היה זה כחודש ימים קודם פטירתו. פגשתיו באחד מרחובות ירושלים וסרנו לבית־קפה סמוך לשם שיחה קלה. שוּם סימני עייפוּת לא ניכרו בפניו, קולו היה צלול ובוטח ובת־צחוק רחבה וטובה היתה שפוכה על פניו. שיחתו קלחה בשקט ובנחת והיתה ספוגה, כמו תמיד, להט־מחשבה והגיון־לב. שוחחנו בענייני ספרוּת וסופרים ובזכרוני נחרתו כמה מדבריו, שהשמיע באותה פגישה – פגישתנו האחרונה:
– “שונים הם סוּגי הסופרים: מהם אורחים שנטוּ ללוּן או אורחים לשבּת ומהם אזרחים קבוּעים, ורק מועטים, בודדים, זוכים להיות אזרחי־כבוד. כל ספרוּת ול”ו סופריה, שעליהם היא עומדת ובזכוּתם היא מתקיימת. הבא לכתוב את תולדות הספרוּת חלילה לו לטשטש את התחוּמים ולערבב את הסוגים. יש סופרים שכל ימי חייהם הם מתדפּקים על שערי הספרוּת והללו אינם נפתחים להם, שכן הכול תלוי במזל ואפילו סופר בהיכל הספרות… “הנשק הסודי” של הסופר הוא – כוח העבודה, כשרון־ההתמדה והאמונה; בלי אלה לא יוכל גם בעל הכשרון ליצור גדולות",
כך סח באוזני אחד מאזרחי הכבוד של ספרותנו – איש השירה, השיחה והבּינה, אשר ברש.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות