א    🔗

בְּדִירָה קְטַנָּה וּמִֻפְרָשָׁה, בִּקְצֵה כְפָר שֶׁל גּוֹיִם, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה יְהוּדִית, אַלְמָנָה גַלְמוּדָה, שֶׁאֵין עִמָּהּ אֶלָּא בְנָהּ הַיָּחִיד, נַעַר קָטָן בִּלְבָד, – רְפָאֵלִי שְׁמוֹ.

חָלְתָה פַּעַם הָאִשָּׁה וַאֲחָזַתָּה חַמָּה גְדוֹלָה, נָפְלָה לְמִשְׁכָּב וְשָׁכְבָה יוֹם יוֹמָיִם – וְשׁוּם אָדָם לֹא נִכְנַס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלָה.

יָשַׁב רְפָאֵלִי הַקָּטָן אֵצֶל אִמּוֹ וְלֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה לָהּ; נָתַן לָהּ כּוֹס מַיִם – וְלֹא קִבֵּלָה, דִּבֵּר אֵלֶיהָ תַּחֲנוּנִים – וְלֹא שָׁמֵעָה, נָשַׁק לָהּ בְּמִצְחָהּ, בְּעֵינֶיהָ – וְלֹא הִרְגִישָׁה… וּמַה יַעֲשֶׂה עוֹד? הִתְחִיל הַבֵּן רוֹעֵד וּבוֹכֶה, בּוֹכֶה בְקוֹל – וְהָאֵם אֵינָהּ שׁוֹמָעַת.

בָּכָה הַקָּטָן וּבָכָה עַד שֶׁנִּרְדָּם אֵצֶל אִמּוֹ בִּישִׁיבָה, – יָשֵׁן וְגַם מִשְּׁנָתוֹ אַנְחַת־בִּכְיוֹ בָאָה.

 

ב    🔗

בָּא אֵלָיו אָבִיו, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה בְּחַיָּיו, וְנִרְאָה לוֹ לַיֶּלֶד בַּחֲלוֹם; מַעֲטֵהוּ עָלָיו צַח כַּשָּׁלֶג, פָּנָיו חִוְּרוֹת וּמְאִירוֹת כַּלְּבָנָה בְשַׁלְוָתָהּ וְעֵינָיו מַזְרִיחוֹת כַּכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה, – פָּסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת קַלּוֹת וְעָמַד אֵצֶל הַבֵּן, גָּחַן¹ וְלָחַשׁ לוֹ:

“בְּנִי, אַל נָא תִבְכֶּה עוֹד. מְנַע עֵינֶיךָ מִדִּמְעָה וְקוּם וְצֵא לַדֶּרֶךְ, – כִּי רְפָאֵלִי קָרָאתִי שְׁמֶךְ, וּרְפוּאָה תָּבִיא לְאִמֶּךָ”.

אָמַר לוֹ רְפָאֵלִי: “אַבָּא, אַבָּא! מוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי לֵילֵךְ וּלְהָבִיא, אַךְ לְאֵיזֶה צַד וּבְאֵיזֹה דֶרֶךְ אֵלֵךְ?”

נָשַׁק לוֹ הָאָב בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “מִן הַשָּׁמַיִם יוֹרוּךְ, בְּנִי, אַךְ חֲזַק וֶאֱמַץ, שֶׁבְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה תֵלֵךְ וְיָמִין וּשְׂמֹאל לֹא תָסוּר עַד שֶׁתִּמְצָא, – חֲזַק וֶאֱמָץ.”

הֵקִיץ הַבֵּן, תָּמֵהּ וּמִסְתַּכֵּל – וּמִסָּבִיב אֵין אִישׁ. אַךְ לִבּוֹ מִתְפָּעֶם בּוֹ, הוֹלֵם כְּפַטִּישׁ זֶה: קוּם וָלֵךְ, קוּם וְלֵךְ!

אֲבָל – לְאָן?…

 

ג    🔗

הֵצִיץ הַנַּעַר עֵינָיו לַשָּׁמַיִם מִבַּעַד לַחַלּוֹן, רָאָה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עוֹלָה מֵאֲחוֹרֵי הַכְּפָר, וְהִיא כִדְמוּת יָד שֶׁל כֶּסֶף שֶׁאֶצְבָּעָה זָהָב, פְּשׁוּטָה לְהוֹרוֹת, – וּמִיָּד נִזְדָּרֵז לֵילֵךְ אַחֲרֶיהָ.

יֵצֵא – וְאִמָּא מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? שֶׁמָּא תָקִיץ וּתְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב נַפְשָׁהּ בְּמַה שֶׁהוּא.

הָלַךְ לְבַקֵּשׁ בֶּחָדֶר, לֹא מָצָא אֶלָּא פַךְ קָטָן שֶׁל חָלָב חָמוּץ וּפְרֻסַּת חַלָּה, שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִיּוֹם שַׁבַּת־קֹדֶשׁ. נָטַל אֶת הַפַּךְ וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַחוֹלָה, וְאֶת הַפְּרֻסָּה נָטַל לְעַצְמוֹ – צֵידָה לַדֶּרֶךְ.

בָּהּ בַּשָּׁעָה יָצָא אֵלָיו הֶחָתוּל מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר וְהִתְחִיל רוֹטֵן² וּמִתְחַכֵּךְ בְּבֵין רַגְלָיו; וְהֵגִיחַ מֵחוֹרוֹ הַנָּחָשׁ בֶּן־הַבַּיִת, שֶׁהָיָה דָּר שָׁם בְּעִקָּרֵי הַכֹּתֶל, וְהִתְחִיל מִתְפַּתֵּל, תּוֹלֶה רֹאשׁ וְתוֹסֵס כְּנֶגְדּוֹ.

תִּינוֹקוֹת שֶׁבִּכְפָר, כְּיָדוּעַ, שׁוֹמְעִים וּמַכִּירִים בְּשִׂיחַת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, – וּרְפָאֵלִי, הֲרֵי הֶחָתוּל וְהַנָּחָשׁ שְׁנֵי חֲבֵרָיו הָיוּ מֵאָז; שֶׁבְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁנָּתְנָה אִמּוֹ לְפָנָיו בִּקְעָרָה דַיְסָה־בֶחָלָב, הָיוּ הֵם בָּאִים אֶצְלוֹ וְהוּא מַפְרִישׁ לָהֶם מִסְּעֻדָּתוֹ.

עַכְשָׁו זֶה מִתְחַטֵּא לְפָנָיו וּמְחַנֵּן: “מְיַאוּ!” וְזֶה מְפַרְכֵּס וְנוֹשֵׁף לוֹ: “תְּסִס”…

מִיָּד עָמַד רְפָאֵלִי וּפָרַס אֶת לַחְמוֹ שָׁלֹשׁ פְּרֻסּוֹת. טָבַל אַחַת בֶּחָלָב וְנָתַן לֶחָתוּל, טָבַל שְׁנִיָּה וְנָתַן לַנָּחָשׁ, וּשְׁלִישִׁית, פְּרֻסָּה יְבֵשָׁה, הִנִּיחַ בְּחֵיקוֹ לְעַצְמוֹ, – נָשַׁק לְאִמּוֹ וְנָטַל בְּיָדוֹ מַקְלוֹ, מַקֵּל לוּז זֶה שֶׁהוּא עַצְמוֹ הִתְקִינוֹ – וּפָנָה לָצֵאת.

 

ד    🔗

הִקְדִּימוּהוּ הֶחָתוּל וְהַנָּחָשׁ וְעָמְדוּ עַל הַפָּתַח. אָמְרוּ לוֹ: “רִבּוֹנֵנוּ, לְדָבָר גָּדוֹל אַתָּה הוֹלֵךְ, קַח גַּם אוֹתָנוּ עִמָּךְ”.

הֵצִיץ רְפָאֵלִי אֶל אִמּוֹ, שֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת בְּחָלְיָהּ יְחִידָה וַעֲזוּבָה מִכֹּל – וְהִתְחִילוּ עֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: “וְאִם נִהְיֶה כָאן, מָה אָנוּ יְכֹלִים לַעֲשׂוֹת לָהּ? וְאַתָּה לְדֶרֶךְ שֶׁאֵינְךָ בָקִי בָהּ אַתָּה יוֹצֵא, קָחֵנוּ וּבְנֵי־לְוָיָה נִהְיֶה לָךְ”.

יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶל הֶחָצֵר.

הִגִּיעוּ לַשָּׁעַר – וּבָא לִפְנֵיהֶם הָאַוָּז הַלָּבָן, אַוָּז יָחִיד שֶׁהָיָה מְדַדֶּה³ כָּל הַיּוֹם בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, – וְהִתְחִיל מְנַדְנֵד רֹאשׁ לִרְפָאֵלִי וּמְגַעְגַּע לוֹ: “גַּע־גַּע־גָּע!”

חָס הַנַּעַר גַּם עַל בִּרְיָה זוֹ, עָמַד וְהִתְחִיל מְפוֹרֵר מִפְּרֻסָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ, מְפוֹרֵר וְזוֹרֵק לָאַוָּז, וְהַלָּז חוֹטֵף וּבוֹלֵעַ, – עַד שֶׁכָּלְתָה כָּל הַפְּרֻסָּה מִיָּדוֹ.

מִיָּד פָּתַח הָאַוָּז וְאָמַר: “אַף אֲנִי עִמָּכֶם אֵלֵךְ וְאָשׁוּט בָּעוֹלָם”.

יָצָא רְפָאֵלִי וְרַק מַקְלוֹ בְיָדוֹ, וְיָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת חֲבֵרָיו עִמּוֹ – הֶחָתוּל, הַנָּחָשׁ וְהָאַוָּז – וְהָלְכוּ יַחְדָּו.

הוֹלְכִים וּפִסַּת־יָד שֶׁל כֶּסֶף שֶׁאֶצְבָּעָהּ זָהָב צָפָה וּמְהַלֶּכֶת וּמוֹרָה לִפְנֵיהֶם מִלְמָעְלָה.

 

ה    🔗

הָלַךְ רְפָאֵלִי בַּדֶּרֶךְ הָרְחָבָה, מִתְכַּוֵּן בַּפְּסִיעוֹת אַחֲרֵי פַּס־יָד זוֹ שֶׁלְּמָעְלָה, – מִמֶּנָּה לֹא יָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל. אָמַר: וַדַּאי לִכְפָר שֵׁנִי תּוֹלִיכֵהוּ זוֹ, שֶׁשָּׁם קוֹסֵם זָקֵן יֵשׁ וְיַעֲשֶׂה הוּא סְגֻלָּה⁴ לְאִמּוֹ.

עָבְרָה פַס הַיָּד וְלֹא נָטְתָה לְשָׁם, וְעָבַר רְפָאֵלִי וְלֹא נָטָה מֵאַחֲרֶיהָ, אָמַר: לָעִיר שֶׁרוֹפֵא חָכָם יֶשׁ בָּהּ הִיא מוֹלִיכַתְהוּ, וְיָבֹא וְיִתְחַנֵּן לְאוֹתוֹ חָכָם, שֶׁיִּתֵּן רְפוּאָה.

אֲבָל פַּס־יָד זוֹ שֶׁלְּמַעְלָה נוֹטָה וְאֵינָהּ מוֹרָה בְאֶצְבָּעָהּ אֶלָּא לְצַד יַעַר גָּדוֹל וְרָחָב, שֶׁהוּא מִתְפַּשֵׁט וּמְכַסֶּה גְבָעוֹת וּבְקָעוֹת בְּאִילָנוֹתָיו הַמּוּצָפִים חַמָּה שֶׁל בֹּקֶר.

יוֹדֵעַ הָיָה רְפָאֵלִי, שֶׁהַיַּעַר אֵימוֹת שְׁרוּיוֹת בּוֹ לְתִינוֹקוֹת, וּמְדַּרְכּוֹ לְהַטְעוֹת כָּל יֶלֶד שֶׁנִּכְנָס לְתוֹכוֹ יְחִידִי, וְאַף־עַל־פִּי כֵן נִתְגַּבֵּר וְהָלַךְ לְצַד זֶה שֶׁיָּד מִן הַשָּׁמַיִם מוֹרָה לוֹ, – מַקְלוֹ בְיָדוֹ וַחֲבֵרָיו אַחֲרָיו.

הִגִּיעוּ וּבָאוּ לַיָּעַר; וַהֲרֵי גַרְגְּרִים מַאֲדִימִים בַּשִּׂיחִים מִצַּד זֶה, וַהֲרֵי כְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת מִבֵּין הָעֲשָׂבִים מְצִיצִים מִצַּד זֶה; וּמִכָּל הַצְּדָדִים צִפֳּרִים פּוֹרְחוֹת וּמְצַפְצְפוֹת, מְנַתְּרוֹת וּמְצַוְּחוֹת, מִן עֳפָאֵי הָאִילָנוֹת יִתְּנוּ קוֹל: "הִתְכַּבְּדוּ, יְדִידִים! בְּיוֹם טוֹב בָּאתֶם; סוּרוּ וּשְׁבוּ בַצֵּל כִּי נָעִים, לִקְטוּ וְאִכְלוּ וְיִיטַב לְבַבְכֶם!“

אַךְ רְפָאֵלִי, אִם כִּי נַעֲשָׂה כְּבָר רָעֵב וְיָגֵעַ, אֵינוֹ מַפְסִיק מֵהֲלִיכָתוֹ, אֶלָּא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, לְפַס־הַיָּד שֶׁלְמַעְלָה, וְרַגְלָיו נִכְחָהּ מְהַלְּכוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, – לְפָנִים וּלְפָנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוָּה בַּחֲלוֹם, – מַקְלוֹ בְיָדוֹ וַחֲבֵרָיו אַחֲרָיו נִגְרָרִים.

הָלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לַעֲבִי־הַיָּעַר, מָקוֹם שֶׁהָאִילָנוֹת מְכַסִּים בְּצִלָּם אֶת עֵין הַשָּׁמַיִם – וְנִתְעַלְּמָה מֵעֵינָיו פַּס־הַיָּד, מוֹרַת דַּרְכּוֹ שִֶלְּמָעְלָה…

 

ו    🔗

נִסְתַּכֵּל רְפָאֵלִי וְרָאָה שֶׁרַגְלָיו עוֹמְדוֹת בִּשְׁבִיל צָר הַמּוֹשֵׁךְ וְהוֹלֵךְ לַאֲפֵלַת הַיָּעַר; שְׁבִיל שֶׁאֵין רֶגֶל אָדָם נִכֶּרֶת בּוֹ, אֶלָּא עִקְּבוֹתֵיהֶן שֶׁל חַיּוֹת בִּלְבָד.

נִתְפָּעֵם לִבּוֹ וְלֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה, נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְאָמָר: “לִשְׁבִיל זֶה הוֹלִיכוּנִי מִלְמַעְלָה – וּמִמֶּנּוּ לֹא אָסוּר. לְפָנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוֵּיתִי, אֵלֵךְ”.

מִיָּד קָפַץ הֶחָתוּל וְאָמַר: “רִבּוֹנִי! כָּאן אֲנִי אוֹלִיכֶךָ; שֶׁכֵּן עֵינַי רוֹאוֹת בַּחשֶׁךְ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁבִיל זֶה נָהִיר לִי, – בּוֹ הַחַיּוֹת הוֹלְכוֹת לִמְקוֹם־כְּנִיסָה⁵ שֶׁלָּהֶן”.

הָלַךְ הֶחָתוּל בָּרֹאשׁ, וּרְפָאֵלִי וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו – הַנָּחָשׁ וְהָאַוָּז – אַחֲרָיו, וּמַקְלוֹ אִתּוֹ וּבְיָדוֹ.

בָּאוּ לִמְקוֹם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, שֶׁכָּל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת, שְׂעִירֵי פְרָאִים שֶׁבַּיַּעַר, נִקְבְּצוּ בוֹ, וְעֵינֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת מִן הַחֲשֵׁכָה.

רָאוּ הַפְּרָאִים יֶלֶד בֶּן־אָדָם מְהַלֵּךְ וּבָא לִמְקוֹם כְּנִיסָתָם וְהִתְחִילוּ כֻלָּם מִתְגָּעֲשִׁים וּמִתְרָעֲשִׁים: זְאֵבִים מְדַלְּגִים וּמֵילִילִים, דֻּבִּים מִזְדַּקְּפִים וּמְנַהֲמִים, אֲרָיוֹת רוֹגְשִׁים וְשׁוֹאֲגִים, רְאֵמִים גּוֹעִים וּמִתְנַגְּחִים בְּקַרְנֵיהֶם, – כֻּלָם מִסְתָּעֲרִים אֶל רְפָאֵלִי הַקָּטָן…

אַךְ הֶחָתוּל מוֹלִיךְ וּמְהַלֵּךְ לְפָנִים, מְהַלֵּךְ וְרוֹטֵן בְּלַחַשׁ לְצִדֵּי הַשְּׁבִיל, מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים:

מֻר־מֻר־מֻר – גוּרוּ לָכֶם גּוּר,

בּוּרִים גְרוּרִים הַנִּזְעָקִים!

גֻּר־גֻּר־גֻּר – סוּרוּ לָכֶם סוּר!

שְׁלִיחֵי מִצְוָה לֹא נִזָּקִים.

וְכִתִּים כִּתִּים שֶׁל פִּרְאֵי־יַעַר נֶאֱחָזִים בְּלַחַשׁ זֶה; עוֹמְדִים הֵם מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, כֻּלָם פְּעוּרֵי־פֶה וּגְלוּיֵי־שִׁנַּיִם, וּמְפַשְּׂקֵי צִפָּרְנַיִם הוֹמִים הֵם, צוֹרְחִים, פּוֹעִים, גּוֹעִים, נוֹחֲרִים וּמְנַבְּחִים לְדְרִיסָה, – וְאַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ יָכֹל לָזוּז וְלִנְגֹּעַ בִּרְפָאֵלִי וַחֲבֵרָיו לְרָעָה; וּשְׁלִיחֵי מִצְוָה הוֹלְכִים וְאֵינָם נִזְָּקִים.

הָלְכוּ עַד שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲפֵלָה לָאוֹרָה, מֵעֲבִי הַיַּעַר אֶל עֵמֶק אֲחָד שֶׁלְּרַגְלֵי הָר, – וְשׁוּב נִרְאֲתָה אוֹתָהּ פַּס־יָד שֶׁל כֶּסֶף שֶׁאֶצְבָּעָהּ זָהָב, וְהִיא מוֹרָה לְרֹאשׁ הָהָר.

 

ז    🔗

נִתְגַּבֵּר רְפָאֵלִי, מְטַפֵּס וּמַעְפִיל בָּהָר, וַחֲבֵרָיו אַחֲרָיו.

הִגִּיעוּ לִשְׁבִיל דַּק מִן הַדַּק, שֶׁבְּחוֹלוֹ נִכְּרוּ רַק עִקְּבֵי רְחָשִׁים⁶ בִּלְבָד. וְהַשְּׁבִיל עוֹלֶה וּמִתְעַקֵּם בֵּין חֻדֵּי אֲבָנִים וּבֵין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הַדּוֹקְרִים בַּבָּשָׂר וְשׂוֹרְטִים בָּעוֹר.

הֵגִיחַ הַנָּחָשׁ, עָמַד תְּלוּי־רֹאשׁ כְּנֶגֶד רְפָאֵלִי וְאָמָר: “שְׁבִיל זֶה לִי הוּא נָהִיר⁷; אֲבָל דַּע לָךְ, שֶׁהוּא אֵינוֹ מוֹלִיךְ אֶלָּא לִמְקוֹם הַכְּנִיסָה שֶׁל כָּל בַּעֲלֵי אֶרֶס.”

אָמַר לוֹ רְפָאֵלִי: “דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֵין לְפָנֵינוּ – נְהַג וְלֵךְ, וּלְפָנִים, בְּשֵׁם יְיָ נֵלֵךְ”.

מִיָּד הִרְתִּיעַ⁸ הַנָּחָשׁ וְהִתְחִיל מְהַלֵּךְ בָּרֹאשׁ.

הָלְכוּ אַחֲרֵי הַנָּחָשׁ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ וּבָאוּ אֶל בֵּין קוֹצִים וְחוֹחִים סְבוּכִים וּמְסֻבָּכִים, מִיָּד נִתְגַּלְּשׁוּ וְנִתְפַּלְּשׁוּ עֲלֵיהֶם מִכָּל הָעֲבָרִים כָּל מִינֵי מְטִילֵי אֶרֶס שֶׁבָּעוֹלָם: נְחָשִׁים מְשֻׁנִּים, – בָּהֶם שָׂרָף, אֶפְעֶה, פֶּתֶן, שְׁפִיפוֹן וְצִפְעוֹנִי יָחַד. גַּסֵּי נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, נִכְרָכִים וּמִתְפַּתְּלִים, שׁוֹרְקִים, נוֹשְׁפִים וּמִזְדַּקְפִים, וְעִמָּהֶם גַּם עַקְרַבִּים, עַקְרַבִּים מְגֻדָּלִים כְּעַכְבְּרֵי הַשָּׂדֶה, רוֹחֲשִׁים, מַרְתִּיעִים וּמְפַרְכְּסִים מִסָּבִיב; וַהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל צְרָעִין וְגַזִּין⁹ וּשְׁאָר זְבוּבֵי־מָוֶת מְשֻׁנִּים, מְגֻדָּלִים כְּעוֹרְבִים, פּוֹרְחִים מִלְמַעְלָה וּמַרְתִּיחִים בְּרַעַשׁ זִמְזוּם גָּדוֹל, – כֻּלָם רוֹגְשִׁים, כֻּלָם תּוֹסְסִים בַּחֲמַת־אֶרֶס וּמִסְתָּעֲרִים עַל רְפָאֵלִי…

אַךְ הַנָּחָשׁ חֲבֵרוֹ, זוֹחֵל לְפָנָיו, מְנַעְנֵעַ רֹאשׁ וְנוֹשֵף לַחַשׁ לְצְדָדִים:

תְּסִס, תְּסִס – שׁוּף¹⁰, זַחֲלָנִים!

שְׁרָצִים, שְׁקָצִים עִם פַּרְחָנִים,

בְּדֵלִים תִּהְיוּ וּמֻרְחָקִים! –

שְׁלִיחֵי מִצְוָה לֹא נִזָּקִים.

וְכֻלָּם מַקְפִּיאִים וְנֶאֱחָזִים בַּלַּחַשׁ: הֲלָלוּ תְּלוּיִים, הֲלָלוּ זְקוּפִים וַהֲלָלוּ שְׁכוּבִים, כָּל אֶחָר תּוֹסֵס מִמְּקוֹמוֹ בְּאֶרֶס שׂוֹרֵף, אַךְ לָזוּז וְלִנְגֹּעַ בִּרְפָאֵלִי וַחֲבֵרָיו לְרָעָה אֵינוֹ יָכֹל – וּשְׁלִיחֵי מִצְוָה הוֹלְכִים וְאֵינָם נִזָּקִים.

הָלְכוּ עַד שֶׁעָבְרוּ בְּשָׁלוֹם מִכְּנֶסֶת הָרְחָשִׁים וְשִׁרְצֵי־הָעוֹף וְיָרְדוּ לְבִקְעָה רַחֲבַת יָדָיִם.

 

ח    🔗

וְהַבִּקְעָה כֻלָהּ מְכֻסָּה דְשָׁאִים. כִּשְׁטִיחַ יָרֹק אֶחָד רָפוּד עַל עָפָר וּסְלָעִים, וְאֵין כָּל שְׁבִיל נִרְאֶה בּוֹ; וּפַס־הַיָּד שֶׁלְּמַעְלָה אֶצְבָּעָהּ שֶׁל זָהָב מוֹרָה לְמֵרָחוֹק, נְטוּיָה לִפְאַת הַשָּׁמָיִם.

הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, – וְהִנֵּה כְעָנָן כָּבֵד בָּא בְקוֹל מַשַּׁק גָּדוֹל, מְכַסֶּה עֵין הַשָּׁמַיִם וּמַאֲפִיל עַל הַשֶׁמֶשׁ בַּצָּהֲרָיִם:

“כְּנֶסֶת הָעוֹפוֹת בָּאָה!” – קָרָא הָאַוָּז בְּבֶהָלָה וְקָפַץ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל רְפָאֵלִי, וְנֶחְפַּז גַּם הֶחָתוּל וְקָפַץ לְחֵיקוֹ שֶׁל רְפָאֵלִי, וְנִזְדַּקֵף הַנָּחָשׁ וְנִכְרַךְ עַל מַקְלוֹ שֶׁל רְפָאֵלִי, מַקֵּל לוּז שֶׁבְּיָדוֹ, – וְהָאַוָּז עוֹמֵד וּפוֹרֵשׂ כְּנָפָיו מִלְמַעְלָה, חוֹפֵף עַל כָּל חֲבֵרָיו יָחַד..

וְעוֹפוֹת מֵעוֹפוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים בָּאִים בֶּהָמוֹן וּבִסְעָרָה שֶׁל טִיסָה; עוֹפוֹת גְּדוֹלִים כִּבְנֵי־בָקָר שֶׁכַּנְפֵיהֶם רְחָבוֹת כְּמִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה, כָּל גְדוֹלֵי הַדּוֹרְסִים, עֲקוּמֵי הַמַּקּוֹרִים הַמָּשְׁחָזִים וּמְגֻדְּלֵי הַצִּפָּרְנַיִם הַמְחֻדָּדוֹת, – בָּהֶם אַיָּה, דַּיָּה, נֵץ וְיַנְשׁוּף, גַּם נֶשֶׁר וְעֵיט־הָרִים לְמִינֵיהֶם – וְסוּפָה־תְעוּפָה! כֻּלָם נוֹפְלִים בִּצְוָחָה אֶל רְפָאֵלִי וַחֲבֵרָיו, בְּרַעַשׁ יָטוּשׁוּ, – עוֹד מְעַט וְנִתְפְּסוּ וְנִשְׂאוּ לַטָרֶף…

אַךְ הָאַוָּז הַלָּבָן פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו לְמַחֲסֶה עֲלֵיהֶם, מְשַׁרְבֵּב צַוָּארוֹ, מְנַדְנֵד וּמַקִיף רֹאשׁוֹ סָבִיב סָבִיב וּמְצַוֵּחַ לְמָעְלָה, אֶל כָּל הַצְדָדִים סְבִיבוֹ יִתֵּן קוֹל:

גַּע־גַּע־גָּע – רַק רִיק תִּיגָעוּ!

עוּגוּ, חוּגוּ כְּאֵשׁ שֶׁל בְּרָקִים,

אַךְ נָגֹעַ אַל תִּגָּעוּ, –

שְׁלִיחֵי מִצְוָה לֹא נִזְקִים!

וְכָל הָעוֹפוֹת מְטַפְּחִים גַּפֵּיהֶם, סוֹבְבִים וּמַקִּיפִים וּפוֹצְחִים פֶּה, סָבִיב כַּסּוּפָה מִפְּרִיחָתָם תִּשּׂב – סַנְוֵרִים לָעֵינָיִם! וּמִקוֹל

צְרִיחָתָם הַחוֹדֶרֶת תְּצִלֶּנָה הָאָזְנָיִם; וְהֵם עָפִים לַאֲלָפִים, מִקָּרוֹב וּמִסָּבִיב בִּמְחוּגוֹת יִתְעוֹפֵפוּ, בְּעֵינֵי־זַעַם יָטוּשׁוּ, צִפֹּרֶן וּמַקּוֹר יִשְׁלָחוּ, – אַךְ לִרְפָאֵלִי וַחֲבֵרָיו אֵינָם יְכֹלִים לְהַגִּיעַ, וּשְׁלִיחֵי מִצְוָה בְּתוֹךְ הַסּוּפָה עוֹבְרִים וְאֵינָם נִזָּקִים.

עָבְרוּ וְיָצְאוּ גַם מִן הַסְּעָרָה, מִכְּנֶסֶת הָעוֹפוֹת בְּשָׁלוֹם, וְהִגִּיעוּ לִשְׂדֵה־נִיר אֶחָד הַמִּשְׁתַּטֵּחַ לְחוֹפוֹ שֶׁל נָהָר.

 

ט    🔗

וְהַשָּׂדֶה כֻלּוֹ צוֹמֵחַ טַרְפֵּי יָרָק פְּרוּשִׂים כְּמַטְלִיּוֹת¹¹ מַטְלִיּוֹת גְדוֹלוֹת, טְרָפִים גַּסִים וּדְשֵׁנִים לְמַאֲכָל; וְהַנָּהָר רְחַב־יָדַיִם הוּא וְכֻלּוֹ צָהֹב־זָךְ, שֶׁמֵּימָיו כְּעֵין שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן הַטּוֹב וְהַמְצֻחְצָח, וְהוּא שַׁאֲנָן בֵּין חוֹפָיו נוֹהֵר, וְכִרְאִי הַזָּהָב נֹגַהּ לוֹ.

וּפַס־הַיָּד הֵיכָן? הִיא נֶעֶשְׂתָה כְּבָר כֻּלָהּ זָהָב וַהֲרֵיהִי תְלוּיָה וְעוֹמֶדֶת מֵעֵבֶר הַשֵנִי שֶׁלַּנָּהָר, שֶׁשָּׁם גַּן גָּדוֹל פּוֹרֵחַ, גַּן נֶהְדָּר שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף, – רֵיחַ נְעִימוֹת וַעֲדָנִים הַמְפַעְפֵּעַ וּמִתְפַּשֵׁט עַד לְמֵרָחוֹק.

וּלְאוֹתוֹ הַגַּן פַּס־הַיָּד שֶׁל זָהָב מוֹרָה בְּאֶצְבַּע שֶׁל אֵשׁ: לְמַטָּה, לְכָאן, לְכָאן תָּבֹא…

אֲבָל כֵּיצַד?

עָמַד הָאַוָּז וּפָתַח וְאָמַר לוֹ לִרְפָאֵלִי:

"מָרִי וְרִבּוֹנִי! עַד כָּאן זְכוּת הַפְּרֻסּוֹת, שֶׁפָּרַסְתָּ לָנוּ, עָמְדָה לְךָ, וְעָבַרְתָּ בְשָׁלוֹם, – מֵעַכְשָׁו, יְהִי רָצוֹן שֶׁזְּכוּת הַטֹּרַח, שֶׁטָּרַחְתָּ כָּךְ לְאִמֶּךָ, תָּגֵן עָלֶיךָ. אֲבָל דַּע מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ. אֶת שֶׁהַדּוּכִיפַת, שֶׁהִיא שָׁטָה בְכָל קַצְוֵי הָעוֹלָם, סָחָה לָנוּ, בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, הֲרֵינִי מַגִּיד לָךְ:

“דַּע, אוֹתוֹ הַגַּן שֶׁמֵּעֵבֶר הַלָּז, שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה אֵלָיו, וַאֲפִילוּ עֵינָהּ שֶׁל הַדּוּכִיפַת לֹא רָאֲתָה עוֹד מַה בְּתוֹכוֹ. אַךְ בְּשָׂדֶה זֶה וְנַחַל זֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ רָאֹה רָאֲתָה, – שֶׁלְּכָאן נַפְשׁוֹת הַמֵּתִים, בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמִיתָתָן, בָּאוֹת בְּכָל עֶרֶב־שַׁבָּת, רוֹעוֹת בִּטְרָפִים אֵלּוּ וְשׁוֹתוֹת מִן הַמַּיִם הַלָּלוּ – וּלְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לִדְרֹךְ בְּשָׂדֶה זֶה, וְרַק עוֹף טָהוֹר עוֹבֵר כָּאן לְעִתִּים מִלְמָעְלָה, בִּפְרִיחָה לְבָד.”

מִיָּד יָשַׁב רְפָאֵלִי עַל גַּב הָאַוָּז רָכוּב וְצִוָּה: “פְּרַח!”

נִזְדַּעְזַע הָאַוָּז וְאָמַר לוֹ: “רִבּוֹנִי, אֶהְיֶה כַפָּרָתֶךָ! פְּרֻסָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁלְךָ נָתַתָּ מִפִּיךָ לִי – וַהֲרֵינִי לְצַיֵּת לָךְ, אֲבָל כַּמָּה אֲנִי יָכוֹל לִפְרֹחַ וְכַמָּה אֲנִי יָכֹל לָשֵׂאת? וְכָאן כָּל חַי הַנּוֹפֵל וְנוֹגֵעַ בִּטְרָפִים אֵלּוּ – מִיָּד הוּא נֶחְנָק. תִּפּוֹל, חָלִילָה וָחָס, – וְאָנָה אֲנִי בָא?…”

– “פְּרַח!” – חָזַר וְצִוָּה עָלָיו רְפָאֵלִי.

– “חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי, אֵלִי!” – צָוַח הָאַוָּז צְוִיחָה לַשָּׁמַיִם וְטָפַח כְּנָפָיו – וּפָרַח עִם רְפָאֵלִי לְמָעְלָה.

טָס טִיסָה אַחַת גְּדוֹלָה עַל הַשָּׂדֶה וְהִתְחִיל נוֹפֵל, – נוֹפֵל מִתּוֹךְ טְפִיחָה־פְרִיחָה – עַד שֶׁנָּפַל לְמַטָּה עִם הַנַּעַר אֵצֶל הַנָּחַל, חוּץ מִן הַשָּׂדֶה, אַךְ מֵעֵבֶר הַנָּהָר מִזֶּה. –

 

י    🔗

עָמְדוּ אֵצֶל הַמָּיִם:

“פְּרַח, אוֹ שׁוּט!” צִוָּה שׁוּב רְפָאֵלִי כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן רָכוּב עַל הָאַוָּז.

נֶאֱנַח זֶה וְאָמָר: “מָה אֶעֱשֶׂה? וּמִכָּאן וְאֵילָךְ שׁוּב אֵין רְשׁוּת לְשׁוּם בְּרִיָּה לֹא לִפְרֹחַ וְלֹא לָשׁוּט, חוּץ מִן הַדָּגִים הַטְּהוֹרִים שֶׁבְּנַחַל זֶה”.

מִיָּד בִּקֵּשׁ רְפָאֵלִי לְהָטִיל עַצְמוֹ לַמָּיִם. אָמָר: “דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֵין לְפָנַי – וּבְיָדְךָ, אֵל, אַפְקִיד רוּחִי וְחַיִּי אִמִּי!”

תָּפַס בּוֹ הָאַוָּז וְקָרָא: “עֲמֹד! עֲמֹד! נְבַקֵּשׁ רְשׁוּת. אִם תִּנָּתֵן לָנוּ, אַעֲבִירְךָ אָנִי; שֶׁכֵּן הַשִּׁיטָה מִטֶּבַע בְּרִיָּתִי הִיא.”

וַיִּתְיַצֵב הָאַוָּז עִמּוֹ שָׁם וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיַּעַן אֶל הַנַּחַל וַיֹּאמַר:

נַחַל, נַחַל! יוּבַל מַיִם חַיִּים שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית!

מֵימֶיךָ לַמֵּתִים תַּרְוֶה, תַּשְׁקָם בְּעַרְבֵי הַשַׁבָּתוֹת,

וּנְתִיבְךָ רַק לִדְגֵי קַשְׂקֶשֶׂת שָׁטִים בִּסְנַפִּירִים,

דָּגִים טְהוֹרִים שֶׁנַּפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים בָּם יִגָּלֵמוּ ¹²–

הוֹ, הַאֲזִינָה, נַחַל, וְיִשְׁמְעוּ דָגֶיךְ קוֹל הַתְּחִנָּה!

אִם בָּשָׂר וָדָם שֶׁבַּיַּבָּשָׁה עוֹד לֹא עָדָה בָךְ

וְעָבֹר לֹא עֲבָרְךְ עוֹד גַּם כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ,

אַךְ הִנֵּה תִינוֹק זֶה, לֹא לַהֲנָאָתוֹ בָא עָדֶיךָ,

כִּי רְפוּאָה לְאִמּוֹ אַךְ יְבַקֵּשׁ, וְנַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ שָׂם –

הַאִם יֵעָצֵר פֹּה הַבֵּן מֵאֲשֶׁר קֹרָא, שֻלָּח?

הוֹ, נַחַל, נָחַל! נַפְשׁוֹת מֵתִים תָּשִׁיב מִצּוֹם הַמָּוֶת –

חוּסָה עַל הַהוֹלְכָה לָמוּת וְלָהּ בֵּן קָטָן זֶה!

וְאַתֶּם, דָּגִים, נְפָשׁוֹת עוֹמְדוֹת לְתִקּוּן־בְּרָכָה אַחֲרוֹן,

בַּקְשׁוּ רַחֲמִים לַבֵּן שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לִרְפוּאַת אִמּוֹ!

וְהִנֵּה מִן הַנַּחַל קוֹל עוֹלֶה, קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יַעֲנֶה:

נִשְׁמַע, אַוָּז, קוֹל צִוְחָתֶךָ,

חֲזֹור, כִּי נִגְמְרָה שְׁלִיחָתֶךָ!

וְיָבֹא יֶלֶד תָּמִים טָהוֹר,

יַעֲבֹר מֵי הָרְאִי הַנָּאוֹר.

מִיָּד פָּרַח לוֹ הָאַוָּז חֲזָרָה, וּפָסַע רְפָאֵלִי לְבָד וּבָא לְתוֹךְ הַמָּיִם.

בָּאוּ שְׁנֵי דָגִים קְטַנִים, אֶחָד תַּחַת עֲקֵבוֹ יָמִין וְאֶחָד תַּחַת עֲקֵבוֹ שְׂמֹאל – וּנְשָׂאוּהוּ לִרְפָאֵלִי, נִטְּלוּהוּ בַעֲמִידָה, וְהֲרֵיהוּ צָף וּמַחֲלִיק עַל גַּבֵּי מֵי־זָהָב פּוֹשְׁרִים, מֵי־מְנוּחוֹת שׁוֹקְטִים כְּשֶׁמֶן זָךְ; וְאַלְפֵי דָגִים נָאִים, דְּגֵי זָהָב וּדְגֵי כֶסֶף, דָּגִים שֶׁאָדְמוּ כִפְנִינִים וְדָגִים שֶׁזָּרְחוּ כְעֵין הַמַּרְגָּלִיּוֹת, שָׁטִים אַחֲרָיו לַעֲדוֹתָם, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּעֵין הַחֲרוּזִים; שָׁטִים וְעוֹשִׂים לוֹ לְוָיָה נָאָה וְשַׁאֲנַנָּה, וְהוּא – צָף וְנִשָּׂא בִדְמָמָה לְנֹכַח הַגַּן וְאֶל הַגַּן, שֶׁנֹּגַהּ מְדַמְדֵּם רוֹחֵף עָלָיו בִּגְוָנִים זַכִּים, וְקוֹל זְמִירוֹת עוֹלֶה וּבָא מִתּוֹכוֹ, מוֹשֵׁךְ בִּנְעִימָה וְעִדּוּנִים כְּשִׁירַת־אֵם עַל עֲרִיסַת הַיּוֹנֵק…

דָּרְכָה כַף־רַגְלוֹ שֶׁל רְפָאֵלִי עַל הַחוֹף – וַהֲרֵיהוּ בִקְצֵה הַגָּן, וּמִיָּד נִתְעַלְּמָה פַּס הַיָּד שֶׁלְמַעְלָה – וְאֵינֶנָּה עוֹד.

הֵבִין הַבֵּן שֶׁכָּאן הָרְפוּאָה נִמְצֵאת לְאִמּוֹ – וּמִי יוֹרֵהוּ אֶת זוֹ?

 

יא    🔗

עָמַד רְפָאֵלִי וְנִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ הַגָּן – וּמִי יְסַפֵּר הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ שֶׁל זֶה?

סָבִיב כָּל מִינֵי אֲרָזִים, הֲדַסִּים וּוְרָדִים וּשְׁאָר מִינֵי עֲצֵי בְשָׂמִים גְּבוֹהִים וְנֶחֱמָדִים מַקִּיפִים לוֹ. וְהָאִילָנוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ מִכָּל מִינֵי מַרְאֶה וְגַוָּן הֵם: אִילָנוֹת אֲדֻמִּים, אִילָנוֹת כְּחֻלִּים, אִילָנוֹת זְהֻבִּים, וַאֲפִילוּ לְבָנִים כַּשֶׁלֶג וּזְכוּכִים כַּקֶּרַח יֵשׁ, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר יְרֻקִּים – וְכֻלָּם מְקֻשָּׁטִים פִּרְחֵי־פְרָחִים גְּדוֹלִים, כָּל פֶּרַח כְּגֹדֶל יוֹנָה בִּפְרִיחָתָהּ, וְכַמָּה גְדוֹלִים וּמְגֻדָּלִים הֵם הַפֵּרוֹת שֶׁבָּאִילָנוֹת! – פֵּרוֹת נוֹצְצִים וּמַזְהִירִים כְּמַרְאֵה הַפָּז.

וְכָל הָעֵצִים רָמִים וְנִשָּׂאִים בְּנוֹפֵיהֶם, וּבֵין גִּזְעֵיהֶם חֻפּוֹת פְּרוּשׂוֹת, חֻפּוֹת שֶׁל גְּפָנִים, גַּפְנֵי זָהָב שֶׁעִנְבֵי אַשְׁכְּלוֹתֵיהֶן מְאִירִים כְּאַבְנֵי אֶקְדָּח וּמַרְגָּלִיּוֹת, עֲנָבוֹת גְדוֹלוֹת כְּתַפּוּחִים.

וְעַל כָּל הַצִּמְחָה הַזֹּאת פּוֹשֵׁט נוֹפוֹ אִילָן אֶחָד גָּדוֹל, רָם וּמִתְנַשֵּׂא עַד שְׁחָקִים, וְהוּא – עֲנָפָיו וּטְרָפָיו נִפְרָשִׁים בְּכָל מִינֵי צִבְעוֹנִים מַזְהִירִים כְּגַפֵּי הַטַּוָּס¹³, מְזֻכָּכִים כְּמַרְאֵה הַקֶשֶׁת בְּגַוָּנָיו… עוֹבֶרֶת רוּחַ עִדּוּן קַלָּה וְרַכָּה – וְכָל עָלֶה שֶׁבְּאִילָן זֶה מִזְדַּעֲזֵעַ וּמְזַלֵּף רֵיחוֹ וּמְרַנֵּן קוֹלוֹ, וְרֵיחַ נְעִימוֹת וְתַעֲנוּגוֹת מִמֶּנּוּ עוֹלֶה בְשִׁירָה שֶׁל אַלְפֵי קוֹלוֹת עֲנֻגִים וּמְעֻדָּנִים – חַי הָאִילָן, – עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן!

הֵבִין רְפָאֵלִי שֶׁלְגַן־עֵדֶן בָּא…

עָמַד תָּמֵהּ בַּקֹּדֶשׁ וּמַתְמִיהּ לַהוֹד מִבְּלִי לִפְסֹעַ אַף פְּסִיעָה קַלָּה.

וְהִנֵּה אַרְבַּע נָשִׁים יוֹצְאוֹת לָשׂוּחַ, בָּאוֹת בֵּין שִׁיחֵי הַוְּרָדִים זוֹ אַחַר זוֹ, וְהֵן עֲטוּפוֹת לְבָנִים, מַעֲטֵה עֲנָנִים זַכִּים כְּעֵין הַסַּפִּיר, וְנִזְרֵי מְלוּכָה בְּרָאשֵׁיהֶן מַזְהִירִים, וְכָל אַחַת פָּנֶיהָ מְאִירוֹת וּבְיָדָהּ סַל שֶׁל נִצְרֵי־זָהָב, – וְכָךְ הֵן מְהַלְּכוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ וְקוֹטְפוֹת וְרָדִים, וְרָדִים גְּדוֹלִים כְּרָאשֵׁי תִינוֹקוֹת בְּתַלְתַּלֵיהֶם, – מְלַקְּטוֹת מִן הַשִּׂיחִים אֶל הַסַּלִים, סַלֵּי הַזָּהָב שֶׁבִּידֵיהֶן.

וּרְפָאֵלִי עוֹדֵהוּ עוֹמֵד וְתָמֵהּ.

קָרְבָה רִאשׁוֹנָה וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מִי אַתָּה? הַגִּידָה נָא לְאִמָּא שָׂרָה.”

קָרְבָה שְׁנִיָּה וְאָמְרָה: “וּמֵאַיִן תָּבֹא? אֱמֹר, בְּנִי, לְאִמָּא רִבְקָה.”

קָרְבָה שְׁלִישִׁית וְאָמְרָה: “וְהֵיךְ, בְּנִי, בָּאתָ לְכָאן? סַפֵּר לְאִמָּא לֵאָה.”

קָרְבָה רְבִיעִית וְאָמְרָה: “וּמָה הֱבִיאֲךָ, קָטָן, לְכָאן? דַּבֶּר נָא, בְּנִי, וְהַגִּידָה לְאִמָּא רָחֵל.”

נִתְגַּבֵּר רְפָאֵלִי וְהֵשִׁיב לְכָל אַחַת וְאַחַת מִן הָאִמָּהוֹת וּבִקֵּשׁ רְפוּאָה לְאִמּוֹ הַחוֹלָה.

אָמְרָה שָׂרָה: “הֲרֵי וְרָדִים אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מְלַקְּטוֹת מִרְקַחַת לַחוֹלִים נִרְקַח מֵהֶם.”

וְאָמְרָה רִבְקָה; “וּמִרְקַחַת זוֹ לְמַלְאָךְ רְפָאֵל נִתֶּנֶת שֶׁיְרַפֵּא בָהּ.”

הֵנִידָה לֵאָה רֹאשׁ וְאָמְרָה: “לֹא נִצְטַוָּה רְפָאֵל עַל אִמּו שֶׁל תִּינוֹק זֶה”…

הֵשִׁיבָה רָחֵל וְאָמְרָה: "וְנִתֵּן לַתִּינוֹק, וְיָבִיא הוּא אֶת הָרְפוּאָה לְאִמּוֹ.“

הֵשִׁיבוּ לָהּ: “וְיֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת?… מִן הַדִּין כָּךְ, רָחֵל?”…

אָמְרָה לָהֶן: “נִרְאֶה אִם אֵין זֶה כְּדַאי לִפְנִים מִן הַדִּין”.

 

יב    🔗

וּמֶה עָשְׂתָה אִמָּא רָחֵל?

תָּלְשָׁה נִצָּה אַחַת מִכּוֹס שֶׁל וֶרֶד וְאָמָרָה:

“בְּנִי! נִצָּה דַקָּה זוֹ בְּפִיךְ אֶתֵּן. אִם כָּאן, בְּמָקוֹם זֶה, תִּבְלָעֶנָּה, אַתָּה לְעוֹלָם תִּחְיֶה, טַעַם מִיתָה לֹא תִטְעַם וּבְגַן נֶחְמָד זֶה לְעוֹלָם תִּהְיֶה בְתַעֲנוּגִים; וְאִם תֵּלֵךְ עִם נִצָּה זוֹ מִכָּאן, כְּשֶׁהִיא שְׁמוּרָה בְתוֹךְ פִּיךָ, תּוּכַל לְרַפְּאוֹת בָּהּ רַק חוֹלֶה אֶחָד, שֶׁיָּקוּם מֵחָלְיוֹ. – עַכְשָׁיו, אֱמוֹר, מָה אַתָּה בוֹחֵר לַעֲשׂוֹת בָּהּ, בְּזוֹ?”

– “רְפוּאָה לְאִמָּא! רְפוּאָה לְאִמָּא שֶׁלִי!” – קָרָא רְפָאֵלִי וּפָשַׁט יָדוֹ בִּרְעָדָה לַנִּצָּה…

נָשְׁקָה לוֹ רָחֵל אִמֵנוּ לִרְפָאֵלִי עַל רֹאשׁוֹ וְאָמָרָה: “וּבְכֵן, פְּתַח פִּיךָ, בְּנִי, וַאֲשִׂימֶנָּה לְךְ בְּמָקוֹם שֶׁתִּשָּׁמֵר.”

פָּתַח רְפָאֵלִי אֶת פִּיו, וְשָׂמָה לוֹ רָחֵל אֶת הַנִּצָּה לְבֵין שְׂפָתוֹ וְשִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת, וּמִיָּד קָפַץ רְפָאֵלִי אֶת פִּיו, מִתְאַפֵּק בִּנְשִׁימָה וְנִזְהָר שֶׁלֹּא יִבְלַע, חָלִילָה, סְגֻלָּה יְקָרָה זוֹ, שֶׁמִּלְּאָה אוֹתוֹ מְתִיקוּת גְּדוֹלָה וְרֵיחַ נָעִים וְעָרֵב, – וּמֵרֹב חֶדְוָה קָפַץ קְפִיצָה – –

מַבִּיט – וַהֲרֵיהוּ עוֹמֵד שׁוּב בֵּין חֲבֵרָיו, מֵעֵבֶר לַנָּהָר וְלִשְׂדֵה הַטְּרָפִים – וּמַקְלוֹ לְפָנָיו…

מִיָּד נָטַל רְפָאֵלִי אֶת מַקְלוֹ וּבִקֵּשׁ לָרוּץ וְלַחֲזֹר בִּמְהֵרָה – וְשׁוּב נִרְאָה אָבִיו לוֹ, כְּשֶׁהוּא גוֹחֵן עָלָיו וְאוֹמֵר: “בְּנִי, הַרְבֵּה טָרַחְתָּ עַד שֶׁמָּצָאתָ, עַכְשָׁו רְכַב עַל מַקֶּלְךָ וְלֹא תִטְרַח עוֹד וְגַם תְּמַהֵר לָבוֹא בְּעוֹד זְמָן”.

 

יג    🔗

רָכַב רְפָאֵלִי עַל גַּב מַקְלוֹ, מַקֵּל לוּז שֶׁבְּיָדוֹ, וְקָפַץ הֶחָתוּל וְיָשַָׁב לוֹ עַל כְּתֵפוֹ אַחַת, וְנִתְעוֹפֵף הָאַוָּז וְיָשַׁב לוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֵׁנִית, וְנִכְרַךְ הַנָּחָשׁ כִּרְצוּעָה עַל גַּבֵּי מַקְלוֹ – וּמִיָּד בָּאָה רוּחַ וְנָפְחָה בְּ"אַרְבַּע כַּנְפוֹת" שֶׁלּוֹ: עוּף־עוּף־עוף! – טָפְחוּ צִיצִיּוֹתָיו – וַהֲרֵיהוּ נִשָּׂא עִם חֲבֵרָיו בַּשָּׁמָיִם, טָס וּפִיו קָפוּץ לוֹ שֶׁלֹּא יִשּׁוֹם וְלֹא יִבְלַע, חָלִילָה, אֶת הַסְּגֻלָּה שֶׁבְּתוֹךְ פִיו –

וּבֵין רֶגַע – הֶאָח, הֶאָח! –הֲרֵיהוּ עוֹמֵד בֶּחָצֵר שֶׁלּוֹ וַחֲבֵרָיו עִמּוֹ!

אֲבָל לֹא הִסְפִּיק עוֹד הַבֵּן לְהִכָּנֵס לַבַּיִת – וְהוֹ, בַּלָּהָה! – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא בְּטִיסָה!

כְּבָזָק בָּא, מְלֵא עֵינַיִם זֶה. כְּנָפָיו כַּנְפֵי־עֲטַלֵּף שְׁחוֹרוֹת כָּעָב, חַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וּתְלוּיָה מֵרֹאשׁ חֻדָּהּ אוֹתָהּ טִפָּה מָרָה, שֶׁבָּהּ הוּא מֵמִית אֶת הָאָדָם – וְטָשׁ וְנָפַל עַל הַגַּג וְנִתְעַלֵּם לְתוֹךְ אֲרֻבַּת־הֶעָשָׁן –

אֲהָהּ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת הִקְדִים אֶת הַבֵּן וּבָא לַבָּיִת!…

נֶחְפַּז רְפָאֵלִי כְּשֶׁהוּא גוֹעֶה גְעִיָּה גְדוֹלָה וּמָרָה, בְּעוֹד שֶׁפִּיהוּ קָפוּץ לוֹ – וַהֲרֵיהוּ לִפְנֵי אִמּוֹ, –

וְאוֹי וַאֲבוֹי! זוֹ, פָּנֶיהָ כְּבָר הוֹרִיקוּ, עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת, וּפִיהָ פָתוּחַ, – מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ עוֹמֵד…

“אִמָּא, אִמָּא!” צָעַק הַיֶּלֶד וְנָפַל עַל פָּנֶיהָ וּפִיו אֶל פִּי אִמּוֹ מַמָּשׁ מַכְנִיס אֶת הַסְּגֻלָּה, הַנִּצָּה מִגַּן־עֵדֶן. – – – – – – – –

 

יד    🔗

וּמִשֶּׁנִּתְעוֹרֵר רְפָאֵלִי וּפָקַח אֶת עֵינָיו – וַהֲרֵי זוֹ אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָה וּפָנֶיהָ מְאִירוֹת מִשִּׂמְחָה! –

הִיא מְגַפֶּפֶת, מְחַבֶּקֶת וּמְנַשֶּׁקֶת לוֹ לִבְנָהּ בְּכָל אֲבָרָיו:

“בְּנִי! –הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ – הֵן זֶה כַּמָּה שֶׁלֹא אָכַלְתָּ, תִּינוֹק שֶׁלִּי! – עַכְשָׁו תֵּרֵד אִמָּא וּתְבַשֵּׁל לְךָ דַּיְסָא בֶּחָלָב.”

מִסְתַּכֵּל רְפָאֵלִי וּמַתְמִיהַּ: מֵאֵימָתַי הֶחֱלִימָה¹⁴ אִמָּא?…

מִסְתַּכֵּל שׁוּב – וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהָיָה:

הֲרֵי הֶחָתוּל מִתְחַטֵּא וּמְנַהֵם, וַהֲרֵי הַנָּחָשׁ פּוֹשֵׁט רֹאשׁוֹ מִן הַחוֹר. וַהֲרֵי הָאַוָּז הַלָּבָן מְגַעְגַּע שָׁם בֶּחָצֵר. –

וְאֵין כָּל זֶה חֲלוֹם?…

חֲלוֹם אוֹ לֹא חֲלוֹם. –

אַךְ רוֹאֶה רְפָאֵלִי, אִמּוֹ כְבָר הוֹלֶכֶת וְעוֹשָׂה בַבָּיִת, עוֹסֶקֶת – וּפָנֶיהָ נָאוֹת וּמַצְהִילוֹת יוֹתֵר מִבְּכָל הַיָּמִים.

הוא – בְּלִבּוֹ חֶדְוָה גְדוֹלָה וְתוֹדָה רַבָּה לְרוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאֵם הַבֵּן שְׂמֵחָה –

הַלְלוּיָהּ!