צבי אילן

האמה שנסקור להלן,¹ קיבלה את מימיה מנחל צלמון, שניזון ממימי מעיינות פרוד ורמיאל, ובמהלכה שולבו מתקנים אשר הופעלו בכוח המים (איור 1).² מעיין פרוד נובע בנ"צ 2604 1904, ממערב לכביש עכו–צפת, ולידו בנוי עתה רהט ציבורי למי שתייה. את מימיו הוא מזרים לנחל צלמון הסמוך. כמות המים הממוצעת היא 30 אלף מ"ק בספטמבר ו־39 אלף מ"ק במארס.³

[איור 1 (עמ' 97, קובץ 18): אמות המים של עין פרוד וכפר חנניה]

נחל צלמון קיבל בזמנו גם מים מעין רמיאל שליד מושב שפר, שבמעלה הנחל. שפיעתו השנתית הממוצעת היתה מיליון וחצי מ"ק, ו־92 אחוז ממנה היה בחודשים ינואר–אפריל. אחת לחמש שנים השפיעה נפסקת לחלוטין. לאחר קום המדינה הונח על המעיין צינור. עם זאת. גם כיום מזרים הנחל מים בימי החורף, עת הוא מנקז את גשמי החלק הדרומי מזרחי של גוש הר מירון (בעונת החורף של שנת תש"ם ברוכת הגשם, למשל, עבר בנחל זרם חזק שנמשך חודשים אחדים). במהלכו יש שתי סדרות מפלים רחבים, שמימיהם נופלים מגובה 5–7 מ' לרגלי פרוד הקדומה. בנקודה זו ממוקמת בצלע הנחל מערת רועים גדולה, שעדיין ניכרים בה ריכוזי נטף נחלים (טרוורטין). צמח שערות שולמית הגדל בכתליה מלמד, כי בעבר היה הנחל רווי אף יותר מאשר בימינו. לאחר שהנחל יוצא מתחום פרוד ובאר שבע הגלילית הוא בא אל שלוחה צפונית של בקעת חנניה, ובין גבעות באר שבע וכפר חנניה יוצא אל תחום הבקעה עצמה.

כבר בימי קדם נוצלו מימי נחל צלמון ומעיין פרוד על ידי יישובי הסביבה, ובעיקר על ידי פרוד הסמוך ביותר למעיין. על פי שרידים שנמצאו במקום ובפרוד של ימינו, ראשיתו של כפר זה, הנזכר בתלמוד, היתה כבר בתקופה הכנענית. המים של מעיין פרוד נוצלו להנעת טחנות, בשתי סדרות של אשדות, הבנויות זו מתחת לזו וקשורות זו בזו באמה (איור 2).⁴

[איור 2 (עמ' 98, קובץ 19 למעלה): אמת הטחנות של עין פרוד]

האשד העליון נקודות 1–4 במפה    🔗

אמת הטחנות כוסתה בקטעים שונים על ידי אמת בטון מודרנית. הטחנה הראשונה מצויה סמוך למעיין, ממערב לכביש עכו–צפת. שרדו ממנה הקטע האחרון, שבקצהו פתח הארובה, ובצדה סימנים לזרימת המים. הטחנה השנייה חרבה לחלוטין. שרידיה פזורים לאורך כביש הגישה לקיבוץ פרוד, החל מהסתעפותו מכביש עכו–צפת מזרחה. נראים שם שרידי האמה והארובה שקרסה. הטחנה השלישית מצויה מדרום לכביש הגישה, ואמת המים הגבוהה שלה שרדה יפה, וכן נותרו חלקים מארובת הטחנה (איור 3). הטחנה הרביעית היתה נמוכה יותר, ושרידיה נמצאים במקום שהאמה הסתיימה במפל מים שגובהו מטרים אחדים. מכאן הוליכו המים אל נחל צלמון הסמוך, בוודאי תוך השקיית חלקות העיבוד של הכפר.

[איור 3 (עמ' 98, קובץ 19 למטה): אמת עין פרוד בקטע המוליך לטחנה השלישית]

האשד התחתון נקודות 5–8 במפה    🔗

המים להפעלת האמה הובלו ישירות ממעיין פרוד, או כדברי שמואל אביצור: ‘מתעלה שסיפקה בעבר מי השקייה לכפר [פרוד] נסתעפה בזמנה גם התעלה לאשדת טחנות זו’. לא איתרנו קטעים בנויים של האמה, אלא רק את אבניה, הנראות ליד דרך הרכב היורדת מכביש פרוד לנחל צלמון. שלוש הטחנות העליונות (אל הראשונה שבהן הוצמד מאוחר יותר מיבנה, העומד עדיין באתרו), הבנויות בציר מצפון לדרום, קשורות זו לזו במערכת של תעלות קטנות החצובות בסלע. בטיח הארובה התחתונה שבין השלוש משוקעים חרסים ביזאנטיים, אשר יש בהם כדי לרמז על התאריך המוקדם ביותר של המערכת או על תאריך תיקונה.

מקירבת הטחנה התחתונה מסתעף סעיף אמה מזרחה, אל טחנה שהוקמה בצלע הנחל. נותרו ממנה קיר הארובה והטיח שלה. ואילו בהמשך קו האשד דרומה, מעבר לדרך הרכב הנוכחית, מצויים שרידים של מבנים המשתרעים על פני שטח נרחב, שניכר כי החזיקו בהם מים. נראה, שהמים הגיעו לכאן מהטחנה התחתונה. השרידים שייכים למיתקן שמהותו אינה ברורה. ייתכן, שהיה זה מיתקן לחלוקת מים לשדות; או שמא מיתקן עיבוד, שבתהליך הפעלתו נזקקו למים. גם עודפי המים של האשד התחתון הוזרמו לנחל צלמון, ויחד עם מימי האשד העליון ומי עין רמיאל שימשו את האמה לכפר חנניה ולצורך השקיית השטחים בבקעת חנניה.

האמה לכפר חנניה    🔗

ראשיתה של אמת המים לכפר חנניה בגדה המזרחית של נחל צלמון (א במפה). דומה, שאפשר לראות במקום זה את שרידיו של סכר, אשר היה נטוי לרוחב הנחל (נ"צ 2598 1904). בהמשך מוליכה האמה בתוואי חפור וחצוב לסירוגין, ולעתים ניצלה את מדרגת הסלע הטבעית. האמה ניכרת בצומח הגדל בתוכה, ולאורך כמה מקטעיה ניצבים בצדה גושי סלע גדולים. בעשרות המטרים האחרונים של מהלכה (ב במפה) שולב באמה קטע של חוליות מסותתות, עשויות אבן גיר קשה (איור 4), אשר דומות להן נמצאו באמות הקדומות של פצאל, אמאוס ונחל פרת (ואדי קלט). דבר זה מעיד על קדמותה של האמה. אורכן של חוליות האמה נע בין 60 ל־80 ס"מ בממוצע (איור 5). מידות החלל שבו זרמו המים – 12 X 18 ס"מ בחתך. אורכה המירבי של האמה מגיע לכ־4 ק"מ.

[איור 4 (עמ' 99, קובץ 20 מימין): אמת כפר חנניה, חוליות אבן באתרן]

[איור 5 (עמ' 99, קובץ 20 משמאל): אמת כפר חנניה, שתים מחוליות האבן של האמה]

האמה מסתיימת בבריכת אגירה, המצויה למרגלות כפר חנניה (ג במפה). עודפי המים הוזרמו במערכת של צינורות אל שטחי העיבוד בבקעת חנניה. הבריכה חצובה ומדרגות מוליכות לתוכה (היא מסומנת במפה 1:20,000 משנת 1932 כעין א־שייח'). צורתה של הבריכה מיוחדת – יש בה שלוש גומחות חצי מעוגלות בקירות הדרומי, המזרחי והצפוני (איור 6). תפקידן של הגומחות היה, ככל הנראה, להגדיל את נפח הבריכה. לפי קטע של גג ששרד במערב הבריכה, נראה כי הבריכה היתה מקורה, וכי הגג התמוטט פנימה. מידותיה (בלי הגומחות הן 4 X 7.3 מ', ועומקה הנוכחי 3–5 מ'. החלל הפנימי של הבריכה טויח.

[איור 6 (עמ' 100, קובץ 21): אמת כפר חנניה, בריכת אגירה]

לכפר חנניה, הידוע כבר מימי המשנה, לא היה מקור מים קבוע משלו, ונראה כי עיקר מי השתייה וההשקייה שלו הגיע באמה מנחל צלמון. מקירבת הבריכה ואזור המתקנים החקלאיים של הכפר עולה גרם נאה של מדרגות חצובות בסלע אל מרכז הכפר. שם, מצפון מזרח לבניין ציבורי קדום (בית כנסת?), מצויה בריכה בנויה, שמידותיה הן 4.80 X 6.20 מ' (מקווה טהרה?). הבריכה מטויחת, ותא כניסת המים שלה שבקיר הדרומי מרוצף באבני פסיפס גדולות. מצפון לה יש מיבנה נוסף הנראה כבריכה. בקרבתו נתגלו חוליות אמה, שמידותיהן שונות מאלה של אמת נחל צלמון. ייתכן, שהמים לבריכות אלה, לשימוש יומיומי, הועלו במדרגות מבריכת האמה; אך אפשר גם, שהוליכה לכאן אמה, אשר אספה מי גשמים מהגבעה שבצלעה שכן כפר חנניה.

האמה במקורות    🔗

אמת פרוד–כפר חנניה נזכרת בשני מקורות קדומים. תלמידו האלמוני של הרמב"ן מציין בתחילת המאה הי"ד, כי אמת המים עוברת לפני קברו של נחום איש גם זו המצוי בפרוד (צריך להיות תנחום דמן פרוד. שמו השתבש בפי הנוסעים).⁵ המקור השני הוא דברי הנוסע ר' משה באסולה, המספר על סכסוך בין תושבי פראדיה וכפר ענאן (חנניה) על המים הבאים מפרוד, וזו לשונו:

…זה כארבעים שנה באה טענה בין הישמעאלים יושבי כפר ענן ובין יושבי פרדיא… על דבר המעין הבא מדרך פרדיא לכפר ענן. כל אחד אומרים, ‘לנו המים!’ והיו יושבי פרדיא רוצים לעכב את מרוצת המים היוצאים מגבולם ובא לכפר ענן וטענתם היתה חזקה כי ראש המעין יוצא בארצם ויושבי כפר ענן לא היה להם ראיה רק טענת חזקה שהחזיקו מימי קדם עד שהיו בני כפר ענן יוצאים מבית דין חייבים. ובא בחלום ר' אבא חלפתא ליהודי מכפר ענן ואמר לו ‘תחפשו בקברי ותמצאו תיבת נחושת ויש בה שטר כתוב איך קניתי המעיין מנחום איש גם זו ולא יוכל שום אדם לעכב מרוצת המים ולהשקות שדהו ועד אשר אשקה אני תחילה ואתם תקחו השטר ותראוהו למלך ואחר כך תחזירוהו למקומו’. וכך עשו. חיפשו בקברו ומצאוהו והובא הכתוב ההוא לפני מלך מצרים ונצחו בדין בני כפר ענן. בזה הכל מעידים שהוא אמת והרבה אנשים זוכרים זה המעשה.⁶

את דבריו כתב באסולה ב־1522 (רפ"ב), ולפיכך המעשה אירע בערך בשנת 1482.

לפי סיפורי יוצאי כפר ענאן, שהתיישבו בכפר רמה הסמוך, נמשכו סכסוכי המים והמשפטים אודותם בין שני הכפרים עד פינויים ב־1948⁷.