דומה, אילו ביקשנו למצות טיבו, מהותו ומטרתו של חינוך האדם בכלל וחינוך האדם מישראל בפרט, לא היינו מוצאים הגדרה נאה וקולעת יותר מ"דרך־ארץ", במובן של נימוסים והתנהגות טובה. לא לחינם הירבו חכמינו לדבר בשבחה של סגולה נפלאה זו, ביקשו לנטוע אותה בלב העם ואף העדיפוה על התורה: “דרך־ארץ קדמה לתורה”. היעדרה של סגולה זו היא העילה העיקרית לחיכוכים, מריבות, התנצחויות והתנגשויות בחברה האנושית. חסרונה של דרך־ארץ בין אדם לחברו, בין אדם לחברה שבה הוא חי, פועל ויוצר, בין אומה לחברתה, אם בכתב ואם בעל־פה, אם ברשות היחיד ואם ברשות הרבים, מכניסה ערבוביה ואנדרלמוסיה לחיי הפרט והכלל כאחד ומערערת את אשיות החברה האנושית.

שתי מסכתות קטנות מאוחרות, שלא נכללו בסדר המשנה והתוספתא, הוקדשו לדרך־ארץ: דרך־ארץ רבה (או הלכות דרך־ארץ) ודרך־ארץ זוטא, שנדפסו בסוף מסכת סנהדרין, ולהן נודעת חשיבות מכרעת בחיי האומה במשך כל הדורות. שתי המסכתות הללו, כמו מסכת אבות, מלאות וגדושות פניני־חכמה ומוסר, אמרות בינה ודרך־ארץ שבין אדם לחברו, שבין אדם לאשתו ודרכי נימוס והתנהגות נאה בחיי יום־יום: – “הנכנס לבית אל יאמר תנו לי ואוכל עד שיאמרו לו הם אכול. מזגו לו את הכוס שוהה ושותה. – – – לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה. ולא יקנח אדם בפרוסה את הקערה ולא ילקט אדם פירורין אפילו על גבי השולחן. – – – רבי אליעזר אומר התרחק מן התרעומת. שאם תתרעם על אחרים תוסיף לחטוא. הוי אוהב את המוכיחך (כדי שתוסיף חכמה על חכמתך) ושנא את המכבדך כדי שלא תתמעט מחכמתך”. חושה הבריא של האומה לחש לה: – “אם אין דרך־ארץ – אין תורה”.

מה מופלאים הדברים שמצאנו בסוגיה זו ב"ספר מעלות המדות" לר' יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא, מן הענווים, שחי במאה הי"ג באיטליה, והם בחינת צוואה לבניו, לדורו ולדורות:

– “בעבור שמעלת דרך־ארץ מדה חשובה עד מאד ויקרה אצל בני אדם, והיא מעלה כללית, וכוללת כל שאר מעלות המדות הרוחניות, והגופניות נמשכות עמה, ולה פארות וענפים יוצאים לכאן ולכאן – – – ואילולא כתבתי לכם מעלה אחרת זולתי מעלת דרך־ארץ, היתה מספיקה לכם בהתנהגות העולם הזה והבא. לכן, בני, שימו לבבכם עליה, ותעיינו בה תמיד… – – – וכל מי שאין בו דרך־ארץ, לא ידור עם בני אדם, כי מעשיו אינם מקובלים ודבריו אינם נשמעים, ובני אדם מתרחקים ממנו הרחקה יתירה. תדע שכן הוא, שכל מי שאין בו דרך־ארץ, אפילו הוא בן ק' שנה, הרי הוא חשוב כנער הזה שעושים בו מעשה נערוּת. ואין האדם מקובל בפני הבריות בעבור תורה ומעשים טובים ויראת שמים ובעבור חכמה ותבונה בלבד, כי אם דרך ארץ מעורב עמהם”.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65421 יצירות מאת 3991 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!