הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ ז"ל מִוִּלְנָא הִבְדִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹרָה וּלְחָכְמָה מִיַּלְדוּתוֹ (אָמְרוּ עָלָיו, בֶּן שֵׁשׁ הָיָה כְבָר מֵבִין וְדוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה כְּגָדוֹל) וּמִנַּעֲרוּתוֹ הִתְחִיל מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וּפְרִישׁוּת רַבָּה, שֶׁהָיָה מְמַעֵט בְּשֵׁנָה וּבַאֲכִילָה וְהִזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים, כִּי רַק בַּתּוֹרָה הָיָה חֶפְצוֹ וּבָהּ הָגָה כָל הַיּוֹם, כְּשֶׁהוּא עָטוּף בְּטַלִּית וּמֻכְתָּר בִּתְפִלִּין מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וְאֶת הַלֵּילוֹת גַּם אוֹתָם שָׂם כְּיָמִים, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְיַגֵּעַ תָּמִיד עַל הַתּוֹרָה, שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְחוֹזֵר עֲלֵיהֶן, חוֹקֵר תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה וְדוֹרֵשׁ סִתְרֵי־תוֹרָה. חֲכָמִים וּגְאוֹנֵי הַדּוֹר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיוּ דוֹרְשִׁים לְשִׁכְנוֹ שֶׁל “גְאוֹן הַגְּאוֹנִים” זֶה, בָּאִים וְיוֹשְׁבִים לְפָנָיו כְּתַלְמִידִים בִּפְנֵי רַבָּם וּמְקַבְּלִים תּוֹרַת פִּיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד כְּמִפִּי הַגְּבוּרָה. וְהוּא מִתְנַהֵג הָיָה בַעֲנָוָה, מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וְחַי בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּתוֹךְ מְעוֹנוֹ הַדָּל.

וּמְסַפְּרִים עָלָיו מַעֲשֶׂה זֶה:

הַגָּאוֹן הֶחָסִיד בְּעוֹדוֹ צָעִיר לְיָמִים, וּכְבָר נִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ חוֹבַת־גָּלוּת; וְכַמָּה שָׁנִים הָיָה נָע־וְנָד בִּקְהִלּוֹת יַעֲקֹב כְּאַחַד הָעֲנִיִּים בְּעִלּוּם שְׁמוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא בוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, וְלֹא יְבַטְּלוּהוּ דוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ וּמוֹקִירֵי שְׁמוֹ מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּמִלְּהִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁלִּבּוֹ הַטָּהוֹר חָפֵץ.

פַּעַם אַחַת בִּימֵי גָלוּתוֹ הִגִּיעַ לַעֲיָרָה קְטַנָּה אַחַת בְּלֵיל חֲמִישִׁי בְשַׁבָּת, וְנָתַן דַּעְתּוֹ לִשְׁבּוֹת בָּהּ. מִיָּד שָׁאַל לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. נִכְנַס וְיָשַׁב שָׁם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה. לְמָחָר לְאַחַר תְּפִלַּת־שַׁחֲרִית כְּשֶׁנִּתְפַּטְרוּ כָל הַמִּתְפַּלְלִים לְבָתֵּיהֶם, נִכְנְסָה אִשָּׁה זְקֵנָה וְהִתְחִילָה עוֹרֶכֶת קָצֵהוּ שֶׁל שֻׁלְחָן אֶחָד, לִפְנֵי זָקֵן סַגִּי־נְהוֹר שֶׁנִּשְׁאַר יוֹשֵׁב שָׁם בְּטַלִּית וּתְפִלִין גַּם הוּא וְלָמָד. לְאַחַר שֶׁשָּׂמָה לְפָנָיו, אָמַר לָהּ הַזָּקֵן לַזְּקֵנָה: “הִסְתַּכְּלִי וּרְאִי, מִי כָאן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ? כָּל הַלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי בִיהוּדִי אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב כָּאן וְשׁוֹנֶה בַחֲשַׁאי וְקוֹלוֹ אֵינוֹ נִכָּר לִי – וַדַּאי עוֹבֵר אֹרַח הוּא, תַּלְמִיד־חָכָם וִירֵא־שָׁמָיִם”, נִסְתַּכְּלָה הַזְּקֵנָה וְאָמָרָה: “עֲדַיִן זֶה יוֹשֵׁב בְּקֶרֶן־זָוִית וְלוֹמֵד, וְהוּא בַּעַל צוּרָה נָאָה וּמַרְאֵהוּ מַרְאֵה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר”. אָמַר לָהּ: “וּלְכִי נָא וּבַקְשִׁי פָנָיו שֶׁיִּסְעַד עַמִּי בְּפַת־שַׁחֲרִית”. מִיָּד הָלְכָה הַזְּקֵנָה, עָמְדָה לִפְנֵי הַגָּאוֹן וְאָמָרָה: “רַבֵּנוּ, בַּעֲלִי, שֶׁיִּחְיֶה, מְבַקֵּשׁ מִכְּבוֹדְךָ שֶׁתְּהֵא סוֹעֵד עִמּוֹ בְּפַת־שַׁחֲרִית”. הַגָּאוֹן תְּחִלָּה סֵרַב בַּדָּבָר, שֶׁלֹא לֵהָנוֹת מִסְּעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ, אַךְ מִשֶּׁהִתְחִיל גַּם הַזָּקֵן מַפְצִיר בּוֹ וְאוֹמֵר: “יַאֲמִין לָנוּ כְבוֹדוֹ, שֶׁאָנוּ מִתְפַּרְנְסִים, בָּרוּךְ הַשָּׁם, בְּהַרְוָחָה, וְיֵשׁ לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּלְהוֹתִיר גַּם לַאֲחֵרִים”, נִתְקָרֵב אֵלָיו הַגָּאוֹן וּשְׁאֵלוֹ: “וּבַמֶּה אַתֶּם מוֹצְאִים פַּרְנָסַתְכֶם?” אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “הַזְּקֵנָה שֶׁלִּי, שֶׁתִחְיֶה, הוֹלֶכֶת יוֹם יוֹם לְבֵית הָרֵיחַיִם וְצוֹבֶרֶת לָהּ שָׁם קֶמַח מִן הַהֶפְקֵר”. – כֵּיצַד?" – שָׁאַל הַגָּאוֹן. אָמַר לוֹ: “אֲבַק־קֶמַח הוּא מִמַּפַּל הָרֵיחַיִם, וְזוּגָתִי נִכְנֶסֶת לְשָׁם וּמְאַסַּפְתּוֹ בִרְשׁוּת־הַבְּעָלִים וּמִזֶּה אָנוּ אוֹכְלִים לָשׂבַע, וּמִתְפַּרְנְסִים עִמָּנוּ עַל שֻׁלְחָנֵנוּ גַם שְׁאָר עֲנִיִים”…

מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ הַגָּאוֹן, נָטְלוּ לַיָּדַיִם, וְיָשְׁבוּ וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם בְּפַת־קִבֵּר זֶה וּמִקְּעָרָה אַחַת מִין תַּבְשִׁיל שֶׁל קֶמַח וָמָיִם. בֵּרְכוּ עַל הַמָּזוֹן וְחָזְרוּ לְתוֹרָתָם.

לִשְׁעַת מִנְחָה נִגַּשׁ אוֹתוֹ זָקֵן סַגִּי־נְהוֹר וְאָמַר שׁוּב לַגָּאוֹן: “רַבִּי, בְּבַקָּשָׁה שֶׁתְּכַבְּדֵנוּ לִשְׁבֹּת אֶצְלֵנוּ וְלִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנֵנוּ גַם בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ”. אָמַר לוֹ: “מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, זְקֵנִי, עַל הַכִּבּוּד, אֲבָל הֵן לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל מִמַּכְנִיסֵי־אוֹרְחִים, וַדַּאי יַזְמִינֵנִי כָאן אֶחָד, וְלָמָּה תִהְיוּ אַתֶּם מְחַסְּרִים לָכֶם סְעֻדַּת־שַׁבָּת בִּשְׁבִילִי”. נִרְתַּע הַזָּקֵן וְאָמַר: “חַס לִי, רַבִּי, מִכָּךְ! זְקֵנְתִּי, שֶׁתִּחְיֶה, מְכִינָה סְעֻדַּת־שַׁבָּת בְּהַרְחָבָה כְּיַד הַנְּגִידִים, לָנוּ וּלְאוֹרְחֵינוּ הַחֲבִיבִים”. – “וּמִנַּיִן?” – שָׁאַל הַגָּאוֹן. אָמַר לוֹ: “דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ בְּכָל עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת לְבֵית־הַמִּטְבָּחַיִם, וְעוֹזֶרֶת שָׁם לִבְנוֹת הָעִיר הַבָּאוֹת לִשְׁחֹט עוֹפוֹת לְשַׁבָּת, שֶׁהִיא מוֹרֶטֶת אֶת הַנּוֹצוֹת, – וְהַכֹּל נוֹתְנוֹת לָהּ בִּשְׂכַר זֶה רֹאשׁוֹ שֶׁל הָעוֹף אוֹ כְרָעָיו, וְכָךְ יֵשׁ לָנוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בְּכָל שַׁבָּת בָּשָׂר לָרֹב”… מִיָּד נִתְרַצָּה לוֹ הַגָּאוֹן גַּם בָּזֶה.

לְאַחַר קַבָּלַת־שַׁבָּת הָלַךְ הַגָּאוֹן עִם הַזָּקֵן לְבֵיתוֹ. נִכְנַס – וּבַדִּירָה הָעֲנִיָּה אוֹרָה שֶׁל נֵרוֹת שַׁבָּת, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בִּשְׁתַּיִם־שְׁתַּיִם חַלּוֹת קְטַנּוֹת, בְּאֶמְצָעוֹ כוֹס וּבַקְבּוּק קָטֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַיִן אָדֹם כְּדֵי הַכּוֹס. בַּכֹּל נִקְּיוֹן וְטָהֲרָה, וַעֲנִיֵּי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בָּאִים וְנִכְנָסִים בִּבְרָכָה: “שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!” וְהַזְּקֵנָה, לְבוּשָׁה לְבָנִים, מַחֲזִירָה לָהֶם בְּרָכָה בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהַכֹּל פּוֹתְחִים בְּמִזְמוֹר־שִׁיר לְלֵיל־שַׁבָּת:

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן

מִמֶּלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!"

וּבְמַקְהֵלָה קִדְּשׁוּ כֻלָּם עַל כּוֹס יַיִן אֶחָת. נָטְלוּ לִידֵיהֶם, יָשְׁבוּ לִסְעֹד, וְכָל אֶחָד בּוֹצֵעַ עַל שְׁתֵּי חַלּוֹת – וְהִתְחִילָה הַסְּעֻדָּה בִזְמִירוֹת וּרְנָנִים בְּקוֹל תּוֹדָה וְרִגְשֵׁי קֹדֶשׁ. זָקֵן סַגִּי־נְהוֹר יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ, וְעֹנֶג־שַׁבָּת וְשִׂמְחַת־עוֹלָם עַל פָּנָיו הַמְעֻטָּרִים שֵׂיבָה, וְהַזְּקֵנָה הַטּוֹבָה עוֹמֶדֶת וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּחֶדְוָה רַבָּה מְסִבָּה זוֹ שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְיִרְאֵי־ה’ – וְהַכֹּל שְׂמֵחִים וְנֶהֱנִים מִמַּאֲכָלֶיהָ כְּבִסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בְשַׁעְתּוֹ.

וְכָךְ הָיְתָה הַשִּׂמְחָה שְׁרוּיָה בִמְעוֹן־דַּלִּים זֶה כָל יוֹם הַשַּׁבָּת. קוֹל זִמְרָה וְקוֹל שָׂשׂוֹן וְדִבְרֵי תוֹרָה לֹא פָסְקוּ מִשָּׁם, וְהַכֹּל הָיוּ מַרְגִּישִׁים בַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לָהֶם מֵעֵין תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם־הַבָּא.

“מֵהֶם – הָיָה הַגְּרָ”א אוֹמֵר – מֵאוֹתוֹ זָקֵן וּזְקֵנָה שֶׁלּוֹ, לָמַדְתִּי עַל מִדַּת־הַהִסְתַּפְּקוּת".