אנחנו 🔗
כשהוא קם ממיטת החולי הוא מצטרף לעדר כפוף־משהו
חלש בגוף קטן באמונה בעצמו דיבורו כמעט לא נשמע
נראה כמו חבל פרום בקצוות שהיו פעם קוצניים
אנחנו לא שמים לב לניסיונות שלו להשתייך אלינו
בתנועות הידיים שלו שמסמנות
חזרתי מה יש לכם להציע לי
אם הוא חושב שהוא שקוף זה הגיוני
למרות שהאמת היא שאנחנו עסוקים
במרוץ המטורף של החיים המתקדמים
אין לנו עניין אישי נגדו ככה כל אחד שחוזר לעדר
צריך לזכור שהמקום שהיה שלו לפני המחלה
כבר נתפס על ידי מישהו שמצדיק את מקומו
שעובד כמו בורג במכונה
לכן כדאי מהר מאוד ליצור מקום אחר אם זה אפשרי
כי אין לנו זמן לגלות רגישות לקושי
עם כל הצער שבדבר
מעלית לוח מודעות 🔗
מוזיקת צ’יל אאוט מאיימת שכדאי להישאר דרוכים כי היא לא מוזיקה של מעלית
המעלית עולה יורדת עולה יורדת ככה אין עד מתי היא עולה יורדת ככה
במעלית מתנשמת צפופים זרים
לבושים בחלוקים פתוחים לרווחה
אוויר סטרילי מלווה בציוץ של מכשירים
המעלית עולה יורדת עולה יורדת
מתבגרת לאט מזדקנת לאט
מתנשמת מהר
– אתה לא מפחד למות
– נכון
– איך אתה עושה את זה
– אני שוכח שזה אפשרי
צחוק לא נשמע אולי גיחוך או שניים שמתמוססים בצ’יל אאוט
במעלית כמות של זרים שמעלית יכולה להכיל
בליבת הדבוקה טיפות של זיעה בולעות שאריות ריח של בושם
בקצוות פרצופים דבוקים לקירות המעלית כך שאם היו מצלמים מבחוץ היו רואים פרצופים תלויים מציגים את עצמם על לוח מודעות
שתעצור המזדקנת שתעצור עולה יורדת המעלית עולה יורדת ככה אין עד מתי
– אתה לא מאמין בעולם הבא
– זה נכון
– מה אם אתה טועה
– אקח איתי לשם קרם הגנה ליתר ביטחון
גם גיחוך לא נשמע כשמוזיקה מנמיכה את עצמה לרקע שני בחלל
[מזחילים לתוך היד את הנחש הדק עם ראש המצלמה כדי לשחרר את הזרימה התקועה בנחלי הנשמה דרך החזה אל מבואות הלב לשחרר את הנשימה לא כואב זה לא כואב זה כמו משחק מחשב רואים את הסתימה בחתימה של חומר הניגוד הסתימה משתחררת עם קפיץ אז מה אם אחרי שהשתחררה הסתימה בחדר התאוששות יבוא גם המוח לכפייה של היעדר ראייה של רגל בלי תחושה לא צריך לעשות סיפור מעניינים של מוח.דם.לב]
הרשימה הקצרה של ההשלכות האפשריות לאחר האירועים
– הזיכרון לטווח קצר מה איתו מה
– רגל שמאל נדפקת
– העייפות המזוינת
– חצי פרצוף צונח
– אני מתנשם כמו קטר בן זונה אני שונא רכבות
– אני לא מצליח לישון
– לא מצליח לקום
– לחץ בחזה
– כאב בלב
– אני לא זוכר
– שכחתי
– לא זוכר
– אמרת את זה כבר
– מה עוד להגיד
– להציג
– אתה מה
– את העצמי החדש
– העצמי החדש
מציץ החוצה הפרצוף
שתלוי על קיר המעלית
כמו לוח מודעות ישן
מציג את העצמו החדש
מציג את עצמו לדעת
ארכיטקטורה גנטית 🔗
אין מנוחה
תעקבו אחריי
הספירה נמשכת
אתם אומרים שאתם רואים שהשתלת שני קפיצים בדרך ללב עם אירוע מוחי חולף עוקב זה כמו לשחרר סתימה במעיים עם חוקן מרוֹקן מלאכותי כדי לאפשר לגוף לעזור לטבע לחזור להתרוקן לחרבן בלי כאבים לתת שתן עם חיוך למה הדמעות אתם שואלים אתם אומרים שאתם רואים שאתם רואים
אני אומר שאתם לא יכולים לראות
אתם אומרים שאני לא חייב לספר
אני אומר כשחזרתי לעצמי לא היכרתי את הארכיטקטורה
אתם אומרים שאני דומע
אני אומר שאני דומע גם מדג זהב
אתם אומרים שאני לא חייב
אני אומר שאני כן אני חייב אני מוכרח לספר
אני אומר שלתודעה שלי חדרו מיליון נמלים שחורות הן פירקו את הסלון שלי בראש לעיים של חורבות רעש תעשייתי חיכוך של מתכות מחדר העבודה עשן עם ריח של גופות אבד הקשר של הנפש לגפיים אין שליטה של המטבח על המעיים זרמים מעופשים של מים הגיעו עד לצוואר חדרו לקנה הנשימה בחדר השינה שלי במחשבה קונדומים נערמו למצֵבה עם חץ לכיוון סמטת הרצון פינת החלום שם הנמלים השחורות סתמו כל חלון כל פתח אוורור כל חריץ של אור החשיך את כל הנטיות שלי כולן כל השאיפות בעלטה של חדר המדרגות בין האוזניים שלי הדעת שלי עלתה ירדה עשתה הליכה במקום עם אפשרות הבחירה גם האמון שלי בעצמי התנדנד כמו שיכור במסדרון דפק על דלת החדר האטום שהיה פעם הזיכרון שלי דפק ללא מענה
אתם אומרים שאני הופך את עצמי למי שאני שאנקה את החללים שאגרש את הנמלים השחורות שאבנה את הארכיטקטורה של התודעה שלי מחדש אין כמוה להחזיר לי את הקול להשמיע את הקול אין עוד קול כמו שלי לחייך את עצמי אין עוד חיוך כמו שלי לחבק אחרים אין עוד חיבוק כזה לתת לאחרים אתם אומרים שאין עוד נתינה כמו שלי לתת לאחרים אתם אומרים שאם ארפא אחרים ארפא את עצמי
אני אומראתם אומרים אני אומראתם אומרים אני אתם אומראומרים
אני הופך את עצמי מנקה את החללים מגרש את הנמלים בונה את הארכיטקטורה של התודעה מחדש מחזיר לעצמי את הקול משמיע קול אין עוד קול מחייך את עצמי מחבק אחרים נותן מעצמי מרפא אחרים
אתם אומרים שאני מתקדם שאתם כבר רואים יסודות חדשים קרוב לאוזן הימנית מאחורי העין השמאלית
יש ניצוץ שלא היה קודם אתם אומרים שבקצה הלשון אפשר לזהות את דעיכת הלילה על מסך המצח יש רמז לזריחה כתומה אתם אומרים שבאופן כללי אני בכיוון הנכון אל האור
אני אומר
זה לא מתרחש זה לא קורה זה לא מספיק לי
אתם אומרים לשמור על תזונה
אני אומר שאני בדיאטה
אתם אומרים לקחת כדורים
אני אומר שכבר משמין מהם
אתם אומרים א ה
אני אומר מ ה
אתם אומרים א א א ה ה ה
אני אומר מ מ מ ה ה ה
אתם אומרים ה ע נ נ ה ש מ ר ח פ ת מ ע ל
ג נ ט י ק ה
[כשאמרתם גנטיקה
נזכרתי באמא בנרתיק שיצאתי ממנו ודאות פחד בית נתינה דחייה
כשאמרתם גנטיקה
נזכרתי באבא בכף היד שלו על המצח שלי עוצמה בית מלחמה דחייה
נזכרתי בתחושת הביטחון באלימות הסמויה
כשאמרתם גנטיקה
נזכרתי בסבא שהיה מגיע אלינו בכל יום שישי בקו אוטובוס מספר 11 שתי הרגליים שלו
עם מסטיק בזוקה בכיס
כשאמרתם את המילה גנטיקה
נזכרתי שיש לכם על מה להסתמך]
הונאה עצמית 🔗
אני לא מדמם זה לא דם אלה טיפות יבשות של
אני מרגיש טוב אני חזק אני רואה את העתיד
אני מסודר בראש המילים יוצאות לי ברור
אני ישן טוב קם ערני אני יוצא בבוקר לעבוד
אני עובד יום שלם בלי להרגיש בכלל
אני לא מרגיש כאבים אם ישנם כאבים בכלל אני מטפל בהם עד כלות
אני לא מרגיש עכבר במחקר הקליני לוקח כדורים גם כדי לעזור לאחרים
אני לא שותה לא מעשן סמים לא מזדיין לא מתרגש כדי לא לאתגר את הלב
אני לא מאכזב את המשפחה שלי האישה הילדים תמיד מוצא פתרונות
אני כן שמח לא עצוב
אני כן בוטח בעצמי
אני כן זוכר אני זוכר ש
מה פתאום אני לא חושב על המוות לעצור את הנשימה כי אין לי סיבה אני לא סובל
מה פתאום אני לא חושב שיהיה להם קל יותר בלעדיי כי אין לי סיבה
אני חי
במלחמת השוורים אני המטדור אני השור
אני הנגן שדופק בגיטרה נטולת מיתרים
מחר בבוקר מי יזכה לשמוע ציוץ של ציפורים
הדגל האדום מונף
-
קטעים מתוך טקסט. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות