גיוס לעבודה    🔗

מר שרתוק: חברי ההנהלה יודעים ודאי, כי תלמידי בתי הספר יצאו בקרוב לעבודה לחודש ולחודשיים. הכוונה למחלקות השביעיות והשמיניות. כן יש הצעה שהמוסדות הלאומיים יקראו לבוגרי בתי הספר בארץ במספר 500–007 איש, להתנדב לשנת שירות לאומי. כידוע, אנו קוראים לגיוס רק צעירים מבני עשרים ומעלה, אבל לשירות לאומי, בייחוד לעבודה, אפשר לקרוא צעירים יותר. הכוונה לעבודה: א) במשק חקלאי; ב) שירות ביטחון – נוטרות; ג) כל עבודה שיש לה ערך לאומי ומלחמתי.

צריך כמובן לתת חופש לצעירים לבחור להם את סוג העבודה בו הם רוצים לשרת. לשם כך יהיה גם צורך למנות ועדה משותפת עם הנהלת הוועד הלאומי. ההצעה היא שדר' בירם² יכהן בתור יו"ר הוועדה. בוועדה זו ישתתפו נציגים שונים, ואני מבקש את ההנהלה לתת לי את הסמכות, יחד עם הנהלת הוה"ל, למנות ועדה כזאת.

אנו עומדים עתה בפני גל של התפטרויות מהנוטרות, בעיקר בגלל מצב השכר הירוד. השכר במשטרה הוא טוב יותר קצת. השוטרים נהנים מתוספות ידועות וגם מדירות זולות. אנו פונים לממשלה בדבר הגדלת משכורת הנוטרים, אבל קשה לנבא התוצאות של פנייתנו זו ומתי נקבל תשובה. כידוע עומדת השאלה שמחוייבי הגיוס, ששוחררו בגלל סיבות שונות, יחויבו לשרת כנוטרים. הכוונה ל־200–300 איש.

בדיון הועלו אפשרויות להרחבת הגיוס לשירות הלאומי לתחומי עבודה נוספים ולגיוסם של תלמידי בתי הספר המקצועיים, והוצע להיוועץ באנשי האוניברסיטה בירושלים והטכניון בחיפה בקשר לגיוס בוגרי בתי הספר.

מר שרתוק: שאלת ביה"ס המקצועיים היא מיוחדת במינה, ואני מקבל עלי לברר את הדברים, אבל במידה שמדובר על כוחות עבודה צעירים, בלתי־מקצועיים, אני מתנגד בתכלית הניגוד שצעירים אלה יגוייסו לעבודה בבתי חרושת. בתי חרושת משלמים כיום שכר עבודה מתאים ותוספת יוקר, והעבודה בהם מהווה המשך של החיים הנורמליים. מרכז הכובד הוא בחקלאות ובנוטרות, והתעשייה לא תיבנה מעשרות הצעירים שיתגייסו לעבודה בבתי החרושת. חובה עלינו לשמור על האוניברסיטה, אבל אין להבטיח לאוניברסיטה תלמידים בלי להתחשב גם במאמץ המלחמתי.³

שאלות מדיניות    🔗

מר שרתוק: קיבלנו ידיעות שבן־גוריון התראה עם [הנרי] מורגנטאו,⁴ שהבטיח שהנשיא רוזוולט מתייחס באהדה רבה למפעלנו בארץ.

מ"ש נשאל על העלאת בעיות העלייה ופרשת “סטרומה” בפרלמנט הבריטי באותו שבוע.

מר שרתוק: מחוץ לידיעות שנתפרסמו בעיתונות, לא קיבלנו כל ידיעה נוספת על הוויכוח בפרלמנט.⁵ עוד בישיבה לפני שבועיים בפרלמנט בדרישת חקירה בעניין “סטרומה”, ולא היה כל ערעור מצד חברי ההנהלה. אנו גם איננו יודעים מה התהווה שם. אין לי ספק שהשאלות לא היו ספונטניות, והיתה לנו ודאי יד בהכנת הוויכוח. איני שותף בהערכת דר' סנטור.⁶ יש לנו מערכת פוליטית, ומזמן לא השתמשנו בפרלמנט לדיון זה, אם כי אנו סובלים מאוד. הנה יש לפנינו שאלת פליטי “דריין”, אבל לא עוררנו שאלה זו בפרלמנט, כי חוששים אנו לקבל אישור לתשובה השלילית של הממשלה. איני שותף לדעה שהוויכוח נסתיים במפלתנו. הממשלה הרגישה את עצמה לא טוב בוויכוח, וגם הבטיחה לדאוג שלא יחזרו מקרים כאלה. חשוב מאוד שהקהל [הבריטי] יקרא את דברי הלורדים ו[אם ש]הוא יודע היטב שהממשלה מוכרחה להגיד מה שהיא אומרת, אבל דברי הלורדים מדברים ללבו של כל אנגלי. יש לי הרגשה שבממשלה כאן יש מצפון לא שקט. כלפי חוץ טוענת הממשלה שהיה לה ניצחון.

הנה, רק עתה הודיע לי מר מקפרסון שהודבקו ברחובות העיר עלונים נגד הנציב עם תמונתו בקשר עם טיבוע “סטרומה.”⁷ המזכיר שאל לדעתנו. עניתי לו שההנהלה מגנה מעשים אלה והיא מוכנה לעזור לממשלה בגילוי הפושעים.

אני מקווה במשך השבוע לסיים את הכנת החומר לגילוי הדעת.