הסיפור הקצר והיפה שלפנינו הנו תוצאה של שיתוף פעולה בין שני סטודנטים בני 19, הלומדים הנדסת פיסיקה במסגרת העתודה הטכנולוגית. יוסף פרידלנדר הוא נתנייתי, ודני הורוביץ הוא תושב תל־אביב. האחרון הוא זה שהציע את הרעיון שביסודו של הסיפור – וידידו, אשר שלח לנו את הסיפור, מבקש להדגיש עובדה זאת.
* * *
מר ג' היה האדם העשיר ביותר בעולם. היו אפילו כאלה שטענו שהוא האיש העשיר ביותר בהיסטוריה, אם כי אף לא אחד מהם היה מסוגל לומר מה היקף רכושו של מר ג'. אם שאלת אותו, היה אומר ‘הרבה’ ומספר על אביו, שירש סכום עצום מסבו ובכישרון רב הגדיל אותו עשרות מונים, ובחיוך צנוע היה מציין שעלה בידיו להשתוות לאביו בהצלחתו (למען האמת מר ג' הגדיל את ההון שירש מאות מונים).
הוא גר בבית יפה, רחוק מסאון העיר, והתחלק במזונו עם אשתו ושני בניו. מכיוון שהפרטיות היתה יקרה לו, הציב שומרים מסביב לאחוזתו ואלה דאגו לסלק מבקרים בלתי רצויים ובלתי מוזמנים. בדרך כלל נכנסו לביתו רק אישים ידועי שם שהוזמנו זמן רב לפני כן. לכן הופתע מר ג' כשבוקר אחד התדפק אדם זר על דלתו ודרש לראותו “בקשר לחוב.” מר ג' התקשר עם השומרים, אולם הם טענו שלא הניחו לשום זר לחדור לאחוזה. מכיוון שהתעוררה סקרנותו באשר לדרך בה הגיע האיש לביתו ומשום שעשה לו למנהג לבדוק כל תביעת חוב, הניח לזר להיכנס.
הוא נראה מכובד ואמין בחליפתו השחורה השמרנית, ועשוי היה להיות עורך־דין טיפוסי אילולי הריח המוזר שנדף ממנו.
מר ג' אמר “רצית לדבר על החוב…”
“כן.”
“עליך לסלוח לי – אינני זוכר שום דבר בקשר לחוב שלי למישהו. אם תואיל לרענן את זכרוני –”
“זה לא החוב שלך בדיוק.”
“אהה. של אבי אם כן.”
“לא. לא של איש ממשפחתך. זהו חוב של כל האנושות.”
מר ג' לא היה בטוח ששמע נכון. לכן אמר “של כל האנושות?” והזר ענה “כן.”
“משוגע”, חשב מר ג' והחליט לנהוג בזהירות. “מותר לי לשאול את מי אתה מייצג?” אמר.
“אני מייצג את חברת האנרגיה הגלקטית בערבון מוגבל,” אמר הזר.
בינתיים הצליח מר ג' להחליק אקדח שהחזיק במגירה לכיסו, על כל צרה שלא תבוא.
“אתה מבין, אדוני,” אמר הזר, “אנו פונים אליך משום שלמיטב ידיעתנו אתה מחזיק בהון הגדול ביותר על כוכב זה. שירותינו אינם יקרים ויש בכוחך, כנציג האנושות, לשלם בעדם.”
התואר “נציג האנושות” החמיא למר ג' ומלבד זאת, המשוגע הזה לא נראה מסוכן. לכן שאל “ומה היא החברה הזאת שציינת?”
“חברת האנרגיה הגלקטית מספקת אנרגיה לכוכבים חדשים על־ידי הזנת תנור מרכזי ושמירה על איזון ביולוגי ואנרגטי בכוכב הלכת עצמו, לתקופה ארוכה ככל שתושבי הכוכב דורשים. את התשלום הראשון אנו גובים ברגע שהילידים מגיעים לרמת התפתחות כזו שיבינו את חשיבות שירותינו. לפי ניסיוננו בעבר האנושות אמורה להיות מעבר לשלב זה.”
“ואם אסרב לשלם?” שאל מר ג'.
“במקרה כזה נאלץ להפסיק את השירות מיד. התנור שלכם ייכבה תוך זמן קצר.”
“מעניין מאד, אדוני,” אמר מר ג', משועשע. “מה גודל החוב?”
הזר נקב בסכום, אשר למיטב ידיעתו של מר ג', היה הערכה מדויקת של רכושו. הוא נדהם.
כעת כבר לא ראה בזר משוגע, אלא נבל המנסה להשיג את כספו. הוא קרא בזעם “אילו ביקשת סכום קטן, הייתי נותן לך אותו, מתוך הכרת תודה על השעשוע שהסבת לי. אולם הדרישה הזאת היא חוצפה. צא מיד מביתי!”
בדברו לחץ על כפתור במכתבתו. שני גברי נכנסו לחדר ואחזו בזר.
“לא תשנה את דעתך, אדוני?” אמר הזר.
“לא!”
שני הגברים הרימו את הזר ונשאו אותו אל מחוץ לחדר, כשהוא קורא מעבר לכתפו: “צר לי עליכם!”
מר ג' הניע ידו בביטול, ויצא החוצה לטיול התרגעות קצר בגנו. אלא שמשום מה חש בצינה שהיתה בלתי רגילה לשעת צהרים זו, ובהביטו למעלה בפליאה גילה שאור השמש הולך ומתעמעם.
-
פרויקט בן־יהודה לא הצליח למצוא פרטים על המחברים שצוינו במקור רק בשמות דני הורוביץ ויוסף פרידלנדר: אם בידיכם מידע ודאי לגבי זהות המחברים, נשמח אם תיצרו קשר. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות