והרומאי¹

מאז פירסם חברנו המנוח הפרופ' אשר גולאק את ספרו הכולל “יסודי המשפט העברי” לא הופיע ספר מסוג זה לא בעברית ואף לא בשפה לועזית. אמנם נתברכה ספרותנו המשפטית במשך עשרות השנים האחרונות בספרי משפט מקיפים ושקולים, אך אלה הם ספרים, המוקדשים כל אחד לענף משפטי יחיד, על פי רוב לדיני משפחה, שיש להם ערך מעשי בארץ ישראל. כך פירסם, למשל, פרופ' פלטיאל דייקן (דיקשטין) את ספריו בדיני עונשין ואת ספרו בדיני משפחה, הד"ר א. ה. פריימן הי"ד על הקידושין והד"ר בנציון שרשבסקי – על דיני משפחה ואחרים. אך הייחודיות שבספר הפרופ' בועז כהן, שהופיע בזמן האחרון בהוצאת בית המדרש לרבנים בניו־יורק, היא בכך, שהוא מקיף ענפים רבים ושונים של תורת משפטנו, חוקר באופן מפורט את מקורותיהם הראשונים ומעמיד אותם לעומת מקורותיו המסועפים של המשפט הרומאי לתקופותיו השונות. כל נושא נחקר ומוסבר במידה יסודית ורב־צדדית בתוספת מראי־מקומות מפורטים והוראת ספרות מקיפה, הממצה את החומר הנחקר.

המחבר מסביר למעיינים את הרכבו ואופן בנייתו של הספר, בן שני־הכרכים. לא בבת אחת בא אצלו לידי גילוי וכינוס החומר הרב. ללומדי המשפט העברי היו ידועות מכבר רוב חקירותיו על נושאים מדיני ממונות וקנסות, ששולבו יחד בספר הנוכחי. הן נתפרסמו בשעתן בכתבי־עת או בתור ספרים מיוחדים, אך בשילובן יחד בספר הנוכחי גדל ערכן ביותר. הן משמשות כאן חלקים אורגניים של מחקר כולל, אשר נבנה לפי השיטה הפנדקטאית ואשר נוספו עליהם חוליות חדשות, שטרם ראו אור עד הזמן הזה.

המחבר שומר על רמה אקדמאית גבוהה של מחקרו, אינו עושה אותו שווה לכל נפש. שפתו היא מדעית מדוייקת ושקולה והחומר שהוא מעלה לעיון קוראיו אינו מצוי אלא בבתי־הספרים הגדולים ביותר באירופה ובארצות הברית. אך הוא מכשיר את המעיין לעיון שקול בספר על ידי שהוא משהה אותו במידת־מה בפרוזדור קודם שהוא מכניסו לטרקלין. הוא מתעכב בפתיחת הספר על היחס בין המשפט העברי והרומאי בכלל ולאחר שהוא משווה השוואה כללית את הרעיונות המשפטיים העבריים עם אלה הרומאיים וגם עם אלה של הברית החדשה, הוא מסיים את המבוא הכללי לספרו בתיאור מקביל של מושגי המשפט והמוסר.

אין זה ספר הניתן לסקירה ולביקורת שטחית, כי אם לעיון מעמיק וכחומר למחקר. זהו ספר יד במובן המעולה של המלה. הוא פותח בשערי ספרות, הוא מגלה ומסביר הלכות ודעות. ולא זו בלבד. הוא ממלא גם תפקיד דידאקטי: הוא משווה לנגד עיניו את הלומדים ואת המעיינים והוא מייעץ להם לעיין במקצוע המשפט העברי ובהשוואותיו עם המשפט הרומאי מארבע נקודות ראות, המשלימות זו את זו: דוגמטית, היסטורית, פילוסופית והשוואתית.

בהדרכתו זו מלמד אותנו המחבר, כי הוא מצמצם את מחקרו ומייעץ למעיינים להצטמצמם בד' אמות של הלכה, של תורה לשמה. עם כל למדנותו וקשריו האישיים עם מורי המשפט העברי וחוקריו בארץ־ ישראל, הוא עושה סייג למחקרו ואינו מקשר אותו קשר היסטורי וחברתי עם החיים המשפטיים בארץ־ישראל, החותרים לשמש המשך לעברו ההיסטורי של עמנו. אנו כאן בארץ רואים חובה לעצמנו להוסיף על ארבע נקודות הראות של פרופ' בועז כהן נקודה חמישית – והיא אחת החשובות והיסודיות: נקודת ראות מדינית. אנו רואים בכל המחקרים המשפטיים האקדמאיים המופשטים מצע ורקע היסטורי למשפט עם חי, שחזר לאחר תקופת הפסקה ארוכה לחיים מדיניים חדשים ושסכום יצירותיהם המשפטיות של אבותינו לדורותיהם על כל הישגיהם העיוניים והמעשיים הם בשבילנו פתיחה לחיים משפטיים חדשים וליצירה משפטית חדשה במדינת ישראל. ומכאן גם המסקנה ההגיונית, כי המחקר השלם, המדוייק ובעל המשמעות המדעית והחברתית כאחת יכול וצריך להתנהל בשפת המקור של משפטנו – בשפה העברית.

הפרופ' בועז כהם מכוון את מחקריו לציבור המעיינים והסטודנטים השומעים אנגלית. הוא פועל כדין את פעולתו המחקרית במסגרת המדע העולמי. אך מחשבתו ומשאת נפשו נתונה למחקר המשפט העברי המקורי בשפת המקור והוא מוצא לעצמו סיפוק־מה בצרפו בתור תוספת לכרך השני של ספרו האנגלי שני מחקרים משפטיים בשפת המקור: “לדיני הקטן במשפט העברי והרומאי” (חלק שני, עמ' 9–1) ו"הפקר ויאוש במשפט העברי והרומאי" (שם, עמ' 10–22).

עשיר ורב־צדדי הוא הספר בחומר הביבליוגרפי ההשוואתי שבו. הוא מאיר עיניים בהלכותיהם של משפטי שני העמים הקלאסיים, ומי יגלה עפר מעיניהם של הפרופ' יוסף קוהלר ושל פרופ' ליאונרד אדם, חלוצי מחקר המשפטר ההשוואתי, אשר פירסמו בכתב־העת “Zeitschrift für vergleichende Rechtawissenschaft” שנערך על ידם מחקרים ראשונים במשפט ישראל ורומי של ד"ר מ. ז. רפופורט, של פרופ' חיים טשרנוביץ ואחרים. הם היו שמחים ביותר למחקריו של פרופ' בועז כהן, שהעלה את תלמודו של המקצוע למדרגה גבוהה ביותר.