לכשזכיתי להגיע לגבורות גמרתי אומר לאמץ את כוחי ואוני ולכנס בכרך אחד את עיקר מחקריי במשפט העברי והרומאי, על מנת להגישם לחוג חוקרי-משפטנו ולמוריו, אשר אתם יחד עברתי את דרך המחקר החלוצי במשפטנו הלאומי המיותם, ולציבור לומדיו ושוחריו של משפטנו, ובראשם לתלמידיי המרובים בארץ ובתפוצות, אשר שמעו במשך יובל שנים את תורת המשפט העברי מפי: הרי הם תלמידי הישיבה מייסודו של הרב ר' חיים טשרנוביץ (רב צעיר) ז"ל באודיסה בשנים 1912–1913, תלמידי הסמינר למשפט העברי ליד קהילת מוסקבה בשנים 1923–1924, תלמידי השעורים למשפט של ממשלת המאנדאט בירושלים בשנים –1926–1947 המשפטנים מסיימי בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב ובשלוחתו בחיפה בשנים 1934–1959 והסטודנטים של הפקולטה למשפט בירושלים ובתל-אביב, ממשיכי קו ההשתלמות המשפטית.

הייתי אנוס להימנע מלהכניס לספר זה, אשר קראתי לו בדחילו ורחימו בשם הראוי לו,,ציון במשפט", כמה מחקרים יותר גדולים בהיקפם, שאני מקווה עוד להוציאם בתור חיבורים מיוחדים לעצמם, ובראשם את מילוני המשפטי האנציקלופדי,,אוצר מונחי המשפט", הכולל הגדרות מונחים, מראי-מקומות מן המקורות ותרגום לשפה הרומאית ולשפות אירופיות חיות. אני מביא כאן ממנו לדוגמה רק ערך אחד קטן,,אגרת" בצירוף דברי-הסברה קצרים (ראה עמ' 313–318).

צר היה כרך זה מהכיל את מחקרי על,,בעיית העבודה ותחוקת-העבודה בתקופת-המשנה", שנתפרסם ביידיש בירחון,,צוקונפט" בניו-יורק בדצמבר 1909 ושעורר התעניינות מרובה מצד יצחק ליב פרץ ז"ל, את הדיסרטציה המפורטת על,,סדרי בתי-הדין בארץ-ישראל בתקופת-התלמוד", אשר זיכתני ב-10 ביולי 1910 בתואר דוקטור למשפטים magna cum laude באוניברסיטה של ברן (שווייץ), את מחקרי על “המלחמה והשלום בהיסטוריה העברית” ואת מאמריי על “קדמוניות המשפט הישראלי”, שנתפרסמו בשבועון “העם” במוסקבה בהמשכים בשנת תרע"ד, וכתבים אחרים.

רשימה מלאה של כתביי המשפטיים שפירסמתי עד שנת 1931 הרי היא נתונה בספרי “עין משפט”, ספר שימוש ביבליוגרפי לספרות המשפט העברי. הוצאת “המשפט”, ירושלים ה.תרצ"א-1931.

המחקרים הנכנסים לספרי זה לא “מעור אחד” הם. יש מהם שהם בעלי תכונה עיונית-מחקרית ויש שהם בעלי תכונה פובליציסטית ואף שימושית. יש מהם ארוכים וקצרים. יש שהם סוקרים את עברו, את תולדותיו של משפטנו, ויש שהם צופים לקראת עתידו ונושאים ונותנים בבעיות התחדשותו והתפתחותו.

לא נמנעתי מלהכניס לספרי כמה מחיבוריי הראשונים ללא שינוי תוכן וצורה, אף כי בינתיים, בייחוד בתקופתי הארץ-ישראלית, השתכלל סגנוני ואף נשתנתה באופן יסודי ועקרוני גישתי לבעיות המדע המשפטי העברי והכללי, והשקפת עולמי, שהיתה תחילה סנטימנטלית ורליגיוזית, נתעצבה ונתלבנה: הצטרפתי באופן מוחלט לאסכולה ההיסטורית-מטריאליסטית, ואור חדש נזרע בשבילי על האירועים בתולדות-המשפט.

כל אחד מחיבוריי הנכנסים לספר זה דן בנושא מיוחד לעצמו והם סדורים כולם סידור כרונולוגי לפי המוקדם והמאוחר, ואף צויין בסופו של כל אחד מהם – במידה שנתפרסם בשעתו – כתב-העת, שבו נתפרסם.

*

התחנכתי על ברכי אבי מורי הלמדן, המשכיל, איש הקידמה והעסקן הסוציאלי הנודע יוסף מאיר איזנשטדט ז"ל, אשר ייחדתי לו את ספרי “החלוץ במערכה”, שיצא בהוצאת “ליכוד” בתל-אביב בשנת 1965 ושהוקדש לחבירו-תלמידו נשיא מדינת-ישראל מר זלמן שזר. הוא המריץ אותי מנעוריי ללימוד מדעי-החברה בכלל והמשפט הכללי בפרט ותמך בי למעלה מיכולתו החמרית בשנות השתלמותי במדעי המשפט בפקולטה למשפט של אוניברסיטת ברן, שווייץ, בשנים 1906–1910. לימדני תורה ותלמוד בנעוריי מורי ורבי, זכור לטוב, ר' משה יצחק בננסון ז"ל והנחני לעיתים בלימודיי דודי הגאון המצניע לכת הרב רבי יצחק רבינוביץ זצ"ל. ייזכר וייפקד שמם וזכרם לברכה.

תודתי והוקרתי הנאמנה מסורה גם למוסדות ולאישים בארץ ובחוץ לארץ, אשר סייעו בזמן מן הזמנים ברוב או במעט לקידום עבודתי המדעית ולפירסום ספריי ומאמריי, ובראשם – שני עמודי התווך המפוארים של מדינת ישראל, נשיא המדינה המנוח החבר יצחק בן-צבי, זכרו לברכה ולתהילה, וייבדל לחיים ארוכים וטובים נשיא מדינת ישראל החבר זלמן שזר, אשר סייע לביצוע פרסום זה על ידי הקצבה מיוחדת מקרן הנשיא.

יהיה ספרי זה לכולם שכר נאמן על פעולתם.

פרופ' שמואל איזנשטדט