שאלות מדיניות    🔗

מר שרתוק: נסיעתי לאפריקה הדרומית מוטלת בספק. עד עתה טרם קיבלתי רשות כניסה לאפריקה. ברור גם אם תתקבל עתה הויזה, אין ספק כי הנסיעה תדחה, כי אין כל ביטחון שאוכל לקבל מייד מקום באחד האווירונים הקרובים.

הדר' וייצמן עומד להגיע לארצות־הברית בימים אלה, הוא כבר עזב את לונדון, אבל החברים מלונדון מבקשים לא לפרסם כל ידיעה בעניין זה עד הגיעו לאמריקה. בינתיים נתקבלו העתקות מכתבי דר' וייצמן לצ’רצ’יל ולמשרד המושבות.² ואמציא אותם לחברים לעיון.

נודע לי ממקור נאמן שהנציב יצא לביקור ללונדון.³ נסע לשם בלוויית מר סקוט⁴ מהמזכירות הראשית. איני חושב שיש יסוד להנחה, כי הנציב לא יחזור עוד למשרתו. אין לנו עוד כל אינפורמציה לסיבת נסיעה פתאומית זו.

אין לי הפעם למסור דוח על ביקורי במצרים,⁵ כפי שנהגתי במקרים הקודמים. לא היו לי כל שיחות פוליטיות, כי המיניסטר לענייני המזרח התיכון [אוליוור ליטלטון] אינו עוד כיום במצרים.⁶ גם שיחה עם המפקד אורינלק לא יצאה לפועל. עסקתי בהיותי במצרים בשאלות הגיוס והפלוגות היהודיות.⁷

אגב, האדונים בן־גוריון ופרנקפורטר⁸ ראו את קייסי,⁹ המיניסר החדש למזרח התיכון, לפני צאתו את אמריקה, והוא הבטיח להם לשוחח איתי בבואו למצרים.

ראיתי את מונקטון, אבל הרושם הכללי הוא שהעניינים מתנהלים מעצמם ולא שמונקטון מנהלם. האיש מדבר כל הזמן באופן סתמי וכללי ואם גם יש לו מידה מסוימת של אהדה כלפינו לא נשיג ממנו ולא כלום. בשיחה נגעתי במשא־ומתן בהודו¹⁰ ואמרתי שהגיע המועד שגם אנו נקבל את חלקנו. מונקטון הגיב שנכון שעלינו לבוא על שכרנו בעד שירותנו בימי המלחמה, אבל אלה הם דיבורים בעלמא. מונקטון המריצני לדבר עם אוקילנק.

אגב, שם נודע לי כי מונקטון הירצה בפני חיילים בריטיים בעניינים מדיניים והיתה גם רשות לכל חייל להציג שאלות. אחד הבחורים שלנו שאלהו בעניין “סטרומה” וענייני עלייה, והוא השיב כי לדעתו צריכה ארץ־ישראל להיות פתוחה לעלייה, אבל זו דעתו הפרטית – ויש פוליטיקה של ממשלת הוד מלכותו.

הגנרל אוקינלק היה מחוץ לקהיר מספר ימים ובשובו היה עסוק בעניינים דחופים וחיכיתי לראיון אצלו, אבל פתאום אילץ עניין רציני את הגנרל אוקינלק לעזוב את קהיר, והמפקד ביקש ממני, על־ידי מזכירו, לכתוב לו בעניינים שהייתי רוצה לדבר אתו. השתדלתי לראות את ראש המטה, אבל גם הלה היה טרוד באותו עניין. בדלית ברירה אני כותב עכשיו לאוקינלק בעניינים שרציתי לדבר אתו בעל־פה.¹¹

ביקרתי אצל הפלוגות היהודיות. ל"סדר" [פסח] הייתי בפלוגה יהודית במדבר. הפלוגה היא למעשה “מעורבת”, יש בה חיילים מעדות המזרח, יהודים עולי גרמניה ועולי ארצות אחרות, ומעטים מאד מארץ־ישראל. הרציתי בפניהם על עניני דיומא וגם על השפה העברית המאחדת את כולנו. בפלוגה זו שומעים את כל השפות ומעט מאוד את השפה העברית.

בזמנו הצעתי למיפקדה למנות קצין שיהיה המקשר בין המיפקדה והפלוגות הארצישראליות, שעליו תהא הדאגה לכל העניינים הנוגעים להן. הניסיון הוכיח כי אחרת הטיפול בשאלות הפלוגות היהודיות הוא ארעי ודילטנטי. לכתחילה נתקלה הצעתי בהסתייגות ידועה, אולם לאחר משא־ומתן רב הודיעו על תמיכתם בהצעתי. ביקורי הפעם הודיעוני, שההצעה אושרה על־ידי המיפקדה וגם על־ ידי ממשלת ארץ־ישראל והועברה ללונדון.

הצעתנו המקורית התכוונה שהקצין יהיה יהודי, אולם בהשפעתה של ממשלת ארץ־ישראל נדחה הדבר, ובמיפקדה שמעתי את הדעה שהקצין הזה אינו יכול להיות חד־צדדי, כי עליו לטפל גם בקבוצות יהודיות וגם בקבוצות ערביות. הסברתי שאפשר לסמוך על קצין יהודי שיתנהג בצורה הוגנת מאוד כלפי הפלוגות הערביות, והודעתי שמוכרח להיות מועמד המתקבל על־ידי, למען אהיה משוכנע ביחסו ההוגן. וכוונתי היתה לקצין בריטי. בדלית ברירה הצעתי מועמד בריטי מחסידי אומות העולם. ההצעה עשתה רושם רב, כי האיש הוא אינטלקטואל וידוע כאיש הרוח, ואין כלל ביטחון שממשלת ארץ־ישראל תסכים למינוי זה.¹²

כבר מזמן התחלתי במשא־ומתן על חיסול פלוגות החפרים שלנו. בזמנו התגייסו צעירינו לחפרים, כי זה היה הצינור היחיד לגיוס. עתה הפכו פלוגות החפרים לנחלת הגזע השחור, ורק פלוגות חפרים בודדות נשארו של לבנים והם יהודים ארץ־ישראליים. התקדמתי יפה בהשתדלויותי ובביקורי האחרון במצרים הסכימה המיפקדה להעביר את הפלוגה הקפריסין למהנדסים מלכותיים לפריקה וטעינה, וגם את יתר הפלוגות להעביר לפלוגות לוחמות. כך חוסלה לגמרי פרשת היחידות המעורבות, יהודיות־ערביות. אין כיום גם פלוגה אחת מעורבת של יהודים וערבים.

בזמנו מסרתי על ביטול ההגבלה בשביל ארץ־ישראליים לשירות בתפקידים שונים באוויריה. עתה נבחרו כעשרים צעירים שלנו שיסעו לאנגליה לאימון כטייסים, והכוונה היא שעם גמר האימון יחזרו לכאן. הצעתי לשלוח לאנגליה עוד עשרים צעירים, והם הסכימו לכך ויבקשו אישור מלונדון, אבל עד עתה עוד טרם נשלח אף חייל יהודי אחד לאימון באנגליה.

בשיחה עם אחד ממפקדי האוויריה במזרח התיכון מסרתי לו על דיכאון אנשינו המשרתים באוויריה.¹³ הם מפוזרים בפלוגות שונות ובכל מקום הם מעורבים עם האנגלים והרושם הוא שהם נדחקים לפינה, ויש פתרון: ריכוזם, ואם אי־אפשר לסדר אסקדרון יהודי מחוסר טייסים, הרי סיבה זו הולכת ומתבטלת. תשובת המפקד היתה כי בעצם הרעיון הוא נכון, אבל יש להתחיל בקצה השני – בלונדון – ולדעתו עלינו לפעול על־ידי ידידינו בממשלה. אפנה כמובן בעניין זה ללונדון, אבל אני מזהיר את ההנהלה מפני תקוות מופרזות.

הרב פישמן העיר כי לסוריה תהא השפעה על הגנת הארץ, כדאי להתקשר ולבקר במיפקדה שם.

מר שרתוק: המיפקדה בקהיר היא גם מעל למיפקדת סוריה, אבל דברי הרב פישמן¹⁴ נכונים, ובדעתי לבקר בקרוב בסוריה אצל הפלוגות היהודיות שם וגם במיפקדה.

לאחר הדיון, השיב מ"ש:

מר שרתוק: מר בן־צבי עורר לפנינו שאלת נציגות [קבועה של] ההנהלה במצרים, אבל לא אמר לאיזה נציג הוא מתכוון ומה יהיה תפקידו, אם כמקשר לחיילים שלנו או למשא־ומתן פוליטי. גם לקשר עם החיילים העניין אינו כל כך קל. יש קשיים של נסיעה למצרים, שהייה שם, ישיבה שם. גם אם נתגבר על כל הקשיים האלה עומדת השאלה החמורה של המועמד המתאים לכך. כל החיילים היהודים מחוץ לאוויריה נמצאים בפלוגות יהודיות, ובזה טעה מר בן־צבי בחשבו שיש פלוגות מעורבות.

ולדברי מר שפירא¹⁵ על הרבנים [הצבאיים] – אנו לא צבא כצבא הפולני, אנו חלק בלתי נפרד של הצבא הבריטי ואין להביא כל ראיה מהצבא הפולני. גם בצבא הבריטי יש רבנים, ולא נכון וזה גם לא צודק להגיד, שרבנים אלה כמו ברודי, רבינוביץ ולוי¹⁶ עוסקים ביחידות הארץ־ישראליות רק אגב אורחא. ההפך מזה הוא האמת. שלושתם ציונים, מדברים היטב עברית, התגייסו לצבא רק לשם פעולה בפלוגות העבריות, וזה עוד היום עיקר פעולתם. לא נכון שהם עוסקים אך ורק בענייני דת, נכון שפעולתם מוגבלת ולא פעם קיבלו נזיפות שהתערבו בדברים שאינם בסמכותם, אבל הם עושים פעולות ציוניות חשובות בתוך הצבא. הנה נתמנה עתה עוד רב צבאי, רב אפשטיין. מקומו יהיה בצפון ארץ־ישראל וסוריה. הוא יעסוק בכל הפלוגות היהודיות שם. יש גם הרב פראלוביץ העושה במידת יכולתו למען החיילים. נכון שיש לנו פחות רבנים מאשר מגיע לנו לפי המיכסה, אבל אנו לאט לאט מגדילים את המספר.

ואשר להצעתו של מר בן־צבי, אם נמצא את המועמד המתאים נצטרך לבקש עבורו רשיון ישיבה במצרים – דבר לא קל לגמרי.

אשר לפליטים¹⁷ – מטרתנו צריכה להיות יותר ויותר יהודים בארץ־ישראל, אם בתור אנשי צבא פולנים ואם בתור פליטים. עלינו להשתדל להגדיל את מספר היהודים כאן. אנו גם מעוניינים שיהודים פולנים יבואו לארץ־ישראל ברשיונות עלייה, כי פירוש הדבר יהיה במשך העליה.

ייתכן שמר גרינבוים צודק, שהכוונה היא להכניס את הפולנים לארץ־ישראל ולא את היהודים. את זאת צריך לברר עם הפולנים. ברור גם שאנו לא נוכל לתת רשיונות עלייה לפליטים באופן סיטונאי, עלינו יהיה לבדוק כל מקרה ומקרה אם המועמד מתאים להיות עולה לארץ־ישראל.

דוח מביקור ה' שרתוק במצרים¹⁸ (27.3.1942–8.4.1942)

1. קצין מרַכז. מיפקדת המזרח התיכון החליטה בחיוב על מינוי קצין מרַכֵז לענייני הפלוגות הארץ־ישראליות. דרגתו תהיה לויטננט־קולונל. הוא יצורף למיפקדה בארץ־ישראל אולם סמכותו תוכר גם לגבי היחידות החונות בתחום שפוטן של מיפקדות אחרות. הוא יטפל ביחידות העבריות והערביות כולן.

2. Welfare Officer [קצין סעד]. הוחלט בשלילה על דרישותינו למינוי זה. הקצין המרכז יצטרך לטפל גם בעניינים אלה.

3. חיל החפרים. יתחילו בהעברת החפרים לשירותי אחרים. תערך בחינה של בעלי המקצוע בפלוגות על מנת לצרף את המועמדים המתאימים לחיל המהנדסים ול"אורדננס" [חיל חימוש]. פלוגה מס' 606 תועבר כולה לחיל המהנדסים על מנת ליהפך לפלוגת עובדי־ים.

מפקד ה־group דרש לתת חופש לפלוגה 609 העובדת במדבר זה כ־9 חודשים ללא הפסקה.

יישלח חוזר על מינוי סרג’נט־מיג’ור וקוורטרמסטר־סרג’נט יהודים בפלוגות שטרם בוצעו בהן מינויים אלה.

4. מהנדסים מלכותיים. הפלוגה מס' 740 תהיה פלוגה ערבית. ניתנה הוראה להוציא ממנה את כל היהודים.

5. קומנדוס. הוסכם שאם אין בעין פעולה מיוחדת בשביל אנשי הקומנדוס, יחזירום לארץ־ישראל ויצרפום לפלוגות “באפס” או תותחנים.

6. הגדלת תוספת המשפחה. עלינו להגיש תזכיר חדש בו נבסס את דרישותנו להגדלה על עליית יוקר החיים בארץ מאז הגשנו את תזכירנו הקודם. ארץ־ישראלים מקבלים עתה את משכורתם לפי דרגה מיוחדת ואינם קשורים יותר לדרה המלטוית.

7. A.T.S. ישתדלו להשאיר בארץ־ישראל כ־150 מבין 500 המתאמנות עכשיו. המתאמנות מיועדות לעבודה בבתי־חולים בסרפנד, קנטרה וקססין ובמחלקת האספקה בחיפה.

8. R.A.S.C. [חיל הובלה]. עומדים להקים עוד 2 פלוגות עבריות. בין המועמדים לפקד עליהן: [ישראל] בוגנוב [ברנע], [בני] אידלמן. תיעשה פעולה לבירור אי־ההבנות בפלוגות ספקי המים מס' 5.

9. חיל התעופה. נתקבלה החלטה עקרונית להפסיק את הניכויים משכרם של ארץ־ישראלים לטובת קרן הביטוח הבריטית. עוד ידונו על החזרת הסכומים שנגבו קודם.

נבחרו 19 מועמדים לאימון בטיסה. עוד אחד יבחר בימים הקרובים והקבוצה תישלח לאנגליה.

מוכנים לקבל מאיתנו רשימה של טייסים שטרם התגייסו. קבלתם טעונה אישור מלונדון.

מיפקדת המזרח התיכון תבקש את האישור באופן טלגרפי. יתקבלו גם מועמדים מ"מוצא אויב".

את שאלת היחידה העברית ב־R.A.F. עלינו לעורר במיניסטריון התעופה.

ישובו לדון על מועמדים לקצינות ומוכנים לקבל מאיתנו רשימת מועמדים.