לפני כמה שנים נזדמנתי ללינת לילה אחד בבית ידידים, בכפר נידח שבעמק. מארחי קיבלוני בשמחה ובמאור פנים, טרחו ועמלו למעני כמיטב יכלתם, התקינו מטעמים עריבים והיקצו לי, ללינה, אחד מחדריהם הנאים והמרווחים. משעליתי על משכבי נוכחתי לדעת שאין באמתחתי, כדרכי, ספר וללא קריאה, ולו גם של שעה קלה קודם השינה, אין עיני נעצמות. במדף הספרים שלמראשותי מצאתי אמנם שורה של ספרים, אך רובם ככולם לא היו לפי טעמי ובעיקר לא לפי רוחי בשעה מאוחרת זו של דומיית הלילה. ופתאום, באורח פלא, גיליתי ספר ששמחתי עליו כמוצא שלל רב. היה זה ספרו של מ"א ז’ק, “ארוגות”, פרקי הגות והסתכלות, שיצא לאחר מותו, בשנת תש"ט, עם מבוא נלבב מפרי עטו של ר' בנימין. מתוך דפי הספר, שהיו כמעט דבוקים, ניכר היה שמישהו ניסה לעיין בו והניחוֺ. ושמא נשכח כאן ע"י עובר־אורח כמוני? ואעפ"י שספר זה, כמו ספריו הקודמים של המחבר “מסביב” ו"בין השלבים" מצויים בספרייתי ולא אחת עיינתי בהם, שקעתי בקריאה מחודשת עד שהגיעה שעת ארוחת־הבוקר. באתי בשערו של ספר זה, כבקשתו של ר' בנימין, בדממה, ולא שבעתי מעושר הגותו, מיפי לשונו ומדקות סיגנונו. קראתי ולנגד עיני ניצבה דמותו של המחבר הצנוע והנחבא אל הכלים, שהיה כהגדרתו של ר' ב. “אמן הצנע וההסתר והשתיקה – – בעצם ימי האידיליה והשלווה וסדר עולם כתיקונו, חי האיש על הצמצום שבצמצום, התפתל ביסורי קליטה, ובשנים האחרונות גברו גם עצמוּ הדחק והמחסור והוא פורש את וילון ההסתר על רזי חייו ולא ידע זר את מצוקותיו”.
כל אותו יום, וימים הרבה לאחר מכן, תמהתי גם שמחתי על פגישה מקרית זו עם סופר נשכח, עם פרי רוחו של הוגה דעות מקורי ומעמיק. ועד עצם היום הזה שמור בלבי טעמה של אותה פגישה מופלאה בדומיית הלילה, בכפר עברי נידח שבעמק.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות