צַר לִי שֶׁהֶחְמַצְתִּי אֶת וַלְטֶר בַּלְהַאוּזֶה בִּשְׁעָתוֹ.

כְּלוֹמַר, אֶת תַּעֲרוּכוֹת תַּצְלוּמָיו, בְּגֶרְמַנְיָה הַפֵדֵרָלִית וּבְזוֹ

הַדֶּמוֹקְרָטִית, וְאַחֲרֵי־כֵן אֶת אֵלּוּ שֶׁהֻצְּגוּ עִם הַזְּמַן

בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית (וְהֵן אֲשֶׁר זִכּוּהוּ בִּמְלוֹא הַהַכָּרָה

כְּצַלָּם־אָמָּן יְחִיד־סְגֻלָּה, שֶׁמַּשְׁמָעוּת יְצִירָתוֹ חוֹרֶגֶת

מִן הַיּוֹמְיוֹמִי, אַף גַּם מִן הָאֶסְתֶּטִי). תַּעֲרוּכָה

מַקֶּפֶת אַחֲרוֹנָה שֶׁל עֲבוֹדוֹתָיו הֻצְּגָה, בְּעֶצֶם, בַּמּוּזֵיאוֹן

לְאָמָּנוּת שֶׁל הָנוֹבֶר בְּ־1981, לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה:

אֲבָל עַכְשָׁו, כָּךְ אֲנִי לָמֵד מִתַּרְגּוּם כַּתָּבָה שֶׁל

פְּלוֹנִי אַנְדְּרֵיאַס רוֹסְמַן בַּ"פְרַנְקְפוּרְטֶר אַלְגֵּמַיְנֶה צַיְטוּנְג"

(עִתּוֹן וָתִיק בְּאַשְׁכְּנָז, הוּא עַצְמוֹ חֵלֶק מִקּוֹרוֹת

הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים), נַעֲשָׂה, בְּמוּזֵיאוֹן קְוַדְרָט אֲשֶׁר בָּעִיר

בּוֹטְרוֹפּ, נִסָּיוֹן חָדָשׁ לְהַצִּיל מִנְּשִׁיָּה אֶת הַצַּלָּם הַזֶּה

(שֶׁלִּפְנֵי עָשׂוֹר נִפְטַר וְהוּא בֶּן שְׁמוֹנִים), גַּם

לַחֲלֹק כָּבוֹד לְזִכְרוֹ שֶׁל מַשְׁקִיף חַד־עַיִן וְרַחוּם

עַל בְּנֵי־אֱנוֹשׁ, אַף מְתָעֵד רַגָּשׁ שֶׁל קוֹרוֹת

אַרְצוֹ – בִּפְרָט אוּלַי שֶׁל הֻלֶּדֶת תַּרְנְגוֹל־הַבַּלָּהוֹת

הַנַּאצִי, בְּבָקְעוֹ מִן הַבֵּיצָה הַסְּרוּחָה שֶׁל מַחֲסוֹר

וְיֵאוּשׁ וּתְבוּסָה…

           אֲבָל אֵיךְ אַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְבּוֹטְרוֹפּ

עַד שֶׁתִּנָּעֵל שָׁם הַתְּצוּגָה בַּמּוּזֵיאוֹן הָעִירוֹנִי לְאָמָּנוּת?

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל שְׁאַר עִסּוּקִים, דּוֹחֲקִים־רוֹדָנִיִּים…

שְׁנֵי תַּצְלוּמִים, עַל כָּל פָּנִים, מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה,

שֶׁצֹרְפוּ לְתַרְגּוּם הַכַּתָּבָה מֵאוֹתוֹ יוֹמוֹן פְרַנְקְפוּרְטִי

הֵם שֶׁגֵּרוּ אֶת סַקְרָנוּתִי, גַּם הִשְׁחִיזוּ יֵצֶר־נְדוּדִים,

אֲבָל אֵי־כָּךְ גַּם סִפְּקוּם וְהִרְגִּיעוּם. כֵּיצַד?

אַל תִּשְׁאֲלוּ. אֲנִי עַצְמִי אֶתְמָהָה. שְׁנֵי תַּצְלוּמִים

שֶׁל יְלָדִים בְּצֹמֶת־זְמַנִּים גּוֹרָלִי, שֶׁאַךְ טִבְעִי

שֶׁהָעוֹמְדִים בּוֹ, “בִּזְמַן אֲמִתִּי”, לֹא יָכְלוּ לְשָׁעֵר,

בְּרֻבָּם הַמָּחְלָט, עַד כַּמָּה גּוֹרָלִי הוּא. רַק בְּדִיעֲבַד,

מִמֶּרְחַק שְׁנֵי דּוֹרוֹת וּמֶחֱצָה, הַנָּקֵל הוּא לִרְאוֹת

עַד כַּמָּה הִשְׂכִּילָה מַצְלֵמָתוֹ שֶׁל וַלְטֶר בַּלְהַאוּזֶה,

בֶּן הַסַּנְדְּלָר אִישׁ־הָמֵלִין (לַיְקָה קְטַנָּה הָיְתָה

לוֹ, שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים אַף הָרְגָּל לְטָמְנָהּ בִּמְעִילוֹ)

לְמַצּוֹת אֶת הַהֹוֶה וּלְנַחֵשׁ אֶת הַבָּאוֹת, כְּאוֹתוֹ

קַדְמוֹן־כֹּהֲנִים הָרוֹאֶה בַּכָּבֵד אֶת עֲתִיד הַמַּלְכוּת.

הַבֵּט בַּתַּצְלוּמִים, קוֹרֵא נָעִים. הַבֵּט־נָא בָּרִאשׁוֹן,

שֶׁבּוֹ יַלְדֵי פַּרְוָר יוֹשְׁבִים פֶּתַח בַּיִת מַשְׁמִים,

מְקֻבָּעִים בָּעֲזוּבָה: שְׁלוֹשָׁה פָּעוֹטוֹת נִנּוֹחִים, בְּתֹם עֲלִיבוּתָם

הָאֲדִישָׁה, בָּהּ גַּם נֹפֶךְ צִפִּיָּה, מְהוּלָה בְּחֲשָׁד:

גּוּרֵי אַשְׁפַּתּוֹת, בּוֹהִים אֶל בְּלִימָה, חִדְלֵי־מָחָר…

וּמֵהֶם תָּשִׁיט מַבָּטְךָ אֶל הַשֵּׁנִי, וְתִרְאֶה אֵיזֶה הֶבְדֵּל:

הֲרֵי זֶה הִפּוּכוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן. כָּאן יֵשׁ מִטְעָן

חַשְׁמַלִּי. בָּאֲוִיר, בַּתְּנוּעָה. הַיְּלָדִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר,

“מְחֻנָּכִים” יוֹתֵר: הַלְּבוּשׁ וְהַהִלּוּךְ אוֹמְרִים מַעֲמָד

חֶבְרָתִי אַחֵר. וְהַתַּאֲרִיךְ נָקוּב, מְדֻיָּק. זִכְרוּ הֵיטֵב:

עֶשְׂרִים בְּאַפְּרִיל 1933, יוֹם־הֻלֶּדֶת לְהִיטְלֶר, רִאשׁוֹן

הַנָּחֹג לוֹ כְּקַנְצְלֶר־שֶׁל־גֶּרְמַנְיָה־הַנַּאצִית מֵאָז

“תְּפִיסַת הַשִּׁלְטוֹן” בְּסוֹף יָנוּאַר שֶׁל הַשָׁנָה הַהִיא.

עַל הַכְּבִישׁ הַמִּתְנוֹצֵץ מִגֶּשֶׁם אֲבִיבִי לָכְדָה הָעֲדָשָׁה

כִּתְרֵיסַר יַלְדּוֹנִים, אוּלַי כְּבָר בְּנֵי עֵשֶׂר, וּבְרֹאשָׁם

זַאֲטוּט חֲבוּשׁ קוֹבַע־פְּלָדָה, וּכְמוֹ דַּגָּל־לִגְדוּד

זוֹקֵף הוּא סַיִף: וְאַחֲרָיו, עֲדַיִן הִיּוּלִי קִמְעָה, מִתְבַּשֵּׂר

הַמִּבְנֶה: עֵרֶב־רַב שֶׁל כּוֹבְעֵי־מִצְחָה קִשְּׁחִים,

כּוֹבַע־סִירָה, בֵּרֶטִים, וּלְמַדִּים עוֹד זֵכֶר אַיִן – אֲבָל

הַצַּעַד כְּבָר אָחִיד, וְנִסִּים נִשָּׂאִים, וּתְחוּשַׁת הַמִּדְרָג

וְהַמִּשְׁמַעַת, וּנְהִיָּה אֶל מָרוּת. וְהַעֲמָדַת־פָּנִים, לְפָחוֹת,

שֶׁל רָצוֹן נָחוּשׁ וְתַכְלִיתִי, בּוֹצֵץ־חוֹצֵץ, דָּרוּךְ לְהִתְנַעֵר.

וּבַמֹּחַ פְּנִימָה, מִן הַמִּסְגֶּרֶת וְלַחוּץ, הֵן יָקוּמוּ לְעֵינֶיךָ

הַמַּרְאוֹת דּוֹרְסֵי הַתְּקוּפָה: תַּהֲלוּכוֹת הַלַּפִּידִים, מִצְעֲדֵי הֶהָמוֹן,

מִסְקְרֵי הַלִּגְיוֹנוֹת: וְאַחַר־כָּךְ נְחִילֵי הַמְּטוֹסִים, טוּרֵי הַשִּׁרְיוֹן,

הֶעָרִים הַנְּתוּצוֹת, עֶדְרֵי הַפְּלִיטִים, בּוֹרוֹת קִבְרֵי־הָמוֹן,

אֲרֻבּוֹת הַמִּשְׂרָפוֹת, עֲרֵמוֹת הַשְּׁלָדִים. וְחִצִּים עַל הַמַּפּוֹת.

"כַּעֲבֹר שֵׁשׁ שָׁנִים יִהְיוּ אֵלֶּה חַיָּלִים רַכִּים, עוּלֵי־

יָמִים", כָּךְ נֶאֱמַר בַּכַּתָּבָה, עַל יַלְדֵי הָעֶשְׂרִים בְּאַפְּרִיל.

וְעִמָּהֶם, אוֹ בְּפִגּוּר־מַה אַחֲרֵיהֶם, גַּם שְׁלוֹשֶׁת

גּוּרֵי הָאַשְׁפַּתּוֹת, שֶׁגַּם לָהֶם יִמָּצֵא פִּתְאֹם מָחָר…

וְכַעֲבֹר, נֹאמַר, שְׁתֵים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, סָפֵק רַב

אִם יִשָּׁאֵר מִי מִכָּל אֵלֶּה בַּחַיִּים. וְהַנִּשְׁאָר,

סָפֵק רַב אִם לֹא יִהְיֶה שָׁבוּי בְּמַחֲנֶה. אוּלַי

קְטוּעַ־אֲבָרִים, אֲרֻבּוֹת עֵינָיו חֲלוּלוֹת, אוֹ אֲחוּז־

שִׁגָּעוֹן. לְפָחוֹת מְעֻרְעָר בְּנַפְשׁוֹ, רְדוּף סִיּוּטִים, מַרְאוֹת־

בִּעוּתִים. בִּקְצָתָם הוּא קָרְבָּן וּבִקְצָתָם הוּא עַצְמוֹ

שָׂטָן. בְּחֲלוֹמוֹת־בַּלָּהָה יִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ הַמְּשִׁיחִי

הַמְּצַוֶּה, הַנִּחָר שֶׁל הַפִירֶר, וְהוּא מִתְנַחֵם וּמִתְחַלְחֵל,

לְסֵרוּגִים. סָבִיר יוֹתֵר: יִכְמַהּ לִשְׁכֹּחַ. מָשָׁל לֹא הָיוּ

דְּבָרִים מֵעוֹלָם: הַשָּׂפָם, הַבְּלוֹרִית, מֹעַל־הַיָּד. הַצְּלָב

הָעִקֵּל. וְהַטּוֹטָלִיּוּת הַמְּכוֹנָתִית. אַחְדּוּת מְרַדֶּדֶת, מְשַׁטַּחַת־כֹּל.

“זִיג! זִיג־הַיְל!” – לֹא!! לָשׁוּב, וּלְגַדֵּל בֻּלְבּוּסִים

עִם כְּרוּב וּצְנוֹן. אוֹ לְהִטָּמֵן כְּחֲפַרְפֶּרֶת בֶּעָפָר.

קְפִיצָה אַחַת לְאָחוֹר בְּמַעֲבֵה הַזְּמַן, וְאָנוּ צוֹפִים

בְּמַסַּע־צְלָב שֶׁל יְלָדִים. בְּקַנָּאוּת־הַבֹּסֶר הַהֶזְיוֹנִית

שֶׁאֵין מְסֻגָּל לָהּ יוֹתֵר מֵהֶם, בְּיִחוּד אִם יִהְיֶה

לְעֵינֵיהֶם מוֹפֵת אֲבוֹתָם אוֹכְלֵי הַבֹּסֶר, חוֹלֵי הָאֱמוּנָה.

וְעוֹד קְפִיצָה אַחַת, הַפַּעַם רַק קָדִימָה, לָעֵת הַזֹּאת,

הָאֲמוּלָה אוּלַי מַמָּשׁ כְּכָל אֲשֶׁר קָדְמוּ לָהּ… לֹא,

לֹא יוֹתֵר מֵהֶן… רַק שֶׁבִּמְשֹׁל בַּכֹּל תַּרְבּוּת נְהַנְתָּנִית,

מַתֶּרֶת־כֹּל, מוֹכֶרֶת־כֹּל, אַף גַּם עָטָה לִקְנוֹת

כָּל מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בְּזִיו שִׁמְשָׁם שֶׁל הַמַּדָּע

וְהַמּוּסָר, שָׁבִים נְעָרִים חִדְלֵי־מָחָר אֶל כֹּהֲנֵי־אָבְדָּן

(דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנָם, וְדִגְלָם עֲלֵיהֶם נְקָמָה)

הַנּוֹתְנִים מַפְתְּחוֹת־גַּן־עֵדֶן בִּידֵיהֶם וְאֶל גְּדוּדֵי־

הַמָּוֶת יִשְׁלְחוּם. מִבִּצּוֹת שַׁט־אֶל־עֲרַבּ יֵצֵא הַקּוֹל

עַד סַלְעֵי קַנְדָּהַר וּמֵחוֹפֵי יְאוֹר־מִצְרַיִם עַד

בִּקְעַת הַלְּבָנוֹן; גְּדוּדֵי גִ’הַאד, חִזְבַּאלְּלָה, עִז־אֶ־דִּין…

בּוֹא־נָא אֵלֵינוּ אֵפוֹא, וַלְטֶר בַּלְהַאוּזֶה מֵהָמֵלִין,

וְצַלֵּם לָנוּ שֵׁיכִים וְאֲיַאתוֹלּלוֹת, וִילָדִים קְלוּיֵי־חֵמָה

שֶׁאַבְנְטֵי־נֶפֶץ לְמָתְנֵיהֶם, הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַלְּלָה וּנְבִיאוֹ:

תִּעוּד לְיוֹם־יָבוֹא־עָלֵינוּ כָּאן, בֵּין יַרְקוֹן וּבֵין כְּסָלוֹן.

תל־אביב, שלהי קיץ 2001