אנגילו מלכי35. עמד בראש קהילת צפת. הוא בנה “קורטיזוס”, ר"ל חצרות שסביבן בתים. במכתבם מיום כח מנחם תע"ו, הודיעו לו פרנסי אמשטרדם שלאות הוקרה לפעולותיו למען יישובה של צפת, התחייבו לשלוח לו מקופת הקהילה תוספת 40 פיזוס לשנה לצורך החצרות, מלבד ההספקה השנתית, שהיא 75 פיזוס.

בשנת תפ"ח נלווה אליו בפעולותיו למען צפת, דוד גבאי איזידרו, ושניהם עמדו לא רק על משמר קהילת צפת אלא גם של היישוב בכללו. מחליפת המכתבים בין הפרנסים למלכי וחברו, יש מקום לשער ששניהם יצאו בשליחות מצוה. אפשר שמלכי עשה זמן מה באמשטרדם36. פרנסי אמשטרדם היו שולחים מעות ארץ־ישראל באמצעותם של מלכי ואיזידרו. במכתב שנשלח אליהם בשנים בחשוון תצ"א הודיעו הפרנסים ששלחו להם 872.5 פיזוס לטובת ארץ הקדושה והצטדקו שאינם יכולים לשלוח יותר כי רבים הם הבאים מספרד, מפורטוגאל וממקומות אחרים בחוסר כל. במכתבם מר"ח ניסן תצ"ב כתבו להם שוב: “המשפחות של פורטוגאל וספרד שנמלטות מן האינקיויזיסיה באים בעיר הזאת בעירום ובחוסר כל במספר גדול”. לפיכך אין הם יכולים להגדיל תרומתם37.

ו. ר' דניאל קאפסוטו. היה בשנת תפ"ג באמשטרדם. הפרנסים שלחו 260 פיזוס לצפת38 ועוד 1.233 פיזוס למען ירושלים, חברון וצפת.

ז. ר' ישראל רפאל קמחי. היה בשליחות צפת באמשטרדם בשנת תצ"ב. הפרנסים שלחו 683 פיזוס למען ירושלים חברון וצפת39.

ח. ר' יום טוב סאבאן ור' מאיר די שיגורא. במכתב של הפרנסים באמשטרדם מיום כו באלול תק"כ, שנשלח לפקידי ארץ־ישראל בקושטא, נזכר שהשליח הראשון היה ב' פעמים באמשטרדם40. בפעם השניה בלווית ר' מאיר די שיגורא, בחדש חשון תקי"א. הפרנסים הסכימו לתת 250 פיזוס מקופת הקהילה לשליחותם בתנאי שלא יבואו שלוחים מצפת במשך עשר שנים. עוד נתנו 160 פלורין לשלוחים, ו־20 למשרת, מלבד תרומות היחידים שעלו בסך הכל 5: 0 1.51 פלורין41.

ט. ר' חיים מודעי. בשנת תק"כ פקד רעש גדול את צפת. פקידי ארץ־ישראל בקושטא מינו אחד משלהם, את ר' חיים מודעי, לשליח צפת42. הוא עשה רושם רב באמשטרדם. הפרנסים כתבו לשולחיו “אין לנו די מלים כדי להוקיר המעלות שמלוות האיש הנכבד הזה כל אלה שנתכבדו להיות במחיצתו רוחשים לו הערצה. הועד שלנו הוקיר אותו כערך אישיותו וכן כאחד מחברי הועד שלכם”43. המצב הכלכלי באמשטרדם בכלל ומצבם של היהודים הפורטוגיזים בפרט, היה ברע. ב־25 ביולי 1763, פשט את הרגל הבנק המפורסם Gebroeders Neufville, ואחריו נגררו עוד שמונים מוסדות בנקאיים באמשטרדם; חודשים אחדים לפני בואו של ר' חיים מודעי יצא מהעיר השליח ר' יעקב אשכנזי די קורונה, וגבה כספים לשם ירושלים, אף־על־פי־כן ניתנה העזרה לצפת ביד רחבה, 750 פלורין מקופת הקהילה, 2.000 פלורין מקופת פדיון שבויים, 10: 2.882 פל' “מהשנה שעברה”44, מלבד תרומת היחידים. יתר על הסך הזה שלחו 87.5 פיזוס לחלקם בין עניי צפת. 104.5 פיזוס לחלקם בין עניי חברון, 90 לעניי טבריה ו־250 פיזוס לעניי ירושלים. אולם הפרנסים התנו עם מעלת השליח שקהילת צפת לא תשלח שליח לאמשטרדם במשך עשר שנים45.

בו בזמן המליצו הפרנסים, כנהוג בכל פעם שהיה בא שליח, בעד השליח בפני קהילת קוראסאו, וכתבו על הרעש בצפת: “בתים רבים נהרסו, וביניהם חמישה בתי כנסיות ועוד בתי מדרש; הרבה נפשות ניספו ואחרים נשארו בשדות… קיבלו רשיון לחזור לגור בעיר הקדושה הזאת על־ידי תשלום מס שנתי ועוד סך מופרז שחייבים, ומאיימים לקחת אותם לעבדים ולשרוף העצמות של כמה וכמה חכמים… הקבורים שם”. עוד הוסיפו שהשליח הוא “ממעלה מיוחדת ומפורסם”46. החכם מודעי עזב את אמשטרדם ביוני 1765 והניח אחריו “זכרונות טובים בעד תכונותיו היקרות”47.

י. ר' מסעוד בונאן. כתב לפרנסים מלונדון שבדעתו לבקר באמשטרדם בתור שליח צפת. הפרנסים הודיעו לו שלא יבוא, והצטדקו במכתבם לפקידי ארץ־ישראל בקושטא: “היות שלפי ידיעותינו זה שנים גרים בעיר הקדושה הזאת בעלי בתים מעטים כי האחרים נתפזרו למקומות שונים… הסכמנו שלא לקבל את האדון החכם הזה בתור שליח”48. לפיכך לא הרשו לו לשליח לפנות ליחידים ולבקש נדבות. אולם הפרנסים הכבישו את רגש האדונות, על כי השליח לא סר למשמעתם ובא לאמשטרדם, ועזרוהו באופן אחר.

עלי דאהיר, כובש צפת, קיבל מיהודי צפת שטר על החובות שהיו חייבים לו. עלי מסר שטר זה, כנראה בהנחה גדולה, לאדון גייוב’אני אמורִי מולינארֵי. החכם בונאן התחייב לשלם כל כמה שאפשר בעד שטר חוב זה ואשתו ומשפחתו נתמשכנו בצפת. מולינארי היה אז באמשטרדם. אחד מגבירי העדה, דוד הכהן דאזֵיוֵידו, היו לו יחסי ידידות עם מולינארי. הוא הצליח לפדות את שטר החוב בתשלום של 800 פלורין. הפרנסים כתבו בשמחה לפקידי ארץ־ישראל בקושטא שהם קיבלו כל השטרות וכן קבלה ממולינארי שאין לו שום טענה על ק"ק צפת והחכם בונאן; צו ופקודה ממולינארי לצפת לפטור את כל היהודים האסורים שם; מכתב ממנו לקונסול צרפת בצידון שיכתוב לצפת לשחרר את האסירים. הפרנסים שלחו כל התעודות לפקידי ארץ־ישראל בקושטא, כדי שיכתבו לקונסול צרפת בצידון לשחרר את האסירים49. החכם בונאן קיבל שישים פלורין להוצאותיו ועשרה פלורין למשרתו50.

יא. ר' שלמה חזן. היה בתחילת שנת תקמ"ח באמשטרדם וקיבל מהפרנסים 7: 1.438 פלורין. בו בזמן נתנו לו תעודה, בחמש העתקות, לקהילות קדושות אחרות, אשר בה הודיעו שהיה באמשטרדם בשליחותה של צפת וביקשו שיעזרוהו. על התעודה חתמו הפרנסים יצחק דוד מינדיס דא קוסטא ויצחק אבנדאנא מינדיס גונייור, ר"ח טבת 5548 (12 דצמבר 1787)51.

יב. ר' יעקב ב"ר ראובן ור' חיים ברוך מאיסטרו. בשנת תק"ס שלחו רבני צפת את שני השלוחים האלה לאירופה המערבית. באגרת השליחות חתמו עשרים רבנים ותיארו מצב הקהילה בדברים אלה: “ידוע לאדונים שהעיר הקדושה הזאת צפת, היתה שוממה ולא גר בה שום יהודי. אולם תהילה לאל זה שלושים שנה52 שהיא מלאה אנשים שבאו אליה ממקומות רבים… השליט של העיר הקדושה הזאת תבע מקהילתנו חמשים אלף ליאוניס. הוא כפה אותנו על־ידי עינויים ויסורים שאי אפשר לסבול אותם, לפיכך לוינו עשרת אלפים ליאוניס כדי לשכך את חמתו… אחרי כן באו המלחמה והמהפכה. חיילים מזויינים נכנסו לביתנו, הרגו כמה אנשים ושללו כל מה שהיה. לפיכך ברחנו אל ההרים ונחבנו במערות. נוספה על כל אלה צרת יוקר השערים, מה שהיה שוה אחד, שוה חמישה. כל זה גרם עוני ומצוקה עד אין קץ. כיוון שמצאנו צרות אלו החלטנו לשלוח את החכמים הרמים, האדון החכם השלם רחמים יעקב בן החכם ראובן, חתנו של החכם הנעלה יששכר אבואלעפיא ז”ל, והאדון החכם חיים ברוך מאיסטרו, מצאצאיו של ר' משה גירונדי ורבנו יונה ז"ל. האנשים הנכבדים יספרו לאדונים צרותינו הרבות". האגרת כתובה פורטוגיזית וניתרגמה, בלי ספק, מן המקור העברי53. ואלה הם הרבנים שחתמו עליה: ראובן בכר יעקב (אבי השליח הראשון), מיכאל לבית ליאון, חיים דוד אבואלעפיא, משה מצליח, דוד בכר שמואל, מכלוף ביבי, חיים יצחק פאלאגי, חיים יוסף צרפתי, ישראל הכהן, ציון בונאן, אליעזר ירוחם אלישר, רפאל משה הלוי, משה גיראסי, אברהם (Sunugion) [צורוגין], אברהם בכר שמעיה אשכנזי, בנימין יצחק בכר דוד, אליהו גיראסי, אברהם פאלאגי, אברהם בכר רחמים, חיים מודעי.

פקידי ארץ־ישראל בקושטא שלחו בכח באלול תקס"א מכתב חוזר לקהילות וביקשו לעזור לשלוחים. שמותם של הפקידים הם: אברהם אלפ’אנדארי, אברהם יוסף (מו)סאבאן, יעקב בכר ישראל אשכנזי ויצחק אקשיאוטי. אף פקידי ליוורנו כתבו לקהילות אירופה ב־25 ביאנואר 1803 שיבואו לעזרתם “לרגל המצב הנורא שבו נמצא ק”ק צפת".

בליוורנו נפרדו דרכיהם. בי"ג בניסן תקס"ג נתן מאיסטרו הרשאה לחברו ר' רחמים יעקב לפעול גם בשמו כרצונו54. ר' רחמים יעקב היה בשנת תקס"ד באמשטרדם55. בלי ספק עשו הפרנסים והיחידים את חובתם כלפי השליח וק"ק צפת, אף שהמצב הכלכלי בימי מלחמת נפוליון היה קשה.

חברו, ר' חיים ברוך מאיסטרו היה בשנת תקס"ו בברלין בשליחות ירושלים, ושלח אגרת לפרנסי אמשטרדם בשלושה באדר, כדי שידרשו מפקידי ק"ק אשכנזים באמשטרדם ספר החשבונות של ר' מנחם מאייור56, שליח ירושלים, שנפטר בזמן שליחותו57. כעבור שנה בא ר' מאיסטרו לאמשטרדם. מחמת מלחמת נפוליון, לא יכלו פקידי ארץ־ישראל בקושטא לשלוח לשליח תעודתם. פרנסי אמשטרדם כתבו להם ב־16 בינואר 1807 לשלוח כתב אמנה לשליח וכן שלא ישלחו שליח בלי תעודה. במכתבם משבעה במרס 1807 כתבו לפקידי ארץ־ישראל בקושטא, “שהשליח מאיסטרו לא התנהג כראוי. אין אנו יכולים לעזור לו לתועלת עניי ירושלים, כי אינו ראוי להיות בא־כוחם של אדונים נכבדים כמותכם, בעד מיעוט כבוד ומיעוט דרך ארץ כלפי המעמד וכלפי מורנו הרב [דניאל כהן דאזֵיוֵידו] ובית הדין”58. אפשר שהסיבה לכך היא שלא יכול היה לחכות זמן רב באמשטרדם עד בוא התעודות מקושטא.

מאורע זה ומה שעבר עם השליח בונאן, הנזכר לעיל, אין בהם כדי ללמד על יחסם של הפרנסים כלפי ארץ־ישראל. הם היו דורשים משמעת ללא סייג שבלעדיה אי־אפשר לקהילה נכבדה להתקיים. אדרבה, הם היו מעריצים את השלוחים. הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שליח חברון, נתקבל בכבוד גדול אף בשליחותו השניה59. כשבא ר' יששכר אבואלעפיא, שליח טבריה, בשנת תקכ"ח כתבו הפרנסים בספר זכרונותם ליעד לו מקום חשוב בבית הכנסת ליד ההיכל. משפגע בנימין חיים הכהן, ראש חברת “עבודת החסד”, בכבודו של ר' שלום עמאר, שליח טבריה, ביזו אותו הפרנסים והעבירוהו מראש החברה לשלושה חודשים60.

יג. ר' מרדכי אשיאו. יליד שאלוניקי ביקר באמשטרדם בשנת תקפ"ג. הרב דניאל כהן דאזֵיוֵידו, המליץ עליו ועל שליחותו במכתב ששלח לפרנסי קוראסאו שלא ברשות הפרנסים, ועורר עליו בכך תרעומת, שכן רק לפרנסים היתה הרשות נתונה לכתוב לפרנסי קוראסאו, ולא לרבם. לכן כתבו גם הם לקוראסאו והמליצו על השליח.

מכאן ואילך חדלו כמעט שלוחי צפת לבוא לאמשטרדם, שכן תפקיד זה הועבר לחברה “תרומת הקדש” שנוסדה בשנת תקפ"ד באמשטרדם.


 

ג. שלוחי צפת והנדבות בקוראסאו    🔗

יהודים שמוצאם אמשטרדם יסדו קהילות בלונדון, בורדו, באייונה, בראזיל, קוראסאו, בארבאדוס, טרינידאד, ג’אמאייקה, ניו־יורק, סינט איסטאסייוס ועוד. הם היו תומכים ביישוב ארץ הקדושה ושולחים תרומתם ישר או על־ידי לונדון. הקהילות שבממשלת הולנד, כגון בראזיל61, קוראסאו וסנט איסטאסייוס, היו שולחות נדבותיהן על־ידי פרנסי אמשטרדם. קהילת קוראסאו62 שזכתה לתואר “עיר ואם בכל איי אמריקה” הצטיינה בנדיבותה למען ארץ־ישראל63. אהבת ארץ־ישראל היתה כל כך גדולה, עד שהיו שמים ברצפת בית הכנסת עפר מירושלים, ועד היום נוהגים להניח בעיני הנפטר עפר של הר הזיתים, סמל קבורת ירושלים64. פרנסי הקהילה היו שולחים בכל שנה מקופת הקהילה (מלבד נדבות היחידים) מאה פיזוס לאמשטרדם, חמישים בעד ירושלים, עשרים וחמשה לחברון וכן לצפת. אחרי זמן שלחו גם לטבריה.

משנת תל"ד עד שנת תקצ"ד היו בקוראסאו חברות (“אירמאנדאדֵיס”65) נוה צדק, חונן דלים ואבי יתומים, שאחת ממטרותיהן היתה קבלת נדבות לשם חברון וטבריה ולפעמים גם לשם צפת. לעתים רחוקות הניחו הקדשים לטובת “ארץ הקדושה”. שלוחים היו מגיעים עד קוראסאו אף־על־פי שפרנסי קוראסאו ביקשו מפרנסי אמשטרדם שלא יבואו שלוחים אצלם מפני סכנת הדרך וההוצאות כי רבות הנה. הם הבטיחו שנדבותיהם ונדבה “לאדון השליח” תשלחנה לאמשטרדם. אף־על־פי־כן ביקרו באי שלוחים עד שנת תרס"ב. שליח אחד מטעם בית־חולים בירושלים, חכם חי יחזקאל מלמד, אף נפטר בקוראסאו בזמן שליחותו66. בין השלוחים היו שנים מטעם צפת:

ר' משה מלכי [השני]. היה כנראה השליח החמישי שבא לקוראסאו והראשון או השני מטעם צפת67. בקוראסאו היה בחודש תמוז תקי"ח. לפניו בא שליח ישיבת “כנסת ישראל” בחברון, ר' חיים רחמים באג’אייו. הפרנסים קיבלו אותו בכבוד גדול, הרשו לו לדרוש בבית־הכנסת ועשו לכבודו “נדבה”68, שבאותם השנים היתה מגיעה ל־500–1000 פיזוס. אף הסכימו ליתן לו מקופת הקהילה “מה שנתנו לשליח ר' אליהו בן ארחא”69, ר"ל מאה פיזוס ועוד עשרים למשרתו.

י"נ לוי. בשנת תקצ"ג נוסדה באמריקה חברת “תרומת הקדש” לשם גביית הכספים ומשלוחם לארץ־ישראל, כדי לחסוך בהוצאות ולבטל השליחות70. אף־על־פי־כן היו באים מעת לעת שלוחים מטעם מוסדות. בשנת תרס"א הגיע לקוראסאו י"נ לוי מטעם בית חולים ובית ספר בצפת. הפרנסים נתנו לו מקופת הקהילה חמישים פלורין מלבד נדבות היחידים71.

היות שכל שנשאר מהארכיון הישן של קהילת קוראסאו הוא רק שירי שיריים ואף זה במצב רע, אי אפשר לדעת בדיוק כל הסכומים שנתרמו באופן כללי ל"ארץ הקדושה" ובאופן פרטי לצפת. על צפת מצאתי סכומים אלה מלבד התקציב השנתי של 25 פיזוס:


שנה פיזוס
1713 55:4
1718 55
1719 200 לר' אברהם בן אברהם אבינו “כדי לעוזרו בעבודותיו”72
1724 188 לשליחות ר' דניאל קאפסוטו
1724 62 לשליח ר' דניאל קאפסוטו
1729 30 מהם עשרה ל"חצרות".
1744 500:5 73
1750 במכתב מיום 28 בדצמבר 1750 לקוראסאו, הודיעו פרנסי אמשטרדם שנתנו תרומתם לשליח צפת בלי להזכיר שם השליח והסכום. נראה שהכוונה לשליחות ר' יום טוב סאבאן ור' מאיר די שיגורא.
1758 120 לשליח ר' משה מלכי, מלבד “הנדבה”.
1765 1.443:6 לשליחות ר' חיים מודעי74.
1765 150 פלורין לשליח ר' חיים מודעי.
1816–1818 250 פלורין לשליחות ר' אברהם ן' חסון, שליח צפת75.
1823 40 פיזוס לשליחות ר' מרדכי אשיאו מלבד נדבות היחידים76.

יש לשער שיהודי קוראסאו, שמספרם באופן ממוצע היה 900 נפש, נדבו משנת 1700 עד 1900 כ־160.000 פלורין ל"ארץ הקדושה".


חלוקת צפת בשנות ת"צ–תקט"ו

שם המקבל שנה פיזוס לשנה שנה פיזוס לשנה
ח' דניאל קאפסוטו ת"צ–תצ"ב 4
חצרות ת"צ–תק"א 40 תק"ב–תק"ה 20
חצרות תק"ו–תק"ז ¼22 תק"ח–תק"ט 21
חצרות תק"י 31 תקי"א 29
חצרות תקי"ב ¼22 תקי"ג 25
חצרות תקי"ד–תקט"ו 20
למשטור ח' דוד [חזקיהו] דא סילוא ת"צ 260
ח' ישראל רפאל קמחי תצ"ב 5 תצ"ג “נפטר”
אלמנה ויתום של הח' ישראל רפאל קמחי תצ"ד–תצ"ו ⅔3 תצ"ז–תק"א ½3
אלמנה ויתום של הח' ישראל רפאל קמחי תק"ב–תקי"ב ¾1 תקי"ג ½2
אלמנה ויתום של הח' ישראל רפאל קמחי תקי"ד–תקט"ו 2
ח"ר משה רפאל אנגילו מלכי תצ"ג–תצ"ד 10 תצ"ה–תק"א 15
ח"ר משה רפאל אנגילו מלכי תק"ב–תק"ח ½7
ח"ר משה רפאל אנגילו מלכי תצ"ד 8 77
יתומים של הנ"ל תק"י–תקי"ב ½7 תקי"ג 9
יתומים של הנ"ל תקי"ד–תקט"ו 7
נכדים של הנ"ל תצ"ח–תק"א 12 תק"ב–תקי"ב 6
נכדים של הנ"ל תקי"ג 7 תקי"ד–תקט"ו 6
ר' שמריה קאטאריבֿאס תצ"ד–תצ"ה 8 תק"ב–תקי"ב 4
ר' שמריה קאטאריבֿאס תצ"ג–תק"א 5 תקי"ד–תקט"ו 4
ח' דוד לופיש ישורון 78 תקי"ג 15 79 ½7
אלמנתו תצ"ו–תק"א 15 תק"ב ½7
אלמנתו תק"ג–תק"ד ½10
ח' דוד ל' ישורון או משפחתו תצ"ד–תצ"ה 150 80 תצ"ח 55
ח' דוד ל' ישורון או משפחתו תצ"ד 60 ת"ק 55
ח' דוד ל' ישורון או משפחתו תק"א 80 תק"ב 90
ח' דוד ל' ישורון או משפחתו תק"ג 92
אלמנה ויתומים של ח' יום טוב קריספו תצ"ד–תצ"ו ⅔3 תצ"ז–תצ"ט ½3
חכם גדליה תצ"ד–תצ"ו ⅔3 תצ"ז–תצ"ט 4
אלמנת הח' אלעזר די ברוד תק"ב 130 81
ר' יעקב חתנו של הח' יחזקאל מהמבורג תק"ג ¾13 82


ד. תרומות אמשטרדם ל"ארץ הקדושה" ולצפת. שע"ו–תר"ד


שנה ארץ הקדושה צפת הערות
שע"ו–שע"ז 712:6 פלורין על־ידי יעקב טיראדו בשם ק"ק בית יעקב83.
שע"ט 435:6 פל' בקופת ארץ־ישראל של ק"ק בית ישראל, מוכנים למשלוח. Libro Dos Termos deste K. K. de Bet Ysrael, עמ' 6ב.
שפ"א 568:8 פל' מהם 50 לחברון ו־50 לטבריה. דוד אוזורייו שילם מכספו דמי ביטוח 30%. שם, עמ' 33–35.
שפ"ג 240 פיזוס לירושלים, מלבד דמי ביטוח, 30%, ששילמו17 יחידים ביניהם. שם, עמ' 50א.
שפ"ג 150 פל' 50 חברון 50, טבריה 50, מלבד דמי ביטוח ששילמו היחידים. שם, עמ' 51א.
שפ"ה 900(?) פל' מלבד 300 פל' דמי ביטוח ששילמו היחידים. שם, עמ' 55.
שפ"ו 700 פל' מלבד הביטוח ששילמו היחידים. שם, עמ' 58.
שפ"ז 1.100 פל' מלבד הביטוח ששילמו היחידים. שם, עמ' 64א84.
שפ"ח 300 פל' לשליח חברון הנמצא בויניציאה “כדי לחסוך ההוצאות”. שם עמ' 68א.
שפ"ח 200 ליאונים
הש"צ 2.600 פל' 300 לשליחות ר' יהושוע אירגאס מצפת. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
שצ"א ר' שמואל טארדיאולה, שליח ירושלים באמשטרדם85.
שצ"ג 750 פל' ליברו… בית ישראל, ד לעומר שצ"ג עמ' 78ב.
שצ"ה 1.900 לשליחות ר' ברוך חבילייו, שליח ירושלים86, דרך ארם צובא.
שצ"ח 1.040 פל' ליברו… בית ישראל, י ניסן שצ"ח.
שצ"ט 1.279:10 636:10 אקורדוס עמ’13. מיכאל אביו של הפילוסוף ברוך שפינוזא, היה גבאי ארץ־ישראל, בשנת שצ"ח–שצ"ט בערך.
הת"א 2.500 פיזוס שם, עמ' 102.
הת"ב 1.592:9 פל' שם, עמ' 133.
הת"ג 1.290:5 פל' שם, עמ' 159.
הת"ד 245 פיזוס מהסכום הזה נתנו 48 פיזוס לחברון ו־24 לטבריה. שם, עמ' 177.
הת"ה 558:2 100 מהסכום הזה שלחו 48 לחברון ו־24 פיזוס לטבריה. שם, עמ' 197.
הת"ו 500 80 חברון 40, טבריה 20. שם, עמ' 208.
הת"ו 700 132 שם, עמ' 213.
הת"ז 700 132 חברון 65, טבריה 32 פיזוס. שם, עמ' 228.
הת"ח 907 170 חברון 70, טבריה 32 פיזוס. שם, עמ' 250.
הת"ט 765 130 שם, עמ' 270.
הת"י 900 140 חברון 70, טבריה 40. שם, עמ' 293.
תי"א 958 140 חברון 90, טבריה 60. שם, עמ' 312.
תי"ב 784 120 חברון 70, טבריה 40. שם, עמ' 330.
תי"ג 595 100 חברון 50, טבריה 25. שם, עמ' 353.
תי"ד 541 50 חברון 50, טבריה 25 פיזוס.
תט"ו ½546 50 חברון 50, טבריה 25. שם, עמ' 398.
תט"ז 545 50 חברון 50, טבריה 25. שם, עמ' 409.
תי"ז 474 30 חברון 30, טבריה 16. שם, עמ' 422.
תי"ח 600 45 חברון 45, טבריה 23. שם, עמ' 442.
תי"ט 570 60 חברון 30, טבריה 16. שם, עמ' 422.
ת"כ ½586 60 חברון 40, טבריה 25. שם, עמ' 478.
תכ"א 716 130 87 חברון 40, טבריה 25. שם, עמ' 496.
תכ"א 622 לשליח ירושלים ח' אברהם בן יצחק די פאלמא88.
תכ"ב ½634 60 חברון 100. לא שלחו לטבריה “מפני שלא גר שם שום יהודי”. שם עמ' 506.
תכ"ג ½618 60 חברון 60. שם, עמ' 521.
תכ"ד 587 60 חברון 60. שם, עמ' 526.
תכ"ה 604 60 חברון 60. שם, עמ' 541.
תכ"ו 627 60 חברון 60. שם, עמ' 553. רשום התכ"ה פעמיים וצ"ל התכ"ו.
תכ"ז 625 60 חברון 60. שם, עמ' 566.
תכ"ח ½618 60 חברון 60. שם, עמ' 580.
תכ"ט 605 60 חברון 60. שם, עמ' 598.
ת"ל 421 40 חברון 40. שם, עמ' 610.
תל"א ¼435 40 חברון 40. שם, עמ' 621.
תל"ב ½265 20 חברון 20. שם, עמ' 648.
תל"ג ⅜539 20 חברון 20. שם, עמ' 659.
תל"ד ½304 10 חברון 10. שם, עמ' 686.
תל"ה ¼388 10 חברון 10. שם, עמ' 714.
תל"ו ¼372 10 חברון 10. שם, עמ' 738.
תל"ז ⅛629 פיזוס 15 חברון 15. שם, עמ' 757. דמי ביטוח רק שבעה למאה.
תל"ח ¾580 20 חברון 40. שם, עמ' 775.
תל"ט ¾577 20 חברון 40. שם, עמ' 809.
ת"מ 600 20 חברון 40. שם, עמ' 825 89.
תמ"א ⅔892 90
תמ"ב ½721 דרך ליוורנו Livro de Eleiçoems do K.K. de T.T…. Fintas…5440–5472, עמ' 31.
תמ"ג 642
תמ"ד ¾619 שם, עמ' 75.
תמ"ה 904 שם, עמ' 88.
תמ"ו ⅛720
תמ"ז ½744 שם, עמ' 104.
תמ"ח 660 שם, עמ' 112.
תמ"ח 30 הוספה מקופת הקהילה. שם, עמ' 116.
תמ"ט ½677 שם, עמ' 128.
ת"נ 667 שם, עמ' 135.
תנ"א ½1.175 שם, עמ' 142. אפשר שבאותה שנה בא איזה שליח ושלחו יותר מהרגיל.
תנ"ב ½744 שם, עמ' 157.
תנ"ג ½1.152 שם, עמ' 165. אפשר שבאותה שנה בא איזה שליח ושלחו יותר מהרגיל.
תנ"ד 588 שם, עמ' 176.
תנ"ה 593 שם, עמ' 183.
תנ"ו 80 ראה לעיל “שלוחי צפת”.
תנ"ו ½715 שם, עמ' 198.
תנ"ז 694 שם, עמ' 220.
תנ"ח 568 שם, עמ' 242.
תנ"ט 818 שם, עמ' 262.
ת"ס 660 שם, עמ' 280. כנראה שלחו עוד מאה פיזוס לר' שמשון גומץ פאטו.
תס"א 744 שם, עמ' 301.
תס"ב 748 שם, עמ' 317.
תס"ג ½610 שם, עמ' 342.
תס"ד ½611 שם, עמ' 378.
תס"ה ½639 שם, עמ' 395.
תס"ו 550 100 ראה לעיל “שלוחי צפת”.
תס"ו ½614 שם, עמ' 417.
תס"ז 592 75 שם, עמ' 441. מכתב מהפרנסים מיום 11 בפברואר 1707 לגבריאל ארייאס בליוורנו.
תס"ח 640 פיזוס שם, עמ' 475.
תס"ט ½584 שם, עמ' 499.
ת"ע 577 שם, עמ' 519.
תע"א 631 שם, עמ' 544.
תע"ב 18.831:17 פל' לשליחות ר' אברהם יצחקי מירושלים91. הסכום היותר גדול שקיבל שליח בפעם אחת מקהילת הספרדים באמשטרדם.
תע"ג ⅝227 פיזוס הסכום הזה כולל 23 פיזוס לשליח חברון, ר' אברהם קונקי, והשאר יחלוקו ירושלים וחברון.
תע"ה 306 לחברון.
תע"ח 400 ר' לעיל “שלוחי צפת”
תע"ח ½806 170 מכתב הפרנסים מששה באדר ראשון תע"ח לר' משה מלכי ודוד גבאי איזידרו.
תע"ט 1.696 178 מהסך הזה 1.410 פיזוס יעודים לישיבות ואס ודראגו92.
תע"ט ½444 138 חברון ½97 והשאר לירושלים.
ת"פ 680 ½185 קהילת טבריה אינה נוטלת חלק בכספים. הסכמות 5472–5489, עמ' 219.
תפ"א 777 217 שם, עמ' 240.
תפ"ב 1.442 שם, עמ' 283.
תפ"ג 1.233 305 לשליחות ר' דניאל קאפסוטו מצפת. שם, עמ' 352. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
תפ"ה ½815
תפ"ו 910 260 לשליחות ר' דוד מלמד מחברון. כלולים בהם 800 פל' ששלחו מקוראסאו לשליחות זאת.
תפ"ז 876 160 חברון 150. שם, עמ' 404.
תפ"ח הפרנסים התחייבו לר' משה ישראל, שליח ירושלים, לתת לירושלים מקופת פדיון שבויים, 400 פל' נוספים לשנה במשך עשר שנים, בתנאי שלא יבוא שליח מירושלים משך זמן זה. שם, עמ' 446.
תפ"ט ½755 126 שם, עמ' 455.
תפ"ט 800 לחברון. מכתב מהפרנסים לר' משה מלכי, מב' בשבט תפ"ט.
ת"צ ½872 פיזוס 152 Libro de Termos das Entregas 5489–5516, עמ' 25
ת"צ ½756 147
תצ"א ½756 שם, עמ' 38.
תצ"ב 683 180
תצ"ג 843 177 ועוד 132 פיזוס ששלחו מסורינאם לשליחות ר' ישראל רפאל קמחי מצפת.
תצ"ד 860 159 שם, עמ' 135.
תצ"ה ½886 175
תצ"ו 1.363 255 כלולות בהן הנדבות מבאייונה ומקוראסאו.
תצ"ו ½502 לפי חליפת המכתבים בין הפרנסים ור' משה מלכי.
תצ"ז 719 241
תצ"ז הפרנסים קיבלו מאברהם ישורון קארדוזו ויצחק נוניס טאואריס מבאייונה 2067:10 פלורין שרוחיהם יהיו לירושלים. Libro… das Entregas, עמ' 135.
תצ"ח ½816 ¾276
תצ"ט93 1.005 ¾108 כלולים בהם ½148 פיזוס של ק"ק אשכנזים באמשטרדם וששים פיזוס מאחות הרב של האשכנזים, כנראה בעד הרב אלעזר די ברוד בצפת.
ת"ק ¼785 ¼254
תק"א 947 ½403 מהסכום של צפת נועדו 110 פיזוס לר' אלעזר די ברוד שהפרנסים קיבלו מאחות הרב ומקהל האשכנזים באמשטרדם.
תק"ב ½818 ¾278 הפרנסים הסכימו ביום כו באב תק"ב, לדרישת ר' חיים וינטורה, שליח טבריה, לצרף קהילת טבריה בחלוקת הכספים כמו שנהגו משנת שצ"ט עד תכ"א. שם, עמ' 219.
תק"ב 250 לשליח טבריה כדי לבנות בית ועד קהילה שם.
תק"ב 120 פל' לשליח בעד הוצאותיו. שם.
תק"ג 982 פיזוס ½205 כלולה גם קהילת טבריה.
תק"ד 2.000 כולם לטבריה.
תק"ד 692 ¾115 הסכומים של ספרי החשבונות אינם מתאימים עם הסכומים הנזכרים בחליפת המכתבים בין הפרנסים, פקידי קושטא ורבני ירושלים.
תק"ד 4,000 פל' לשליחות ר' אברהם בן אשר מירושלים.מכתבם מכ' באלול תק"ד לפקידי א"י בקושטא94.
תק"ה 3.500 פל' נוספים לשליחות בן אשר. מכתבם מ־16 במרס 1745 לפקידי א"י בקושטא.
תק"ה 180 פל' לשליח בן אשר ולמשרתו להוצאותיו. כח תשרי תק"ה. Libro… das Entregas עמ' 250.
תק"ה 2.086 פיזוס מכתבם מ־27 במאי 1745 לקושטא במכתבם מ־כ"ד באייר תק"ה לר' אליעזר נחום בירושלים, הודיעו ששלחו 608 פיזוס לירושלים. כנראה כלולים בתוך ה־2.086, 614:2 פיזוס שקיבלו מקוראסאו לשליחות בן אשר. מכתבם מ־24 באוגוסט 1745 לקוראסאו.
תק"ה 994:80 פל' מה שנשאר לשליחות בן אשר. בסכומים אלה כלולים כנראה, התרומה של יהודי באייונה. מכתבם מכ' באלול תק"ד לקושטא.
תק"ה ¾1.701 פיזוס 102 בחשבון אחר רשום ששלחו באותה שנה 592 פיזוס לארבע קהילות ומאלו הכספים ¾120 לצפת.
תק"ו 750 כולם לחברון, מקופת הקהילה לשליחות ר' אברהם גדליה, בתנאי שלא יבוא שליח מחברון משך עשר שנים. מלבד נדבות היחידים.
תק"ו 170 לשליח חברון ולמשרתו להוצאותיו. אספת הפרנסים מיום ה בחשון תק"ו95.
תק"ו 1.728 135 מכתבם לפקידי א"י בקושטא מ־15 ביוני 1746.
תק"ו–ז 1.546:6:8 פל' מהם 1.300 לשליחות ר' אברהם גדליה והשאר לירושלים96.
תק"ז 427:11 פל' 83 מכתב מהפרנסים מיום 17 במרס 1747 לפקידי ארץ־ישראל בקושטא.
תק"ז 1.695 פיזוס 114 מכתב מ־5 ביוני 1747 לקושטא.
תק"ח ¾1.990 ¾96 הסך הזה כולל 1.346 פיזוס לירושלים. מכתב מ־17 ביוני 1748 לקושטא.
תק"ח ¼165 כנראה תוספת לירושלים.
תק"ח ¾2.034 ¾66 מכתב מ־19 ביולי 1748 לקושטא97.
תק"ט 1740 116 מכתב לרבני ירושלים מ־כ"ו בסיון תק"ט.
תק"י–א 1.897 פיזוס ¾120 מכתב מ־20 בנובמבר לקושטא.
תקי"א ¼747 122
תקי"א 1.457:20 פל' 305:20 מסך זה יעודים 1.152:10 לטבריה. מכתב מ־20 באוגוסט 1751 לטבריה; 16 ביוני 1751 לקושטא.
תקי"א 1.510:5 פל' כולם לשליחות ר' יום טוב סאבאן ור' מאיר די שיגורא מצפת. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
תקי"ב 570 פיזוס 94
תקי"ב 600 פל' כולם לחברון.
תקי"ג ½1.061 120 בזמן שליחותם של ר' מרדכי רובייו ור' אברהם ישראל מירושלים.
תקי"ד ¾824 117
תקט"ו 5.194:6 פל' כולם לחברון, לשליחות ר' חיים יוסף דוד אזולאי 98.
תקט"ו 170 פל' 150 לשליח אזולאי ו־20 למשרתו.
תקט"ו ½716 פיזוס 97 כלולים בהם הכספים של קוראסאו לשליחות אזולאי.
תק"כ ר' שמואל שלם99, יליד שאלוניקי, שליח טבריה, דרש בבית החיים ביום כח בניסן תק"כ, לשבעת הימים לפטירת ר' יצחק חיים אבנדאנא די בריטו, רב הקהילה100.
תקכ"ה101 5.632:10 פל' לשליחות ר' חיים מודעי. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
תקכ"ה 250 פל' כולם לירושלים.
תקכ"ה 412 פיזוס ½87
תקכ"ה ¾111 לחברון.
תקכ"ו ½752 99
תקכ"ו 250 פל' לירושלים.
תקכ"ז 250 פל' לירושלים.
תקכ"ז 220 פיזוס לקנות ספרים, שלחנות וכו' לישיבת “מגן דוד” פינטו ר' לעיל בפרק “הקדשות” סעיף ה.
תקכ"ז 738 ½100
תקכ"ח ½658 87 מכתב מיום ו' בתמוז תקכ"ח לרבני ירושלים.
תקכ"ח 250 פל' לירושלים.
תקכ"ט 250 פל' לירושלים.
תקכ"ט 2.191:5 פל' כנראה לשליחות ר' יששכר אבואלעפיא, שליח טבריה, שהגיע לאמשטרדם בחודש אב תקכ"ח ר' לעיל בפסקה המתחילה במילים: “מאורע זה ומה שעבר עם השליח בונאן,..”.
תקכ"ט 1.400 פל' לשליחות ר' חיים רחמים באגאייו ור' יצחק זאבי, שלוחי חברון.
תקכ"ט 100 פל' ליוכבד, אלמנת ר' משה מלכי בעכו.
תקכ"ט 107 פיזוס לטבריה.
תק"ל 2.223:28 פל' מכתב מיום יג בתמוז תק"ל לקושטא. אפשר שבסכום זה כלולה נדבת 1.400 פל' לחברון. Copiador 1764–1773.
תק"ל 250 פל' לירושלים.
תק"ל ½650 83
תקל"א 873 פיזוס 85 מכתב מכ' בתמוז תקל"א לקושטא.
תקל"א 250 פל' לירושלים.
תקל"ב 250 פל' לירושלים.
תקל"ב ½592 פיזוס ¾78 מכתב מ־3 ביולי 1772 לקושטא.
תקל"ג 7.000 פל' לשליחות ר' יום טוב אלגאזי ור' יעקב לבית חזן, שלוחי ירושלים. מכתב מ־23 בנובמבר 1773 לקושטא102.
תקל"ג 734 פיזוס 113 מכתב מיום ג באב תקל"ג לירושלים ומ־5 בנובמבר 1773 לקושטא.
תקל"ד ½542 פיזוס
תקל"ד 250 פל' לירושלים.
תקל"ה 250 פל' לירושלים.
תקל"ה 1.275 פל' לשליחות ר' יעקב בורלא, ירושלים.
תקל"ה ¾625 פיזוס
תקל"ו 150 פל' לטבריה.
תקל"ו 150 פל' לירושלים.
תקל"ו 800 פל' פדיון החובות בשליחות ר' מסעוד בונאן. ר' לעיל “שלוחי צפת”. לא הוברר לי מי שילם חוב זה, הפרנסים או נדיב.
תקל"ו ¾460 פיזוס
תקל"ז ¾367 פיזוס לירושלים.
תקל"ז 250 פל' לירושלים.
תקל"ז 100 פל' לר' יצחק זאבי, שליח חברון, לאשכנזים103.
תקל"ח 6.256:3:8 פל' לשליחות השניה של חיד"א104. מכתב מ־8 ביוני 1779 לקושטא.
תקל"ח 1.000 פל' שילמו במוקדם לשליח אזולאי בעד רביע הכנסת הבתים מדוד אבנדאנא אוזורייו ששייכים לחברון105.
תקל"ח ½436 פיזוס לירושלים.
תקל"ח 250 פל' לירושלים.
תקל"ט 250 פל' לירושלים.
תקל"ט 1.000 פל' לירושלים מרביע הכנסת הבתים של דוד אבנדאנא אוזורייו, ששולמו למפרע106.
תקל"ט–תק"מ ר' אליהו גדליה ור' שלום עמאר, שלוחי טבריה באמשטרדם107.
תק"מ ¼444 פיזוס
תק"מ 250 פל' לירושלים.
תקמ"א 250 פל' לירושלים.
תקמ"א ½501 פיזוס
תקמ"א 400 פל' לישיבת כנסת ישראל בחברון מעזבון יצחק בן יצחק נוניס הנריקיס. מכתב מ־7 באוגוסט 1781 לקושטא.
תקמ"ב 250 פל' לירושלים.
תקמ"ב ⅝508 פיזוס מכתב מ־6 באוגוסט 1782 לקושטא.
תקמ"ג 250 פל' לירושלים.
תקמ"ג 442 פיזוס . מכתב מ־22 אוגוסט 1783 לקושטא.
תקמ"ד 484 פיזוס
תקמ"ד 250 פל' לירושלים.
תקמ"ה 900 פל' מקופת הקהילה לשליח ירושלים ר' רפאל יוסף אבן רובי, מלבד מה שקיבל מהיחידים שנתנו “בנדיבות”108.
תקמ"ה 250 פל' לירושלים.
תקמ"ה 100 פל' לחברון, מעזבון יצחק נוניס הנריקיס.
תקמ"ו 702:8 פל' לחברון. אחד למאה מהקרן של 12:8: 70.240 פל' (שבעים אלף מאתים וארבעים) שקהילת חברון מסרה לפרנסים להרויחם109.
תקמ"ו 460 פיזוס
תקמ"ו 250 פל' לירושלים.
תקמ"ו 4.956:4 פל' לשליחות ר' חיים אברהם ישראל זאבי. שליח חברון110.
תקמ"ז 1.438:7 פל' לשליחות ר' שלמה חזן. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
תקמ"ז 2.369 פל' לארבע קהילות.
תק"נ 100 פל לר' רפאל אברהם אריה, שליח טבריה, להוצאותיו111.
תקנ"א במכתבם מ־8 בספטמבר 1791 לרבני ירושלים, הצטדקו על כי שלחו 860 פל' פחות מהסך שרגילים לשלוח, היות שהעניות בין היחידים גדולה. מזה מוכח שהסכום שהיו שולחים שנה בשנה הוא יותר גדול ממה שמצאתי בפנקסים.
תקנ"ב 222:10:8 פל' מהכנסת הבתים של עזבון דוד אבנדאנא אוזורייו.
תקנ"ב 113:10:8 פל' לחברון מהכנסת בתי אוזורייו.
תקנ"ב ר' אברהם אזולאי, שליח אשכנזים מחברון באמשטרדם112. מכתב מ־14 בספטמבר 1792 לקושטא.
תקנ"ב 1.564:8 פל' לירושלים ולחברון.
תקנ"ג 614 פיזוס לירושלים ולחברון.
תקס"ב 3.335:16 פל' לירושלים בעד חמש שנים, תקנ"ח–תקס"ב.
תקס"ב 751:2:8 פל' לחברון בעד חמש שנים, תקנ"ח–תקס"ב.
תקס"ב 121:17:8 פל' לטבריה בעד חמש שנים, תקנ"ח–תקס"ב.
תקס"ב 536:18:8 פל' בעד חמש שנים, תקנ"ח–תקס"ב. מכתב מ־2 בנובמבר 1802 לקושטא.
תקס"ד ר' רחמים יעקב ב"ר ראובן, שליח צפת באמשטרדם. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
תקס"ו לפני שנת תקס"ו בא ר' מנחם מאייור בשליחות ירושלים לאמשטרדם ונפטר בזמן שליחותו. ראה לעיל “שלוחי צפת”.
תקס"ז ר' חיים ברוך מאיסטרו, שליח ירושלים באמשטרדם. ר' לעיל “שלוחי צפת”.
תק"ע 6.000 פל' לשליחות ר' דוד יקותיאל הכהן ור' רפאל יעקב מאטאלון מירושלים. מכתב מכז באדר שני תק"ע לקושטא.
תקע"ט 9.200 פל' כנראה לישיבות פיריירה בירושלים וחברון.
תקע"א–פ"א 5.287:10:8 לירושלים בעד השנים תקע"א–תקפ"א113.
תקע"א–פ"א 1.202:11 לחברון בעד השנים תקע"א–תקפ"א.
תקע"א–פ"א 74:11:8 לטבריה בעד השנים תקע"א–תקפ"א.
תקע"א–פ"א 346:11 בעד השנים תקע"א–תקפ"א.
תקפ"א 500 מקופת פדיון שבויים לשליחות ר' יוסף דוד עייאש114, ירושלים.
תקפ"א 100 לשליח עייאש להוצאותיו115.
תקפ"א 1.000 לירושלים מנחלת יצחק נוניס הנריקיס.
תקפ"ג 625 לירושלים.
תקפ"ד 1.287:15 לצפת לשליחות ר' מרדכי אשיאו(?) ראה לעיל “שלוחי צפת”.
תקפ"ד ר' חזקיהו רפאל משה מיוחס בכר שמואל. נקבר בבית החיים של הספרדים באמשטרדם. במצבתו כתוב שהיה “איש ירושלים מגדולי היחס והמעלה / שולח משם בשליחות עֿהקֿ ירושלם תובבֿ / ה”ה החכם הנעלה החסיד והעניו והישיש / הנכבד הגביר הנעלה שש ועושה צדק כבוד / כהֿרֿרֿ חזקיהו רפאל משה / מיוחס בכר שמואל / נפטר בשם טוב אור ליום הֿ עֿרֿחֿ ותהי / מנוחתו כבוד למחרתו עֿשֿקֿ א' דרחֿ / אדר ראשון תקפד לפ’ק"116.
תקצ"ו ר' יחזקאל אליעזר אבואלעפיא, שליח טבריה117.

הסכומים שנשלחו לארץ־ישראל אחרי שנת תקפ"ד הם מעטים וכנראה לא היו אלא כספי ישיבות פיריירה ופינטו. עם יסודה של חברת “תרומת הקודש” העבירה, כנראה, גם הקהילה הפורטוגיזית באמשטרדם את תרומותיה באמצעות חברה זאת.

הסכומים שנרשמו למעלה אין כלולה בהם ההספקה השנתית לישיבות פיריירה בירושלים ובחברון, וישיבת פינטו בירושלים. אף־על־פי שערך המניות של החברות של הודו המזרחית והמערבית של הולנד ירד עד חצי שוויו, מצאתי רשום שהפרנסים שלחו לישיבות אלו בשנות תקל"א תקל"ב, 4.940 פלורין118. משנות תקפ"ה עד תר"ד קיבלו ישיבות פיריירה באופן ממוצע 1.550 פל' לשנה מלבד 600 פל' שקיבלה ישיבת פינטו. יש לשער, איפוא, שהספרדים באמשטרדם נדבו משנת השע"ו עד המלחמה העולמית הראשונה כמיליון פלורינים לארץ־ישראל, לבד הנדבות מקהילות־הבנות של אמשטרדם.

  1. מעגל טוב השלם, מהדורת א' פריימן, תרצ״ד, עמ' 34.  ↩︎

  2. השם צפת נכתב בין שנות שצ"ג–שצ"ח בצורות שונות Safet, Saffet, Safett, Saffete, Safette. אך מעולם לא כתבו Safat. ארכיון הקהילה הפורטוגיזית אמשטרדם (אקפא) Livro dos Termos deste K. K. de Bet Ysrael, עמ' 78 ועוד.  ↩︎

  3. בזמן כיבוש הנאצים, הולאנדים, מחסידי אומות העולם, הצניעו אותו וכך נשמר.  ↩︎

  4. עין א' יערי, שלוחי ארץ־ישראל, ירושלים תשי״א, עמ׳ 767–768.  ↩︎

  5. יליד שאלוניקי. היה באמשטרדם כבר בשנת שע"ב ונפטר שם בר"ח חשון ש"פ. בחודש אלול ש"פ ביקשה קהילת ירושלים עזרה מק"ק בית ישראל. בהזדמנות זאת הרגישו הפרנסים בחסרונו של רבם יוסף פארדו ״כי הוא היה יודע איך לעורר הלבבות״ בעד ארץ הקדושה , Livro dos Termos deste K. K. de Bet Ysrael, 5379–5398, ז' ניסן שפ"א. ראה עליו עמנואל, מצבות שאלוניקי (בדפוס), מ' 627.  ↩︎

  6. ארכיון הקהילה הפורטוגיזית אמשטרדם ( = אקפא), שם, הסכמה מי"ד בניסן שע"ט, עמ' 6.  ↩︎

  7. "Santa Cidade Patria nossa“. הסכמה מיום 7 בפברואר Libro Dos Termos Da Ymposta da Nação 5387, עמ' 19ב.  ↩︎

  8. שם, עמ' 14ב.  ↩︎

  9. על ההסכמות חתמו בכ"ח באב שצ"ט, הפרנסים: יוסף בואינו ביבאס, יוסף ישורון רוייס, אברהם שלום, שמואל אטיאס, דוד אוזורייו, דוד אירגאסו [הרופא], אברהם פֿאראר [הבחור], אקורדוס, עמ' 21, Compendio de Escamoth do K. K. T. T. 5488–5574, עמ' 13. אחדים מהם, כגון הרופא פֿאראר, היו אנוסים שחזרו ליהדותם.  ↩︎

  10. אקורדוס, עמ' 497; קומפינדייו וכו', עמ' 22. אולי מכוח הסכמה זאת, נהוג היה אף בשנת תקע"ג, שחתני התורה היו חייבים להרים תרומה ל״ארץ הקדושה״.  ↩︎

  11. כגון הקדש של שני בתים של אברהם מינדיס די קאסטרו מקוראסאו, אחד לירושלים ואחד לחברון, בשנת תקכ"ב. ארכיון של ממשלת הולאנד בהאג, הארכיון העתיק של אי קוראסאו, חלק 887, מס' 26. אקפא, מכתבי הפרנסים מיום כט סיון תקכ"ה לחברון, 20 אוגוסט ו־29 דצמבר 1765 לפקידי ארץ־ישראל בקושטא.  ↩︎

  12. ארכיון עירית אמשטרדם, נוטאריון ייאן פאן די פֿין ח׳ 1082, עמ' 53.  ↩︎

  13. אקורדוס, עמ' 659 ועוד. ארכיון עירית אמשטרדם, נוטאריון הנדריקס אוטגירס, חלק 3253, מספר 236, 18 יוני 1681. הפרנסים קיבלו הכסף מהיורשים ונתנו להם קבלה בששה בתמוז תמ״א. אקורדוס עמי 841. ראה עמנואל Precious Stones of the Jews of Curaçao, Curaçaon Jewry 1656–1957 ניו־יורק 1957, עמ' 481–482.  ↩︎

  14. עיין א' יערי, ישיבות פירירא בירושלים ובחברון, ירושלים (ספר פרס), תשי"ג, עמ' קפה–קפז; מ' בניהו, אגרות ר' שמואל אבוהב והרמ"ז, ירושלים, ספר ב/ה, תשט״ו, עמ׳ קנג–קנז.  ↩︎

  15. יערי, שם, עמ' קפז–רב.  ↩︎

  16. הפיזו או פאטאקה היה שווה שני פלורין וחצי וערכו ירד עד פלורין ורבע.  ↩︎

  17. Libro de Eleiçoems do K. K. de T. T. Fintas… Escamot 5440–5472, עמ' 192, 209–210.  ↩︎

  18. 5527–5533 ,Resoluçoems dossres do Mahamad, י"א תשרי תקכ"ה, עמ' 42; Copiador de Cartas 1766–1773, מכתב לירושלים מיום יג תשרי.  ↩︎

  19. מכתבי הפרנסים לפקידי ארץ־ישראל בקושטא מהימים 23 באוקטובר 1772, 23 ביולי, 5 בנובמבר.1773  ↩︎

  20. מכתב הפרנסים לירושלים מיום יג אלול תקל״ז.  ↩︎

  21. 5545־5539,Resoluçoens dossres do Mahamad, כג שבט תקמ״א, עמ׳ 105.  ↩︎

  22. אקורדוס, עמ' 132.  ↩︎

  23. …Libro de Elecicoems… Fintas עמ' 220, 301, 544. פינסו כתב בצואתו שהריוח יחולק לקהילות ירושלים, חברון וצפת בכל שנה חוזר חלילה, בסדר זה: ירושלים, חברון, צפת. שם, עמ' 529–531. פינסו הניח גם הקדש לישיבת עץ חיים באמשטרדם.  ↩︎

  24. אקפא, ספר חשבונות בפורטוגיזית של סוחר בהעלם שמו והוא רפאל חזקיה עטיאס, עמ' 85, 312.  ↩︎

  25. ארכיון עירית אמשטרדם, נוטאריון קורנילייו פֿאן אחטהובֿין, צוואה שנעשתה בשמונה באפריל 1720.  ↩︎

  26. 5533–5527, Resoluçoens dossres do Mahamad, ד תמוז תקל"ב, עמ' 246.  ↩︎

  27. לא נזכר בספרו של יערי, שלוחי ארץ ישראל.  ↩︎

  28. אקפא, Libro dos Termos da Ymposta da Nação, עמ' 27–28.  ↩︎

  29. ע"ע יערי, שם, עמ' 310, 418–420; מ' בניהו, לקוטות לתולדות קשריהם של חכמי ארץ־ישראל עם חכמי איטליה, סיני, כרך לה, תשי"ג, עמ' סד–סו.  ↩︎

  30. Memorias… do Mahamad, עמ' 2.  ↩︎

  31. שם, עמ' 39.  ↩︎

  32. Libro do Eleiçoems… Fintas. כסליו תס"ו, עמ׳ 413.  ↩︎

  33. שם, עמ' 262. לא בא זכרו אצל יערי.  ↩︎

  34. Escamot 5472–548 (8)[9] עמ' 90. ע"ע י' זנה, אבני בנין לקורות היהודים באיטליה, חורב כרך ו, תש״ב, עמ' 76–114. [ועיין גם בקובץ זה, במאמרו של י׳ בן־צבי].  ↩︎

  35. ע"ע מ' בניהו, במאמר הנז' בהע' 29, עמ' סג–סד.  ↩︎

  36.  אלמנתו יוכבד היתה מקבלת מאמשטרדם מעת לעת סכומים הגונים, עד 100 פיזוס בפעם אחת. אפשר שהכסף היה נשלח מטעם קרוביה.  ↩︎

  37. 1736–1728 Copiador de Cartas, מכתב מר"ח ניסן תצ״ב למלכי ואיזידרו.  ↩︎

  38. בסכום זה כלולים 188 פיזוס מקוראסאו לשליחות זאת. קופייאדור, מכתב מהפרנסים מיום יג בניסן תפ"ה לרבני צפת. מסתבר שיהודי אמשטרדם נדבו ביד רחבה לשליחות זאת. אפשר שהסכום כלול בחשבונות אחרים.  ↩︎

  39. Copiador de Cartas, מכתב מר"ח ניסן תצ״ב למלכי ואיזידרו.  ↩︎

  40. עמנואל, קשרים בין קהילות שלוניקי ואמסטרדם, גינזך סלוניקי, תל אביב תשכ"א, עמ' 26. [וע"ע בקובץ זה, במאמרו של י' בן־צבי].  ↩︎

  41. Libro dos Termos das Entregas. טז חשון תקי"א, עמ' 352.  ↩︎

  42. עיין יערי, שם, עמ' 453.  ↩︎

  43. מכתבם לפקידי א"י בקושטא מ־11 בספטמבר 1764.  ↩︎

  44. מכתבם לפקידי א"י בקושטא מ־6 בנובמבר 1764.  ↩︎

  45. מכתבם לקושטא מ־6 בנובמבר 1764 ולרבני צפת ביום כט סיון תקכ״ה.  ↩︎

  46. מכתבם לקוראסאו מ־14 בנובמבר 1764.  ↩︎

  47. מכתבם לקושטא מ־18 ביוני 1765.  ↩︎

  48. נראה שפקידי ארץ־ישראל בקושטא לא ענו על ענין זה ולא מסרו לפרנסים ידיעה נכונה על מצב קהילת צפת באותן שנים, כי במכתבם מ־8 באוגוסט 1780 חזרו פרנסי אמשטרדם ושאלו לפקידים: "אם גרים בצפת בעלי בתים ומשפחות שאפשר לקרוא לה קהילה, כדי למסור להם כל מה שיש לנו בקופה לשם צפת״.  ↩︎

  49. 1773–1784 Copiador de Cartas, מכתב מ־7 ביוני 1776 לפקידי ארץ־ישראל בקושטא. אף־על־פי־כן כמעט שלא חודש היישוב היהודי בצפת עד שנת תקל"ח. עיין מ' בניהו, רבי יעקב אליישר וחיבורו מגילת פרס, ירושלים תש"כ, עמ' כה. ועיין להלן הע' 52.  ↩︎

  50. 5533–5538 Resoluçoems dossres do Mahamad, ה באב תקל״ו, עמ׳ 154.  ↩︎

  51. 1784–1799 Copiador de Cartas, עמ' 136.  ↩︎

  52. צ"ל: עשרים שנה. עיין הע' 49.  ↩︎

  53. אקפא, בצרור תעודות שונות. ועיין יערי, שם, עמ' 668–669. באגרת הנזכרת אצל יערי חתמו רק שבעה רבנים: ראובן בכר יעקב, מיכאל לבית ליאון, דוד אבואלעפיא, משה מצליח, ציון בונאן, משה ג’יראסי ואברהם צורוגין.  ↩︎

  54. אקפא, שם.  ↩︎

  55. 1813–1799 Copiador de Cartas, עמ' 86.  ↩︎

  56. לא בא זכרו אצל יערי.  ↩︎

  57. אקפא, צרור מכתבים.  ↩︎

  58. קופייאדור, שם, עמ' 125.  ↩︎

  59. מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, ירושלים תשי"ט, עמ' לד, מ, מג–מד.  ↩︎

  60. 5539–5549 Resoluçoems dossres do Mahamad, ל אב תקל״ט, עמ' 40.  ↩︎

  61. על תרומת יהודי בראזיל בשנת שצ"ט ל"ארץ הקדושה", עיין עמנואל, New Light on Early American Jewry, American Jewish Archives, Cincinnati 1955,כרך ז, עמ׳ 36.  ↩︎

  62. אי בהודו המערבית, באמריקה, השייך להולנד משנת  ↩︎

    1. ר' עמנואל, Precious Stones of the Jews of Curaçao

  63. עיין ספרי History of the Jews of Curaçao (בכ"י), פרק ח.  ↩︎

  64. עמנואל, Precious Stones, עמ' 83.  ↩︎

  65. ר' עמנואל Jewish Education in Curaçao (1692–1802), Publications of the American Jewish Historical Society, כרך 44, פילדלפיה 1955, עמ' 220–222.  ↩︎

  66. ר' עליו ועל השליח ר' יצחק קאריגאל בקוראסאו, עמנואל Precious Stones, עמ' 471–472, 480–483.  ↩︎

  67. ממכתב פרנסי אמשטרדם (כ"ג כסליו ת"צ) לר' משה מלכי [הראשון] אפשר להבין שר' משה משיח היה שליח בקוראסאו, אך לא הוברר לי אם היה שליח צפת. הוא הדין לר' משה מלכי זה. יערי כותב שבא בשליחות צפת (שלוחי ארץ־ישראל, עמ' 446). אולם אין הוא השליח הראשון שביקר באמריקה.  ↩︎

  68. כל יחיד היה מחוייב לעבור לפני ההיכל כשהוא פתוח. החזן היה מנגן “מי שברך” ומדגיש השם והתואר של המנדב: “בחור הנחמד”, “גביר הנעלה”, “ישיש הנכבד” וכו' (על תארים אלה בבית הכנסת וב"השכבות", עיין עמנואל, שם, עמ' 84–85). כיוון שהנדבות הללו היו נעשות בפאר ובחגיגיות, כל אחד היה נודב, כמו שכתוב בספרי זכרונותיהם, “יותר ממה שיש לו”. אם השליח לא היה מורשה מן הקהילה, אלא שהיה שליח לעצמו או מטעם ישיבה, לא היו עושים לו “נדבה”. שני “סנדקים” היו מלווים אותו אצל היחידים והגבייה היתה שליש או החצי ממה שהיה יכול לקבל מה"נדבה".  ↩︎

  69. Memorias Senior, כ"י בידי מר שלמה אברהם לוי מאדורו, קוראסאו, 6 תמוז, 12 מנחם 5518. על כ"י זה, עיין עמנואל, שם, עמ׳ 566.  ↩︎

  70. יערי, שם, עמ' 769.  ↩︎

  71. ארכיון קהילת “מקוה ישראל” בקוראסאו. אספה של הפרנסים ביום 8 באוגוסט 1901.  ↩︎

  72. מכתב מיום כ בתמוז תפ"ג, מפרנסי קוראסאו לפרנסי אמשטרדם, ומכתב מדצמבר 1723 מפרנסי אמשטרדם לקוראסאו (קופייאדור 5479–5488). לפי מכתבים אלה היה ר' אברהם בן אברהם אבינו בחברון. אולם יערי (עמ' 429) כותב שהיה בצפת. אפשר שתחילתו בחברון וסופו בצפת.  ↩︎

  73. ארכיון קהילת קוראסאו, ספרו של הגבאי משנת תק״ד.  ↩︎

  74. שם, חשבון מיום 19 מרס 1765.  ↩︎

  75. שם, חשבונות 9 ביולי 1816 וי"ב באייר תקע"ח. [על השליח עיין בקובץ זה, במאמרו של י' בן־צבי].  ↩︎

  76. שם, אספת הפרנסים ביום 18 בפברואר ו־19 במאי 1823.  ↩︎

  77. שלוחים מיצחק די פראדו.  ↩︎

  78. ר' על עלייתו לארץ־ישראל, עמנואל, חכם דוד לופס ישורון ונסיעתו לארץ, ספר היובל לאברהם אלמליח, מנחה לאברהם, ירושלים תשי"ט, עמ' 90–93.  ↩︎

  79. שלוחים מקופת קהילת אמשטרדם.  ↩︎

  80. שלוחים מאברהם יוסף דא ויגא.  ↩︎

  81. ח' אלעזר די ברוד היה לפנים רב בק"ק אשכנזים באמשטרדם. הכסף נשלח מבארינטס סאלומונס. אלמנתו עלתה בשנת תק״ג ירושלימה.  ↩︎

  82. 5516–5489 Libro de Termo das Entregas עמ' 25 ואילך. העתק שושנה אמזאלאג־עמנואל, אשת הכותב.  ↩︎

  83. J. D’Ancona, Komt der Marranen in Noord-Nederland, Brugmans en Frank, Geschiedenis der Joden in Nederland, חלק א, אמשטרדם 1940, עמ' 216.  ↩︎

  84. מהסכום הזה שלחו 300 פל' לירושלים. נראה שהסכום הכללי בעד “ארץ הקדושה” היה יותר גדול, כי בהסכמתם בפברואר 5387, החליטו פרנסי שלושה הקהלים לשלוח 2.400 פל' וכל מה שיש בקופה. Libro Dos Termos da Ymposta da Nação, עמי 19ב.  ↩︎

  85. התורכים אסרו אותו בעד חובות הקהל. פיטרוהו ואסרו את בנו. היה בשליחות ירושלים גם בויניציאה. לפנים חכם של קהילת ליוורנו. ק"ק בית ישראל באמשטרדם, לקחו אותו לרב עליהם בשכר 600 פל' לשנה ודירה. הוא התחייב להשאר שנתים “להורות לבחורים שיעורים גבוהים של הלכה גמרא, תלמוד ולדרוש”, Libro Dos Termos deste K. K. de Bet Ysrael, 1 ינואר שצ"א עמ' 74ב. ועיין יערי, שם, עמ' 269.  ↩︎

  86. Libro Dos Termos da Ymposta da Nação, י אדר שצ"ה, עמ' 56ב. השליח הזה לא נזכר בספרו של יערי.  ↩︎

  87. הצדיקו ההוספה לצפת בנימוק “שנתנו מעט בשנים שעברו”. אקורדוס, עמ׳ 496.  ↩︎

  88. אביו, יצחק, היה איש נכבד בירושלים והלווה בשנת ת"י כסף לקהילה (אקפא, צרור מכתבים). אספה של הפרנסים, יב אייר תכ"א, אקורדוס, עמ' 491. השליח די פאלמא לא נזכר בספרו של יערי.  ↩︎

  89. משנת תל"ג עד ת"מ שלחו ½1.635 פיזוס: 840 בעד ישיבת דוד ואס ו־½795 בעד ישיבת משה פראנקו דראגו. אקורדוס, עמ' 686 ,659, 714, 738, 775, 809, 825. מכאן מוכח שישיבת דראגו נוסדה לא אחרי שנת תל"ג.  ↩︎

  90. בתוך הסכום הזה כלולים 84 פיזוס שנדבה רבקה אשת אברהם פראנקו דראגו לחכם חיים גומץ פאטו ולחכמים של ישיבת פראנקו דראגו בירושלים. Livro de Eleiçoems do K. K. de T. T… Fintas… 5440–5472. עמ' 8–9.  ↩︎

  91. מלבד זה התחייבו הפרנסים לשלוח בכל שנה שמונים פיזוס נוספים יתר על השבעים פיזוס שהיו רגילים לתת. יחידים אחדים התחייבו לתת פיזו אחד לשנה במשך חמש עשרה שנים, בתנאי שלא יבוא שליח ירושלים במשך זמן זה. הסכם בין השליח ר' אברהם יצחקי והפרנסים שנעשה ב־27 ביוני 1712. הסכמות 5472–5488, עמ' 6. ה"סנדקים" שליוו את השליח אצל היחידים היו הגבירים: אברהם פיריירה, שמעון אברבנאל סוזה, דוד מינדיס דא סילוא ואברהם יעקב נוניס הנריקיס, מכתבם של הפרנסים מ־8 ביולי 1712 לפקידים בליוורנו. 5462,Copiador de Cartas .  ↩︎

  92. במכתב הפרנסים משלושה בניסן תע"ט לרבני ירושלים, דרשו שהחכם משה קאריגאל יקבל ההספקה שהיה מקבל אביו המנוח החכם אברהם. הסכמות, שם, עמ' 188. Copiador de Cartas. 5479–5488  ↩︎

  93. הפרנסים נענו לדרישת פקידי ארץ־ישראל בקושטא לתת תוספת 250 פל' לשנה לירושלים במשך חמש שנים, בתנאי שלא יבואו שלוחים מירושלים משך שנים אלו. Libro… das Entregas כ תמוז תצ״ט, עמ' 172.  ↩︎

  94. לדרישת השליח, התחייבו הפרנסים להמשיך במתן תוספת 250 פל' לשנה לירושלים במשך עשר שנים מקופת פדיון שבויים, בתנאי שלא יבוא שליח מירושלים משך שנים אלו. Libro… das Entregas. כח תשרי תק"ה, עמ' 250.  ↩︎

  95. שם, עמ' 268.  ↩︎

  96. החשבונות אינם ברורים. אפשר שסך זה כלול בתוך 1.728 פיזוס ששלחו אותה שנה. בסך 6:8:1.546 פל' כלולים מאה פל' מאברהם בן רפאל מינדיש דא קושטא ו־8: 6: 146 מאברהם אלואריס פיניירו, שניהם מבאייונה, לשם ירושלים. מכתבם מ־22 בנובמבר 1746 לפקידי א"י בקושטא.  ↩︎

  97. כלולות בהן מאה פיזוס לישיבות ואס ודראגו מירושלים. ¾159 מקוראסאו, 116 מקהילת באייונה, 40 מירושת שרה בירנאל, ¾250 מאברהם אלואריס פיניירו, שניהם מבאייונה.  ↩︎

  98. בתנאי שלא יבואו שלוחים מחברון משך י"ב שנים. “הסנדקים” מטעם הפרנסים, שליוו את חיד"א לקבל נדבות היחידים, היו הגבירים משה בן רפאל מינדיס דא קוסטא ויצחק טיגירה די מאתוס. הסכום שגבו היה 3.000 פל'. מכתב מהפרנסים מיום 31 בינואר ו־20 במאי 1755 לפקידי ארץ־ישראל בקושטא. במכתבם האחרון הודיעו שאזולאי נסע ללונדון. מכתב מהפרנסים מכ"ה בתמוז תקט״ו לחברון, Libro de Termo das Entregas, אספה של 22 בטבת 5515, עמ' 249. הפרנסים המליצו במכתבם מ־15 במאי 1755 לקוראסאו בעד שליחותו של חיד"א. יהודי קוראסאו שלחו 12: 806 פל' למטרה זאת ומהם 75:5 לשליח ועוד 420 פל' לחכמים חיים גומץ פאטו ור' אברהם קאשטיאל מחברון. על שליחותו של חיד"א באירופה ובאמשטרדם, עיין מאיר בניהו, שם, עמ׳ ל–נג.  ↩︎

  99. ראה עליו ועל משפחתו, עמנואל, מצבות שאלוניקי (בדפוס), מ' 1293, 1302, 1309, 1380, 1535, 1574.  ↩︎

  100. 5527–5511, Resoluçoems dossres do Mahamad עמ' 123.  ↩︎

  101. החשבונות משנות תקט"ז–תקכ"ד לא הגיעו לידי.  ↩︎

  102. לדרישת השלוחים, הסכימו הפרנסים להוסיף ולתת תוספת 250 פל' לשנה משך עשר שנים, בתנאי שלא יבואו שלוחים מירושלים בשנים אלו. אף־על־פי־כן שלח ק"ק ירושלים את ר' יעקב בורלא בשנת תקל"ה. הפרנסים התרעמו על פקידי ארץ־ישראל בקושטא שלא התחשבו עם ההסכם, אבל הרשו לשליח לקבל נדבות מהיחידים. Resoluçoems dossres do Mahamad. אספה שנתקיימה ביום יב בחשון תקל"ו, עמ' 124.  ↩︎

  103. Resoluçoems dossres do Mahamad, 5533–5538 אספה ביום כה באייר תקל"ז, עמ' 183.  ↩︎

  104. הפרנסים הקפידו שחיד"א לא הסכים לשמש רב בקהילתם (עמנואל, גינזך סלוניקי, שם, עמ' 26), עם כל זאת השתתפו בשליחותו. הם נתנו לו “סנדקים” שליוו אותו אצל היחידים, הגבירים אהרון יצחק קאפאדוסי ומשה יצחק ישראל סואסו. עיין בניהו, שם, עמ' מג–מד; מכתב הפרנסים מ־5 ביוני 1778 לקוראסאו. מהסך הזה 850 פל' הם מקופת הקהילה, והסכימו עם אזולאי שלא ישלחו שליח מחברון משך עשר שנים. מכתב מ־7 באוגוסט 1778 לקושטא.  ↩︎

  105. Resoluçoems…, 5533–5538 אספה ביום כה בשבט ו־ב באייר תקל"ח, ומכתב מ־22 ביוני 1779 לקושטא. לדרישת הסנדקים, נתנו הפרנסים לשליח כתב המלצה לקהילת קוראסאו.  ↩︎

  106. הפרנסים הסכימו להקדים תשלום הסכום הזה לדרישת ובקשת החכם “מורנו ורבנו [שלמה] שלם”. מכתב מ־8 ביוני 1779 לקושטא.  ↩︎

  107. הפרנסים הרשו ביום כב בסיון תק"מ לשליח עמאר למכור “ספר אחד” [“מעשי צדיקים”] ליחידים שירצו לקנותו. Resoluçoems dossres do Mahamad, 5539–5545 על השליח עיין יערי, עמ' 518–519. ר' לעיל ״שלוחי צפת״.  ↩︎

  108. הסנדקים שליוו את השליח היו: אברהם דוד טיגֿירה די מאתוס ויעקב שלמה גוטייריס. מכתב מ־11 באב 1785 לקוראסאו – ברשות הפרנסים הדפיס השליח “מאניפֿיסטוס” באמשטרדם. Resoluçoems 5539–5545 , אספה ביום כט בכסליו תקמ"ה, עמ׳ 316.  ↩︎

  109. Copiador de Cartas, 1784–1799 מכתב מ־6 באוקטובר 1786 לחברון, עמ' 92. מלבד הסך הגדול הזה, מסרה ישיבת כנסת ישראל בחברון לפרנסים 6: 6.262 פלי להרויחם. הפרנסים החזירו להם הכסף בשנת תקנ"א. Copiador, שם, עמ׳ 277.  ↩︎

  110. Copiador, שם. ה"סנדקים" שליוו את השליח היו הגבירים יצחק שלמה גוטייריס ויחיאל [בן החכם שלמה] שלם. זאבי היה גם בכ"ג בחשון תקמ״ז באמשטרדם. Resoluçoems dosssres do Mahamad 5545–5551, עמ' 70, 80, 93. הפרנסים יעקב טיגירה די מאתוס ואהרן בן רפאל מינדיס דא קושטא חתמו על המלצה יפה לקהילות אחרות שיעזרו לשליח. Copiador, שם, עמ' 101–102.  ↩︎

  111. Resoluçoems…5545–5551, אספה ביום ה בתשרי תק״נ, עמ׳ 256, 257.  ↩︎

  112. בשנת תקנ"א עשה באיטליה ובאשכנז ופולין מטעם קהילות הספרדים והחסידים שבגליל. באייר תקנ"ב נסע להולנד ואולי בהיותו תושב חברון קיבל התרומה לצורך חברון. עיין מ' בניהו, שם, עמ' תצ״ג–תצ״ד.  ↩︎

  113. מכתב הפרנסים מי"ג בשבט תקפ"ב לפקידי א״י בקושטא.  ↩︎

  114. בהיותו באמשטרדם כתב קונטרס על חלוקת כספי ארץ־ישראל מארצות אשכנז, שנתפרסם על־ידי מ' בניהו, סורא, כרך א, תשי"ד, עמ' 103–155.  ↩︎

  115. מכתב מ־20 בפברואר 1821 לקושטא.  ↩︎

  116. לפי כ"י במזכירות קהילת הספרדים באמשטרדם. השליח הזה לא נזכר אצל יערי.  ↩︎

  117. הגבירים ד[וד] ה[נריקיס] די קאשטרו ואברהם לופיס סואסו, deputados de Tebaria, הדפיסו קול קורא בפורטוגיזית, בחודש כסליו תקצ"ו, וביקשו מיחידי אמשטרדם (ספרדים) לנדב בעד שליח טבריה "איש נכבד בעד ערכו המיוחד ובעד חכמתו ובקיאותו בתורה הקדושה… שזה שבע ועשרים שנים שטבריה לא זכתה מפרי חנכם ונדיבותכם אין קץ״. אקפא, צרור תעודות.  ↩︎

  118. מכתב הפרנסים מיום 23 באוקטובר 1772 לפקידים בקושטא.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

קִראו עוד על אודות הפרויקט ועל איך לעזור 1

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65351 יצירות מאת 3982 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!