רק מעט מיצירתו הענפה של הסופר, ההוגה והמחנך הדגול יאנוש קורצ’אק ראה אור בעודו־בחיים, והקורא העברי באותן השנים הכירו בעיקר כסופר מעולה לילדים, וכן מתוך רשימות־מספר שלו בעיתונות העברית בארץ. את מכלול יצירתו ההגותית־פדגוגית לא ידע. בתש"ב, עם הגיע השמועות הראשונות על גירושו של קורצ’אק עם חניכיו־יתומיו למחנה־מוות, ניגשה הוצאת הקיבוץ המאוחד לפרסום מבחר יצירותיו, ובשנת תש"ג ראה אור הכרך הראשון משלושת כרכי “כתבים פדגוגיים”. מפעל זה (הכולל גם רשימות ומכתבים הקשורים לארץ־ישראל) הושלם במשך שנתיים, ומאז זכו “הכתבים הפדגוגיים” לארבע מהדורות נוספות. בשנת תש"ך הופיעו בהוצאת הקיבוץ המאוחד שני פרקים (“הפנימיה” ו"הקייטנה") מתוך יצירתו החשובה “כיצד לאהוב ילדים”, ושנה לאחר מכן ראה אור ספרה של האנה מוֹרדקוֹביטש־אוּלצ’אקוֹבה “חיי יאנוש קורצ’אק”, ובו גם צרור זכרונות עליו מפי ידידים בארץ. כן הופיעו בהוצאתנו שני ספרי ילדים שלו – “ג’ק הקטן”, ו"סיפורים לילדים". פירוט מלא של יצירות קורצ’אק אשר הופיעו בעברית עד שנת 1970, וכן של מה שפורסם עליו, מצוי בספרו של גדליה אלקושי, “יאנוש קורצ’אק בעברית – ביבליאוגרפיה מוערת בצירוף מבוא” (הוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד, תשל"ב). “בית לוחמי הגיטאות ע”ש יצחק קצנלסון, למורשת השואה והמרד" שוקד – מאז הקמתו – על כינוס מורשתו הספרותית ועל ריכוז תעודות הקשורות בחייו ובפעלו החינוכי של קורצ’אק, שהוא מדמויות־המפתח להבנת גורל הילד היהודי בגיטו. במלאת שלושים שנה למותו, החל בית לוחמי הגיטאות, בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, בפרסום סדרה מחודשת, בת ארבעה כרכים, של כתביו. בשנת תשל"ב הופיע הכרך “מן הגיטו” (שנועד לפי עניינו להיות האחרון בסדרה, ואילו לרגלי התאריך האמור ראתה ההוצאה לנכון להקדים את הופעתו לשאר הכרכים) – ובו יומנו של קורצ’אק מחודשי חייו האחרונים בגיטו, וכן צרור תעודות (רשימות, כרוזים, מכתבים) מפרי עטו, שנכתבו בשנות מלחמת העולם השניה. שלושת הכרכים האחרים, שהספר הנוכחי הוא ראשון להם, נועדו לכלול את מירב יצירתו ההגותית־פדגוגית של קורצ’אק, על־פי סדר כתיבתה, וכן מבחר מורחב מכתביו ה"ארץ־ישראליים". בכרך שלפנינו – הראשון בסדרה – שלוש יצירות שנכתבו עד תום מלחמת העולם הראשונה: 1) “מוֹשקים, יוֹסקים, שׂרוּלים” – חוויותיהם של ילדי־עוני יהודיים מווארשה בקייטנה כפרית. 2) “בּוֹבּוֹ” – “סיפור־רישום” קצר, כהגדרת המחבר, המתחקה, אגב הרהורים פילוסופיים, אחר צמיחת הכרתו ורגשותיו של תינוק בשנת חייו הראשונה. 3) הספר “כיצד לאהוב ילדים” בשלמותו, ובו ארבעה פרקים: הילד במשפחה; הפנימיה; הקייטנה; בית־היתומים.

כל התרגומים בכרך זה, להוציא את שני הפרקים הנזכרים לעיל מתוך “כיצד לאהוב ילדים”, שתורגמו על־ידי יעקב צוק ז"ל, נעשו בידי צבי ארד. כקודמו, מלוּוה גם כרך זה הקדמה מאת יצחק פרליס, המאירה את הרקע הרוחני והביוגראפי ליצירות הכלולות בו. התצלום הבא בראש הכרך צולם בשנת 1925 על־ידי א"י פוזננסקי ז"ל. יתר התצלומים לקוחים מארכיון “בית לוחמי הגיטאות”. יוני 1974

המערכת